זהר פרשת ואתחנן סוד קול דברים. עשרת הדברות,

זהר פרשת ואתחנן,

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.          קרן אור ללימודי הקבלה.

......::::::יא' באב. תשפ"ב::::::......

מאמר: קול  דברים,

סעיף. י"ח) וידבר ה' אליכם מתוך האש, וגו'

אמר רבי אלעזר. מקרא זה יש להסתכל בו, אומר. קול דברים,

מהו קול דברים, ומשיב. אלא פירושו,

 

קול הנקרא דבור, שכל הדבור תלוי בו,

קול הוא ז"אודבור הוא המלכות,

אלא כיון שהדבור תלוי בקול,

על כן נקראת המלכות קול דברים,

 

ועל כך כתוב, וידבר ה' אליכם מתוך האש,

כי דבור תלוי במקום זה, במלכות, הנקראת אש,

וזו המלכות, נקראת קול דברים,

...........

 

יט) אתם שומעים, כי השמיעה אינה תלויה אלה בזו, במלכות,

משום ששמיעה תלויה בדבור,

משום זה כתוב, אתם שומעים. וכבר העמידוהו.

 

ורצע אדוניו  את אזנו  במרצע,

שהוא משום שפגם המקום שנקרא שמיעה,

וניינו דבור והיינו שמיעה,

 

כ') קול דברים אתם וגו',

קול  דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים,

 

שואלמהו ותמונה? ומשיב. ותמונת ה' יביט, שהיא המלכות,

שזה נאמר רק בשבחו של משה  שהיה מסתכל באספקלריה,

המאירה שהוא ז"א, וע"כ ותמונת ה' יביט,

שהיא המלכות, המגלה את הוי"ה,

 

פירוש אחר: ותמונה, זה הוא קול פנימי דהיינו בינה נשמה.,

שלא היתה ניראת כלל אפילו למשה, זולתי קול, זה קול אחר,

 חיצון, שאמרנו, דהיינו המלכות, הנקראת קול דברים,

 

ותמונה, למה נקראת הבינה תמונה.?. ומשיב,

משום שכל תקון הגוף, שהוא ז"א המכונה הגוף,

שהיינו ציור ו"ק וי"ב גבולים, וע' ענפים וכו', יוצאים מן הבינה,

 

כא') ואם תאמר, אחר, דהיינו המלכות,  נקראת גם כן תמונה,

ולמה נקראת היא תמונה,?  ומשיב.

 

כן. כי האחר הזה, נקרא גם כן תמונה, משום שהתיקונים שלמטה,

דהיינו תיקוני עולמות בריאה יצירה ועשיה, ממנו יוצאים.

 

משום זה נקראת הבינה והמלכות ה' עליונה וה' תחתונה,

משום ששוין זו לזו,

ה' עליונה, הם סוד הכתוב: קול גדול ולא יסף

 כי המבועים  שלה אינם פוסקים לעולם,

כי היא עם אבא, שהוא חכמה, בזווג שלא נפסק לעולם,

 

וכל אלו הקולות נמצאות שמה בעת שניתנה התורה לישראל,

שהם סוד, ז' קולות של ז"א,

כולם יצאו מהקול ההוא הפנימי של הכל, שהוא בינה,

משום שבו תלוי הדבר.כי הם נאצלו מן הבינה,

 

כ"ב) זו (המלכות) שנקראת משנה תורה, משה מפי עצמו אמרם,

וכבר העמידו הדבר,  ושואל, למה הוא כך,? ומשיב.

 

אלא חכמה עליונה נקראת כלל התורה,

וממנה יוצא הכל אל הקול הפנימי ההוא, שהוא הבינה,

 

 

ואחר כך מתישב הכל ונאחז במקום שנקרא כלל ופרט,

דהיינו תורה שבכתב, שהוא ז"א שנקרא כלל,

ותורה שבעל פה, שהוא המלכות שנקראת פרט,

 

וכן הם נקראים תורה ומשנה תורה,

שז"א נקרא תורה, והמלכות נקראת משנה תורה,

 

וע"כ אמרו שמשנה תורה, שהיא המלכות

משה שהוא ז"א, מפי עצמו אמרם,

דהיינו שנאצלה ע"י משה שהוא ז"א,

 

בתחילת עשרת הדברות הראשונות,

הם יצאו מגבורה שלא פסק דהיינו מבינה,

שעליה נאמר קול גדול ולא יסף כנ"ל.

