זוהר: פרשת חקת. מאמרים וביאורים מהזוהר,

סוד פרה אדומה.

פרשת חקת בזוהר, סעיף: יח')

עורך ומגיש:   רבי דוד קורן.

.....:::::::::::::::::::::......

 

במאמר שלפנינו ישנם סודות עליונים וסתומים.

שמי שלא בקי בסודות האותיות ואסטרולוגיה

הקבלית וסוד  יסודות היקום וספירות ועולמות.

יהיה לו קשה להבין  את סוד פרה אדומה.

 

אני דוד אתן לכם כיוני דרך על מנת להבין בצורה יסודית ואמינה את סוד פרה אדומה. שהיא מטהרת את האדם מטומאת מתים. 

שזה סוד תחיית המתים.

 

סוד ארבע חיות הקודש.

אריה.חסדשור. גבורה. נשר תפארת. עקרב. ואדם מלכות. דלי.

ראו מאמרים באתר. שעורים של רבי דוד קורן. על

שינוי שם (אברהם חסד)

 שינוי מקום (יצחק גבורה)

שינוי מעשה  (יעקב תפארת.)

 

כי מדובר על הכלי הרוחני שלנו. ספירת גבורה.

של יצחק אבינו. מזל שור. קו שמאל של יסוד עפר.

והנקבה של השור שהיא המלכות. נקראת פרה.

המלכות היא גם יסוד אדמה עפר.

 

העולם שלנו המלכות. עץ הדעת טוב ורע.

שהטוב שייך למערכת הקדושה.

והרע.  קשור לכוח השלילי של מערכת הטמאה.

 

שכמו בקדושה יש ד' בחינות

י' חכמה.  ה' בינה, ו' ז"א.  ה' מלכות.

 

כך במערכת הטמאה קיימים דם ד' בחינות

כמו תמונת מראה מלמטה למעלה.

י' חכמה.  רוח סערה.   ה' בינה. ענן גדול.

ו' ז"א אש מתלקחת. ה' מלכות נוגה.

 

ונגד המלכות היא קליפת נגה (כוכב נגע)

השולט על מזל שור ומזל מאזניים.

נגה מייצגת את עולמנו עץ הדעת טוב ורע.

שהעולם שלנו ה' מלכות. ניזון מהעולם הרוחני מעלינו.

ו'  ז"א  עץ החיים. שאות ו' שולטת על מזל שור.

האות ו' ז"א גוף האדם.יש בה שש ספירות.

והסיום שלה הוא ספירת יסוד. אבר המין.

שספירת יסוד  נשלט על ידי יוסף הצדיק.

שזה הסוד בכור שורו הדר לו. שנאמר על יוסף.

שמספירת יסוד. שמשם מגיע זרע לעולם שלנו.

לכן יש כל כך משמעות לברית המילה.

שאמור לנתק את האדם מטוב ורע.

למערכת הקדושה.

זה סוד  שור תם ושור מועד.

לא תחרוש שור עם חמור.  וכל הסודות

עיין בפרשת שלח לך. סעיף קיז'.  מאמר תם, ותמים.

 שם תקבל ידע יסודי.

גם עיין בקורס אסטרולוגיה קבלית. על כל סודות המזלות.

 

מי שבאמת רוצה להשכיל.

יכול לעזר בשעורים של רבי דוד קורן.

בדיסקים די וי די כל הסודות דרך פרשיות השבוע.

במחיר סמלי לקידום ופיתוח האתר שלנו. להפצת

דברי הזוהר בצורה יסודית ואמינה. בברכה והצלחה.

רבי דוד קורן.  מיסד את קרן אור ללימודי הקבלה.

עיין בטבלה שלפניך

 

ט' כלים  של המלכות הם בסוד מאות.

והם האותיות  מ- ק'  עד ץ הארוכה.  שהם.

ק' ר' ש' ת' ך' ם' ן' ף' ץ'.

אותיות ם ן ץ ף ך נקראים מישרים  המתגלים רק דרך קו אמצעי.

 

ך


ם

ן

ף

ץ

 

 

                             

 

ט' כלים  כ"ז אותיות.  ראש תוך סוף

התא הגנטי של היקום והאדם.

ראש

יחידות

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

תוך

עשרות

י

כ

ל

מ

נ

ס

ע

פ

צ

סוף

מאות

ק

ר

ש

ת

ך

ם

ן

ף

ץ

אשר כל אחד  הוא צירוף  מראש תוך וסוף.

שהם בינה נשמה. ז"א רוח. נפש. מלכות.

זכור עיקרון זה למשך כל הלימוד.

 

מאמר פרה אדומה.

סעיף: יח') פרה זו באה לטהרה,  לטהר הטמאים.

שהיא מלכות המקבלת  מן השמאל.

ומי הוא לשמאל,  הוא שור.

דהיינו גבורה של ז"א.

כמו שאומר ופני  שור  מהשמאל.

 

אדומה,  היינו אדומה כשושנה,

שכתוב כשושנה בין החוחים.

אדומה פירושו גזרת דין.

כי הדינים של קו שמאל נקראים אדום.

 

סעיף: יט') תמימה, שואל. כתוב. תמימה,

מהו תמימה, ומשיב.  הוא כמו שלמדנו.

שור תם ושור מועד.

 

שור תם.(תפארת יעקב היה איש תם.)

פירושו דין רפה.

(רפה אותיות פרה. מלשון רפואה.)

שהיא גבורה תחתונה,  דהיינו מלכות.

זו היא תמימה. גבורה עליונה.

דהיינו גבורה של ז"א

זו היא יד החזקה והקשה.

 

פירוש.  צד שמאל נקרא שור.

ונודע שהארת החכמה נמשכת משמאל.

אמנם רק ממטה למעלה שהוא אור נקבה המלכות.

וזה נקרא שור תם, שהוא דין רפה,

להיותו ממטה למעלה. אור חוזר. (בסוד שינוי שם.)

 

אבל מבחינת אור זכר. (גבורה קו שמאל שור)

המאיר מלמעלה למטה. שהוא קו שמאל של ז"א

כלומר גבורה.  אסור להמשיך,

 

וע"כ, הוא נקרא  דין קשה.

ונקרא שור מועד.

( הסוד של  השמאל של הגבורה נקרא חמור בסוד לא תחרוש שור עם חמור. שהוא דין קשה ושור מועד.)

 

סעיף: כ') בשיר השרים ב', אמר שלמה הלך.

כלך יפה רעייתי ומום אין בך.

 

כי להיות מאירה בהארת החכמה נקראת יפה.

שכל המומים מתרפאים על ידי הארת החכמה.

 

אשר לא עלה עליה עול.  על כתוב. 

בלא. ו'. הוא כש"א,  ונאם הגבר הוקם על.

מהו הטעם. הוא, משום שהיא שלומי אומני ישראל.

והוא אינו עליה אלא עמה.

 

אשר לא עלה עליה ע"ל היינו שכתוב.

בתולת ישראל. בתולה ואיש לא ידע,

 

פירוש:  כבר ידעת  שיש ב' מצבים  במלכות.

