זהר: פרשת פקודי, סוד היכל האהבה והחסד.

היכל אהבה וחסד

זהר: פרשת פקודי. סעיף תרלב. עורך ומגיש: רבי דוד קורן,

.........היכל החמישי.........

 

היכל החמישי. היכל זה עומד להאיר לאלו התחתונים,

וזה הוא היכל העומד להאיר בסוד האמונה,

 

פתח אחד נמצא בהיכל הזה,

ממונה הזה עומד על פתח הזה, כדי ללמד סנגוריה,

דהיינו המלצה טובה, של ישראל לפני אדונו,

ולא ישלוט עליהם הסטרא אחרא,

 

תרלג')  בהעכל הזה עומד רוח אחד הכולל בארבע,

כי רוח זה כולל בארבע גוונים

לבן שחור ירוק אדום, שהם חסד גבורה תפארת ומלכות,

 

וזה הוא רוח הנמצא כלול בכולם, ונקרא סוריה,

הוא שר על כל אלו צבאות התחתונים,

וכולם עומדים תחתיו, ומתמינם תחת ידו,

 

תרלד')  רוח הזה הסוגר ופותח, כל מפתחות העליונים

כולם נמסרו בידו, כל צבעות התחתונים כולם נכללים

ועומדים תחתיו, ונזונים ממנו, רוח זה עומד בכל סודות אדונו,

כולם נמסרו בידו,

 

תרלה')  רוח הזה נקרא אהבה, ומשום זה נקרא היכל הזה

היכל אהבה,

משום שכאן נגנז כל סוד הסודות למי שצריך להשיג אותו,

וכאן הוא סוד שכתוב שם אתן את דודי לך,

 

תרלו')  רוח הזה שומר כל השמירה שלמעלה

וזה נקרא שומר ישראל, שומר הברית,

 

משום שכאן הוא השמירה של כל אוצרות העליונים,

ועל כן צפונות אדונו צפונים בו,

 

מן זה, יוצאים שבילים ודרכים לאלו שלמטה,

כדי לעורר הבם רוח האהבה,

 

תרלז')  אלו ד' גוונים שבו, נכללו זה בזה,

ויוצא מכולם חיה אלת קדושה שנקראת זהר,

וחיה זו עליה כתוב ביחקאל י')

הוא החי אשר ראיתי על נהר כבר,

 

תרלח')  מהיכל הזה, יוצאים כל הרוחות הקדושים

שמתקיימים מקיום הנשיקין העליונים, (פה אל פה)

 

כי מאלו הנשיקין יוצא אויר של רוח לקיום הנפש

לכל אלו נשמות העליונות שנתנו בבני אדם,

וזה סוד שכתוב: בשיר השירים ד')

 כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם,

 

כיבהיכל זה נמצאות כל הנשמות וכל הרוחות

העתידים לרדת לבני אדם מיום שנברא העולם,

 

ועל כן היכל הזה מחזיק כל אלו הנשמות הנולדות

מנהא ההוא הנמשך ויוצא, שהוא היסוד של ז"א.

משום זה היכל זה אינו עומד ריקם לעולם,

ההוא הנמשך ויוצא,

 

תרלט')  ומיום שנחרב בית המקדש לא נכנסו כאן

נשמות אחרות,  וכשיגמרו אלו, דהיינו,

שכל הנשמות שבהיכל זה תרדנה להתלבש בבני אדם,

ההיכל נמצא ריקם, ויהיה נפקד למעלה,

ואז יבוא מלך המשיח,

ויתעורר ההיכל למטה, לגלות מלכותו בעולם הזה,

 

תר"מ')  ובסוד היכל הזה כתוב: בשיר השרים)

שני שדייך כשני עפרים,

משום שבהיכל הזה יש רוח ההוא שאמרנו, אהבה,

וחיה ההוא זהר,  ומהתכללותם יחד, הכלולים זה בזה,

ומתקשרים זה בזה ונקראים אל שד"י,

 

אלו ב' אורות, נקראים שד"י, ואל,

מהיכל שלמטה שנקרא זכות אל,

ומתחברים זה בזה ונכנסים זה בזה,

ונקראים אל שד"י משום שיצא מכלל אלו השדיים,

.........................