 

ועתה, דהיינו עשרת הדברות שבמשנה תורה,

יצאו הכל ביחד, דהיינו מז"א ומלכות,

 

בסוד: שמשה שהוא ז"א מפי עצמו אמרם, (שפה זה מלכות)

משום זה כאן, בעשרת הדברות אלו, רשומים כולם ב. ו',

ולא תנאף, ולא תגנוב, ולא תענה, ולא תחמוד, ולא תתאוה,

שה ו' רומזת על ז"א

.............

כג') אמר רבי יוסי: מהו ולא תתאוה, כיון שכתוב. ולא תחמוד,

היא מדרגה אחד,  התאוה היא מדרגה אחרת,  הרי די בזה,

 

אמר לו אשרי הם צדיקי אמת

החמדה היא מדרגה אחת, התאוה היא מדרגה אחרת,

 

חמדה פירושו: שאם יכול, ילך לקחת אותה,

משום אותו החמדה שאחזה אותו, ילך לעשות מעשה,

 

תאוה אינו כך: אלא אפילו שלא יקח דרך ללכת אחריה,

נחשב גם כן לתאוה, וכבר העמידו החברים,

 

כד') אמר לו רבי יוסי.למה לא כתוב ולא תרצח עם ו' תלילה.

כמו האחרים, אמר לו, משום שהמדאגה של רציחה היא דין,

ותלויה בגבורה, קו שמאל,

 ולא במקום הרחמים, שהוא ז"א הנקרא ו'

 

וע"כ בלא תרצח לא כתוב בו ו'.

ומשום שצריכים ה' ווין, כנגד חסד גבורה תפארת נצח הוד

נתוסף ו' אצל ולא תתאוה,

 

כי בלא תרצח לא צריכה ה-ו' לשרת  בו

משום שהוא גבורה, כנ"ל ע"כ נתוספה ה-ו' כאן,

...........

כ"ה) שמע רבי פנחס שישב אחרי רבי אלעזר, ונשקו, בכה וצחק.

אמר על רבי אלעזר, גור אריה, אין מי שיעמוד לפניהם,

מי יכול לעמוד לפניו ולפני אביו רבי שמעון, בעולם

אשרי חלקם של הצדיקים ואשרי  חלקי בעולם   הזה ובעולם הבא,

 שזכיתי לזה, ועל זה כתוב, יראו צדיקים וישמחו.

כ"ו')  רבי אלעזר פתח מאיוב כ"בקרב אתה ושמע וגו'.

בוא וראה בשעה שנתנה התורה לישראל,

כל הקולות נמצאו,  דהיינו מבינה ז"א ומלכות.

 

שבינה נקראת קול פנימי,

וז"א נקרא קול חיצוני,

והמלכות נקראת קול דברים,

והקב"ה ישב על הכסא, שהוא מלכות,

 

וזה מתוך זה נראה,  שז"א נראה מתוך המלכות,

והדיבור של זה המלכות, יצא מתוך העליון,( בקע את המסך) שהוא ז"א,

וזהו סוד שכתוב, פנים בפנים דבר ה' עמכם מתוך האש,

שז"א ומלכות היו פנים בפנים,

והדבור יוצא וידבר מתוך האש, והשלהבת, שהוא קו שמאל,

 

שדחה הדבור לחוץ, מז"א,  על ידי הדפיקה של רוח ומים,

שהם הקו אמצעי, וקו ימין,  ונותנים כוח אל השמאל,

ונמצא הדבור שהיא המלכות יוצא ג' קוין של ז"א

יצאו מן השופר, שהוא בינה, שהיא הבינה כולל את כולם,

וישראל נתרחקו מתוך היראה הזו,

 

כז') ומשום זה, משום היראה כנ"ל אמרו ישראל למשה,

ואת תדבר אלינן, שאמרו,

אין אנו רוצים בתוקף העליון שלמעלה, דהיינו ז"א.

אלא ממקום הנוקבא שהיא המלכות, ולא יותר,

וזה שנאמר: ואת תדבר אלינו וגו'  אשר את רומז על הנוקבא.

