זהר:סוד היבום, אדם מת בלי בנים, או לא מוליד בנים, פרשת וישב סעיף קנ'

פרשת וישב יעקב זהר

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.    קרן אור ללימודי הקבלה

מאמר:  ויקרא את שמו ער

 

קנ) וירא שם יהודה בת איש כנעני.  שואל:  וכי כנעני היה

הלא האבות לא היו מתחתנים בכנעניםאלא כבר בארוה

החברים אשר כנעני פירושו סוחר.
ותהר ותלד בן ויקרא וגו', ג' בנים ליהודה, ונשאר מהם אחד, וזהו שֵׁלָה. שכתוב, וירד יהודה, כי הוליד בנים וקברם,

שהוא ירידה גדולה ועונש.


קנא) רבי אלעזר ורבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך,

אמר רבי יוסי לרבי אלעזר למה כתוב בראשון מבניו של

יהודה, ויקרא את שמו ער,  בלשון זכר,

ובשני בנים האחרים כתוב, ותקרא את שמו אונן,

ותקרא את שמו שֵׁלָה, בלשון נקבה.

י"ה (יו"ד פעמים ה"י הם ש'  יו"ד ה"י עצמו -- הרי של"ה.

בסוד כל הנשמה תהלל יה",

 

קנב) אמר לו בוא וראה, פרשה זו היא סוד עליון והכל הוא

כמו שראוי להיות,  וירד יהודה מאת אחיו.

כי הלבנה, הנוקבא, נתכסתה וירדה ממדרגה הישרה

לתוך מדרגה אחרת, שהנחש נתחבר בה.

 

כמו שאתה אומר, ויט ער איש עדלמי ושמו חירה,

שפירש עצמו מאחיו בית ישראל, שהם הקדושה,

ונתחבר באיש נכרי, שלא מבית ישראל,

שהנחש דבוק בו, שלא פסקה הזוהמה שלו מן הנכרים.

 

קנג) ותהר ותלד בן ויקרא את שמו עֵר: והוא רע,

אשר עֵר ורע אותיותיהם שוות. כי בא מצד היצר הרע.

ומשום זה כתוב ויקרא את שמו, ולא כתוב ויקרא שמו. ביעקב כתוב ויקרא שמו,

 

כי הקב"ה קרא אותו יעקב.

וכאן כתוב את שמו,

לרבות מדרגה אחרת של זוהמת הטומאה שנולד.

וזהו עֵר ורע  שהכל אחד, כלומר. אותיותיהן שוות,

 

קנד) ואחר כך גם בבן השני לא נמתק המקום לחזור לקדושה. עד שבא שִלה, שהיה עיקר כולם.

 

כמ"ש, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'.

כתוב, רע, וכתוב, שם. כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

פירושו, השחתת זרע.

אף כאן פירושו, ששפך דמים, ששפך זרע על הארץ.

ומשום זה, וימיתהו ה'. מה כתוב אחריו, ויאמר יהודה לאונָן.

............................

קנה) ויאמר יהודה לאונָן. רבי שמעון פתח ואמר. ישעיה מ"א.

העירותי מצפון ויאת וגו' 

בוא וראה,  כמה הם כסילים בני אדם, שאינם יודעים

ואינם מסתכלים לדעת דרכיו של הקב"ה,

 

כי כולם ישנים שלא תמוש שינה מחורי עיניהם.

קנז) ומשום שיש בו נשמה קדושה,

הוא ראוי להוליד בנים בצלמו ודמותו ית',

 

וע"כ צריך האדם להרבות הדמות של מלך העליון בעולם.

 

וזה סוד, כי להיות אותו הנהר הנמשך ויוצא,

שהוא יסוד העליון, מימיו אינם נפסקים לעולם,

ע"כ צריך גם האדם, שלא יפסיק הנהר והמקור שלו,

בעולם הזה, אלא שיוליד בנים.

ותמיד בזמן שהאדם אינו מצליח בעולם הזה להוליד בנים, הקב"ה עוקר אותו מעולם הזה,

ונוטע אותו שנית כבתחילה הרבה פעמים,

שמת ומתגלגל שנית לבא בעולם הרבה פעמים,

עד שמצליח להוליד בנים.

קנח) בוא וראה מה כתוב: העירותי מצפון וַיַּאת.

העירותי, זהו התעוררות הזווג של האדם בעולם הזה,

שהוא התעוררות מצד צפון, משמאל.