א') כמו שהיה ביום ד' של מעשה בראשית.

בסוד  ב' המאורות הגדולים. שמש ולבנה..

(עיין במזל סרטן על סוד הלבנה. וראש חודש תמוז.

עיין גם קורס למבוא לקבלה על סוד סיבת הצמצום בעולמות.)

 

צמצום א'

 

שהיו ז"א השמש.  והמלכות הלבנה, מולבשים

ב ב' קוים של בינה.

 

קו ימין ז"א השמש. בינה. קו שמאל המלכות הלבנה.

ז"א הלביש קו ימין של בינה

והמלכות הלביש קו שמאל של בינה.

ואז הייתה המלכות גדולה בשוויון כמו ז"א.

כי לא הייתה מקבלת מז"א אלא מבינה.

מאותו המקום ש ז"א היה מקבל.

 

ומצב ה.ב'. סוד צמצום ב'.

לאחר מיעוט הירח. (ט כלים)

שאז  נתמעטה והייתה למטה מז"א.

בסוד מלכות של ז"א. ומקבלת מז"א.

עיין בפרשת בא בזוהר סעיף ק"י' עד, קט"ו .

 

ויש מעלה במצב הא' יותר ממצב הב'.

כי במצב א' היא בשלמות המדרגה כמו ז"א.

אומנם יש חיסרון גדול,

כי קו שמאל הוא חכמה בלי חסדים.

ואין החכמה שבה יכולה להאיר בלי החסדים.

והיא חשך. על כן קטרגה הלבנה.

שלא יכולים למלוך שני מלכים תחת כתר אחד.

 

ויש מעלה במצב הב',  ואז יש לה חסד מז"א.

שהארת החכמה שבה מתלבשת בו ומאירה  בשפע.

אומנם יש חיסרון מה שנתמעטה

ונעשית מדרגה תחתונה לז"א,

ואין לה מעצמה כלום. אלא מה שמקבלת מז"א.

 

והנה סוד פרה אדומה.

הם סוד המלכות מבחינת מצב הב'.

וזה שנאמר: אשר אין בה מום.

כמו שאמר שלמה. כלך יפה רעייתי ומום אין בך

 

כי אז במצב הא' שהיא מלבישה את קו השמאל של בינה.

ומקבלת ממנו חכמה,

אע"פ שהחכמה אינה יכולה להאיר בה.

 

מ"מ מבחינת עצמה היא בתכלית השלמות

ואין בה מום. וכולה יפה,מהארת החכמה.

שיונקת מקו שמאל של בינה.

 

וזה שנאמר אשר לא עלה עליה עול.

וגם כתוב: ונאם הגבר הוקם על.

כי הוקם על, פירושו חסד.

 

(פירוש רבי דוד: ז"א נקרא השמים. והמלכות היא אין לה מעצמה כלום.

 לכן היא צריכה לקבל על עצמה את העול. המעמסה. של מלכות השמים.

על זה אמרו חז"ל. שאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות השמים.)

 

כי במצב הא'. עוד לא קבלה  המלכות עליה אור החסדים.

מז"א שנקרא על. חסר אות ו' שהוא ז"א השולט על מזל שור.

אלא שהייתה אז בחכמה בלי חסדים.

 

כלומר, מפני שהיא נמצאת במצב הא',

שהמלכות נקראת אמונה.

וז"א שנקרא ישראל. הם בשלמות אחד.

שזה יורה השם. שלומי אמוני ישראל.

כי במצב הא' המלכות גדולה ושלמה כמו ז"א.

 

על כן אינה צריכה להזדווג עם ז"א.

אלא מקבלת מקו שמאל של  בינה.

 

וזה הסוד  אשר לא עלה עליה על.

שהוא ז"א כי ז"א אינו אז למעלה מן המלכות

אלא במדרגה שווה עם המלכות,

 

וזה שנאמר, אשר לא עלה עליה עול.

והיא כמו בתולת ישראל.  שנאמר איש לא ידע.

כי במצב הא' היא המלכות כמו בתולה.

שאינה מזדווגת עם ז"א,

אלא מקבלת שפע מן הבינה.

ועל כן המלכות היא בתולה.

כי לא עלה עליה עול. שהוא ז"א,

 

וסוד שריפת  הפרה עד לאפר.

 

ת פאר ת  ז"א

הם סוד שמצב הא' אינו יכול להתקיים.

והיא מתמעטת עד לנקודה, וחוזרת ונבנית למצב הב'.

שזה סוד ראש השנה שנאמר שהלבנה הכיסוי .

שנתמעטה מכל ט' הספירות שלה. 

בסוד שמולו לתחת ראשי וימינו תחבקני. 

שביטלה את הראש של כל האורות של קו שמאל שהימין שהוא אור החסדים יחבק אותה.

ואז הוא נבנית ממצב הב',  שבמצב הזה כל קיומה.

 

עד כאן  ראה המשך המאמר בזוהר.

מסעיף כ"א.  פרשת חוקת.

ניתן לעזר בידע יותר מעמיק ומקיף דרך השעורים

של רבי דוד קורן. הירשמו לשעורים בוידיו בשידור חי באתר.

ניתן להזמין גם את כל השעורים בדיסקים די וי די.

בברכה והצלחהרבי דוד קורן

מאמר: המשלח מעינים בנחלים.  תהילים ק"ד) פרשת חקת. כ"ז

........................

כז) פתח רבי שמעון ואמר:

המשלח מעיינים בנחליםיַשקו כל חַיתו שׂדיי.

מקראות אלו אמר דוד המלך ברוח הקודש, ויש להסתכל בהם.

 

בשעה שחכמה עליונה בטש בחקיקותיו,

 בעת שחכמה ובינה העליונים נזדווגו,

אע״פ שחכמה עליונה היא נסתר שבכל הנסתרות,

 

כי בחכמה ובינה עליונים, שהם או״א עילאין,

אין הי׳ יוצא מאויר, הוא פתח ונמשך ממנו נהר אחד,

מלא בשערים עליונים, שהוא בינה, ישסו״ת,

שבהם יוצא הי׳ מאויר ומושפע מהם חכמה וחסדים.

 

כח) והמשיל עניין זה של או״א עילאין וישסו״ת,

כמו מעיין ומקור המים, הממלא אגם גדול.

 ומהאגם נמשכים מעיינות ונחלים ונהרות לימין ולשמאל,

 

כך או״א וישסו״ת בשביל דק אחד שלא נודע,

בזיווג היסודות דאו״א עילאין, שהם בלתי נודעים,

שבהם אין הי׳ יוצא מאויר,

נמשך ויוצא אותו הנהר, הנמשך ויוצא מן העדן, דהיינו הבינה,

שיצאה מראש א"א בעת קטנות,

וחזרה לראש א״א בעת גדלות,

 

שע״י יציאה וביאה זו, הוא ממלא אותו הנחל העמוק,

ישסו״ת, בדומה לאגם המים הגדול, המתמלא מהמעיין

והמקור, שהם או״א עילאין.

