פרשת וישלח מהזוהר.
עורך ומגיש: רבי
דוד קורן, אייר
–תש"פ', קרן אור
ללימודי הקבלה
::::::::::::::::::::::::::::::::::
מאמר:
מצא את הימים
במדבר
מאמר: אודה ה' בכל לבב
......................
רסא)
אבל אלא שאמרו שכתוב: אשר מצא את הַיֵּמִם במדבר.
כתוב יֵּמִם, חסר י', כתוב, שזהו רומז
שיש
בהם שם מיעוט.
ואומר,
כי אלו הן בריות משונות,
מבני בניו של קין,
מאחר
שקין גורש מעל פני האדמה,
שכתוב, הן גרשת אותי מעל פני האדמה ומפניך אסָתֶר.
וכתוב, וישב בארץ נוד. ובארוהו, פירוש,
כי קין הוא הארת השמאל,
אבל
היו בו ב' בחינות,
כי
לפני שגורש מעל פני האדמה,
היה בבחינת אור הזכר,
שמתגלים בו דינים קשים.
לאחר שגורש, היה בו רק אור
הנקבה של הארת השמאל,
שמתגלים בו דינים רפויים
בלבד.
ואומר, שאלו הימים שמצא ענה במדבר,
הם
מתולדות קין לאחר שגורש מעל פני האדמה.
ועל כן הם נקראים ימים, ולא אימים,
מפני
שאין בהם דינים קשים.
רסב)
מבני בניו של קין, בצד רוחות,
סערות
ומזיקים הם נמצאים.
כי כשהיה צריך להתקדש יום השבת,
דהיינו בין
השמשות, נבראו מהצד ההוא רוחות,
הנמצאות
מעופפות בלי גוף. ( ברפיון
תלויים בין העולמות)
ואלו
אינם מיום השבת ולא מיום
הששי,
להיותם
מבין השמשות.
ונשארו
אלו שני ימים בהם בספק, ומשום זה,
אין להם קיום לא מיום
זה ולא מיום זה.
רסג)
והלכו ונתפשטו באותו צד
של קין בני בניו
ונתלבשו
באותו הצד. ולא
נתלבשו בהם להתקיים בקיום
ממשי.
ע"כ
נקראות ימם חסר י', מפני שאין
להם קיום
דהיינו:
לא מיום זה ו' ולא מיום
זה השבת,
והנה
נראים לבני אדם, כלומר אע"פ שהן רוחות,
כי פעם א' ביום הן
מתלבשות בגוף. והוא דיינו: ענה,
מצא
אותן הרוחות, הנקראות ימים,
... ולמדו אותו להביא ממזרים לעולם ....
לחבר
חמור וסוס, שיצא מהם פרד.
והן
הולכות בין ההרים ונמצאות מלובשות
בגוף
פעם
אחת ביום,
ואחר כך מתפשטות ממנו ונשארות בלי גוף.
אלו הרוחות
נמשכות מהארת קו שמאל.
ויש
הפרש גדול בין הארת השמאל שבבחינת יום הששי,
להארת
השמאל מבחינת יום
השבת.
כי
מבחינת יום הששי, הוא קו אמצעי,
הוא נכלל ממסך של חירק, דינין דנוקבא.
אבל
מבחינת יום השבת, אין
בו מסך כלל.
ואלו
הרוחות, כיון שנבראו בין השמשות,
שהוא
ספק יום ו' ספק
יום השבת,
נמצאים פגומים,
ואינם
יכולים לקבל לא מיום הששי ולא מיום השבת.
כי הסָפֵק פוגם בהם ולא
יוכלו לקבל.
ועכ"ז
מקבלים הארה מקו שמאל,
המאיר
בעת הזווג של זו"ן,
ובכל יום ויום.
ג' הקוין, המאירים בזווג זו"ן, מכונים ג'
זמני,
להיותם
נמשכים מג' הנקודות
חולם שורק וחירק.
רסד)
ענה זה, ממזר היה, שבא צבעון על אמו והוליד
ממזר.
והוא
בא על כן, מרוח הטומאה שנתדבק בו,
ומשום
זה מצא אותן הרוחות, והיו מלמדים אותו
משום זה,
כל
מיני בחינות שבצד הטומאה.
רסה)
וכמה אחרים, היוצאים זה מזה,
כולם
באים מאותו הצד שמאל, והולכים במדבר ונראים שמה, משום שהמדבר הוא
מקום חרב, מקום מושב שלהם.
כי החורבן
נמשך תמיד מצד שמאל.