ויאת, זו היא נשמה הקדושה הבאה מלמעלה,

 שהקב"ה שולח אותה מלמעלה ובאה בעולם הזה,

ונכנסת בבני אדם.

 

קנט) ממזרח שמש, זה הוא מקומו של אותו

הנהר הנמשך ויוצא, דהיינו תפארת,  

שהוא מקומו של היסוד,

שמשם יוצאת ונולדת הנשמה ומאירה.

 

כי הנשמות באות מזווג תפארת ומלכות באות.

 ויָבֹא סגנים. אלו הם צבאות העולם.

 הנוקבא נקראת' עולם. וצבאותיה הם המלאכים

 הבאים עם התעוררות הנשמות.

כלומר, הנולדים עמהם יחד. כמו חומר,

כמו שנתעורר האדם בגוף שלו, המכונה חומר.

(הרצון לקבל הוא החומר של הבריאה)

קס) כי משום זה, עושה הקב"ה זווגים

ומטיל נשמות בעולם, והזווג נמצא למעלה ולמטה,

ומקור הכל הוא ברוך.

 

ועל כן עשה הקב"ה את האדם, כדי שישתדל

בדרכיו, ולא יפסיק מקורו ומעיינו לעולם,

אלא שיוליד בנים.

 

קסא) וכל מי שפסק מקורו, שלא הוליד בנים,

כשנפטר מעולם הזה, לא יכנס במחיצתו של הקב"ה,

 ואינו נוטל חלק באותו העולם.

בוא וראה. כתוב, לא תהו בראה לשבת יצרה,

זה עשה את האדם כעין של מעלה וגו', כראוי כמו שאמרנו,

כי הקב"ה עושה חסד עם העולם,

 

בוא וראה מה כתוב:

 ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטוּרה, הוא סוד:

שהנשמה באה תחילה בגוף, כדי להתתקן.
אברהם, הנשמה. אשה, גוף.

סך הדינים ה' גבורות. שהם דינים קשים,

ה' פעמים דין = שך ניצוצות גימטרייה, קטורה

 

ואמרו, ויוסף אברהם, ויקח אשה.

שאחר שהנשמה יצאה מגוף, הוסיפה לבא בגוף.

והוא כדי להתתקן,

מה שלא נתתקנה בהיותה בגוף הא'

 

קסב) בוא וראה, גוף ההוא, מה כתוב בו,

וה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ, הֶחֱלִי אם תשים. חפץ ה' כך, כדי שיטהר.

אם תשים אָשָׁם, אם הנשמה רוצה להתתקן כראוי,

 

יראה זרע, משום שהנשמה הולכת ומשוטטת,

 שאין לה מקום מנוחה,

והיא עתידה להיכנס באותו זרע,

שהאדם עסק בה, במצות פריה ורביה.

 

ואז, יאריך ימים. וחפץ ה', זה התורה. בידו יצלח,


אבל אם לא זכה לבנים, אין התורה מסייעתו.

 

קסג)  בוא וראה: אע"פ שאדם עסק בתורה יום ולילה,

ומקורו ומעיָינו עומד בו בחנם, שאינו מוליד בנים,

אין לו מקום להכנס למחיצתו של הקב"ה. באר המים,

אם המעיָין לא נכנס בו, אינה באר.

כי הבאר והמקור אחד הוא.

ומי שאין לו בנים

דומה שהמקור שבו לא נכנס בו, שאינו פועל בו.

 

קסד)  כתיב, שוא לכם משכימי קום וגו',  (ישעיה נ"ג)

בוא וראה: כמה חביבים הם דברי תורה,

שכל מלה ומלה שבתורה, יש בה סודות עליונים הקדושים.

 

כאשר נתן הקב"ה את התורה לישראל,

כל סודות עליונים הקדושים כולם נתן להם בתורה,

וכולם ניתנו לישראל בשעה שקבלו התורה בסיני.

 

 

כי האשה אל האיש נחשבת אליו למנוחה

קסה)  בוא וראה:  שוא לכם משכימי קום וגו',

אלו הם  יחידים שאין להם אשה,

שאין הם זכר ונקבה כמו שצריכים,

 

והם משכימים בבקר למלאכתם.

כמו שאתה אומר, יש אחד ואין שני וגו',

אין קץ לכל עמלו, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת,

 מאחרים המנוחה,  שמאחרים לשאת אשה,

כי שֶׁבֶת פירושו מנוחה,

כי האשה אל האיש נחשבת אליו למנוחה.