 

ומשם נמשכים מעיינות ונחלים לז״א ומלכות,

 ומתמלאים ממנו בחכמה וחסדים.

כמ"ש, המשלח מעיינים בנחלים.

 

אלו הם הנהרות העליונים הקדושים של ז״א,

של אפרסמון הטהור, אוירא דכיא,

שחג״ת של ז״א מקבלים, אפרסמון הטהור מאו״א עילאין.

 

וכתוב, בין הרים יהלכון, חג״ת של ז״א, הנקראים הרים.

וממנו מקבלת המלכות.

וז״א ומלכות שותים כאחד מאותו המעיין של נחל העליון הקדוש

הנמשך ויוצא, שהוא ישסו״ת.

 

כט) אחר ששתו ז״א ומלכות, ישקו כל חיתו שׂדיי,

כמ"ש, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים.

 

אלו ד׳ ראשים הם כל חיתו שדי, שהם ד׳ חיות,

 אריה שור נשר אדם,

, שהם המרכבה של המלכות.

 והם כלל של כל המחנות וכל הצבאות שבבי״ע,

שאחוז בהם שׁד"י, שהוא מלך מטטרון שנקרא שד"י,

העליון על כולם.

אל תקרא שׂדי עם שין שמאלית קמוצה,

אלא שׁדי עם שין ימנית פתוחה,

מטטרון= 314= שד"י

 

שמטטרון נוטל ומשלים בעצמו השם מיסוד העולם.

 כי השם שדי ביסוד של ז"א.

ומטטרון, להיותו מרכבה ליסוד של ז״א, נוטל שם הזה.

 

 

ל) ישברו פראים צמאם. הם אלו שכתוב בהם,

 והאופנים יינשאו לעומתם, כי רוח החיה באופנים.

חיה, אלו הן חיתו שדיי, שהן ארבע,

 

 וכל אחת מהן לרוח אחד מד' רוחות שבעולם,

ונקראת חיה. והאופנים הם ארבע,

לכל אחת ואחת מארבע החיות,

וכל אחד מהאופנים אינו הולך אלא מרוח אותו החיה

ההולכת עליו.

כל אחד מאופנים מרוח הבחינה שכנגדו בחיות.

 

וכאשר אלו החיות והאופנים מושקים משיקוי העליון,

כל שאר צבאות אחרים

מושקים ומתרווים ומשתרשים בשורשיהם.

 ומתאחדים אלו באלו במדרגות ידועות.

כמ"ש, עליהם עוף השמיים ישכון,

 מבין עופיים ייתנו קול, משקה הרים מעליותיו.

אלו שאר המדרגות העליונות.

 

 

לא) לאחר כל זה, שכל העליונים ותחתונים התמלאו שפע מאו״א, כתוב, מפרי מעשיך תשבע הארץ,

שהיא ארץ עליונה הקדושה, המלכות. וכשהיא מתברכת,

כל העולמות כולם שמחים ומתברכים.

 

וזה בשעה שהברכות נמצאות משיקוי הנחל,

המעיין, או"א, העמוק מכל.

כי אין הארת החכמה שמשמאל מתגלה במלכות,

שהיא השפע המיוחד לה, אלא אחר שהעליונים וכל התחתונים מתמלאים בשפע חסדים המרובים מאו״א עילאין.

 

 

לב) ובשעה שברכות, חסדים, אינן נמצאות לרדת בעולם, והמלכות מקבלת חכמה משמאל בלא חסדים,

אז העולם, המלכות, יושבת בדין,

 

 ומצד השמאל מתעורר רוח ומתפשט בעולם,

וכמה גדודי מלאכי חבלה נמצאים בעולם,

ושורים על בני אדם.

 

 כי בעת שהחכמה בלי חסדים,

 כל דינים הקשים נמשכים ממנה,

ואותו הרוח מטמא אותם, כמו אדם שמת ורוח הטומאה

שורה עליו,

כך הוא שורה למי שיתקרב אל אותו הרוח דשמאל.

 

 

לג) תסתיר פניך ייבָהלון. מפני שלא הושקו המדרגות, שתמצאנה ברכות בעולם,

כי, פניך, פירושו חסדים וברכות.

אז, תוסֵף רוחם יגוועון,

 

שהתעורר רוח אחר מצד שמאל בלי ימין,

ורוח הטומאה שורה על בני אדם, על אלו שמתו,

 

 ואותם שנמצאו עימהם, ועל שאר בני אדם.

שרוח הטומאה מתפשט על כל העולם.

 

 והרפואה שלהם, כמ"ש, ואל עפרם ישובון.

 שזהו שריפת החטאת, כדי להיטהר בו 

והכול היה מן העפר, ואפילו  גלגל החמה.

 

פירוש בעל הסולם רבי אשלג.

בעת שעוונות התחתונים גורמים שיסתלקו החסדים מהמלכות,

ונעשה פירוד בין ז״א למלכות,

אז נמצאת המלכות יונקת משמאל בלי ימין,

 

כמו במצב הא׳. צמצום א') ואז מאיר השמאל מלמעלה למטה,

שהוא רוח הטומאה, המטמא את העולם.

וכל אדם הקרב אל רוח ההוא, הוא כמו מת.

ויש ג׳ בחינות:

א.אלו שמתו, הממשיכים את רוח ההוא מלמעלה למטה.

ב. ואותם שנמצאו עימהם, המקבלים אותו אחר שנמשך.

ג. ועל שאר בני אדם, אינם מקבלים אותו

אלא מושפעים ממנו בלי כוונה.

 

והרפואה שלהם, כמ"ש, ואל עפרם ישובון.

שזהו שריפת החטאת. פרה אדומה היא המשכת מצב הא׳

של המלכות עם כל דינים הקשים שעברו אז על המלכות,

 

עד שהתמעטה ממצב הא', שחזרה לנקודה,

שהוא שריפת הפרה עד שנעשית לאפר.

 

ואז קיבלה מצב הב', ובאה עם ז״א פב"פ.

 והמיעוט הזה שחזרה לנקודה, נבחנת כמו עפר,

הנשאר אחר העלמת הבניין.

 

 וזהו שכתוב, עפר שריפת החטאת, מה שנשאר אחר כל הדינים

שעברו על מצב הא׳.

 

ולפיכך בעת שרוח הטומאה מתפשט בעולם מחמת חטאי התחתונים,

שהוא שמאל בלי ימין, כמו שהמלכות הייתה במצב הא׳,

הנה כשמתעוררים עפר שריפת החטאת,

הוא מבריח תכף רוח הטומאה הזה ושובר אותו ושורף אותו

עד שבורח מהעולם.

 

הרי שכל הרפואה היא, ואל עפרם ישובון,

להזות עליו מעפר שריפת החטאת.

ונודע שלולא התמעטה המלכות ממצב הא׳ וחזרה עד לנקודה,

לא היה העולם יכול להתקיים,

מחמת רוב הדינים שהיה במצב הא׳ של המלכות.