ועם כל זה,
כל אדם ההולך בדרכיו של הקב"ה,
ומתירא מפני הקב"ה, אינו מפחד מהם.
הלכו
ונכנסו בהר.
כלומר שהמשיכו הארת השמאל בנוקבא, ולא יראו.
רסו) אמר
רבי יצחק: כעין זה,
כל אלו ההרים החרבים,
הם
מקום בית מושב שלהם,
אמר
לו: כן הוא, וכל אלו העוסקים בתורה,
עליהם
כתוב: ה'
ישמרך מכל רע וגו'
פרשת וישלח מהזוהר.
עורך ומגיש: רבי
דוד קורן, אייר
–תש"פ', קרן אור
ללימודי הקבלה
מאמר: אודה ה' בכל לבב
::::::::::::::::::::::::::::::::::
רסז) פתח
רבי אלעזר ואמר: מתהלים
קכ"א)הללויה
אודה וגו'.
מקרא
זה בארוהו, אבל בוא וראה:
דוד המלך כל ימיו היה עוסק בעבודת הקב"ה. והיה קם בחצות לילה,
ומשבח ומודה בשירות ותשבחות,
כדי לתקן מקומו במלכות שלמעלה.
רסח)
וכאשר נתעורר רוח צפוני בחצות
לילה.
היה
יודע, שהקב"ה מתעורר באותה
שעה בגן עדן, להשתעשע עם הצדיקים. וע"כ היה קם בשעה ההיא,
והתגבר בשירות ותשבחות עד עלות הבוקר.
רסט)
משום כי כשהקב"ה
נמצא בגן
עדן,
כל הצדיקים שבגן כולם מקשיבים לקולו.
ולא עוד, אלא חוט
של חסד נמשך עליו ביום.
כמו שלמדנו כתוב:, יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי.
ולא עוד,
אלא אלו דברי תורה שאמר בלילה,
כולם
עולים ומתעטרים לפני הקב"ה.
ומשום
זה דוד המלך היה עוסק
בלילה בעבודת רבונו.
רע)
בכל השירות והתשבחות, שאמר דוד המלך,
העליון מכולם הוא הללויה,
ובארוהו:
מה הטעם, משום שכולל שם ושבח ביחד.
ושואל: מהו שם ושבח,
השם הוא י"ה.
אבל שבח
מה הוא ומשיב: כנסת
ישראל,
הנוקבא,
שנקראת הלל, (הלל
גימטריה אדנ"י)
משום
שהיא מסדרת תמיד שבח לקב"ה ואינה שוככת,
כמ"ש,
אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל.
כי סדרי
שבח היא מסדרת, ומשבחת
לו תמיד.
ומשום
זה מרומז במלה הללויה, שם ושבח
ביחד,
פי שהשם הוא י"ה,
ושבח הוא הללו, דהיינו
השכינה,
שמשבחת תמיד
אליו.
רעא)
כמו שבארוהו שבכל לבב,
פירושו,
ביצר
הטוב
וביצר הרע, שהם נמצאים תמיד
אצל האדם,
כמ"ש, בכל
לבבך,
כי יצר הטוב
שורה בחלל הימני של הלב,
ויצר
הרע בחלל השמאלי שבו.
אף
כאן פירושו כן,
רעב)
בסוד ישרים: אלו
הם ישראל
שנקראים ישרים,
משום
שכל המדרגות מתעטרות בהם,
כהנים, לויים, צדיקים וחסידים. שהם
ישרים.
ועדה,
פירושו: כמו שאתה אומר, נצב בעדת אל,
והם סוד שהקב"ה מתעטר בהם.
ביאור
המאמר:
רבי אלעזר ממשיך
לבאר את טיב הזווג שבחצות לילה
הוא להמשכת החכמה בעיקר.
וטיב
הזווג של היום הוא בעיקר להמשכת
החסדים,
שבלעדם
אין החכמה שבנוקבא מאירה, והיא
חשך ולא אור.
וכן ז"א אינו
מתעטר בהארת החכמה זולת ע"י הנוקבא,
בסוד הזווג
שבלילה. ומביא הכתוב:
אודה ה' בכל לבב, שבו מבוארים ב' מיני ההארות
הללו
והשלמתם של זו"ן זה מזה,
ותחילה מבאר היטב עניין חצות הלילה, ואומר שדוד המלך,
כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקב"ה שפירושו:.
יש י"ד עתים לטובה ויש י"ד עתים לרעה.
אי
אפשר לעבוד את הקב"ה,
כי
אם באותם הימים,
שי"ד עתים לטובה שולטים בהם,
ולא
בימים שי"ד עתים לרעה שולטים בהם.
