תשיא) שואל: הלוא דן, אין מדרגתו לשמש בנחש ושפיפון?

ודאי, אלא שנתמנה על מדרגה זו,

לשלוט עליה לצרכי הקדושה,

להיותו בחינה אחרונה. והוא לשבחו,

 

 כי יש ממוני המלך על זה, ויש ממונים על זה.

וכבוד הוא לכל הממונים, להיות ממוני המלך,

מבלי להתחשב על מה הוא ממונה.

 

שכיסא המלך מתתקן בכל הממונים יחד.

ותחת כל אלו הממונים מתחלקים דרכים ומדרגות,

הן לטוב והן לרע.

וכולם ביחד מתאחדים בתיקוני הכיסא, הנוקבא.

 

משום זה דן לצד צפון, בירך שמאל הנוקבא, הוד.

ובנקב של תהום הגדול,

הנמצא בסיום ירך שמאל, בינה של קליפה,

 

כמה גדודי מלאכי חבלה נמצאים שם,

שכולם שׂרים ממונים להרע לעולם.

 

תשיב) משום זה, התפלל יעקב ואמר, לישועתך קיוויתי ה'.

בכל השבטים אינו אומר, לישועתך, למה בזה כן?

 משום שראה לו תוקף עוצמת הנחש בהתעוררות הדין, להתגבר על הקדושה, לכן התפלל, לישועתך.

 

תשיג)  רבי יוסי ורבי חזקיה היו הולכים לראות את רבי שמעון.  אמר רבי חזקיה. זה שנו אומרים,

לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו,

ואח"כ יתפלל תפילתו.

מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה,

 ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא?

 

 

תשיד) אע"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון,

למה יגרע סדר שבחו של ריבונו?

אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע"פ שאינו יכול לכוון,

ואח"כ יתפלל תפילתו.

 

כמ"ש, תפילה לדוד שִמעה ה' צדק, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. שִמעה ה' צדק, , מתחילה,

משום שסידר שבח של ריבונו.

ואח"כ, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי.

מי שיכול לסדר שבח של אדונו ואינו עושה,

עליו כתוב, גם כי תרבו תפילה אינני שומע.

...............

 

תשטו) תפילות נגד התמידים תיקנו.

תפילת שחרית נגד תמיד של שחר.

ומנחה נגד תמיד של בין הערביים.

בהתעוררות של מטה ע"י הקרבת הקרבן,

מתעורר ג"כ למעלה.

 

וכן גם בהתעוררות של מעלה אל העליון ממנו,

מתעורר העליון ממנו.

 

עד שההתעוררות מגיע למקום שצריכים שם

להדליק את הנר, והוא נדלק.

 

ונמצא שבהתעוררות העשן, העולה מקרבן שלמטה,

נדלק הנר למעלה, הנוקבא. וכשנר הזה נדלק,

כל נרות האחרים נדלקים, וכל העולמות מתברכים ממנו.

 

נמצא, שהתעוררות הקרבן הוא תיקון העולם,

וברכות העולמות כולם.

..................

פירוש רבי אשלג בעל הסולם.

 

כי התחתונים, שבעולם עשיה,

אינם יכולים להעלות מ"ן ישר לזו"ן דאצילות,

אלא רק למדרגה עליונה הסמוכה לה.

 

 ואותה מדרגה מעלה ג"כ לעליונה הסמוכה לה.

וכן עולה המ"ן ממדרגה למדרגה,

עד שהמ"ן מגיעים לזו"ן של אצילות.

 

ע"כ נאמר, שבהתעוררות של מטה,

ע"י הקרבן שהתחתונים מקריבים בעולם עשיה,

מתעורר ג"כ למעלה,

שמתעוררים המדרגות שבעולם היצירה,

להעלות המ"ן שקיבלו מעשיה אל עולם הבריאה.

 

ובהתעוררות של מעלה, של המדרגות של בריאה,

אל העליון ממנו, לעולם אצילות,

מתעורר העליון ממנו, עד שמגיע המ"ן אל הנוקבא,

ומעלה המ"ן לז"א.

והיא מאירה ממנו. להדליק את הנר,

 

פירושו לייחד הנוקבא, שנקראת נר, בז"א,

כדי שתקבל ממנו אור, שנבחן שנדלקת ממנו.