 

והמיעוט עד לנקודה נקרא עפר. והכול היה מן העפר,

ואפילו גלגל החמה, כי לולא מיעוט הזה,

לא היה קיום לכל מעשה בראשית.

 

לד) לאחר שחוזרים לעפר, כדי להיטהר בו,

יוצא רוח הטומאה ומתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם.

 

כמ"ש, תשלח רוחך ייבָּראון,

ייבראו ויירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר.

ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא,

וכל העולמות מתברכים. שכל זה הוא מצב הב'.

 

אשרי חלקם של ישראל, שהקב״ה נתן להם עצה,

שכולה היא רפואה, כדי לזכות לחיי עוה"ב,

ויימצאו טהורים בעוה"ז וקדושים לעוה"ב.

עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

..................................

מאמר: משה אהרון ומרים.

....................

לה) .: אמר רבי יהודה: פרשת פרה סמוכה למיתת מרים,

כיוון שנעשה דין בפרה זו, כדי לטהר הטמאים,

 נעשה דין במרים, כדי לטהר את העולם,

כי מיתת צדיקים מכפרים על העולם,

והסתלקה מן העולם. כיוון שהסתלקה מרים,

הסתלקה הבאר שהייתה הולכת עם ישראל במדבר.


והסתלקה באר של הכול, המלכות.

 

לו) אמר רבי אבא: ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל, המלכות. משום שהכול נשבר בגללה,


כי בגללה נשבר אחריה הימין של ז"א,


הסתלקות החסד מחמת פירוד המלכות, שהחסד היה מקרב אותה אל הגוף, ז״א.


והגוף, השמש, ז״א, המשפיע למלכות,


חשך בגללה, כי אין לו למי להשפיע.



כמ"ש, הושיעה ימינך וענני. שיושיע את יד הימין, שנשבר מחמת פירוד המלכות. וכן הגוף,


שכתוב, אלביש שמיים קדרות,


כי השמש, ז״א, חשך בגללה. כעין זה, ותָמתשם מרים,


שזה מורה הסתלקות המלכות.


ונחלש הימין ונחשך ז״א.

 

 

לז) בוא וראה לא היה מים לעדה. כי הסתלק הבאר

של מעלה, מלכות, ושלמטה, מרים.

ואח״כ נשבר הימין, כמ"ש, ייאסף אהרון אל עמיו,

שהוא החסד, ימין. ואח״כ חשך השמש,

כמ"ש, ומוּת בהר אשר אתה עולה שמה, והיאסף אל עמיך.

ומשה היה מרכבה לז״א, הנקרא שמש.

הרי שזרוע הימין נשבר, והגוף, השמש, חשך.

 

לח) בוא וראה לא נמצא דור בעולם,

כמו הדור שמשה חי בעולם, ואהרון ומרים.

ולא היה כזה גם בימי שלמה.

 

כי בימי שלמה היה שולט הלבנה,

כי אותו הדור היה מקבל מלבנה, המלכות.

והשמש היה נאסף, שלא היו מקבלים מז״א,

שנקרא שמש. ובימיו של משה, הייתה נאספת הלבנה,

 שלא היו מקבלים מהמלכות, והשמש שלט.

 

פירוש בעל הסולם רבי אשלג.

כמו שהשמש והלבנה אינם שולטים בזמן אחד,

כי ביום לא תיראה הלבנה, ובלילה לא ייראה השמש.

 

וע"כ גם בעת שז״א ומלכות, שמש ולבנה, מחוברים,

 מ״מ יש הפרש בשליטתם,

וכששולט ז״א אינה ניכרת שליטת הנוקבא,

 וכששולטת הנוקבא אינו ניכר שליטת ז״א.

וע״כ, כיוון שמשה ז״א, בני דורו היו מקבלים מז״א.

ושלמה הלבנה, המלכות, היו בני דורו מקבלים מהלבנה.

אמנם ודאי, שהן בזה והן בזה היה זיווג ז״א ומלכות,

אלא המדובר היא רק בשליטה.

....................

 

לט) ג׳ אחים היו משה אהרון ומרים,

כמ"ש, ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים.

 מרים הלבנה, מלכות.

משה שמש, ז"א.

אהרון זרוע הימין, חסד.

 חוּר זרוע שמאל, גבורה.

ויש אומרים, נחשון בן עמינדב היה זרוע שמאל.

 

בתחילה מתה מרים, והסתלקה הלבנה, והסתלקה הבאר.

 

אח״כ נשבר זרוע הימין, המקרב תמיד את הלבנה,

המלכות, באחווה בשמחה.

וע״כ כתוב, ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון,

שאהרון הזרוע המקרב אותה באחדות באחווה עם הגוף, ז״א.

 

מ) אח״כ נאסף השמש ונחשך, כמ"ש, והיאסף אל עמיך

 גם אתה. אשרי הדור שמשה אהרון ומרים נמצאו בעולם.

 

בימיו של שלמה שלטה הלבנה, המלכות, בתיקוניה, במילואה, ונראית בעולם,

 והתקיים שלמה בחכמה של האור שלה,

 

כי גילוי אור החכמה הוא רק במלכות, ושלט בעולם.

כיוון שהלבנה ירדה בעוונותיו, נפגמה יום אחר יום,

עד שהייתה נמצאת בקרן מערבית,

מקומה של המלכות עצמה, ולא יותר,

ואז ניתן רק שבט אחד לבנו של שלמה.

 והשאר לירבעם. אשרי חלקו של משה נביא הנאמן.

 

מא) וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם.


וזרח השמש, כשיצאו ישראל ממצרים שהשמש האיר,

משה, ולא הלבנה, מלכות.

 

ואל מקומו שואף. כי כתוב, ובא השמש,

כי משה נאסף במדבר עם שאר מתי המדבר.

כיוון שבא השמש, נאסף אל מקומו,

כדי להאיר אל הלבנה.

 

שואף זורח הוא שם, שאע״פ שנאסף, זורח הוא שם,

 כי אין הלבנה מאירה אלא מאור השמש.

 

 וכתוב, הנך שוכב עם אבותיך וקם.

אע״פ שתיאסף הנך קם, להאיר אל הלבנה.

שזהו יהושוע, כי יהושוע היה מרכבה אל המלכות.

 

מב) ועל יהושוע כתוב, מה יתרון לאדם בכל

עמלו שיעמול תחת השמש.

שיהושוע השתדל להנחיל את א"י, המלכות,

ולא זכה להשלים את הלבנה, המלכות,

 

כי הוא עמל בישראל תחת השמש, תחת משה,

שהוא ז״א, הנקרא שמש.

 

 אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה,

 כיוון שעבד תחת משה ולא לקח מקומו ממש,

שהוא שמש, אלא תחת השמש, שלא היה לו אור משלו,

אלא מאורו של השמש שהאיר לו.

 

 א"כ, איזה שבח היה לו, כיוון שלא השלים לשמש ולבנה, שכיוון שלא השלים עצמו במדרגת השמש,

ע״כ לא היה יכול להשלים את הלבנה.