תר"מא')  והשם אל הזה שהוא מצד ימין, לוקח ממקום הזה

כל הרחמים העומדים להזין היכל ההוא שלמטה

שנקרא זכות, על שם הרוח שבו, כמו שאמרנו,

 

השם שד"י הזה מניק לכל אלו התחתונים ולכל אלו ההיכלות, ולכל אלו שמבחוץ העומדים מצד הזה,

נקראים יתדות, המשכן, כמו שאמרנו,

 

ועל כן נקרא שד"י, משום שמשפיע מזונות לכל התחתונים

כמו שהוא מקבל מצד ימין,

 

           תר"מב')  מכאן יוצאים אלו האורות שנקראים

להט החרב המתהפכת

 

משום שמתהפכים לכמה גוונים. והרי העמדנו,

שאלו מתעוררים בשליחות של מעלה,

והם עולים מצד שמאל.

 

כשמתפשט רוח הזה ובוטש להוצאי אורות לכל הצדדים,

לימין ולשמאל, כאלו שדים הזורמים חלב לכל צד,

כך מרוח הזה יוצאים אורות לכל צד,

 

ומוצאים חיה אחרת הממונה על אלו הנקראים

להט החרב המתהפכת, וזה נקרא,

 

תר"מג')  וזה הוא הממונה על העולם,

בזמן שרעב נתמנה על העולם, העולם נדון בו,

אז חיה הזו מתמנה על העולם ומוציאה רוח של מזון

לכל אלו בני האמונה,

 

שלא ימותו ברעב משום שמסטרא אחרא ההוא,

ב' רוחות הטומאה, הנקראים שוד וכפן.

וזה סוד לשוד ולכפן תשחק.

כי אלו עומדים בעולם ועושים קטרוג על בני אדם.

 

הוא אותו השולח להם רעב, ומתים, שזהו שוד.

 ואחד הוא שבני אדם אוכלים ואינם שבעים.

שזהו כפן.  משום שרוח רעה שולט בעולם,

.......................

תר"מד')  חיה זו הוציאה ניצוץ היוצא מהתנוצצות ב'

ניצוצין שאמרנו, שהם מתהפכין לכמה גוונים,

לזמנים של הנקבות, ולזמנים של הזכרים,

וניצוץ הזה נקרא שרפים,

וניצוץ הזה אוחז בהם ומלהט אותם,

 

תר"מה')  בהיכל הזה יש ב' ממונים שהם אורות העומדים

על אלף ורבי רבבות שנקראים גפנים,

ואלף ורבוא רבבות שנקראים רמונים,

וכולם עומדים באהבה,

 

ואלו הם שמבאים אהבה בין ישראל למטה,

והקב"ה למעלה, וכולם מעוררים אהבה ועומדים באהבה,

 

 וכשנתעורר האהבה ממטה למעלה וממעלה למטה,

אז מתמלא ההיכל מכמה טוב, מכמה חסדים, מכמה רחמים,

 

ואז האהבה שלמטה באהבה של מעלה מתדבקות זו בזו,

ב"ה שלמטה מתדבק בא"ה של מעלה,

 

תר"מו')  מכאן יוצאים ב' ממונים ונקראים אהבה,

על שם ההיכל.  ואלו עומדים להשגיח על אלו

שמיחדים יחוד אדונם באהבה,

 

ועולים מעדים למעלה,  וכל אלו שעושים חסד בעולם,

אלו החסדים עולים ונכנסים בהיכל הזה,

ומתעטרים שם, ועולים להתעטר באהבה העליונה,

 

ועל זה כתוב: כי גדול מעל שמים חסדיך.

בהיכל הזה כתוב: בשיר השרים.)

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

ונהרות לא ישטפוה.

..............מוקדש לאחי יעקב בן סוניה ז"ל..............

........................