 

אמר להם משה, ודאי החלשתם הכח שלי,

והחלשתם כח אחר, של המלכות,

 

כי לולא לא נתרחקו ישראל, והיו שומעים כל אלו הדברים

מז"א, כבתחילה, לא היה העולם יכול אחר כך להחרב,

וישראל היו חיים לדורי דורות,

 

כ"ח)  כי בשעה הראשונה אחר ששמעו דבור הראשון,

מתו, מהו הטעם, משום שכך צריך,

כי אילן המות שהיא המלכות, גרם להם, ואחר כך חזרו לתחיה,

 וקמו ונתגדלו, כלומר שהשיגו מוחין של גדלות

 

ורצה הקב"ה להכניסם. לעץ החיים שהוא ז"א,

העומד למעלה מאילן המות ההיא, כדי שיהיו חיים לעולם,

 

הם נתרחקו ולא רצו, כנ"ל, אז נחלש כחו של משה שעליהם,

ונחלש כח אחר, של המלכות,

 

אמר הקב"ה אני רוצה לקיים אתכם במקום עליון,

שתתבקו בחיים,

ואתם רוצים את המקום שהנוקבא שורה בו,

 

ומשום זה, לך אמור להם שובו לכם לאהליכם,

כל אחד ילך לנוקביא, ויתיחד בה, כיון שירדו לעולם הנוקבא,

 

כט')  ועם כל זה, כיון שישראל לא עשו זה אלא מחמת יראה

עליונה שהיתה עליהם, לא נאמר עליהם,

אלא, מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו'

 

מכאן למדנו, שכל מי שעושה דבר

ואינו משים לבו ורצונו לצד הרע,

ואע"פ שהדבר הוא רע,

כיון שלא עשה ברצון, אין עונש שורה עליו,

ואינו כאדם אחר העושה ברצון,

והקב"ה אינו דן אותו לרע,

.........:::::::::::::.........

 

מאמר: האהבה

......::::::::::::....

סט') מצוה, לאהבה, והרי העמדנו, שאהבת הקב"ה פירושו,

שהאדם צריך לאהוב אותו אהבה רבה כאברהם,

שאהב את הקב"ה באהבה רבה,  ומסר גופו ונפשו אליו,

 

מכאן למדנו, מי שאהב את הקב"ה  הוא מקיים עשרה מאמרות,

דהיינו. עשר ספירות, למעלה ולמטה,

וע"כ כל אלו עשרת נסיונות שנתנסה בהם אברהם,

ועמד בכולם, הם כנגד עשרה מאמרות,

 

כי כל נסיון הוא מאמר אחד, דהיינו ספירה אחת,

שנתנסה במאמר ההוא ועמד בו.

 

ע') וע"כ הם עשרה נסיונות כנגד עשר ספירות,

ובכולם עמד אברהם,

משום שנקשר ונתבק בימינו של הקב"ה שנקרא אהבה רבה,

דהיינו. חסד של ז"א.

 

מה הטעם שנקרא אהבה רבה, הוא,

משום שמי שעומד באהבה זו נקשר בעולם העליון, שהוא ז"א,

 

אהבת עולם הוא סוד עולם התחתון, דהיינו המלכות,

שאהבת הקב"ה נקשרת בה,

והכל, אהבה רבה ואהבת עולם,

הוא סוד אחד בלי פירוד ביניהם.

 

והנה למדנו, סוד האהבה,

 שהאהבה עולה על כל עבודות שבעולם,

ובאהבה, מתייקר שמו של הקב"ה יותר מכל, ומתברך.

 

ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים,

ונתבאר סוד האהבה,

מאמר: ואהבת את ה' אלוקיך,

 

קלו')  ואהבת את ה' אלוקיך, רבי פתח ישעייה ס')

מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו',

 

בוא וראה אהבת הקב"ה לישראל,

אע"פ שהעונות גרמו שיסתלק מביניהם, ונתפזרו בין האומות,

הוא תובע עלבון שלהם,

 

בוא וראה, בשעה שישראל שורים בארצם,

הקב"ה משתעשע בגנתו, שהיא המלכות,

וקרב אל ישראל, ושומע קולם, ומשתבח בהם,

 

קלז')  כיון שגרמו עונותיהן, וישראל גלו מארץ הקודש,

הקב"ה לא נכנס בגנתו, שהיא המלכות,

ואינו משתעשע בו,  ולא עוד, אלא שהוא צוח ואומר,

ועתה מה לי פה נאם ה',

 