 

תשטז) ומפרש דבריו. איך נעשה זה? התחיל עשן הקרבן לעלות,

 אלו צורות הקדושות הממונים על עולם העשיה,

מתתקנות להתעורר להעלות מ"ן,

 

ומתעוררות למדרגות שמעליהן בעולם היצירה,

בתשוקה עליונה, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף.

 

ואלו שבעולם היצירה, מתעוררות למדרגות עליונות

שעליהן בעולם הבריאה, עד שמגיע ההתעוררות

למקום שצריכים להדליק את הנר,

 

כלומר, עד שרוצה המלך, ז"א,

להתחבר במטרוניתא, הנוקבא.

 

תשיז) ומפרש: מה הם מ"ן? (מעיין נוקבין אור חוזר.)

 

שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ"ן,

לקבל מים עליונים, מ"ד,(מעיין זכרים אור ישיר.)

מהמדרגה שעליהם.

כי מים תחתונים, מ"ן, אינם נובעים,

זולת ע"י התעוררות השתוקקות של התחתונה.

 

 ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות,

ונובעים מים תחתונים נגד מים עליונים היורדים,

ונגמר הזיווג, והעולמות מתברכים,

וכל הנרות דולקים,

והעליונים ותחתונים נמצאים בברכות.

 

פירוש רבי אשלג בעל הסולם.

 

כל מדרגה תחתונה נחשבת לנקבה

כלפי מדרגה העליונה ממנה.

כגון עשיה נחשבת לנקבה כלפי עולם היצירה,

והיצירה נחשבת לנקבה כלפי עולם הבריאה.

 

וכן מדרגה העליונה נחשבת לזכר כלפי התחתונה ממנה,

כגון יצירה נחשב כזכר לעולם עשיה,

וכן בריאה נחשבת לזכר לעולם היצירה.

כי זה הכלל, המשפיע הוא זכר,

והמקבל הוא נקבה.

וכיוון שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה

גבוהה ממנה יותר ממדרגה אחת,

ומקבלת רק מהמדרגה העליונה הסמוכה לה,

 

נמצא שכל מדרגה העליונה המשפיעה, הוא זכר,

וכל תחתונה המקבלת ממנה, היא נקבה.

וע"י ההשתוקקות,

שכל תחתונה משתוקקת לקבל שפע מעליונה ממנה,

 

היא מעלה אליה מ"ן, באופן,

שכל תחתונה מעלה מ"ן לעליונה ממנה, הסמוכה לה,

עד שמגיע לאין סוף.

ואז אין סוף. מוריד שפע, מ"ד,(מעיין זכרים אור ישיר.)

 

וכל מדרגה עליונה משפיעה השפע שקיבלה,

למדרגה תחתונה הסמוכה לה,

שכן משתלשלת המ"ד,(מעיין זכרים אור ישיר.) ממדרגה

למדרגה, עד התחתונים שבעולם העשיה.

................

 

תשיח) בוא וראה: הכהנים, קו ימין, והלויים, קו שמאל,

מתעוררים בהקרבת הקרבן,

כדי להתחבר הימין עם השמאל.

 

הכהנים והלויים, בעת הקרבת הקרבן,

זה מעורר השמאל, הלויים,

וזה מעורר הימין, הכהנים.

משום שהחיבור הזכר אל הנוקבא,

אינו אלא בשמאל וימין,

כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני.

 

ואז, אחר החיבוק של ימין ושמאל,

מתחבר הזכר עם הנוקבא, והתשוקה נמצאת,

והעולמות מתברכים, והעליונים ותחתונים הם בשמחה.

 

פירוש רבי אשלג בעל הסולם.

הנוקבא אין לה מעצמה לא כלום,

והכל נותן לה ז"א.

 

ומתחילה משפיע לה מקו השמאל הארת חכמה,

ואח"כ משפיע לה מקו ימין אור החסדים.

וזה אינו נבחן לזיווג. . אלא מכונה חיבוק,

 

שמחבקה בשמאלו וימינו,

כי אע"פ שיש עתה ימין ושמאל לנוקבא,

כמו שיש לז"א, עם זה אינם שווים,

 

כי הימין ושמאל שבז"א עומדים בשליטת הימין,

והשמאל אינו מאיר בו,

והימין ושמאל של נוקבא עומדים בשליטת השמאל,

והימין אינו מאיר בה. זיווג הוא השוואת הצורה,

וע"כ אינו נבחן לזיווג. . אלא מכונה חיבוק.

 

ואחר שהנוקבא נשלמה בימין ושמאל,

הוא מתחבר עימה ע"י קו אמצעי,

הכולל לימין ולשמאל במידה שווה.