 

קסו) אוכלי לחם העצבים וגו', שואל מהו לחם העצבים,

ומשיב: כי כאשר יש לאדם בנים,

הלחם שאוכל אוכל אותו בשמחה בחפץ לב.

ואותו שאין לו בנים,

הלחם שאוכל הוא לחם הָעֲצָבִים.

 

קסז) כן יתן לידידו שֵׁנָה. שואל, מהו יתן לידיו, ומשיב:

זהו שמקורו מבורך, שיש לו בנים,

שהקב"ה נותן לו שינה בעולם הזה.

כמו שאומרים ושכבת וערבה שנתך,

 

משום שיש לו חלק בעולם הבא.

לכן אותו האדם שוכב בקבר, ונהנה בעולם הבא כראוי.

 

קסח) יש אחד ואין שני. יש אחד, זהו אדם

שהוא יחיד בעולם. ולא שהוא יחיד כראוי,

יחיד בחכמה, אלא שהוא בלי אשה. ואין שני,

אין עמו עזר, אשה.

גם בן, שיקיים שמו בישראל לא הניח.

ואח, שיביאו לתיקון, ביבום, אין לו.

 

קסט) ואין קץ לכל עמלו שהוא עומל תמיד,

שמקדים עצמו ביום ובלילה,

ואין לו לב להסתכל ולומר למי אני עמל

ומחסר את נפשי מטובה.

 

ואם תאמר, שהוא עמל, בכדי שיאכל וישתה ביותר,

ויעשה משתה בכל יום תמיד, אינו כן,

שהרי הנפש אינה נהנית מזה.

 

אלא ודאי, שמחסר את נפשו  מטובה של אור העולם הבא. משום שהיא נפש בעלת חסרון, שלא נשלמה כראוי.

 

בוא וראה, כמה מרחם הקב"ה על מעשיו,

שמביאו לגלגול להתתקן,

משום שרוצה שיתתקן ולא יאבד מאותו עולם הבא.

קע)  רבי חייא שאל, מי שהוא צדיק גמור,

ועסק בתורה ימים ולילות, וכל מעשיו לשמו של הקב"ה,

ולא זכה לבנים בעולם הזה,

או שהשתדל ולא זכה, או שהיה לו בנים ומתו,

מה הם לעולם הבא.

מעשיו והתורה מגנים עליו שיזכה לעולם הבא.

 

קעא) אמר רבי יצחק עליהם ועל אלו צדיקי אמת.

עליהם כתוב, כה אמר ה' לַסָּריסים.

מה כתוב אחריו, ונתתי להם בביתי ובחומותי.

כי אלו יש להם חלק לעולם הבא.

אמר לו רבי יוסי. טוב הוא ויפה, כלומר שהסכים עמו,

 

קעב) בוא וראה צדיק גמור, שכל אלו המעלות היו בו, ונשלם כראוי, ומת בלי בנים,

והרי הוא יורש מקומו בעולם הבא. כנ"ל,

שואל: אשתו צריכה יבום או לא?

 

ואם תאמר שצרכים  יבום, הרי לריק הוא,

כי אינו צריך שאחיו ישלים אותו,

כי כבר ירש מקומו בעולם הבא?

 

קעג) ומשיב: אלא ודאי שצריך ליבם את אשתו,

משום שאין אנו יודעים אם היה שלם במעשיו אם לא.

 

ואשתו אם נִתיַבְמה, אינה לריק, אפילו אם היה שלם,

משום שיש מקום אל הקב"ה בשביל אותם שמתו בלי בנים,

וגם אח ליבם אשתו אין להם.

 

כי אדם, שהיה בעולם ומת בלי בנים,

 וגואל אין לו בעולם. כיון שמת צדיק גמור הזה,

ואשתו נִתיַבמת, והוא כבר ירש מקומו,

ואינו צריך לתקון היבום,

 

בא אותו האדם שלא הניח גואל,

ונשלם ביבום הזה של אשת הצדיק.

 

ובינתים הקב"ה מכין מקום, להאיש שאין לו גואל,

שיהיה שם, עד שימות צדיק גמור הזה וישתלם הוא בעולם.

 

כמ"ש, כי בעיר מקלטו יֵשב עד מות הכהן הגדול.
כי מי שאין לו בנים, הוא ממעט הדמות.

