זוהר פרשת וישב: מאמר: אך אל הפרכת לא יבא סוד. ייסורים על הצדיק לא זכה רע,

סעיף: כ"ה,  רבי  חייא  פתח  ואמר,  לכן  אנשי לבב  שמעו לי,

 

בוא וראה   כאשר  ברא  הקב"ה  את  העולם 

עשה  אותו  על  דין, (סיבה ותוצאה)  

 והוא  מתקיים  על  דין,

 וכל  מעשי  העולם מתקיימים על דין,

מלבד  שבכדי  לקיים  העולם  שלא יאבד,

 

הקב"ה  פורש  עליו  רחמים, 

והרחמים  האלו  מעקבים  את  הדין,  

 שלא  יכלה  את  העולם,

והעולם  מתנהג  ברחמים  ומתקיים  על  ידו,

 

סעיף: כ"ו,   ואם  תאמר, שהקב"ה  עושה  דין, באדם

 בלי  משפט,  הרי  למדנו.  כשהדין  שורה  על  האדם, 

והוא  צדיק. הוא  משום  אהבת  הקב"ה  אליו. 

כמו שלמדנו,

כאשר  הקב"ה  מרחם  על  האדם  באהבה, 

לקרבהו  אליו,   משבר  הגוף (מודעות חומר)

בשביל  להשלים  את  הנשמה (מודעות בורא)

 ואז  מתקרב  האדם  אליו  באהבה  כראוי. 

והנשמה  שולטת  באדם. והגוף נחלש.

 

סעיף:כ"ז,   וצריך  האדם  לגוף  חלש,  ולנפש  חזקה 

שתתגבר  בגבורה. 

ואז  הוא  אוהבו  של  הקב"ה.

 כמו  שאומרים החברים,

 שהקב"ה  מרחם על האדם באהבה,

 

 נותן  צער  אל  הצדיק  בעולם  הזה

 בשביל  לזכותו  לעולם  הבא,

 

סעיף: כ"ח,  וכשהנשמה  היא  חלשה.  והגוף  חזק, 

הוא  שונאו  של הקב"ה,  שאינו  חפץ בו. 

ואינו  נותן  לו  צער  בעולם  הזה. 

 

  אלא דרכיו ישרים. והוא בכל השלמות.

משום,  שאם  עושה  צדקה  או  מעשים  טובים.

הקב"ה  משלם  שכרו  בעולם  הזה  עוד בחייו,

ולא  יהיה  לו  חלק  לעולם  הבא.

וזהו  שתרגם  אונקלוס,  ומשלם  לשונאיו  וגו'.

 

ומשום  זה,  צדיק  ההוא  השבור  תמיד, 

הוא  אוהבו  של  הקב"ה,  והדברים  אמורים,

 רק  באם  בדק  ולא  מצא  בידו

 שום  חטא שיענש  על  ידו,

 

סעיף: כ"ט,  יש  כאן  להסתכל  בכמה  צדדים,

אחד.  כי  אנו רואים  שהשכינה  אינה  שורה  במקום  עצבות

  אלא  במקום  שיש בו  שמחה,

 

ואם אין  בו שמחה  לא  תשרה  השכינה  במקום  ההוא.

כמו  שאתה  אומר.  ועתה  קחו לי מנגן  (מלכים ב.ג)

כי  ודאי  שהשכינה  אינה  שורה  במקום  עצבות,

 

מאין  לנו  זה,  מיעקב אבינו,

  משום  שהיה  מתאבל  על  יוסף  נסתלקה  השכינה  ממנו,

כיון  שבאה  לו  השמחה  של  בשורת  יוסף,  

 מיד  ותחי  רוח  יעקב  אביהם.

 

ולפי  זה  קשה,  כאן  באותו  צדיק  השבור  מצרותיו,

כיון  שהוא  חלש  ונשבר  במכאובים,  איפה  הוא  השמחה. 

הרי  הוא  בעצבות  ואין  עמו  שמחה  כלל.

 

סעיף: ל',    ועוד  אחד  יש  להסתכל.  הרי  אנו  רואים,  כמה 

אהובים  וצדיקים  היו  לפני  הקב"ה. 

