זוהר פרשת חקת, מאמרים על סודות הפרשה,

זוהר  פרשת חקת

עורך ומגיש: רבי דוד קורן        קרן אור ללימודי הקבלה

................

מאמר: זאת חקת התורה       סעיף א'    רבי יוסי פתח:

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.

בוא וראה, דברי תורה,  קדושים הם.

עליונים הם. מתוקים הם,  כמ"ש.

הנחמדים מזהב ומפז  רב ומתוקים מדבש.

 

מי שעוסק  בתורה, הוא. כאלו עומד כל יום על הר סיני


ומקבל התורה. זה שנאמרהיום הזה נהיית לעם.

וכבר העמידו  החברים.

סעיף ב'  כתוב  כאן  זאת  חקת התורה.

וכתוב וזאת  התורה.   ולא כתוב חקת.

מה בין זה לזה.    אלא סוד עליון  הוא.

 

וכך למדנו, וזאת  התורה,

הוא להראות שהכל הוא בייחוד אחד.

לכלול כנסת ישראל, שהיא המלכות.

בהקב"ה שהוא ז"א. שימצא  הכל אחד.

 

משום זהו זאת התורה, למה יש תוספת ו', על זאת.

אלא  הרי למדנו,  שהיא להראות. שהכל אחד בלי פירוד,

 

ו זאת, הוא כלל ופרט  יחד. כלומר זכר ונקבה יחד,

(תורה שבכתב, זכר,  ותורה שבעל פה נקבה).

 

כי האות ו' הוא זכר.  כלומר ז"א שהוא כלל.

זאת,  היא נקבה. כלומר המלכות שהיא פרט,

 

משום זה כתוב ודאי וזאת התורה.

שיורה על ז"א  והמלכות בייחוד אחד.

 

אבל זאת בלי תוספת ו',   הוא חוקת התורה ודאי.

(דין)  שהיא  המלכות  הנקראת חוקת.

ובאה מ ז"א שנקרא תורה,

ולא התורה עצמה שהוא ז"א,

רק דין התורה. גזרות התורה שהוא המלכות.

 

סעיף ג'  בוא  וראה, כתוב,  זאת אשר ללוים,

ולא כתוב  ו זאת עם ו',

משום שמצד הדין  הם באים. דהיינו מצד שמאל.

ומצד  המלכות הנבנית משמאל.

ולא מצד הרחמים. שהוא ז"א,

על כן כתוב זאת בלא ו'  דהיינו  מלכות בלא ז"א.(עץ החיים)

 

אמר רבי יהודה  הרי כתוב,  וזאת עשו להם  וחיו,

דהיינו זאת עם ו' וזה נאמר בלויים.

ואתה אומר שהלויים הם בחינת זאת. ולא וזאת.

(כהן הוא קו ימין חסדלוי הוא קו שמאל גבורה דין.)

 

אמר לו ודאי  כך הוא,  שהם בחינת וזאת..

והכתוב מוכיח, כי מי שאוחז  סם המוות,

אם לא יערב בו סם החיים,  הרי ימות ודאי.

 

משום שסם החיים  מעורב עמו, ועל כן וזאת עשו וחיו

 ולא ימותו,  כי וזאת  צריך להם ולא זאת.

 

משום זה, כתובוזאת התורה, יורה

שהוא ממש ביחוד אחד. ביחוד שלם.

זכר ונקבה בכלל אחד  שהם  הסוד ו"ה

אבל זאת לבדה  בלא ו',

הוא ה' לבדה  בלי ו',   דהיינו מלכות בלא ז"א,

ועל זה כתובזאת חוקת התורה.

.................

מאמר: שלף איש נעלו.

סעיף ד')  רבי שמעון ורבי אלעזר ורבי יצחק, היו נמצאים

בבית רבי פנחס בן יאיר, אמר רבי פנחס לרבי שמעון,

 בבקשה ממך, אתה שהקימו אותך מלמעלה, ודבריך בגילוי,

מה שלא ניתנה רשת לאדם אחר

 

אמור דבר חדש בפרשה זו,  אמר לו, ואיזה היא,

אמר לו זאת  חקת התורה, אמר לו,

הרי שאר החברים יאמרו, אמר לרבי אלעזר בנו,

אלעזר קום על מעמדך, ואמור דבר אחד בפרשה זו,

והחברים יאמרו אחריך,


ה) קם רבי אלעזר ואמר,

וזאת לפָנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים ,

מקרא זה יש לבסתכל בו, אם הראשונים עשו הסכמה זו,

לקנות כל דבר על ידי נעל, בדין התורה,

ובאו אחרונים ובטלו אותו,  ויש לשאול , למה בטלוהו,

והרי מי שמבטל דבר של התורה,

כאילו מחריב עולם שלם.