וכתוב שם, פה אשב, כי אויתיה, מה פה הנאמר שם הוא השכינה,

אף פה הנאמר כאן הוא השכינה,

 כי לקח עמי חנם, הוא כש"א, חנם נמכרתם,

 

קלח') ומיום ההוא שגלו ישראל מארצם לא נמצאות שמחה לפני הקב"ה,

זה שנאמר: אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם,

 

וכל זה, בשביל אהבתם  שאהב אותם הקב"ה,

כש"א אהבתי אתכם אמר ה', פירושו,

שצריך האדם להתקשר בו באהבה עליונה, ויעבוד באהבה,

שאין לך עבודה כמו אהבת הקב"ה,

 

רבי אבא אמר: דברים אלו, דהיינו אהבה, הם כלל התורה,

משום שעשרת הדברות שבתורה נכללו כאן, וכבר העמידוהו החברים,

 

קלט') בוא וראה: אין לך דבר שחביב לפני הקב"ה,

כמו שאוהב אותו כראוי,  הוא כמו שכתוב:

 בכל לבבך, וכן, בנפשך, במאדך,

 

שואל מה פירושו: בלבבך היה צריך לומר, וכן בנפשך, במאדך,

מהו בכל לבבך,

 ומשיב: אלא בא לכלול ב' לבבות,  אחד טוב ואחד רע

בכל נפשך, בב' נפשות, אחת טובה, ואחת רעה,

בכל מאדך, זה הוא כפשוטו, ואינו בא לדרש,

 

אמר רבי אלעזר, אפילו זה בא לדרוש. (מאדך מלאך המות.)

מהו הטעם, הוא, בין שנופל שהוא הרויח אותו, עליהם נאמר מאדך.

קמ') אמר רבי אבא, נחזור אל הכתוב, ואהבת,

מי שאוהב את הקב"ה, מתעטר בחסד מכל הצדדים,

ועושה חסד עם כל,

 

ואינו דואג על גופו ועל כספו, מאין לנו זה,

מאברהם, כמו שלמדנו, שמשום אהבת רבונו,

ולא חמל על לבו, על נפשו, ועל כספו,

 

קמא') ומפרש הדברים, על לבו, היינו,

שאברהם לא השגיח  על רצונו מחמת אהבת אדונו,

על נפשו, היינו, שלא חמל על בנו ועל אשתו מחמת אהבת אדונו,

על כספו, היינו, שהיה עומד בפרשת דרכים, ותקן מזונות לכל העולם,

 

משום זה נתעטר בעטרה של חסד, דהיינו, ספירת חסד,

כמו שכתוב: חסד לאברהם, ומי שנקשר באהבת אדונו זוכה לזה,

ולא עוד אלא שכל העולמות מתברכים בשבילו,

 

זה שנאמר: וחסידיך יברכוכה,  אל תקרא יברכוכה,

אלה יברכו כ"ה, דהיינו יברכו השכינה,

שהם אותם שזכו לספירת חסד, יברכו השכינה, הנקראת כ"ה,

הרי שאפילו השכינה מתברכת בשבילם,.

..............

קמב') יום אחד היה חולה רבי יוסי, ונכנסו אליו, רבי אבא ורבי יהודה

 ורבי יצחק, ראו אותו שהיה נופל על פניו וישן, ישבו,

 

כשהקיץ משנתו, ראו את פניו שהיו שחוקות,

אמר להם רבי יוסי, דבר חדש ראיתי, אמר להם,

 

ודאי כי עתה עלתה נפשי וראתה כבוד אלו שמסרו עצמם

על קדושת אדונם, שהיו נכנסים ב י"ג נהרות אפרסמון הטהור,

והקב"ה משתעשע בהם, וראיתי מה שלא נתנה לי רשות לומר,

 

ושאלתי להם ואמרתי, כבוד זה של מי הוא,  אמרו לי,

שהוא של אלו שאהבו את אדונם בעולם  ההוא, דהיינו בעולם הזה, 

וממה שנפשי ראתה הואר לבי, ועל כן פני שוחקות.

...........