ולא  נשברו  במחלות

 ולא  במכאובים  ולא  נחלש  גופם  לעולם,

למה  אין  אלו  כאלו. 

כלומר  מה  נשתנה  אלו  מאלו,

 שאלו  נשברו  ואלו  עומדים  בגופם  כראוי......

 

לא) ואם תאמר, כי אלו הנמצאים בקיומם כראוי,

הוא משום שהם צדיקים בני צדיקים.

אלו האחרים, שגופם נשבר, הם צדיקים ולא בני צדיקים.

 

הרי אנו רואים, צדיקים בני צדיקים,

ואשר אפילו אביו היה צדיק בן צדיק, והוא צדיק,

ומ"מ גופו נשבר במכאובים. ולמה נשבר גופו במכאובים,

 וכל ימיו הוא בצער,

 

לב) אלא כאן הוא סוד, שהרי  כל מעשיו של הקב"ה

 הם באמת וצדק.

כי פעל אדם ישלם לו ובאורך איש ימציאנו.( איוב-ל''ד)

 

כי יש זמנים שהלבנה, הנוקבא, היא בגרעון,

ונמצאת בדין והשמש, ז"א, אינו נמצא אצלה.

 

 ובכל  זמן ובכל שעה יש לה להוציא נשמות לבני אדם,

כמו שלקטה אותן מתחילה מן ז"א בכל זמן ובכל שעה.

 

וע"כ היא מוציאה עתה הנשמות גם בשעת הגרעון,

שנמצאת בדין. וכל מי שמקבל אותה בזמן ההוא,

 יהיה תמיד בגרעון. ועניות נמשכת לו,

ונשבר תמיד בדין  וכן הוא בכל ימיו של האדם,

בין צדיק ובין רשע.

 

 מלבד התפלה, המבטלת לכל גזרות הדינים,

ויכול להעבירם בתפלה.

 

לג) ובזמן שאותה המדרגה, הנוקבא, נמצאת בשלמות,

ונהר נמשך ויוצא מעדן, יסוד, משתמש בה,

אז, אותה הנשמה היוצאת מהנוקבא, ומתדבקת באדם,

הנה האדם ההוא נשלם בכל,

בעושר, בבנים, בשלימות הגוף.

 

לד) וכל זה בשביל מזל, שהוא יסוד,

הנמשך ויוצא ומתחבר במדרגה, בהנוקבא, להשתלם בו,

ולהתברך ממנו. ועל כן הכל תלוי במזל.

ועל כן, בנים חיים ומזונות, אין הדבר תלוי בזכות, אלא במזל.

כי אין הוא בזכות, אלא עד שהנוקבא מתמלאה ומאירה

מן המזל, שהוא יסוד.

 

לה) ומשום זה, כל אלו שנשברו בעולם הזה,

והם צדיקי אמת, כולם נשברו בעולם הזה, ונידונים בדין,

מטעם שנפש ההיא, שקבלו מהנוקבא בהיותה בגרעון, גרמה להם.

וע"כ חס עליהם הקב"ה לעולם הבא,

................

 

... ביאור הדברים ...

הזוהר סובב על הכתוב: כי פעל אדם ישלם לו ,

ומבאר שאנו רואים, שדינים שורים גם על אדם צדיק,

אע"פ שלא חטא כלום,

 שהייסורים מקרבים אותו לאהבת ה'.

ועל זה מקשה ב' קושיות:

א. אם גופו של הצדיק הוא בייסורים, אם כן הוא בעצבות,

ואין השכינה שורה  רק כשאדם הוא בשמחה.

ב. הרי אנו רואים צדיקים, שזכו לאהבת ה',

אף על פי שלא היו להם ייסורים כלל.

 ומה נשתנו אלו מאלו.

 

ואין לתרץ, שאלו שזכו לאהבת ה' בלי ייסורים,

 הוא מחמת היותם צדיקים בני צדיקים.

כי אנו מוצאים אפילו בנו של צדיק בן צדיק,

 שהיה כל ימיו בייסורים.