 ואם זה לא היה בדין של תורה, אלא הסכמה בלבד,

 יש לשאול, למה דווקא נעל כאן, ולא דבר אחר?

 

ו) ומשיב: אלא ודאי בדין התורה היה,

 ובסוד עליון נעשה הדבר,

 ומשום שהראשונים היו חסידים צדיקים,

היה דבר זה מגולה ביניהם, וכשהתרבו הרשעים בעולם,

נעשה דבר זה באופן אחר, כדי לכסות הדברים, שהם בסוד עליון.

 

ז)  בוא וראה: כתוב, ויאמר אל תקרב הלום,

שַׁל נעליך מעל רגליך.

ושואל: וכי ולמה כאן נעל?

ומשיב: אלא למדנו שציווהו לפרוש מאשתו

ולהתחבר באישה אחרת של אור הקדוש העליון, שהיא השכינה.


ח) ונעל, מעמיד אותו במקום אחר, שמי שלוקח אותו,

 מעביר את הנותן אותו, מעולם זה,

ומעמידו בעולם אחר.

 וע"כ כל מה שנותן המת בחלום לאדם, הוא טוב.

אבל אם לקח כלי מהבית, הוא רע, כגון שלקח הנעל שלו,

 

מהו הטעם, משום, שזה יורה, שהעביר רגלו,

שהוא קיום האדם, מעולם הזה, ואסף אותו לעולם אחר,

 אל המקום שהמת שורה בו.

כי הנעל רומז על רגלו, שהוא קיומו,

שכתוב, מה יפוּ פעמייך בנְעָלים בת נדיב.

וסוד הדבר בין החברים,

 

ט) וזה הוא, כשהמת לוקח אותו, מורה שמעבירו למקום המוות. אבל בזמן שהחי שולף נעלו ונותן לאדם אחר, כדי לקיים קניין,

הוא עושה בגזרה של מעלה,

שנגזר שהקניין יעבור מרשותו של זה לרשותו של זה.

נעל של חליצה, היא נעל אחֵר כעין של מעלה.

 

י) כשהמת הזה מסתלק מעולם בלי בנים, בת נדיב הזה, המלכות, אינה אוספת אותו האדם אליה,

 והולך נע ונד בעולם, שאינו מוצא מקום,

 

והקב"ה מרחם עליו וציווה לאחיו, שיגאל אותו,

שישוב וייתקן בעפר אחר, שיתגלגל,

כמ"ש, ואדם על עפר ישוב.

 

יא) ואם גואל הזה אינו רוצה להחיות את אחיו בעוה"ז,

 לייבם את אשתו, כדי שיחזור ויתגלגל בבן הנולד,

 

צריכים לקשור לו נעל אחד ברגלו,

ואישה ההיא תחלוץ אותו ותקבל אותו הנעל אצלה.

 

 ולמה נעל? משום שנעל ההוא הוא בשביל המת,

שנחשב שהוא של המת, ונותן ברגל אחיו החי,

 

 והאישה היבמה מקבלת אצלה נעל ההוא,

 להראות שמת ההוא חוזר בין החיים

ע"י מעשה זה. שהנעל רומז על היבמה,

הייבום הקשור ברגל אחיו החי,

כדי להביא אחיו המת בין החיים, שיתגלגל בבן הנולד.

 

יב) והוא בהיפוך מאותו הנעל, שהמת נוטל מן החיים בחלום, שע"י לקיחת הנעל מעביר את החי מעוה"ז

 לעולם האחר של המת.

 ועתה נעל הזה של חליצה, לוקח החי מן המת.

וע"כ בנעל ההוא הולך המת בין החיים,

 

משום שהאישה החיה,

הייתה מעבירה את המת מעולם האחר אל עוה"ז בין החיים, שהיה מתגלגל בבן הנולד מהייבום.

 

ועתה, שאינו רוצה לייבם, והאישה לוקחת אותו אצלה,

להראות שהאישה עטרת בעלה,

השכינה, לוקחת אותו ומקבלת אותו אצלה.

 

יג) וצריכים להשליך נעל ההוא על הארץ,

להראות ששקט הגוף של אותו המת.

 והקב"ה, בשעה זו או לאחר זמן,

ירחם עליו ויקבל אותו לעולם האחר.

 

עוד, הכאת הנעל מיד האישה לארץ, בא להראות,

שאותו המת ייבנה מעפר אחר של עוה"ז, כלומר, שיתגלגל. ועתה ישוב תחילה לעפר שהיה משם.

 ואז אישה ההיא מותרת לעשות זרע אחר.

 

יד) ע"כ מי שרוצה לקיים קניין, לוקח נעלו ונותן לחברו,

לקיים עליו הקניין.  כמ"ש,

וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר.