 

קמג') אמר לו רבי אבא, אשרי חלקך, אבל התורה מעידה בהם,

שכתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו,

 

אמר לו רבי יהודה, הרי שאלו החברים, זה שכתוב:

יעשה, תעשה היה צריך לומר, ע"ד שכתוב, זולתך לשון נוכח,

 

קמד')  אמר לו הרי למדנו, אבל סוד הדבר הוא,

שכתוב: לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו,  והעמדנו,

נעם ה', היינו. השפע הבא מעתיקה קדישא, שהוא הכתר,

שהקב"ה משתעשע בו,

 

כי נועם ההוא יוצא מעתיקא. ולבקר בהיכלו, היינו,

היכל העליון על הכל,  שהוא בינה,

 

אף כאן  עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה.  מי יעשהו.

דהיינו אותו עתיקא הסתום מכל,  כי בו תלוי שפע זה,

ועל כך כתוב:  יעשה לשון נסתר,  אמר לו ודאי כך הוא,

 

אשרי חלקם של אלו שאהבת אדונם נתדבקה בהם,

לאלו, אין שיעור לחלקם בעולם ההוא,

...............

קמה')  אמר רבי יצחק כמה מדורים על מדורים יש לצדיקים

בעולם ההוא,

 ומדור העליון מכולם. הוא לאותם שאהבת אדונם נקשרת בהם,

 

כי המדור שלהם נקשר בהיכל העליון על כולם,

מה הטעם, הוא משום שהקב"ה מתעטר בזה. באהבה.

 

קמו')  בוא וראה. היכל זה העליון על הכל, נקרא אהבה.

ועל אהבה עומד הכל, כמו שנאמר בשיר השרים,

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה,

והכל עומד על האהבה.  כי השם הקודש הוי"ה נמצא כך.

 

כי העמדנו, האות י' של הוישהיא חכמה,

אין נפרד ממנה הקוץ שלה של מעלה (קצו של י' כתר) לעולם,

כי באהבה שורה עליה הכתר, ואינו נפרד ממנה לעולם,

 

ה' של הוי"ה שהיא בינה, הרי העמידו,

שה י' שהיא חכמה אינה נפרדת ממנה,

ונמצאים יחד באהבה, ואינם נפרדים זה מזה,

 

וכו זה היא ה' של הוי"ה, שלמדנו, שהיא כמו שכתוב,

ונהר יוצא מעדן, שנהר היא בינה, ועדן היא חכמה,

ובינה תמיד יוצאת מחכמה, ומתדבקת לעולם באהבה,

 

קמז')  ו"ה שהם ז"א ומלכות, כשהם מתדבקים זה בזה

מתדבקים באהבה יחד, חתן וכלה,

שדרכם תמיד נמצא באהבה,

 

נמצא, אשר י' ב ה', ה' עם ו', ו' עם ה' האחרונה,

מתקשרים זה בזה באהבה,  והכל נקרא אהבה,

וע"כ מי שאוהב את המלך, נקשר באהבה ההיא,

ומשום זה ואהבת את ה' אלקיך,

...............

מאמר: כל עצמותי תאמרנה, תהלים לה.

 

קמח') והיו הדברים האלה וגו', רבי יצחק פתח,

כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו.

מקרא זה אמר דוד המלך ברוח הקודש,

 

שואל?. כל עצמותאי תאמרנה, ומי ראה,

שעצמות תאמרנה שירה,  ומשיב:

 

אלא מקרא זה נאמר, בזמן שהקב"ה עתיד להחיות מתים,

ועתיד הקב"ה לתקן העצמות ולקרב כל אחת ואחת למקומה.

 

שכתוב ביחזקאל לד': ותקרבו עצמות עצם אל עצמו,

וכתוב: ועצמותיך יחליץ.  אז עתידים ישראל לומר שירה,

 

קמט') שואל: איזה שירה אומרים, ומשיב:

ה' מי כמוך,

וזו שירה יותר חשובה ממה שרמרו ישראל על הים,

כי הם לא הזכירו את שם הקודש אלא אחר ג' מילים,


שכתוב: מי כמוכה באלים ה'

וכאן הם מקדמים את השם הקודש, שכתוב:ה' מי כמוך.

מציל עני מחזק ממנו זהו יצר הטוב שמציל מיצר הרע,

 

משום שיצר הרע הוא חזק כאבן,

כמו שאמר הכתוב: והסורתי את לב האבן,

ויצר הטוב הוא בשר, שכתוב:  ונתתי לכם לב בשר,.

.............