ודומה להורג אנשים בשוגג.

 

והמקום שהקב"ה מכין לאותו שאין לו בנים ואין לו אח,

הוא עיר מקלט. שיושב שם עד שמת אותו צדיק גמור,

הוא כהן גדול. ואז יורד ונתתקן ע"י אשתו.

פירוש: לפני הכתוב, טובים השנים מן האחד,

כי מי שאין לו בנים, הוא ממעט הדמות ודומה

להורג אנשים בשוגג,

והמקום שהקב"ה מכין לאותו שאין לו בנים ואין לו אח,

 הם סוד עיר מקלט, שישב שם עד שמת אותו צדיק גמור,

שהוא סוד כהן גדול, ואז יורד ונתתקן על ידי אשתו,

 

קעד) זהו שלמדנו: עתידים להיות לצדיקים, בנים במיתתם.

אלה הבנים של היבום,

המתקנים את מי שמת בלי בנים ואין לו אח.

שבחייהם לא זכו, ובמיתתם זכו.

 

ועל כן כל מעשיו של הקב"ה כולם אמת וצדק,

ומרחם על כל,  דהיינו גם על מי שאין לו אח.

ואין לשאול, מה קמשמע לנו,

הרי לכל המתים בלי בנים כן,

יש להם בנים לאחר מיתתם ע"י היבום.

אמנם עיקר חידוש הוא כאן, במה שאומר, לצדיקים.

כי המתים בלי בנים, המה בעלי חסרון ולא צדיקים.

ולפיכך הוצרך לתירוץ הזה. מה שנאמר בסעיף קס"ט


קעה) פתח ואמר: טובים השניים מן האחד.

אלו הם המשתדלים בעולם הזה להוליד בנים.

כי אלו הבנים שהניחו,

בשבילם, יש להם שכר טוב בעולם הזה.

ובשבילם יורשים אבותיהם חלק לעולם הבא

.

קעו) בוא וראה: הקב"ה נוטע אילנות בעולם הזה.

אם מצליחים, טוב, אם לא הצליחו,

עוקר אותם ושותל אותם במקום אחר,

אפילו הרבה פעמים.

 

וע"כ כל דרכיו של הקב"ה כולם הם לטוב ולתקן העולם.

אם אדם אינו זוכה להשתלם בפעם הראשון בחייו,

אז הוא בא בגלגול בעולם הזה פעם שנית,

וכן הרבה פעמים עד שמשתלם.

....................

מאמר: בֹּא אל אשת אחיך ויבם אותה.

..............

קעז) בֹּא אל אשת אחיך. לא היה צריך לומר לו את זה,

כי יהודה וכל השבטים היו יודעים את זה.

 

אלא עיקר הדבר שאמר לו, והקם זרע,

משום שזרע ההוא נצרך, כדי שהדבר יתתקן.

ולהכין גולם שיקבל תקון כראוי,

 

שלא יפרד הגזע משורשו. וז"ש ואדם על עפר ישוב.

פירוש בעל הסולם רבי אשלג.

אע"פ שנגזר מיתה על האדם, המפרידה אותו משורש הנצחי,

מ"מ לא נפרד לגמרי, כי על ידי הבנים שכל אחד מוליד,

נשאר כל אחד דבוק בשורשו הנצחי,

כי כל בן הוא חלק מגוף האב. ובזה נמצא כל אדם כמו טבעת

אחת בשרשרת החיים, המתחילה מאדם הראשון ונמשכת

עד לתחיית המתים, לנצחיות,

בלי הפסק. וכל עוד שלא נפסק לאדם שלשלת החיים,

כי מניח אחריו בן, אין המיתה פועלת עליו שום פירוד

מהנצחיות. וכעודו חי דומה.
מת בלי בנים, צריך תקון,

 שלא יפרד משורשו הנצחי מחמת המיתה,

כי נפסק לו שלשלת החיים. ועל זה צריכים ב' תקונים:
א. לתקן הפירוד, השורה עליו מחמת המיתה בלי בנים.
ב. לעשות גולם, גוף שיתלבש בו נפש המת,

ויחזור ויתחבר בשלשלת החיים.

................

קעח) וכשנתתקן לאחר כך כראוי על ידי הגלגול הנזכר,

הם משובחים בעולם הבא, כי הקב"ה חפץ בהם.