מג) ובכל מקום שאמר שלמה, תחת השמש,

על מדרגת עצמו אומר, מלכות. ראיתי תחת השמש.

ועוד ראיתי תחת השמש. שבתי ורָאֹה תחת השמש.

וכן כולם. שמשום מדרגת עצמו אמר.

 

מד) אומר רבי שמעון.  הוא חולק על הנ"ל

ודאי מי שלוקח סם המוות בלבדו, מלכות בלי ז״א,

עליו כתוב, בכל עמלו שיעמול תחת השמש.

תחת השמש זו הלבנה, מלכות.

 

ומי שאחוז בלבנה בלי השמש, נמצא עמלו ודאי תחת השמש.

וזהו חטא הראשון שבעולם, חטא עץ הדעת,

שהמשיך אור החכמה שבמלכות מלמעלה למטה,

שבזה הפריד אותה מז"א בעלה, ולקח המלכות לבדה.

וע"ז כתוב, מה יתרון לאדם בכל עמלו,

 שכתוב על אדם הראשון, וכן לכולם הבאים אחריו,

 החוטאים במקום הזה.

........................

 

מאמר: סובב סובב הולך הרוח.   פרשת חקת סיף מ"ה.

..........................

מה) אומר רבי שמעון עוד מסודות קהלת.

הולך אל דרום וסובב אל צפון.

שכתוב, מימינו אש דת למו. ימינו, דרום, חסד. אש דת,

צפון, גבורה. וזה כלול בזה.

וע״כ כתוב, הולך אל דרום וסובב אל צפון.

 

מו) סובב סובב הולך הרוח.

 סובב סובב הולך השמש, היה צריך לכתוב.

מהו, הולך הרוח? רוח הזה הוא תחת השמש,

נקרא רוח הקודש, מלכות.

 

ורוח הזה, מלכות, הולך וסובב לאלו ב׳ צדדים

דרום וצפון, קו ימין וקו שמאל,

להתחבר בגוף, ז״א, הנקרא שמש.

 

וע״כ כתוב, הרוח, עם ה׳ הידיעה,

מורה שהוא חלק ישראל, דניינו המלכות,

שהיא חלקו של ז״א, הנקרא ישראל.

וכן ישראל של מטה מונים ללבנה, שהיא חלקם.

אלא שהיא ביחד עם ז״א.

 

מז) שואל מהו סביבותיו?. ומשיב: אלו הם האבות,

המרכבה הקדושה. והם שלושה. ודוד רוח, הרביעי,

שהתחבר בהם. הרי הם מרכבה קדושה שלמה.

ועל דוד שעלה ונכלל במרכבה עליונה,

 

כתוב, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.

הסולם רבי אשלג.

הרוח הוא מלכות. וכשהרוח הזה עולה לחג״ת של ז״א,

 ומתחבר עימהם להיות ד׳ רגליים למרכבה עליונה אל הבינה,

כתוב עליו, ועל סביבותיו שב הרוח. סביבותיו, אלו הם האבות, המרכבה הקדושה. והם שלושה, חג״ת,

הנקראים אבות, ג׳ רגלי הכיסא. ועליהם כתוב, סביבותיו,

שהרוח שב ומתחבר עימהם, להיות רגל רביעי אל המרכבה,

 

 ודוד רוח, מלכות, הרביעי שהתחבר בהם. שהתחבר בחג״ת,


הנקראים סביבותיו. וזהו שכתוב, ועל סביבותיו שב הרוח.

...............
................

מח) כי כל דבריו של שלמה המלך סתומים כולם בחכמה, וכולם נאמרים לפנַי ולפְנים בהיכל הקודש.

 ובני אדם אינם מסתכלים בהם,

ורואים דבריו כדברי אדם אחר.

 

וא"כ מהו השבח לשלמה המלך בחכמתו

יותר משאר בני אדם?

אלא ודאי כל דבר ודבר של שלמה המלך סתום בחכמה.

...........................

מאמר: טובה חכמה עם נחלה.

........פתח ואמר. קהלת ז').........

מט)   טובה חכמה עם נחלה, ויותר לרואי השמש.

 

אם לא התגלה לי דבר זה, לא הייתי יודע מה שאומר.

טובה חכמה, דהיינו חכמה שהוא שתחת השמש,

שהיא כיסא מיתקנת לשמש, ז"א.

שהיא חכמה שבמלכות,

חכמה תתאה, הנקראת תחת השמש ונקראת כיסא.(לבנה)

 

טובה חכמה עם נחלה,

שפירושו. שנאה ויפה  כשהחכמה, המלכות,

שורה עם ישראל  להתקשר בה,

שהם נחלה וגורל של המלכות.


נ) אבל יותר שבח הוא לרואי השמש,

כי הם זכו להתחבר בשמש, שהוא ז״א, ולהתקשר בו.

שהרי אחוז בעץ החיים,

ומי שאחוז בעץ החיים הוא אחוז בכל,

אחוז בחיי עולם הזה, שהוא המלכות,

ובחיי עולם הבא, שהיא בינה,

כי ז"א אחוז במלכות ובבינה.

וכמ"ש, ויתרון דעת החכמה תחייה בעליה.

מהו ויתרון דעת, זהו עץ החיים, זה סוד דעת של ז״א.

היתרון שלו מהו? ודאי הוא  החכמה,

כי התורה, שהוא ז״א, יצאה מחכמה עליונה, או״א.


נא) עוד פירוש על: טובה חכמה עם נחלה.

 טובה חכמה, חכמה תתאה. ודאי עם נחלה,

שהוא צדיק העולם, יסוד של ז״א, אור השמש,

שהיסוד של ז״א הוא אור הז״א, שנקרא שמש.

 

כי שתי מדרגות יסוד ומלכות יושבות ביחד,

 וזהו היופי שלהן. אבל, ויותר לרואי השמש,

לאלו המתאחדים עם השמש עצמו, ז״א,

שהוא הכוח של כולם והשבח של כולם.


נב) וזה. השמש, הוא דעת של ז״א, שהוא עץ החיים,

וכתוב, גם בלא דעת נפש לא טוב.

 

הנפש, זו היא נפש טוב של דוד המלך, מלכות.

וזו היא החכמה, שאמרנו עליה,

שבעת שהנפש, המלכות, מחוברת עם דעת של ז״א,

 

אז נקראת חכמה תתאה.

 

ומשום זה כתוב, יתרון דעת החכמה,

כי משם, מהדעת, נשרש האילן, שהוא המלכות,

וניטע לכל הצדדים לימין ולשמאל.

 וכן לכל אלו הנאחזים באילן הזה.

 

וע״כ שלמה המלך לא נמצא אלא במדרגתו, שהיא מלכות,

ומשם ידע הכול.

והיה אומר, עוד ראיתי תחת השמש, שהוא מלכות,


הנקראת תחת השמש.  וכן, ושבתי וראיתי. וכן כולם.

 

אשרי הם הצדיקים, העוסקים בתורה

ויודעים דרכיו של המלך הקדוש,

וסתומים עליונים הגנוזים בתורה.

