זוהר: פרשת נשא. מאמר הסוטה

מאמר  הסוטה סעיף ס'

זוהר פרשת נשא 

עור ומגיש:  רבי דוד קורן.  ...  קרן אור ללימודי הקבלה        

.....::::::::::::::.....

איש איש  כי  תשטה  אשתו.

שואל  מה זה אצל זה.  כלומר  למה נסמכה פרשת

  סוטה  לפרשת  מעילה.

ומשיב.  אלא כמו שכתוב.  שם.

למעול מעל בה'  כתוב  גם  כאן בסוטה.

ומעלה  בו  מעל.  והם עניין אחד.

וע"כ  נסמכו זה  לזה.

 

רבי אלעזר  אמר.  איש איש.  מהו?.

איש איש ב' פעמים.  הרי באחד  היה די.

 

אלא  כבר העמידהו,  אבל איש איש. פירושו.

איש  שהוא איש. ז"א.( שנתגבר על יצרו. פרשת תרומה.)

דהיינו.  שקיים  הכתוב  שתה מים מבורך.(אור החסדים  בינה)

ולא  נתן עיניו באישה אחרת.(אור החכמה מלכות.)

אז   הוא איש  בעולם, איש אל אשתו.

 

ומעלה  בו מעל.  שואל,  הרי במעל אחד  היה די.

למה כתוב ב' פעמים  מעל,

ומשיב.. אלא  מעל אחד  למעלה. (ברוח  ז"א)

ואחד  למטה  (בגוף.  המלכות)

דהיינו.  אחד  לכנסת ישראל. שהיא המלכות.

ואחד  לבעלה  שהוא ז"א משום זה

והביא  האיש  את אשתו  אל הכהן.

הכהן  כותב  השם הקודש  ביושר.

י'" ה' ו' ה'

ואחר כך כותב אותו למפרע.

ה' ו' ה'" י'

 והאותיות. שנמחקו  לתוך המים.

היו נשרטים  באורות  עליונים  ד' בחינות.

שהם  דין בדיןרחמים בדין.

 רחמים בדין. דין ברחמים.

אם נמצאת נקיה. האותיות של רחמים נמצאו.

ואותיות הדין עלו.

ואם לא  נמצאת כראוי,

אותיות הרחמים עלו. ואותיות הדין  נשארו.

ואז נעשה הדין.

 

ביאור הדברים.   עניין הסוטה. (פרשת אמור קנ"ג.)

עיין שם בפרשה)  כי אשת חיל  שהם סוד המלכות.

הקדושה,  מעולם  לא סוטה  תחת בעלה.(ז"א)

 

שפירושו  שאינה  ממשכת  אור החכמה  ממעלה למטה.

הנבחן  לדבקות  באל אחר.

 

אלה היא דבוקה  בבעלה ז"א. שהם הסוד קו אמצעי.

המתקן  הארת החכמה  שתאיר  רק ממטה  למעלה.

 

והסוטה  שסטתה  מתחת  בעלה.

היא מתדבקת באשת זנונים, הדבוקה באל אחר.

הממשיך  החכמה ממעלה למטה.

ונודע  שהמלכות  נקראת עץ הדעת  טוב ורע.

משום שיש בה ב' נקודות.

נקודת הדין.  שהם סוד מלכות של צמצום א'.

שמחמתה אינה ראויה לקבל אור.

 

ונקודה  הממותקת במידת  הרחמים.,

שעל ידיה מקבלת כל האורות.

ואם האדם זוכה,  נעשה  תיקון  במלכות  לגנוז

הנקודה  דמדת הדין.  ורק נקודה  הממותקת  במידת

הרחמים  היא בגילוי.  ואז היא טובה.

שהאדם מקבל את האורות על ידה.

ואם האדם אינו זוכה.  אז מתגלה  נקודה של מדת

הדין  שבמלכות. ואז כל האורות מסתלקים. והרי רע.

עיין שם בהמשך המאמר.

מאמר .כלל  ופרט……פרט וכלל.

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.      קרן אור ללימודי הקבלה

.....::::::::::.....

סוד כלל האמונה  שבאדם.

סעיף שלב.  למדנו  בספר  דצניעותא.(תרומה)

באדם   נכללו  ספירות  העליונות שמחזה (תפארת) ולמעלה.

בכלל  ובפרט.

 

ובאדם נכללו  ספירות  התחתונות . כלומר מחה ומטה.

בפרט וכלל

והזוהר מפרש.  ספירות עליונות בכלל. הוא כמו שלמדנו.

בצורה של כל הצורות שהיא צורת אדם.

 

דהיינו. באצבעות  הידיים.  שהם חמש  כנגד חמש ספירות תחתונות.    ובאצבעות הרגלים. הם .פרט וכלל

.

כי הגוף שהוא תפארת. אינו נראה עימהם.

כי הם לחוץ מגוף. משום זה אינם גוף.

כי הגוף הוסר מהם.