 

 וזאת, המלכות, עמדה שלמה בכל. לפנים בישראל.,

כשהיו צנועים וקדושים. לקיים כל דבר,

שרומז על זיווג העליון יסוד ומלכות.

כי כל יסוד, דבר מלכות. כי זהו קיום.

 וזאת התעודה בישראל.

ואין היא הסכמה בעלמא לעשות קניין עם נעל,

ומדעתם עשו זה, אלא הוא קיום עליון,

שיהיו מעשיהם למטה כעין הסוד של מעלה.

כי רומז על זיווג יסוד ומלכות, קיום העליון.

 

טו) כיוון שהתרבו הרשעים בעולם, כיסו הדבר באופן אחר, שעושים קניין בכנף המלבוש.

 ומַלבוש ההוא הוא תיקון עליון, ז"א,

וכנף המלבוש, המלכות, שנקרא כנף,

שרומז על זיווג ז"א ומלכות, כמו הנעל.

וכתוב, ולא יגלה כנף אביו. הרי שהאישה נקראת כנף.

... נעל גימ''ט  150 = גימ''ט כנף ...

....................

בסעיף ט"ז : זאת חוקת התורה.

זאת. זה אות ברית, כי אות הברית שנקרא זה.

לא נפרדו זה מזה.  כלומר,

שבמלה  זאת שהיא מלכות. נכלל המלה זה.

הרומז על יסוד, שזה יורה  שיסוד ומלכות 

אינם נפרדים זה מזה.  ומן הנקבה באים לזכר.

 

וע"כ, שמור  וזכור  שהוא סוד הזכר  ונקבה.

מחוברים יחד. שואל,  חקת התורה.

חק התורה  היה צריך לומר, מהו חקת,

 

ומשיב:  אלא המלכות.  היא חוקת בודאי. (דין)

והעמדנו  ה' ד'  היתה  וכבר למדנו.

(עיין קורס אותיות של רבי דוד קורן.)

ראו טבלה למביני עניין ראש תוך סוף..

פירושו  של ד', אבל ת'  היא  ד' ונ'  מתחברות יחד.

נ'  למה  נקראת  כך נון.  כלומר נ ו ן במילוי.

ומשיב.  אלא, כמש"א,  ולא תונו איש את עמיתו.

 

כי נון. הוא מלשון אונאה.

כי עתה היא בפנים מאירה.  אבל. ועושית אונאה  לבני אדם,

 

כי אחר כך היא מכה כמו נחש ומכלה והורג,

ואמרה  לא פעלתי און,

 

וע"כ, נקראת כך ב-נ' ו' ן',  שהיא לשון אונאה

הנאמר עליה על הנ', הת'. הכל  ביחד,

היא דנ', דומה לנ' ור'.

כי ד מלשון דלה וענייה.

ר' מלשון ריש  ריקנות ודלות  דבר אחד הם.

ששתיהן  פירושן עניות. ובאותיות חקוקות.

חקת הן אותיות חק ות'. הכל דבר אחד.

 

פירוש.  כי שואל, כיון שזאת היא המלכות.

היה די שיאמר זאת חק התורה.

ולמה האריך לומר חוקת התורה. עם ת'.

הוא בחיבור ב' אותיות ד' נ'.

אשר הד' מורה על דינים של הזכר

כלומר הנמשכים מקו שמאל.  להיות חכמה בלי חסדים.

 

ונ', מורה על דינים של הנקבה,

כלומר על הדינים של המסך שבה. (צמצום)

וזה שנאמר, חקת, דהיינו חק של ד' נ'

שנחקקו בב' מיני דינים אלו.

 

וזה אמרו, ה',  ד',

ה' בשם הויה. היתה מקודם אות ד'.

שפירושו  שהיתה  בבחינת שמאל. בלי ימין.

שאז היתה דלה וענייה.

ועל שם זה  היא נקראת דלתדל ת' הוא ד' נ'

מחוברים בצורת ת יש ב' אותיות אלו ד' נ'.

 

ולא  פעלתי און,   שהיא דינים של הנקבה.

שהם הסיטרא אחרא.  נאחזים בהם.

ובני העולם מתאנים שפני המלכות מאירים.

ואינו כן, אלא מכה כנחש וכו'.

 

שפירושו, אונאה. וזה שנאמר, ת' יש בה ב' אותיות

של  דינים יחד ד' נ'. של זכר ונקבה.

שגם האות ר' מלשון ריש ריקה ודלה. אותו דבר.

 

וזה סוד זאת חקת התורה. שאותיות חקת,

הם אותיות חק– ת, שהם ד' ונ' של דינים של

זכר ונקבה  שכוללים באות ת'

שהם הדינים המתגלים במלכות'

...................................

השארת תגובה