שכתוב, כי ישרים דרכי ה׳.

.....................

 

מאמר: יאסף אהרון אל עמיו.

..........רבי חייא פתח מקהלת ד') ..........

נג) ושַבח אני את המתים  שכבר מתו,

מן החיים אשר המה חיים. מקרא זה למדנו והעמידוהו.

 

בוא וראה, כל מעשיו של הקב״ה הם בדין ובאמת,

ואין מי שישאל כנגדו קושיות, וימחה בידו,

 ויאמר לו, מה אתה עושה. וכרצונו עשה הכול.

 

נד) ושבח אני את המתים. שואל, וכי שלמה המלך משבח


את המתים יותר מן החיים? והרי לא נקרא חי,

 

אלא מי שהוא בדרך אמת בעולם הזה,

 

כמ"ש, ובְנָיָהוּ בן יְהוֹיָדָע בן איש חי.

 

והרשע שאינו הולך בדרך אמת נקרא מת.

 והאם שלמה המלך משבח את המתים מן החיים?



נה) אלא ודאי כל דבריו של שלמה המלך נאמרו בחכמה.

 

הרי למדנו,  ושבח אני את המתים,

אילו לא היה כתוב יותר, הייתי אומר,

 שמשבח את המתים יותר מן החיים.

 

אבל כיוון שכתוב, שכבר מתו, נמצא בזה דבר אחר בחכמה.

שכבר מתו, פירושו, שכבר מתו בזמן אחר,

שהסתלקו מהעולם וניתקנו בעפר,

שחזרו והתגלגלו ובאו לעולם הזה.

 

כש"כ שקיבלו עונש פעם ושתיים, כי היו ב"פ בעולם הזה,

וזה ודאי שניתקן מקומו ביותר שבח

מאלו החיים שעוד לא קיבלו עונש הגלגול.

 

נו) וע״כ כתוב, ושבח אני את המתים שכבר מתו. שכבר מתו,

 

אלו שהם חיים ונקראים מתים.

 

שנקראים מתים, משום שטעמו טעם המוות,

ואע״פ שנמצאים בעולם  הזה , הם מתים,

ומבין המתים הוחזרו. ועוד,

כי הם עומדים לתקן על מעשים הראשונים,

שעשו קודם מיתתם,

 

ע״כ נקראים מתים, להיותם מתקנים המעשים של מי שמת.

מן החיים אשר המה חיים,

 

כי עוד לא טעמו טעם המוות, ולא קיבלו עונשם,

 ואינם יודעים אם הם זכאים בעולם ההוא או לא.


 

נז) בוא וראה, צדיקים הזוכים להתקשר בצרור החיים,

שהוא יסוד של ז״א, זוכים לראות בכבוד המלך העליון הקדוש,

 

כמ"ש, לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו.

 

ומדור שלהם יותר עליון מכל המלאכים הקדושים

וכל מדרגותיהם, כי מקום עליון זה,

אין העליונים והתחתונים זוכים לראותו.

 

כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, שהוא עדן העליון.

 

נח) ואלו שאינם זוכים לעלות כל כך כמו אלו,

מקום יש להם למטה כפי דרכיהם,

ואלו אינם זוכים למקום ההוא,

 ולראות כמו שרואים אלו שלמעלה,

 

אלא אלו עומדים במקום של עדן התחתון ולא יותר.

עדן התחתון הוא עדן שנקרא חכמה התחתונה, המלכות,

 

והיא עומדת על הגן שבארץ. וההשגחה של עדן הזה על הגן.

ואלו הצדיקים עומדים בגן עדן זה שבארץ

ונהנים מעדן הזה, מחכמה תתאה.

נט) ההבדל בין עדן התחתון לעדן העליון


הוא כיתרון האור מן החושך.

 

עדן התחתון נקרא עדנה, נקבה.

 עדן העליון נקרא עדן, זכר.

עליו כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך.

 

עדן התחתון נקרא גן, כלפי עדן שלמעלה.

ונקרא עדן כלפי הגן שלמטה.

 

ואלו הנמצאים בגן שלמטה, בגן עדן הארץ,

נהנים מאותו העדן שעליהם, חכמה תתאה,

בכל שבת ובכל חודש.

כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו.

 

ס) ועל אלו אמר שלמה, מן החיים אשר המה חיים עדֶנה,

כי אלו המתים שכבר מתו,

כי אלו הם במדרגה עליונה יותר מהם.

מי הם, אלו, שכבר מתו וקיבלו עונשם שתי  פעמים.

 

ואלו נקראים כסף מזוקק, שנכנס לתנור פעם ושתיים

ויצא ממנו הזוהמה, והתברר ונעשה נקי.

 

וטוב משניהם את אשר עדן לא היה,

כלומר רוח ההוא העומד למעלה ומתעכב מלרדת למטה,

שזה עומד בקיומו, שעוד לא חטא, ואין לו לקבל עונש,

 ויש לו מזון ממזון העליון שלמעלה למעלה.

 

 

סא) טוב מכולם מי שבא לעולם הזה, ולא נפרד מהקב״ה,

ואינו בגלוי, וכל דבריו הם בצנעה.

 

זהו זכאי חסיד ששמר מצוות התורה וקיים אותם

ועסק בתורה יומם ולילה.

זה מתאחד ונהנה במדרגה עליונה על כל שאר בני אדם,

וכולם נשרפים מהסתכלות בחופה של זה.


סב) בוא וראה, בשעה שאמר הקב״ה למשה,

ייאסף אהרון אל עמיו, נחלש כוחו.

וידע שנשבר זרוע הימין שלו, חסד, והזדעזע כל גופו.

 

כיוון שאמר, קח את אהרון ואת אלעזר בנו,

אמר לו הקב״ה, משה, הרי זרוע אחר השאלתי לך,

והפשט את אהרון. ואהרון ייאסף,

הרי אלעזר יהיה אצלך ימין הזה תחת אביו.

 

ועכ"ז לא מילא מקום בזמן ההוא כאביו,

שהרי ענני כבוד הסתלקו,

ולא חזרו אלא בזכותו של משה, ולא בזכות אלעזר.

 

 

סג) ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו, שואל, למה לעיני כל העדה?

משום שאהרון היה אהובו של העם יותר מהכול,

ולא יאמרו שמת ע"י משה.

 

ומשה משך את אהרון בדברים, עד שעלו אל ההר,

וכל ישראל היו רואים,

בשעה שהפשיט משה לבושי אהרון והלבישם לאלעזר.

 

סד) שואל, מהו הטעם שמשה פשט את בגדי אהרון? ומשיב,

אלא משה הלביש בהם את אהרון,

בשעה שעלה לכהונה,  וילבש אותו את המעיל.

 

ע״כ עתה הסיר משה ממנו מה שנתן לו,

והקב״ה הסיר ממנו מה שנתן לו, את נשמתו.

ושניהם הפשיטו את אהרון מכל.

משה הסיר מה שבחוץ

והקב״ה מה שבפנים.