ואז נמצאים זו"ן שווים זה לזה,

במידתו של קו האמצעי, המאיר בשניהם יחד.

ואז נבחן לזיווג, שנמצאים בהשוואת הצורה.

 

באופן, שעיקר השפע הוא ההארות שבימין ובשמאל,

ולא יותר, אלא שאינם מקובלים אל הנוקבא,

זולת דרך קו אמצעי, הזיווג, בהשוואת הצורה.

 ואז מקבלת השפע מז"א לעולמות.

 

תשיט) וע"כ הכהנים והלויים מעוררים דבר למטה,

 את הקרבן, לעורר השתוקקות ואהבה למעלה.

 השתוקקות שמאל ואהבה ימין.

 

כי הכל תלוי בימין ושמאל.

כי קו האמצעי אינו אלא המייחד אותם.

 

נמצא, שהקרבן הוא יסוד העולם, תיקון העולם,

חדוות העליונים והתחתונים. והכל עולה באחד,

בקו אמצעי, המייחד את הימין ושמאל ומשלימם.

 

תשכ) עתה, התפילה במקום קרבן,

וצריך האדם לסדר תחילה שבחו של הקב"ה כראוי.

ואם אינו מסדר שבחו, תפילתו אינה תפילה.

סדר השלם של שבח הקב"ה הוא,

 

 

מי שיודע לייחד את השם הקדוש כראוי,

כלומר, להעלות מ"ן לייחוד זו"ן,

שבזה מתעוררים העליונים והתחתונים ומושכים

 ברכות לכל העולמות.

 

בהיות התפילה במקום קרבן,

ע"כ צריכים לסדר שבחו של הקב"ה תחילה,

להמשיך ב' ההארות מימין ושמאל מקודם, כמו בקרבן,

שהוא החיבוק. ואח"כ יתפלל התפילה,

שבה הזיווג הוא בקו האמצעי, המייחד את שניהם.

 

ואם אינו ממשיך מקודם הימין ושמאל,

אין תפילתו תפילה.

כי הזיווג אינו אלא הייחוד של ימין ושמאל,

וכיוון שעוד לא המשיך אותם אל הנוקבא,

לא יתכן שום זיווג, שאין שם מה לייחד.

 

תשכא) לא השרה הקב"ה את ישראל בגלות בין העמים,

אלא כדי שיתברכו שאר העמים בשביל ישראל,

כי הם מושכים ברכות ממעלה למטה בכל יום.

 

תשכג) רבי יוסי פתח ואמר.

יהי דן נחש עלֵי דרך. דן היה נחש בימיו

של ירבעם, כי נחש הוא עבודה זרה.

עלֵי דרך, שימָנעו מלעלות עליו לירושלים.

 

ודן זה היה נחש לישראל עלֵי דרך, למנוע עליית הרגל,

 לחוג חגיהם ולהקריב קרבנות ועולות ולעבוד שם.

 

תשכד) בוא וראה. בשעה שהגיעו הברכות ליד משה,

לברך את כל השבטים, ראה את דן, שהיה קשור בנחש,

חזר וקשר אותו באריה, חסד.

 

כמ"ש, ולדן אמר, דן גור אריה יזנק מן הבשן.

 

כדי שיהיה ההתחלה והסוף של ד' הדגלים קשורים:

 

ביהודה, שהוא מלך, כמ"ש, גור אריה יהודה,

התחלה של הדגלים,

ובסוף הדגלים, שהוא דן,

כמ"ש, דן גור אריה. כדי שיהיה ההתחלה והסוף

קשורים במקום אחד, באריה, חסד.

 

תשכה) לישועתך קיוויתי ה'. כמ"ש,

 והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים.

לישועה זו של שמשון אמר יעקב,

 

 לישועתך. למה נאמר קיוויתי,

הרי כבר היה יעקב נפטר מן העולם,

ולמה אמר שמחכה לאותה ישועה?

 

אלא, כמ"ש, והיה כאשר ירים משה את ידו,

וגבר ישראל. ישראל סתם, ז"א.

 

אף כאן, והוא יחל להושיע את ישראל. ישראל סתם, ז"א,

מידתו של יעקב. ונמצא,

שישועה זו של שמשון נגע ליעקב,

אע"פ שכבר היה נפטר מן העולם.

משום זה אמר, לישועתך קיוויתי ה'

.................

...............