זוהר: פרשת ויצא. מאמרים וביאורים מהזוהר,

זוהר פרשת וַיֵצֵא

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.        קרן אור ללימודי הקבלה.

........::::::::::::::::::::::::::........

מאמר: ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה,

::::::.....................::::::

א) וַיֵצֵא יעקב מבאר שבע וילך חָרָנָה.

רבי חייא פתח: ואמר מקהלת א',

וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף הוא שם,

מקרא זה בארוהו, אבל בא השמש,

 זהו יעקב, שהוא ז"א  כשהיה בבאר שבע, שהיא בינה,

 

ובא השָמֶש, כאשר הלך לחָרָן, נוקבא של ז"א.

שכתוב, וילן שם כי בא השמש: ואל מקומו שואף זורח,

 

והוא שכתוב וישכב במקום ההוא,

 כלומר. הנוקבא נקראת מקום, ושם הוא שואף ומאיר.

 

ומפרש, ויצא יעקב: שהוא לשון זריחה,כמו השמש יצאה וגו'. 


ובאר שבע היא בינה,שמשם מקבל ז"א אורו,

וחרן: היא הנקבא  המקבלת אור השמש שהוא ז"א,

ב) בוא וראה: השמש, אעפ"י שמאיר לכל העולם,

נסיעותיו הן רק בב' צדדים,

הולך אל דרום וסובב אל צפון.

משום שדרום הוא קו ימין

וצפון הוא קו שמאל. ונמשך ויוצא השמש

 בכל יום מצד מזרח,

 שהוא בחינתו עצמו, תפארת,

 והולך לצד דרום, לקו ימין, חסד.

ואח"כ סובב לצד צפון, לקו שמאל,  גבורה,

שנכלל מהארת ב' הקווים,

ומצד צפון הולך לצד מערב, הנוקבא,

שכתוב, וילך חרנה.

ב) בוא וראה: השמש, אעפ"י שמאיר לכל העולם,

נסיעותיו הן רק בב' צדדים,

כמו שאתה אומר:

הולך אל דרום וסובב אל צפון.

משום שדרום הוא קו ימין

וצפון הוא קו שמאל. ונמשך ויוצא השמש

 בכל יום מצד מזרח,

 שהוא בחינתו עצמו, תפארת,

 והולך לצד דרום, לקו ימין, חסד.

ואח"כ סובב לצד צפון, לקו שמאל,  גבורה,

כלומר שנכלל מהארת ב' הקווים,

ומצד צפון הולך לצד מערב, הנוקבא,

בזה מבאר, יוצא ממזרח, הוא שכתוב

ויצא יעקב מבאר שבע שאז נכלל בב' הקוים

שכתוב, וילך חרנה.

ומלמדנו בזה, ההארה המרומזת בהכתוב, ויצא יעקב,

הארה שלמה, דהיינו: שכלולה מב' הקווים ימין ושמאל,

 חכמה וחסדים יחדיו

ג) רבי שמעון אמר: הוא יצא מכלל ארץ ישראל,

שכתוב ויצא יעקב מבאר שבע, שהיא  הנוקבא בשלמותה,


הנקראת  באר שבע, ונקראת ארץ ישראל,

 והלך לרשות אחר, שכתוב, וילך חרנה,

הוא חוץ לארץ ישראל, ששם רשות הסיטרא אחרא.

ומפרש דבריו: יצא ממזרח, שהם סוד  קו אמצעי,

הכולל ב' הקווים ימין ושמאל, שכתוב:,

ויצא יעקב מבאר שבע, שהוא שמיטה, דהיינו, הנוקבא,

 שלקח מעומק העליון, שהוא בינה, את האור המאיר

והולך למערב. כלומר, שלקח אותו אור שהולך ושוקע במערב,

 שהוא קו שמאל בלי הימין,

 

כמ"ש, וילך חרנה, דהיינו, מקום שדין וחרון אף שמה,

רשות הסיטרא אחרא . כי הארת שמאל בלי ימין

היא בחינת הסיטרא אחרא .

 והולך ושוקע עד שנסתם כולו,

מטעם חיסרון של אור החסדים של קו הימין,

שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים.

נמצא שרבי שמעון חולק על רבי חייא בד' דברים:

א. ויצא יעקב, לא זריחה, אלא יציאה מרשות לרשות,

 

ב. שלא היה כלול בעת היציאה מדרום וצפון,

אלא שהיה בהארת השמאל בלי הימין,

 

ג. באר שבע אינו בינה, אלא הנוקבא בשלמותה

כשהיא דבוקה במזרח,

ד. חרן אינו הנוקבא של ז"א, אלא רשות של הסיטרא אחרא .

השארת תגובה