וכל עוד שלא הסיר משה, הקב״ה לא הסיר.

אשרי חלקו של משה.

 

 

סה) אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב״ה רוצה בכבודם,

כי התקין הקב״ה לאהרון, מיטה ומנורה של זהב המאירה,

ומשל עצמו לקחה,

 

 ממנורה ההיא שהיה מדליק ב' פעמים בכל יום.

 ואחרי זה הסתים פי המערה וירדו.

 

סו) רבי יהודה  אמר, פי המערה היה פתוח,

וכל ישראל היו רואים את אהרון מת,

ונר המנורה דולק לפניו, ומיטתו יוצאת ונכנסת,

כדי שיראו ישראל שהוא מת. וענן אחד עומד על המיטה.

 

ואז ידעו ישראל כי אהרון מת.

וראו שהסתלקו ענני כבוד מישראל.

 

 כמ"ש, ויראו כל העדה כי גווע אהרון.

 

וע״כ בכו את אהרון כל בית ישראל,

גברים ונשים וטף, כי אהובם של כולם היה.

סז) רבי שמעון אמר: אלו ג׳ אחים עליונים קדושים,

למה לא נקברו במקום אחד, והאיברים התפזרו,

אחד כאן, ואחד כאן, ואחד במקום אחר?

 

אלא יש שאומרים, שבמקום שהיו עתידים ישראל להסתכן שם, מתו כל אחד, כדי להגן על ישראל. וניצלו.

 

כי כל אחד מת כראוי לו. מרים מתה בקודש.

והייתה בין צפון לדרום.

כי מרים הייתה מרכבה למלכות,

שהיא בין ימין ושמאל של ז״א, המכונים דרום צפון.

......................

אהרון, שהיה מרכבה לחסד, שמת בהר ההר,

היה לצד ימין.

משה, שמת בהר העבָרים, היה באמצע כראוי לו,

 

כי משה היה מרכבה לקו אמצעי, תפארת.

אחז הר הזה של משה, בהר של אהרון,

ואסף קברה של מרים להר ההוא של משה,

 

שהיה אחוז מב' צדדים מימין ומשמאל.

כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל.

וע״כ נקרא הר העברים,

על שם המעבר שיש בין שני צדדי ההר, המעברים,

והמעבר אחוז בצד זה ובצד זה, בימין ובשמאל.

 

סח) אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.

 

ואע״פ שהם במקום אחר בעולם אחר עליון,

 זכותם עומדת בעולם הזה לדורי דורות.

 

ובשעה שישראל חוזרים בתשובה לפני הקב״ה,

 וגזרה נגזר עליהם,

אז קורא הקב״ה את הצדיקים העומדים לפניו למעלה,

ומודיע להם, והם מבטלים גזרה ההיא,

והקב״ה מרחם על ישראל.

אשרי הם הצדיקים שעליהם כתוב, ונחךָ ה׳ תמיד.

..........................

מאמר: וידבר העם באלקים ובמשה.

.....................

פרשה זו נתבאר במקום אחר, עם אלו הכתובים של

מי מריבה של משה ואהרון.

...................

סעיף: ע/א) רבי יצחק פתח: מגילת אסתר.ה')

 

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות.

 מגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש,

 

 וע״כ כתובה בין הכתובים. ויהי ביום השלישי,

שנחלש כוח הגוף מחמת התענית, ועמדה ברוח בלא גוף,

אז, ותלבש אסתר מלכות.

 

מהו מלכות? אם תאמר  בלבושי יקר וארגמן,

אלו אינן נקראים כן  בשם המלכות.

אלא, ותלבש אסתר מלכות,

שהתלבשה במלכות העליונה הקדושה,

ודאי שלבשה רוח הקודש, כי המלכות נקראת רוח הקודש.

 

ע/ב) מהו הטעם שזכתה למקום זה דהיינו למלכות,

משום ששמרה פיה שלא להגיד כלום.

זה שנאמר, אין אסתר מגדת מולדתה.

 

וכל מי ששומר פיו ולשונו, זוכה להתלבש ברוח הקודש.

 

וכל מי שמטה פיו לדבר רע, הרי ודאי, שדבר ההוא הרע עליו. כלומר אם מדבר לשון הרע כנחש הקדמוני,

הרי אותו הנחש שולט עליו.

 

וע״כ ישראל שדיברו באלקים ובמשה,

שלח עליהם נחשים השרפים. ואם לא,

הרי נגעים או צרעת שורפת כנחש, בא עליו.

 

עא) וידבר העם באלקים ובמשה. שאמרו דבר רע על הקב״ה.

וכתרגומו, שעל וידבר וגו' ואתרעם וכו'. ועם משה נצו,

למה העליתוּנו, עשו כל פנים שווים,

שהשוו את אלקים ומשה, לומר להם, למה העליתונו.

 

משום זה נשלח עליהם נחשים השורפים אותם כאש,

 ונכנס האש למעיהם, ונפלו מתים.

כמ"ש, וישלח ה׳ בעם את הנחשים השרפים.

 

עב) רבי חייא אמר: נחשים היו באים ופיותיהם היו מלחשים,


ונושכים ומתים. כמ"ש, אם יישוך הנחש בלא לחש.

אש הייתה לוהטת בפיותיהם. ונשכו, ושלחו את האש בהם,

ונשרפו מעיהם ומתים.

 והרי דברים אלו התבארו במקום אחר.

......................

 

מאמר: הבאר.

....................

עג)  ומשָם באֵרה, הוא הבאר: שואל, מה השינוי, שכאן כתוב בארה ואח"כ כתוב באר? ומשיב,  אלא בארה נקראת המלכות

אחר שכבר נאספו המים לתוך הים וירדו למטה, למקום המלכות.

 

באר נקראת המלכות, בשעה שיצחק, קו השמאל של ז״א, ממלא אותו.  וכיוון שהבאר עוד נמצאת בפעולת ז"א

על כן נקראת באר בלא ה'. שהוא לשון זכר.

על כן היא. הבאר כתוב, והוא, עם ו' שהוא לשון זכר,

 

והסוד הוא כמו שנאמר, ועבד הלוי הוא,

שהוא רומז על צד שמאל של ז"א,

עד) רבי אבא אמר, בכל מקום שכתוב, הוא, הוא

והקרי הוא הוא,  היא,  כמו כאן בבאר,

יורא על זכר ונקבה  יחד,

 

וג' אותיות הוא, הן כלל עליון,

ה' היא הנקבא, מלכות,

ו' הוא זכר, ז"א.