 

פירוש.  ב'  קוים ימין חסד. שמאל גבורה. הם פרט

שבם ב' קצוות רחוקים זה מזה,

וקו האמצעי הוא כלל

שהוא כולל  בתוכו ב' הקצוות יחד  וכולל קודם  לפרט.

 

פירוש:  שתחילתו  נאצל  הכלל. הקו אמצעי.

ואחר כך נתחלקו מהקו אמצעי ב'  הפרטים.

וזהו בספירות עליונות. מחזה  ולמעלה. מז"א.

שתחילה יצאה התפארת.

נתפצלו  ב' זרועות. שהם הפרט.

שהוא מטעם, כי מכח שהתפארת  עלה  והכריע בין ב'

הקווים של בינה.

הרוויח  הוא עצמו ג' קווים

חסד קו.ימן. גבורה קו. שמאל תפארת קו. אמצע.

ועל כן נבחן שב' הקוים חסד וגבורה נתפצלו ממנו.

 

וזה הסוד שנאמר באדם   פרט וכלל

הכולל ג' קוים חג"ת  שתחילה יצא התפארת.  הנקרא גוף.

אחר כך הידיים עם ה' אצבעות. שהם חסד וגבורה.

ימין ושמאל.

 

והקו האמצעי תפארת נקרא אדם.

הכולל כל הצורות,  והקו אמצעי  נקרא כלל. בפרט.

והאצבעות כנגד חמש בימין כנגד חמש בשמואל.

 

כיון  שנתבשמו למעלה  הכלל של האדם.

גוף קדוש.  שהוא זכר ונקבה.

דהיינו ז"א זכר. והמלכות נקבה.

נתחברו  פעם  שלישית, ויצאה  התבשמות  הכל.

שהיא שת. הבן השלישי.

הבל ימין  קין שמואל שת אמצע.

 

ונתבשמו  העולמות  העליונים  והתחתונים.

מכאן נשתכלל  העולם  שלמעלה  ושלמטה,

שהם זכר ונקבה בחיבור אחד.

מצד הגוף הקדוש.

שהוא הקו אמצעי.

ומתחברים העולמות ומתאחזים  זה בזה.

ונעשו גוף אחד. שהוא שת.

 

ונמשך  רוח  ונכנס  בגוף  ההוא, ובכולם אינה

נראה אלא  אחד.

קדוש.ימין  קדוש.שמואל  קדוש. אמצע

ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו.

שהכל גוף אחד

כי ג' פעמים קדוש. הם ג' הקוים.  שנעשו אחד.

כללא של האדם.

זכר ז"א רחמיםנקבה מלכות דין.

למדנו  כיון שנתבשמו  ז"א ומלכות.  זה בזה.

נקשר הדין ברחמים.

והנקבה  נתבשמה  בזכר. שהוא ז"א.

משום זה אינם עולים זה בלא זה  כאותו תמר.

צדיק כתמר יפרח.

 

עץ התמר  שאינו עושה  פירות זה בלא זה.

נקבה בלי זכר.

ועל זה למדנו מי שמוציא  עצמו  בעולם  הזה  מכלל אדם,

שהוא הקו אמצעי.

אחר  כשיוצא מעולם הזה,

אינו נכנס בכלל אדם  הנקרא גוף קדוש.

שהוא ז"א שמחבר שלוש עולמות

בריאה נשמה.

יצירה רוח.

עשיה נפש.

של הקדושה.

אלא שנכנס באלו שאינם נקראים אדם,

כלומר בעולמות של הטומאה. כנגד הקדושה.

בריאה יצירה ועשיה של הטמאה.

שיצא מכלל הגוף  שהוא קו אמצעי.

 

למדנו. תורי זהב  נעשה לך עם נקודות הכסף.

כלומר. שנתבשם  הדין  הנקרא  זהב,אדום דין שמואל.

שהם הסוד  הארת החכמה. שבשמואל. 

ברחמים   הנקרא נקודת הכסף. הלבן ימן חסד.

כלומר שאור החכמה נתלבש באור החסדים.

 

ואין דין  שלא יהיה  בו רחמים.

כי נכלל זה בזה.

ועל זה כתוב: בשיר השרים.

נאוו  לחייך בתורים  צוארך  בחרוזים.

פירושו: כמו שכתוב. תורי זהב. שהם בשמואל.  בחרוזים,

פירוש: כמו שאומר נקודת הכסף. הלבן.ימן חסד.

הוא בכלל  הנקבה זו היא  המטרוניתא

שהיא המלכות, כי נמצא בו בצואך.

 

המקדש  שלמעלה שהוא יסוד של המלכות.

ציון. וירושלים  של מטה  והמקדש  שבו.  הנקרא צואר.

וכל זה אחר  שהנקבה נתבשמה בזכר.

ונעשה כלל האדם.

וזה הוא כלל האמונה.

מהו אמונה.

היינו משום  שבתוכו, בכלל אדם,

נמצאות  כל  שלימות  אמונה.

השארת תגובה