 

ועל כן כתוב, בקהלת ד' ושבח אני את המתים שכבר מתו,


מן החיים אשר המה חיים עֲדֶנָה,

על ידי מה שמתגלגלים בחיים וחזרו לימי עידון,

שחזר להם בסבת הגלגול.

 

קעט) עוד אמר קהלת, וטוב משניהם את אשר עדן לא היה.

כלומר: שלא שב לימי עלומיו, שלא נתגלגל,

 כי הוא צדיק גמור, שאינו צריך להתתקן בגלגול,

ואינו סובל מעוונות הראשונים,

 

כי המתגלגל סובל מעוונות שעשה בגלגול הקודם.

כי הקב"ה נתן לו מקום מתוקן בעולם הבא כראוי.

קפ)  בוא וראה מה כתוב: ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו.

והוא כמו שאמרנו שבאו בגלגול להתתקן.

 

משום שהקב"ה עושה חסד, ואינו רוצה לכלות העולם.

אלא הרשעים מתתקנים על ידי גלגול.

וכל דרכיו אמת וחסד להטיב להם בעולם הזה ובעולם הבא.


מאמר: וירע בעיני ה'

................

קפא) וירע בעיני ה' וגו', רבי חייא פתח קהלת י"א
בבקר זרע את זרעך

וְלערב אל תנח ידך וגו',

כמה צריך האדם להזהר מחטאיו ולהזהר במעשיו

לפני הקב"ה,

משום שכמה שליחים וכמה ממונים הם בעולם,

ההולכים ומשוטטים ורואים מעשי בני אדם, ומעידים עליו.

 

קפב) בכל החטאים שאדם נטמא בהם בעוה"ז,

חטא זה הוא החטא שאדם נטמא בו ביותר

בעולם הזה ובעולם הבא.

 

מי ששופך זרעו לבטלה, ומוציא זרעו בחנם

ביד או ברגל, ונטמא בו.

כמ"ש, כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.

קפג) משום זה, אינו נכנס למחיצתו של הקב"ה.

ואינו רואה פני עתיק יומין. כמו שלמדנו, (השכינה)

כתוב כאן, לא יגורך רע,

וכתוב, ויהי ער בכר יהודה רע בעיני ה',

שאינו רואה פני ה', אף כאן אינו רואה פני ה'.

 

 וע"כ כתוב ידיכם דמים מָלֵאוּ,

על המוציא זרעו לבטלה ביד, שהוא כשופך דמים.

אשרי חלקו של אדם הירא את ה', והוא נשמר מדרך הרע, ומטהר עצמו לעסוק ביראת רבונו.

 

קפד) בוא וראה: בבוקר זרע את זרעך.

   בבקר, זהו בזמן שאדם עומד בכחו, והוא בימי עלומיו..       ישתדל אז להוליד בנים באשה הראויה לו.

קפה) כי אז הזמן להוליד בנים,

משום שיכול אז ללמד אותם דרכי הקב"ה,

 ויהיה לו שכר טוב לעולם הבא.

 

שכתוב, תהלים קכ"ז, אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם

 לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.

לא יבושו, בעולם האמת,

בזמן שבעלי הדין יבואו לקטרג עליו.

 כי אין לך שכר טוב בעולם ההוא,

כשכרו של המלמד לבנו יראת ה' בדרכי התורה.


קפו) בוא וראה מה אמר באברהם, כי ידעתיו למען וגו', וע"כ

 זכות ההיא עמדה לו בעולם ההוא כנגד כל בעלי הדין.

 

קפז) וע"כ כתוב, בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך,

אפילו בימי הזקנה, המכונים ערב,

שהאדם זקן, אל תנח ידך,

לא ינוח מלהוליד בעולם הזה,

 

מה הטעם, הוא משום כי אינך יודע איזה יִכשר,

הזה או זה, לפני האלקים, שיגינו עליו בעולם האמת.

 

קפח) וע"כ כתוב, הנה נחלת ה' בנים,

זהו צרור החיים של הנשמה,

בסוד הכתוב:  והיתה נפש אֲדֹנִי צרורה בצרור החיים,

שהוא בחינת עולם הבא. ולזה קורא הכתוב נחלה.

 

מי מזכה להביא את האדם בנחלת ה' הזו. בנים.


הבנים מזכים אותו לנחלת ה'. ועל כן,

אשרי האדם שזכה לבנים, שילמד אותם דרכי התורה.

..............................

השארת תגובה