א' הוא בינה, שהיא כלל הכל,

 

כי ז"א ונוקבא  יוצאים ממנה,  כי א', שהיא בינה,

היא שלמות הכל,  שכל המוחין יוצאים ממנה,

 

אשרי הם ישראל, אע"פ שהם למטה, הם אחוזים בכלל

עליון של הכל, דהיינו ג' אותיות  ה' ו' א',

משום זה כתוב, הוא עשנו ולא אנחנו,

ולא כתוב ב.א'  שמורה ולא' אנחנו. שהוא כלל של ו"ה

שהם זו"נ, ז"א ומלכות, והאות א' היא כלל הכל,

 

עה) רבי שמעון אמר  הרוח שבמים, זה הוא רוח הקודש,

דהיינו הרוח שבמלכות הנקראת רוח הקודש,

 

שהוא נושב בתחלה, כמו שאומר, הפיחי גני,

דהיינו שמעלה מ"ן, (אור חוזר) ואחר כך יזלו מים,

(ראה שיעור על מזל דלי שבט אשר ייזל מים מדליו,)

 

שהם מים עליונים זכרים, למלאות אותה,

זה שנאמר, ישב הרוח יזלו מים,

תחילה ישב רוחו, ואחר כך יזלו המים,


וכל עוד שאינו נושב רוח הזה אין מים נוזלים,

 

מה משמיענו בזה משמע, שצרכים בכל,

לעורר דבר מלמטה, שהיא בחינת מ"ן,

במעשה או בדיבור, או להראות כעין המעשה,

ואחר כל בא ההתעוררות של מעלה,

 

וע"כ כאן. כל עוד שהרוח לא נשב אין מים,

שהם הסוד השפע, נוזלים אל רוח הזה. שהוא המלכות,

 

עו) הוא הבאר היא, שואל, הכתוב הוא הבאר אנו קוראים,

היא הבאר. וכן מהו השינוי, שכתוב בתחילה בארה,

 ועתה באר? ומשיב, ומשיב,

 

אלא בתחילה הייתה הנוקבא, המלכות, בלבדה,

וע"כ כתוב, בארה, לשון נקבה.

 ועתה שכתוב, הוא, שמורה כלל זכר ונוקבא,
היא נקראת באר, לשון זכר.

 

ואע״פ שכולל גם הנוקבא, עוד נמצאת בפעולת ז״א,

ע"כ נקראת באר בלא ה', לשון זכר.

וע״כ, היא הבאר, הכתיב הוא, הוא הבאר, עם ו', לשון זכר. כמ״ש, ועבַד הלוי הוא. שהוא רומז על צד שמאל דז"א.

 

כי במקום שנמצא זכר, אפילו יש עימו מאה נקבות,

קוראים לכולם בלשון זכר.

 

עז) אשר אמר ה' וגו': כתוב, הוא הבאר,

 אשר אמר ה׳ למשה, אסוף את העם.

 

הוא, משום שבאר הזו לא נעדר מהם. ואם תאמר

 ואיך היו יכולים כולם לשאוב ממנו?

 

אלא שהוא יצא ל י״ג נחלים,

שהמלכות מתחלקת ל י״ג, בסוד בי״ב שמקבלת

מי״ב גבולים שבז״א,  ואחד כולל כולם.

 

 

 והמעיין שבבאר מתמלא ויוצא לכל הצדדים.

ואז, בשעה ששרו ישראל ורצו מים,

היו ישראל עומדים עליה, על הבאר, ואמרו שירה.

 

ומה אמרו, עלי באר. העלי מימך להוציא מים לכל,

להשקות ממך. וכן אומרים השבח של באר הזו,

באר חפרוה שרים. דבר אמת היו אומרים, וכך הוא.

.....................

 

עח) מכאן למדנו, שכל מי שרוצה לעורר דברים שלמעלה,

בין במעשה בין בדיבור,

אם מעשה ההוא או דיבור ההוא לא נעשה כראוי,

אינו מתעורר כלום.

 

 כל בני העולם הולכים לבית הכנסת לעורר דבר שלמעלה,

אבל מועטים הם שיודעים לעורר.

והקב״ה קרוב לכל אלו שיודעים לקרוא לו,

ולעורר דבר כראוי.

 

אבל אם אינם יודעים לקרוא לו, הוא אינו קרוב,

 

 כמ"ש, קרוב ה׳ לכל קוראיו,

לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, הוא שיודעים

 לעורר דבר אמת כראוי. וכן בכל דבר.

 

 

עט) אף כאן, על הבאר, אמרו ישראל דברים אלו,

שהם דברי אמת, כדי לעורר את הבאר,

שהיא המלכות, ולהשקות את ישראל.

 

וכל עוד שלא אמרו דברים אלו, לא התעוררה הבאר.

 

 

וכן אפילו באלו מכשפי עולם,

שמשתמשים במינים הרעים, עד שעושים אליהם מעשים של אמת. ואם לא היו אומרים דברי אמת,

כדי להמשיכם באותם אופנים שרוצים,

 לא היו מתעוררים אליהם.

 

ואפילו היו צועקים כל היום בדברים אחרים או מעשים אחרים, לא היו מושכים אותם אליהם לעולם, ולא היו מתעוררים כנגדם.

 

פ) בוא וראה כתוב, ויקראו בשם הבעל. לא נענו,

 משום שלא היו רשות לבעל ההוא, להוריד אש מן השמיים. ומשום שהדברים לא היו ישרים ביניהם,

 

 והקב״ה השכיח אותם מהם.

כמ"ש, ואתה הסיבותָ את ליבם אחורנית.

אשרי הם הצדיקים היודעים לקרוא את אדונם כראוי.

 

 

פא) אמר רבי שמעון, כאן אני רוצה לגלות דבר,

בוא וראה, כל מי שיודע לסדר מעשה כראוי,

ולסדר דיבורים כראוי, הרי ודאי שמעוררים את הקב״ה,

 להמשיך דברים עליונים ישרים.

 

ואם לא, אינו מתרצה אליהם.

וא"כ, הרי כל העולם יודעים לסדר המעשה ולסדר דיבורים.

מהו החשיבות של הצדיקים,

היודעים שורש הדיבור והמעשה,

ויודעים לכוון הלב והרצון יותר מאלו

 האחרים שאינם יודעים כל כך?

 

פב) אלא אלו שאינם יודעים שורש המעשה כל כך,

אלא רק סידור בלבד ולא יותר,

מושכים עליהם משיכה שלאחר כתפיו של הקב״ה,

שאין תפילתם פורח באוויר, הנקרא השגחה.

 

כלומר, שזהו השגחה של פנים,

 והם אינם ראויים אלא לבחינת מאחורי כתפיים.

 

פג) ואלו היודעים ומכוונים הלב והרצון,

מוציאים ברכות ממקום המחשבה, חכמה,

 

ויוצאים בכל הגזעים והשורשים של המדרגות

בדרך ישר כראוי, עד שמתברכים העליונים ותחתונים,

 

 והשם הקדוש העליון מתברך על ידיהם.

 

אשרי חלקם, כי הקב״ה קרוב אליהם ומזומן כנגדם.

 

ובשעה שקוראים אותו, הוא מוכן אליהם.

 

ובשעה שהם בצרה, הוא אצלם,

הוא מכבדם בעולם הזה ובעולם הבא.

כמ"ש, כי בי חשק ואפַלטֵהו, אשגבהו כי ידע שמי.

.........................

כתוב את הכותרת כאן

השארת תגובה