אבל
הזוכה בהארת החכמה,
הוא מתקן עמהם גם את י"ד
העתים לרעה,
ואז יכול לעבוד ה' בכל ימיו, אף אחד מהם לא יחסר.
וז"ש
דוד,
ואפילו בימים שי"ד העתים
לרעה היו שולטים,
היה קם בחצות הלילה,
שאז
הזמן לקבל המוחין הללו
של הארת החכמה, ומשבח
ומודה.
כי הארת
המוחין הללו נמשכים בשירות
ותשבחות,
שהם
בסוד הארת השמא, דהיינו:. י"ה,
שהם מוחין של ז"א, אור החסדים.
והלל, הנוקבא,
במוחין דהארת חכמה.
בין בי"ד עתים לטובה ובין
בי"ד עתים לרעה.
אמנם במוחין של אור
החסדים אי אפשר לשבח
תמיד,
כי בי"ד עתים לרעה, אין שבח זולת ע"י הארת חכמה.
ולפיכך
אודה ה' בכל לבב,
ביצר
הטוב וביצר הרע,
בקו
ימין, יצר הטוב, שממנו
י"ד עתים לטובה,
ובקו שמאל, יצר הרע,
שממנו י"ד עתים לרעה.
בסוד ישרים, אלו הם ישראל, שהוא
הקו האמצעי,
כי הקו
האמצעי הכולל בתוכו ב' הקוים,
וע"כ
כולל כל המדרגות. ישרים כהנים) ועדה ולוי).
שהם
כהני ולויאי צדיקי, ישרי ועדה,
פירושו:
כי ישרים שהוא ז"א ועדה
היא והנקבא,
ומשמיענו
הכתוב: שהקב"ה שהוא ז"א מתעטר בהארת החכמה
מן הנוקבא שנקראת עדה, כי אינו מקבל חכמה אלא
בעת הזווג
עם הנקבא כנודע, על כן אומר הכתוב ישרים ועדה,
רעג)
ומשום זה צריך האדם לשבח תמיד את הקב"ה,
משום
שהוא רוצה שירות ותשבחות,
שרוצה
להתעטר בחכמה.
ומי
שיודע לשבח את הקב"ה
תמיד,
שהוא
ע"י המוחין של הארת חכמה,
הקב"ה מקבל תפלתו ומציל אותו.
שמתחילה
צריכים לזווג של לילה,
ואח"כ לזווג של יום,
להמשכת חסדים בתפלת שחרית.
מאמר: אתה סתר לי
...::::::...............::::::...
רעד)
פתח רבי יוסי ואמר: אתה סתר לי מצר.
אתה סתר לי, זה
הקב"ה, שהוא
סתר ומגן לאדם,
ההולך
בדרך התורה, קו האמצעי.
והוא
מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו.
שואל,
א"כ מצר תצרני,
למה לי,
כי הוא אותו הדבר
כמו אתה
סתר לי? ומשיב,
מלמעלה
ומלמטה. מלמעלה
יש
לו לאדם שונאים,
ועל זה נאמר, אתה סתר לי.
ומלמטה גם כן, מי הוא זהו היצר הרע.
וע"ז
נאמר, מצר תצרני,
והוא
צר
למעלה וצר למטה,
יורד ומסית עולה
ומשטין. ואלמלא
היצר הרע,
לא היה נמצא לאדם שונא
בעולם.
משום
זה כתוב, מצר תצרני, על היצר
הרע.
רעה) רני פלט תסובבני סלע: שואל, יסובבני סלה היה צריך לומר דהיינו
לשון נסתר, שהרי תסובבני, סובב
על רני פלט,
למה
הוא אומר תסובבני שהוא לשון נוכח, ומשיב:
שפירושו
הוא : אלו השירים שיש בהם מדרגות להצלה
תסובבני
בהם להצילנו בדרך, והקב"ה אמר תסובבני,
ומקרא
זה אפשר לקראו כסדרו, ואפשר לקרו למפרע,
דהיינו:
סלע תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר
אתה
מצד
זה ומצד זה, והבנתו אינה משתנה,
... פירוש רבי אשלג
בעל הסולם ...
בעת שהקו
השמאל האיר ממעלה למטה, מטרם שנכלל בימין,
היה היצר הרע
נאחז באדם מלמעלה
ומלמטה.
כי מלמעלה קטרג עליו, והביא עליו שנאה.
ומלמטה
הסיתו לחטוא ולהמשיך השמאל
ממעלה למטה,
שזה
היה חטא עץ הדעת.
וכשבא
קו אמצעי,
נכללו השמאל והימין זה
בזה,
והאירו ביחד, באופן
שאור הימין האיר ממעלה למטה,
והשמאל
ממטה למעלה.
ואז נתבטלה השנאה שמלמעלה על האדם,
ונפרד
ממנו היצר הרע מלמטה. דהיינו
סוד קו האמצעי,
ויש בו
ב' דברים:
א) סתר,
כי בגללו נתמעטו ג"ר של הקו השמאל, ואינו יכול להאיר רק ממטה למעלה, שהיא ו"ק של חכמה,
ב) שהוא
מגן, כי על ידיו נכללו השמאל והימין זה
בזה,
והעביר הקטרוג
והשנאה מן האדם.
כי ההתמעטות שהביא לקו השמאלי בכח המסך של חירק,
כמ"ש
שם, נבחנת ההתמעטות הזו לצל,
והמסך לכנפים.
שהם
הסוד: הקטרוג והשנאה נמשכים לאדם
מלמעלה בעת הארת השמאל ממעלה למטה.
היצר הרע
המסיתו לחטוא ולהמשיך הארת
השמאל ממעלה למטה,
כמ"ש
יורד
ומסית ועולה ומשטין.
ואם
לא היה היצר הרע עלול להסיתו לחטוא
למטה,
בעת הארת השמאל ממעלה
למטה,
אז
לא היתה נמשכת שנאה על האדם מלמעלה.
וזה שנאמר השירים: הם סוד החכמה המלובשת בחסדים,
אחר
שנתמעטה לו"ק של ג"ר
ע"י קו אמצעי,
נמשכת
ומתגלית ע"י שירים.
וע"כ מכונה שירים.
וכיון
שמקודם שנתמעטה החכמה ע"י הקו האמצעי,
היה
להיפך, שהביאה עליו דינים,
ע"כ
אמר להקב"ה, שהוא קו אמצעי,
שירים שנפלטו ונשארו
אחר התמעטותם ע"י הקו האמצעי. תסובבני סלה
להצילני בהם מכל המזיקים שהם בדרך.
תסובבני, אלו
הם השירים,
שיש בהם מדרגות,
המספיקות
להצלה, אחר שנתמעטו ע"י קו אמצעי לו"ק של ג"ר,
נעשו מוכשרים להצלה.
כי פעולה זו היא ע"י
קו אמצעי, הקב"ה. ו
ע"כ
אמר לו, תסובבני,
לשון נוכח, ולא יסובבני.
הקריאה כסדרו, תורֵה על קו ימין, הארת החסדים,
המאירה ממעלה למטה.
והקריאה
למפרע, תורֵה על קו שמאל,
הארת
החכמה, המאירה
ממטה למעלה.
וכיון
שמקרא זה מדבר על ב' מיני
הארות הללו,
ע"כ
אפשר לקראו כסדרו ואפשר לקראו כמפרע.
כי
יש בו מצד ימין ומצד
שמאל.
רעו)
בוא וראה:.באלו שירות ותשבחות שאמר דוד.,
יש
בהם סודות. ודברים עליונים
בסודות החכמה.
משום
שכולם נאמרו ברוח הקודש,
שרוח
הקודש היה שורה על דוד,
ואמר
שירה.
ועל כן כולם ברוח הקודש נאמרו
.
רעז)
פתח רבי אלעזר ואמר: דַחֹה
דחיתני לנפול וה' עזרני,
ושואל: כתוב, דחה דחוני, דחה
דחוני, היה
צריך לכתוב.
מהי דחה דחיתני? שהרי הקב"ה לא דחה אותו, אלא השונאים.
ומשיב, אלא
זה הסיטרא אחרא, הדוחה האדם
תמיד,
ורוצה
לדחותו ולהשטותו מעם
הקב"ה.
וזה הוא היצר הרע, הנמצא
עם האדם תמיד.
ואליו חזר דוד ואמר, דחה דחיתני לנפול.
משום
שהוא היה מסיתו בכל אלו הצרות
שבאו עליו,
להשטות אותו מעם
הקב"ה.
ועליו אמר דוד, דחה
דחיתני לנפול, בגיהנם. וה'
עזרני,
שלא
נמסרתי בידך.
רעח)
ועל כן יש לו לאדם
להזהר ממנו, כדי שלא ישלוט בו.
ואז הקב"ה שומר אותו בכל דרכיו.
שכתוב, אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף,
בלכתך
לא יצר צעדך.
וכתוב,
וארח צדיקים כאור נגה. אשרי הם ישראל,
שהקב"ה שומר אותם בעולם הזה ובעולם הבא.
שכתוב,
ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ.