זוהר פרשת פנחס סוד האברים הפנימים באדם, מוח לב. כבד ריאות כליות טכול ועוד.

18:21 אין תגובות

ללימוד ביאור המאמרים על סוד האברים לחץ כאן

זהר פרשת פנחס.

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.       קרן אור ללימודי הקבלה

מאמר: אברים הפנימים.

......לרפואת רחל מלמן על תרומתה לבנית האתר......

שצט)  אמר רבי אלעזר לאביו רבי שמעון. כבר שמעתי פירושם

של אברים הסתומים דהיינו אברים החצונים, בסוד הקרבן.

אבל אברים האחרים הפנימים, מהו הסוד שלהם.

 

אמר  רבי שמעון לרבי אלעזר. אלעזר בני,

כל שאר האברים שמבפנים סוד עליון הוא.

 

ת') בוא וראה, הלב למדנו, אבל לב, זה הוא אש שורף,

...ויש ג' בחינות, לב ריאה ומח....

 א') הקרבן, או התפלה שהוא במקום קרבן,

הוא העלאת המ"ן ליחד הנוקבא שהיא אדני, עם הוי"ה שהוא ז"א,

על כך הוא נבחן לאכילה, כמ"ש את קרבני לחמי וגו',

 

וגוף האדם הוא כנגד הוי"ה. הכוללת כל ד' העולמות

אצילות בריאה יציה ועשיה.

אשר הראש עד החזה הוא האצילות ובריאה,

הראש כנגד ז"א והגוף עד החזה כנגד הנוקבא,

 

כי עולם הבריאה היא אשת אצילות.

ומחזה ולמטה הוא עולם יצירה ועשיה,

 

וכמו שב' העולמות יצירה ועשיה הם מעורבים בקליפות הטומאה,

כן יש בגוף האדם מחזה ולמטה, אברים כנגד הקליפות  הטמאות,

 

שהם הכבד ויתרת הכבד ומרה וטחול,

 

והזהר מבאר כל אבר ואבר שבאדם,

בשורשו בהוי"ה  הכוללת שבעולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה

הנקרא אדם שבאצילות בריאה יצירה ועשיה,

כי כל ד' העולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה

נחשבים כמו אדם אחד.

 

ושם הוי"ה אחד שבאצילות, הם סוד אות י', וראש,

ועולם הבריאה, הם הסוד אות ה', עד החזה,

ועולם היצירה, הם סוד אות ו',

ועולם העשיה, הם סוד אות ה', האחרונה

ויצירה ועשיה הם מחזה ולמטה

 

ואחר שהזהר מבאר שורש כל אבר הם הוא באדם

שבאולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה,

מבאר פעולת הקרבן שבאדם מביא או מתפלל

שהם סוד הלב,

 

והפעולות הנעשות בקרבן בכל אבר ואבר

עד שבא אל המלכות בצורה המבוקשת,

שתהיה  ראויה למ"ן לז"א,

 

מ"ן פירושו מעיין נוקבין אור חוזר אור פנימי. מלמטה למעלה.

 מעיין זכרים אור מקיף, אור מלמעלה למטה,

 

והזהר מבאר הסוד מה עניין המעיין הדורין, שהוא ז"א,

מוריד על מעיין נוקבין שבמלכות בסוד הזווג,

 

שלב ב') ותחילה נבאר הדברים בקיצור,

כי הקרבן, שהם הסוד המ"ן,

עולה ומתתקן כדרך המאכל והמשתה הבא  בגוף

דרך הושט ושאר אברים.

 

ואם לא היה מזמין לו מלך העליון, כנפי ריאה,

המבאים לפניו רוח מרוח הנושב מבשמים העליונים

מכתר חכמה בינה, של ז"א שנקרא שמים,

היה הלב שורף את העולם ברגע אחד,

 

פירוש, כי הלב שולט קו שמאל של בינה,

שמחוסר חסדים יכול לשרוף העולם,

והריאה הם סוד קו ימין שהוא סוד החסדים,

 

וע"כ הרוח, שהם הסוד החסד של הימין הנמשל

מג' ספירות הליונות כתר חכמה ובינה. של ז"א

ממתיקים אותו,

תא') פתח רבי שמעון ואמר,

וה' המטיר על סדום ועמורה גופרית ואש.

 

למה שרף אותם, הוא משום, שכנפי הריאה לא נשבו הרוח

בשעה ההיא על הארת השמאל שבלב.

ועל כן שרפה אותם הארת השמאל, (אור החכמה)

 

והסוד של כנפי הריאה אלו, זה סוד כנפי יונה נחפה בכסף,

שיונה הם סוד המלכות  שנעקרא מהשמאל שמבינה

מבחינת הלב, וצריכה להיות נחפה בכסף שהם סוד החסדים,

 

וכשנחפה בכסף, הם סוד המלאכים רפאל וצדקיאל

הנמשכים ממנה לרפואות ולהושיע לעולם,

 

ועליהם נאמר עושה מלאכיו רוחות,

לנשוב תמיד לפני הלב, דהיינו חסדים,

.................

..... רעיא מהימנא. משה רבינו .....

תב') בחיבור הראשון אמר רעיא מהימנא לרבי שמעון,

מאור הקדוש, כל מה שאמרת טוב הוא,

 

אבל אברים הפנמימים עד שנעשה לדם,

והכבד מושיט הדם אל הכבד,

והלב לוקח הברור והנקי שבדם ושולחו אל האברים,

והדם העכור משאיר בכבד,

 

כן דרך הקרבן,או התפלה שבמקום הקרבן,

שבא תחילה לטוחנות שבהוי"ה שבעולמות

אצילות בריאה יצירה ועשיה

 

שהם סוד שינים הטוחנות המאכל,ומטוחנות לושט

ומשם לאצטומכא ולקיבה,    ונטחן שם פעם שניה,

 

וסוד הטחינה בשניים, שבקורבן או בתפלה,

הוא המחלוקת שבין ב' קווים  ימין חסד, שמאל דין גבורה

מטרם שיצא קו אמצעי, שכל אחד רוצה לבטל את חברו,

 

שקו ימין רוצה לבטל, שליטת החכמה שבשמאל

ולהשליט רק חסדים,

וקו שמאל להיפך, רוצה לבטל שליטת החסדים

ולהשליט רק חכמה,

וכה הולכים ושוחקים וממעטים זה את זה

עד שנשחקים שניהם, ואחד מהם נשאר בסוף לשלוט

 

ומתחילה מתגבר הימין על השמאל, והימין שולט,

וזה בשחיקה וטחינה שבשינים, ועל ידי טחינה זו

נבלע המאכל בושט,  ובאה באצטומכא,

 

וכיון שהמ"ן באים בפנמיות הגוף אז מתעורר

כח השמאל, ומתחיל טחינה חדשה,שהם סוד האצטומכא,

שם המחלוקת יותר חזקה,

 

וע"כ הטחינה יותר דקה,  ובטינה זו מתגבר לבסוף השמאל,

ובשליטתו שהיא שליטת החכמה שבשמאל,

נהפך המ"ן ונעשה לדם, שהם סוד אור החכמה,

בסוד והדם הוא הנפש, דהיינו אור החיים, שהוא חכמה,

 

אומנם במצב הזה כח המיתה שבו הוא גדול יותר

מאור החיים, מחמת הדם טמא המעורב בו.

שהוא בחינת ג' ראשונות,

 

כי המוח הוא מים, דהיינו החכמה שבימין,

שהם סוד החסדים,

 

הלב הוא אש, שהם סוד החכמה שבשמאל,

ובינה , שהם סוד הדינים, ושניהם הם רחמים ודינים,

 

זה המוח הוא כסא רחמים,

זה הלב הוא כסא הדין,

והקב"ה, הוא המלך העומד מכסא דין שהוא הלב

ויושב על כסא רחמים שהוא המוח,

 

תג') וכהעבנות מתרבים על האברים, על עורקי הלב,

שהוא כסא הדין, (נאמר בסוד מגילת אסתר ז')

 

נאמר בלב, והמלך קם בחמתו ממשתה היין,

 

שהוא יין של התורה,  בזמן שכנפי הריאה  נושבים

על הלב, נאמר, וחמת המלך שככה, (משה)

כי שתי כנפי הריה, הם סוד (פרשת אחרי מות. יז)

והיו הכרובים פורשי כנפיהם למעלה סובבים בכנפיהם על הכפרת

זו היא כפרת הלב,

 

...פירוש בעל הסולם רבי אשלג...

הלב הם סוד ל"ב נתיבות החכמה, דהיינו החכמה שבשמאל

של בינה, והוא אש שורף, כנ"ל.

מחמת שבעת גילוי החכמה מתלוים עמה דינים קשים לשרוף

את הרשעים והחיצונים וכל הרוצים לקרב להמשיך החכמה

ממעלה למטה,  והדינים אינם נשקטים עד שמתחילה שליטת החסדים,

 

כלומר סוד הרוח שב' כנפי הריאה נושבות, שזה סוד

והמלך קם,  כי הארת החכמה נקרא קימה. ואומר המלך קם בחמתו,

דהיינו בעת שמתגלים הדינים הקשים שעם הארת החכמה

מבית משתה היין,  שקימה זו היא מבחינת משתה היין,

שהוא החכמה שבשמאל,

 

כי הארת החכמה שבלב, שהם סוד הארת החכמה שבשמאל

הבינה, אינה מאירה בג' ראשונות של חכמה,

שדיניו קשים מאד, ומחרבים את העולם כנודע,

 

לפיכך אחר שנהפכו למ"ן לבחינת הדם, לוקח הכבד,

תחילה שהוא סם אל,(מאדים מלאך המוות)

כי הדם ההוא, הכולל בתוכו הן דם טהור והן דם טמא,

 

שהרי מעורבים זה בזה, ומושיטו אל הלב, שהוא סוד המלכות,

מבחינת בנין השמאל של בינה, שהוא נבחן למלך,

והלב מברר את הנקי והברור שבדם דהיינו ו' קצוותשל חכמה

המוכן להתיחד עם הימין,

 

והשאר ד' מרות שם דם הטמא מניחו לכבד והצד שלו,

שהם סם אל וסיעתו, ואז מתחילה ירידת מיין הדוכרין מז"א

שהם הסוד הרוח, ומתחברים עם מעיין נוקבין שבלב והיו לאחד.

....................

תד') ובמה חמת המלך שככה,

משום וישמע את הקול,  הזה קול התורה,

קול של קריאת שמע ישראל, שהוא קו אמצעי חסדים

המיחד ימין ושמאל זה בזה, תחת שליטת החסדים

 

ואז נשקטים הדינים כנ"ל בדבור הסמוך,

וידבר אליו, שהם סוד גילוי חכמה שבמלכות,

הנקרא דבור, זה בתפלה שבפה,

שהוא אדני שפתי תפתח ופי יגידו תהיללתך

שהיא המלכות,  יאהדונהי,

 

תה') ורוח ההוא הנושב בכנפי ריאה, דהיינו החסדים,

המתגלים על ידי החכמה שבימין,(המוח) כנ"ל הסמוך,

הוא מוצאי הקול הקנה,

שהוא קנה חכמה קנה בינה,

 

כי הקול שהוא ז"א, אות ו' של הוי"ה,

הוא ב"ן י"ה שהם חכמה ובינה,ונאמר בו

 

כה אמר הוי"ה, מארבע רוחות באי הרוח,

שהם ארבע אותיות הוי"ה של ז"א

וזה הוא רוח הדופק בכל עורקי הלב,  שנאמר בהם,

 

אל אשר יהיה הרוח ללכת ילכו,

 

 

תו') אמר המאור הקדוש רבי שמעון לרעיא מהימנא. (משה)

ודאי רעיא מהימנא עצמו הוא מתקן כל העולמות כולם,

ומחמת זה גם בנין גופו מרומז אל הוי"ה הכוללת

ה' עולמות, שהם אדם קדמון אצילות בריאה יצירה ועשיה,

 

אומנם אין מעשה האדם מגיע לעולם אדם קדמון. (כתר)

ואפילו בעולם האצילות, אינו מגיע  אלא לז"א שבאצילות,

 

ולפיכך הראש רק כנגד ז"א שבאצילות, ומ פה עד החזה

כנגד הבריאה וכנגד הנוקבא של ז"א  שבאצילות,

 

כי עולם בריאה היא אשת אצילות

ומחזה ולמטה כנגד ב' העולמות יצירה ועשיה כנ"ל.

 

שככה, גימטריה משה.

רעיא מהימנא המדרגה שלך היא, שבה,

וחמת המלך שככה,  כי מדרגת רעיהא מהימנא הוא ז"א

תפארת קו אמצעי,  הנקרא קול, שעל ידו נשקטו הדינים כנ"ל

 

אשרי העם שככה, בגימטריא משה,

אמר לו רעיא מהימנא ברוך אתה מאור הקדוש,

כי אתה נר הדולק לפני המלך ומטרוניתא

נר ה' היא הנשמה שלך,

 

תז') אמר לו, רבי שמעון לרעיא מהימנא  הרי אמרת

פירוש המוח והלב וכנפי הריאה, ב' כליות מה הם?

 

אמר רעיא מהימנא  הרי העמדנו בכנפי ריאה,

שהם החסדים הנקראים רוחות, עושה מלאכיו רוחות,

הכליות, הן, משרתיו אש לוהט, כלומר דינים,

 

ואלו ב' כנפי הריאה וב' כליות  הם כנגד ד' חיות הקודש

שהם  חיות הכסא, שכנפי הריאה הם סוד

אריה ונשר שהם חסדים,

וב' כליות הם שור ואדם, שהם גבורות,

והכסא, הוא הלב שבאמצע, שהוא כסא הדין,

 

תח') וכן המוח, יש לו ארבע חיות, שהמוח הוא כסא רחמים

מי הו? הן, ראיה שמיעה ריח ודבור

 

ראיה הוא אותיות אריה, כלומר חכמה,

שמיעה הוא שור, כלומר בינה,

ריח, הוא נשר, דהיינו ז"א

וד' פנים וד' כנפים יש לכל אחת

והדבור הוא האדם דהיינו המלכות,

 

הוא אוחז למעלה דהיינו בפה של ראש,

ולמטה בגוף, כי הזרעות שבגוף, בהם נאמר, תהלים קמד)

 

וידינו פרושות כנשרי שמים,

 

והגוף הוא האדם כלומר בחינת המלכות,

הדבוקה בקו אמצעי  שהוא הגוף,

והשוקיים, נאמר עליהם וכף רגליהם ככף רגל עגל

שנוטים לפני שור שהוא גבורה,

 

ועל הגוף שהוא האדם, נאמר מרכבת המשנה. הוא,

מראות הסולם,

ג') והמיין דוכרין, הם סוד החסדים הנמשכים מן המוח,

שהם סוד ג' ראשונות של ז"א, ומשם נמשך הרוח שהם סוד החסדים,

אל החוטם, שהוא תפארת של ז"א,

וכן אל הפה, שהוא המלכות של ז"א,

 

והרוח שמן המוח נכנס לב' נקבי החוטם,

שהם סוד ימין ושמאל הכולל בתפארת של ז"א

ומשם נמשך דרך הקנה אל הריאה, וב' כנפי הריאה נושבים הרוח,

שהם החסדים ומיין דוכרין,  אל הלב,

 

ואז מתלבשת החכמה שבלב בחסדים שברוח,

וכן ז"א שהוא הוי"ה,  מתיחד עם המלכות שהוא אדני,

כפי התיחדות המ"ן ומ"ד ובסוד זה נאמר בתפילת הקורבנות,

את קרבני לחמי לאישי, וגו'.

 

כי מלבד שמזווג הזה מתמלאת בקשתו של המקריב או המתפלל,

והנה גם כל העולמות מקבלים מהזווג הזה,

כל אחד לפי מדרגתו,

 

כי זווג זו"ן מאיר תחילה לכל  העולמות  וענף קטן מהארת הזווג

מגיע אל האדם למילוי בקשתו,

ונמצא שהאדם המקריב או המתפלל מלבד שתקן את עצמו

 

אלא בזמן הופעת הדינים הקשים, שזה סוד והמלך קם,

בהארת החכמה, בחמתו, בדינים קשים, ממשתה היין,

יורה שהמדובר הוא בהארת חכמה,

 

שז"א שנקרא תורה,ממשיך אותה, שהיא החכמה שבשמאל

של בינה, והדינים אינם נשקטים אלא בזמן שמתחלת שליטת החסדים

דהיינו בזמן שליטת הרוח של כנפי הריאה שהוא החסד.

 

 

ד') וצריכים להבין בדיוק ומה היא צורת התפלה,

ואיך היא עולה למעלה לנוקבא של ז"א

ונעשתה למאכל בשביל הנוקבא ובשביל ז"א,

בסוד הכתוב, את קרבני לחמי וגו'

 

שהרי התפלה היא במקום קרבן, והעניין הוא,

כי המקריב או המתפלל הרי הוא בשביל איזה

מבוקש שיש לו להקב"ה, שעל זה אמרו

אין תפלה אלא בלב,

 

והרצון הזה, מתלבש בחלקי נפשו,

וחלקי נפשו הם העולים ממש למעלה שבוקעים

כל האוירים עד שמגיעים לנוקבא של ז"א של עולם אצילות,

(כמו שנתבאר זה באורך בזהר,)

 

באופן, שהמבוקש מולבש בחלקי נפשו,

וחלקי נפשו עולים ונעשים מ"ן לזווג ז"א ונוקבא

שהם סוד האכילה,  כי הזווג נקרא לחם ומאכל, כמ"ש,

ולא ידע אותו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל, בראשית ל"ט ז')

 

ובזה תבין למה התפלה או הקרבן נעשה למ"ן

לעורר זווג, כי אין דבר ניתן מלמעלה אלא על ידי זווג

זכר ונקבא ז"א ומלכות כנודע

 

ולפיכך אם הקב"ה רוצה למלאות את רצון המתפלל,

הנה לזווג הוא צריך,

ונמצא שכל תפלה הראויה מעוררת זווג זו"ן,

כדי שישפיעו אותו המילוי אל המתפלל,

 

שתחילה מגיעה הארת הזווג הזה בהכרח לעולמות

העליונים, עד שמגיע לבסוף אל האדם המתפלל,

 

וביתא דיוק, אותם חלקי הנפש שעלו לנוקבא של ז"א

ונעשו למ"ן לעורר הזווג,  הם בעצם נעשים בית קבול

אל הארת הזווג הממלאת את מבוקשו של המתפלל,

 

וחוזרים עליו עם מילוי הבקשה,

באופן  שיש חלקי הנפש שעולים למ"ן

ב' תפקידים)

א') לעורר הזווג למילוי בקשת התפלה,

ב') שיוכשרו להיות בית קבול לקבלת מילוי המתפלל,

ושניהם באים בבת אחת,

 

מראות הסולם ה')  כבר ידעת שאין נשלם אלא עד

שיעברו עליו סדר ג' הקווים  הנמשכים מג' נקודות

חולם.(חסד)  שורוק. (גבורה) חריק. (תפארת)

מטעם זה צריך המ"ן, דהיינו התפלה כנ"ל.

 

לבוא תחילה בגוף הנוקבא  בבחינת הטוחנות,

ששם מקבל שליטה קו ה-א' הימין,

ומשם לאצטומכא ולקיבה שבהם מקבל מ"ן

שליטת קו שמאל, שהמ"ן נהפכו לדם.

 

והכבד מקבלם ונותנם ללב,

ומב' כנפי ריאה המנשבות הרוח על הלב,

מקבלים המ"ן פעולת קו אמצעי שהוא סוד הזווג,

 

ואז נשלמים המ"ן, ונעשה בית קבול הארת הזווג בשביל

מלוי בקשת המתפלל,

תט') טחול מהו? פתח בוצינא קדישה. דהיינו רבי שמעון, ואמר,

(עיין בזהר פרשת משפטים, מאמר סבא. על העשוקים  שלמה המלך,)

ואראה את כל העשוקים שנעשו תחת השמש

והנה דמות העשוקים, מי הם אלו העשוקים.

אלו הטוחנות, אכלי קרבנות

 

כי אחר שהמאכל קבל שליטת קו שמאל,

אז נהפך לדם, והכבד לוקחו תחילה, ונותנו ללב,

 

אומנם מקודם לזה צרכים לשליטת קו ימין כנ"ל.

וזה סוד המדרגות שהן מכונות שינים טוחנות

המקבלים מ"ן לפני הכבד,  שהם יוצאים מכח אלו

האשים שבקו ימין, דהיינו הדינים שבנוקבא החולם,

מכה עלית המלכות לבינה,

 

ואשים האלו פועלות באלו השניים, ועל כן בתחינתם,

 שהם סוד מלחמה ימין ושמאל זה בזה.

מלחמה. אותיות לחם מ"ה. יוד-הא-ואו-הא= מ"ה=אדם,

גובר קו ימין תחילה,

 אחר שנגמרה המלחמה בין ימין לשמאל, הנקרא טחינה,

והימין ניצח,  אז הדינים של קו ימין נקראים אישים,

שהם ניצחו ושולטים על המ"ן בלעי ונטלי,

 

הם לוקחים  ובולעים את המ"ן  דרך הושט,

הדינים ההם של קו ימין הבולעים את המ"ן,  הם נקרים ושט,

...............

תי') ולילית נקרת טחול, והיא הולכת וצוחקת עם הילדים,

ואחר כך הורגת אותם,  ועושה בהם רוגז ודמעה לבכות עליהם,

טחול הוא למינו של הכבד הולך,שהוא סם אל מלאך המות,

 

זהו הכבד נברא ביום שני של מעשה בראשית,

וזה הטחול, נברא ביום ד' של מעשה בראשית,

משום זה אין סימו טוב להתחיל דבר בשני וברביעי

כבד הוא מות לגדולם,

וטחול הוא מות לקטנים,

.....................

ביאור המאמר בעל הסולם רבי אשלג.

ביאור הדברים שלמדנו, ביום ב' של מעשה בראשית הוא הגבורה,

דהיינו קו שמאל, שנאמר עליו לפתח חטאת רובץ,

שבסוף קו שמאל יצא סמאל  שהוא מלאך המות והוא נקרא כבד,

ועם המרה שבכבד לוקח נשמות בני אדם וממיתם,

 

כי המרה היא חרבו של מלאך המות,

כי הכבד הוא דינים של הזכר,

והמרה הוא בחינת דינים של המנעולה שממנה המיתה,

וזהו יצא בסופו של קו שמאל, שהוא יום שני של מעשה בראשית

 

ויום רביעי של מעשה בראשית בו נאצלה המלכות,

ותחילה יצאה בבחינת קו שמאל. בסוד ב' המאורות הגדולים,

והיתה כמו יום ב', שהם הסוד מצב א' של המלכות ,

 

ואחר זה ,(צמצום ב'.) נתמעטה עד לנקודה תחת היסוד,

וחזרה ונבנתה מבחינת החזה ולמטה של ז"א

 

וממיעוט הירח שנעשה יצאה הקליפה הנקראת לילית.

שהיא תחת המלכות, כמו סמ"אל שהוא מתחת קו שמאל,

.........................

 

רעיא מהימנא. משה רבנו,

תיא') ובחבור הראשון אמר רעיא מהימא, ודאי כך הוא,

שכבד הוא מדרגת עשו,  עשו הוא אדום, דהיינו שכולו דם,

הוא מקבץ כל הדמים בין צלולים ובין עקורים,

ואינו מבחין בין טוב לרע,

בין דם טמא לדם טהור,

כי אינו עושה הבדל ביניהם, 

 

הלב, שהוא ישראל, שמבחין בין טוב לרע,

בין דם טמא לדם טהור, אינו לוקח אלא הברור הנקי

שהדם ההוא,  כמו הברור אוכל והפסולת,

 

תיב') ואחר שהלב שהוא יעקב דהיינו ז"א לוקח

הברור שבדם שהוא למעלה,

ונשאר בכבד שהוא עשו, דהיינו סמאל, בפסולת הדם,

הוא כועס עליו במרה,

 

שהוא הגיהנום שנברא ביום ב' של מעשה בראשית

שהוא מות של הגדולים,

והיא, המרה, היא הנקבא רעה של סמאל,

וקוראים לה אש זרה, עבודה קשה, עבודה זרה,

...............

תיג') משום שממנה  מהמרה מתעורר הכעס אל הכבד,

והעמידו חכמים במשנה, כל כעס כאלו עובד עבודה זרה.

ולא עוד, אלא שאין שריפה וחמימות בכל המחלות של אברי הגוף,

אלא ממרה, שבשעת המחלה,

היא מדליקה בלהבות על עורקי הכבד,

ורוצה לשרוף הגוף,

 

היא כמו הים כשהוא זועף, שגלי הים עולים עד לרקיע,

ורוצים לצאת מגבולם להחריב העולם,

 

אם לא השכינה שהיא לחולה, כמו החול המסובב את הים,

שלא יצא מפיו, אף השכינה כך, שמסובבת את הגוף וסועדת איתו,

כש"א, ה' יסעדנו על ערש דוי,

....................

 

 

תיד') ומשום זה העמידו בעלי המשנה,

המבקר את החולה לא ישב למראשותיו,

משום שהשכינה על ראשו,

ולא לרגליו של החולה,  משום שמלאך המות הוא לרגליו,

 

וזו אינו לכל אדם אלא לבינוני,

אבל לצדיק גמור, ה' יסעדנו על ערש דוי,

על ראשו, והשכינה מסובבת גופו עד רגליו,

ומשום זה נאמר נאמר ביעקב, ויאסף רגליו אל המטה,

 

שזו היא השכינה שנאמר בה, והארץ הדום רגליו,

וכן השכינה נקרת מטה,

 

ולרשע גמור,מלאך המות מסבב אותו מכל צד,

זהו יצר הרע, כי מלאך המות הוא יצר הרע,

שמלאך המות מסובב אותו מכל צד,

והחרב שלו שהוא המרה, שפניו מוריקות בטפה אחת

מאלו ג' טפות שהמרה זורקת בו

 

וזה שנאמר, ואחריתה מרה כלענה,

כבד הוא זכר, שהוא סמאל,

ויתרת הכבד היא הנקבא שלו,

....................

סוד הקיבה.

תט"ו') הקיבה הוא מדרגה אחת מששים שבמות,

והיא נקראת תרדמת. – תרדמה = תרד-מ"ה.= אדם.

כי הקיבה ישנה. והיאעסירטא שהיא מדרגה שישית

של מלאך המות,  אבל לא מות ממש, והרמז, אחד מששים במות,

.................

רעיא מהימנא. משה רבנו.

תט"ז') אמר רעיא מהימנא מאחר שהגוף הוא מעץ הדעת

 טוב ורע, אין אבר בגוף שלא יהיו בו

יצר הרע ויצר הטוב, וזה לבינונים,

 

ולצדיקים גמורים יש בכל עבר ב' יצרים זכר ונקבה,

אלא ששניהם טובים, שהם כמו חתן וכלה,

 

ולרשעים גמורים יש בכל אבר ואבר ב' יצרים רעים .

זכר ונקבה מצד סמאל ונחש,

 

תיז') ומשום זה מצד עץ הדעת טוב ורע, שהם לבינונים,

יש בקיבה ב' מדרגות טוב ורע.

כי כך העמידו חכמים קיבה ישנה,

ויש שינה שהיא אחת משישים במות,

ויש שינה שהיא אחת משישים בנבואה.

 

משום זה העמידו ראשי הישיבה, שכתוב,

וחלומות שוא ידברו,

והרי  כתוב, בחלום אדבר בו, לא קשיא, כאן על ידי שד,

דהיינו הסטרא אחרא שהוא מצד הרע שבשינת האדם,

וכאן על ידי המלאך, שהוא מצד הטוב שבשינת האדם,

 

חלום על ידי מלאך הוא מיתה ממש,

ועך כך רמזה. שהוא אחת משישים במות,

להראות שאינו מות ממש. רק אחת מששים.

.................

אצטומכה שהוא המסס הוא הקרקבן.

 

תיח') המסס זה הוא קרקובן נקלף, כלומר,

שהוא דומה לקורקבן הנקלף שבעוף,

העמידו החברים במסכת הברכות ס"א)

 

והעמידו החכמים שם, קורקבן טוחן,שהוא לוקח הכל,

ושוחק ושולח המאכל לכל האברים,

 

אם האברים הם בלי עונות. כמו שהעמידו החכמים,

שיש דברים המעכבים את הקרבן,

ואותו ששולח הקב"ה לקבל המתנה שלו, שהוא הקורבן,

אינו יורד לקבלו.

 

כי יש מתנה שהרקב"ה מקבל אותה על ידי אריה,

שנאמר בו פני אריה לימין לארבעתן,

והקב"ה רוכב עליו, ויורד בו, לקבל אותה המתנה,

 

ויש מתנה שהקב"ה מקבל אותה על ידי שור,

שנאמר בו. פני שור מהשמאל לארבעתן,

 

אצטומכה פירושו המסס, והנה פירושו לפי מסכת ברכות ס"א.

אומנם  בויקרא רבא. פרק ג' כתוב,

מושט לאיסומכא ומאסטומכא להמסס וכו' משמע.

שאיסטומכא היא פי הכרס ואינו המסס,

 

תיט')  ויש מתנה שמקבל על ידי נשר.

שנאמר בו ופני נשר לארבעתן,

שהם ב' תורים או ב' בני יונה,

 

ויש מתנה  שמקבלת על ידי אדם,

שכתוב בו אדם כי יקריב מכם קרבל לה'.

וצורת אותו שכתוב בו. (יחזקאל א') בצורת אדם,

ש-ד' חיות אלו הם סוד ד' אותיות הוי"ה.

 

כי אריה ושור הם י"ה.

ונשר ואדם הם ו"ה.

כי הוי"ה יורה עליהם לקבל הקרבן, שהם סוד ד' חיות הקודש.

תכ') ויש חיות טבעיות דהיינו מלאכים הממונים על גופים,

שהם מארבע יסודות אש רוח מים עפר

והם טהורים,

וכנגד ארבע חיות דורסות. דהיינו מלאכי חבלה,

אש רוח מים עפר

טמאות הממונים על ד' המרות,

שהם מרה לבנה. מרה אדומה.

מרה ירוקה. ומרה שחורה.

שהם מזיקי העולם שכל החום

בכל המחלות באות ממרה.

תכא') ויש חיות שכליות, שהם ד' מלאכים

מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל,

המסובבים את הכסא שהוא המלכות,

 

ויש למעלה מהם וגבוהים עליהם, והם חיות אלקיות

מצד הקדושה, דהיינו, חסד גבורה תפאקת ומלכות.

ויש חיות של סטרא אחרא. ונקראים אלוקים אחרים .

ואלוקיות הקדושה נקרא אלקים חיים.

ואלו אלוקיות של הקדושה נקרא אלקי האלקיות,

ועלת על כל , אל אדון על כל המעשים,

 

וכל מין הולך למינו. ומשום שיש אלקים אחרים,

נאמר עליהם זובח לאלהים יחרם בלתי להוי"ה לבדו,

כדאי שלא יתערב אלקים חיים עם אלקים אחרים.

תכב') אצטומכא נטיל מן הכבד רק את הדם הטהור,

שהם סוד ו' קצוות של ספירות ז"א מחסד עד יסוד,

 

הו' קצוות הם משמאל, והג' ראשנות של שמאל, (שהוא הלב)

שהוא תפלות העניים, מרגש מלפניו ומשאיר בכבד, כנ"ל.

 

העניים  מוכרחים לקבל חפצים מן הכבד,

שהוא שרו של עשו, זה שנאמר

אין לישראל מזון בגלותו, אלא על ידי אומות העולם,

כמו העניים מוכרכים לקבל מבוקשם מן הכבד

שהוא שרו של עשו,

 

מחמת שהשכינה לא תוכל לתת להם מבוקשם

מחמת שהוא דם טמא, כנ"ל

 

כי ישראל בגלות, שאינם דבוקים בקו אמצעי,

אלא שהם תחת רשות  השמאל,  ומחויבים לקבל

מבוקשם מן שרי האומות,

שהוא אותו הטעם אומר עצל העניים,

 

אבל לא כך באדמת ישראל שהוא תפארת קו אמצעי,

שהם דבוקים בקו אמצעי שהוא רחמים,

שכל המזון בא דרך השכינה,  שהיא הלב,

 

אז הם יכולים לקבל מהלב את הדם הטהור מהשכינה

דהיינו ו' קצוות של שמאל, המקבל מהלב, שהיא השכינה,

ואינם מקבלים מן הכבד שהוא סמאל ומלאך המות,

שש שעות מפרדים בין בשר לחלב.

סוד שר האופים. שר המשקים. שר הטבחים.

...................

תכג') אמר רעיא מהימנא לרבי שמעון, מאור הקדוש,

האסטומכא לוקח  הכל עד שש שעות ואופה,

 

כי הקורקבן שהיא האסטומכא, הוא אופה,

והריה הוא משקה,  הלב הוא המלך,

ואלו השניים הקורקבן והריה, הם ודאי

אופה ומשקה תחת המלך,

 

ממבחר של כל המאכלים והמשקים, שהוא ראש כולם

ומובחר מכולם, דהיינו שכתוב,

אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי

ושתיתי ייני עם חלבי, ולאחר כך אכלו רעים,

שהם שאר האברים, שהם צבעות והמחנות  של המלך

המחלק להם מזון על ידי שר האופים, שהוא הקורקבן,

ושתו  ושכרו דודים על ידי שר המשקים שהוא הריאה.

תכד)  והכבד, הוא לימינו של האדם, ומשום זה,

ופני אריה לימין לארבעתן, דהיינו לימינו של המלך שהוא הלב,

 

הטחול הוא לשמאל, ואלו הם מסטרא אחרא,

כי הכבד הוא סמאל שרו של עשו, והטחול היא לילית כנ"ל.

 

ופני שור מהשמאל, היינו שמקשה יין ממוגז במים אל המלך.

כי יין הוא משמאל,  ואריה אכיל קרבנין, זהו הכבד,

שמקבץ המזון דהיינו התפלות במקום קורבן,

לפני המלך שהוא הלב. ועל כן הוא מימין,

 

כי האכילה באה מימין והיין מהשמאל,

וכל זה בזמן הגלות, כמו שלמדנו כבר.

תכה') ויש להקשות על זה, אם כבד הוא עשו?

איך הוא מתקן מזון ללב, שהוא יעקב, ומשיב.

 

אלא ודאי הלב הוא כמו יצחק, דהיינו קו שמאל,

הכבד הוא עשו, שהוא הצד ציד. ואומר לו,

ויקום אבי ויאכל מציד בנו,

 

אלו הם התפלות מן העניים ההולכות ומתגרשות,

ואינן מתקבלות למעלה, ויצחק הוא בצער

ובגין מחמת שאינם יודעים לכוון בתפלה,

משום זה אומר עשו ויאכל מצידי,

אלא ויכאל מציד בנו, דהיינו ישראל,

שנאמר בני בכורי ישראל. כמו זה,

אין מזונות לישראל בגלות אלא ע"י אומות העולם,

 

תכו') אבל כשהם בארץ ישראל, מזונם הוא על ידי השכינה,

ויהיו שתי כנפי ריאה משקים את האומה ישראל,

שהן שר המשקים כנ"ל ושתי כליות, הן שר האופים,

המבשלים הזרע היורד מהמוח,

ומבשלים המים שמקבלים מכנפי ריאה,

 

ואחר שיאכל המלך, שהוא הלב,

נאמר בב' כליות שלה, אכלו רעים,

ולב' כנפי ריאה, שתו ושכרו דודים,

תכז') כי הלב הוא כסא דין, ארבע חיות שהן שליחים שלו,

הן ב' כנפי הריה וב' הכליות, שהם: חסד וגבורה נצח והוד

 

שכנפי ריאה הם סוד ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה,

כדי לקבל עליהם המלך, שהוא רוח החכמה ובינה,

רוח עצה וגבורה רוח הדעת ויראת ה'

 

שהוא יושב עך הכסה, שהוא הלב, שהוא כסא הדין,

שכל אלו הדפיקות מתנהגות אחריו כחיילים אחר מלכם,

 

תכח') והרוח הנושב בכנפי ריאה נושב על ב' נקבי החוטם,

והוא קר וצונן משמאל  וחם בימין,

ומצד המוח שהוא כסא הרחמים,

 רוח הקר הוא מימין שהוא חסד,

והחום משמאל שהוא גבורה, ששם הלב,

 

והמוח ממוזג באמצעם של שניהם, של ימין ושמאל,

ואף הלב כך ממוזג מקור וחום, דהיינו

על ידי הרוח שבכנפי הריאה הנושב עליו,

והמוח גם כן ממוזג מקור וחום

כי המוח והלב מקבלים זה מזה

...............

 

תכט' השמרים של כולם לוקיח הטחול, והמחנות שלו,

שהם עבדים ושפחות, שעליהם אמר שלמה המלך,

קניתי לי עבדים ושפחות,

 

ב' הכליות נקראות אשים, על שם אישם של שלמעלה,

שנאמר בהם קהלת ב') אשי ה' ונחלתו יאכלון,

תל')  ובקנה שש טבעות, שעליהם נאמר, תהלים כ"ט)

...הבו לה' בני אלים...,

כי בהם עולה הקול הנחלק לשש קולות של השכינה,

והשבעי, עולה לפה,  שהוא כסא.

 

ושש טבעות הקנה הן כעין שש מדרגות של כסא המלך

שהוא הפה, (פה, מלכות של ז"א)

והקנה הוא הסולם  שבו מלאכי אלקים עולים ויורדים בו,

 

שמלאכי האלקים, הם הבלים העולים מן הלב,

ורוחות של אויר, (ריאה) יורדים בלב לקרר את חומו,

שלא ישרף את הגוף,

והם שלוש שרים . שר המשקים. שר האופים. ושר הטבחים.... זהר פרשת וישב.

תלא') וכשהרוח יורד, יורד בכמה רוחות, כמו מלך עם חיליו,

וכנפי ריאה מקבלות הרוח, שהוא כמלך עליהן,

וכמו שאמרתי, ופניהם וכנפיהם פרודות,

הוא לקבל עליהם את המלך,

בסוד: והיו הכרובים פורשי כנפיהם למעלה.

תלב') אם זוכים האברים של האדם במצוות המלך העליון,

שהוא רוח הקודש יורד בסולם, שהוא גרון,

בכמה רוחות קדושים, שנאמר עליהם

עושה מלאכיו רוחות, עולים לקבל ההבלים שבלב.

 

שנאמר עליהם, משרתיו אש לוהט,

ועליהם נאמר, קול ה' חוצב להבות אש.

משום שהלב הוא אדני, שממנו עולים להבות אש בפה,

שהוא הוי"ה. שיורדים עמו כמה רוחות של קדושה,

היינו מ ד' אותיות הוי"ה, שנאמר עליהם

כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח,

..................

תלג') קנה, הוא קנה חכמה קנה בינה.

שהם לימין הקנה שהוא חסד, שזה סוד קנה חכמה,

ולשמאל הקנה שהוא גבורה, הם סוד קנה בינה,

תפארת הוא באמצע, הוא באמצע הקנה, והוא הסולם,

 

י' הם סוד הדעת. בגוף, כלול ו' קצוות שהם ב' זרעות,

שהם חסד וגבורה,

והגוף וברית שהם תפארת ויסוד,

ב' שוקים, שהם נצח והוד, ו ו' קצוות הגוף

הם נגד שש טבעות ששבקנה,

 

תלד') כשהוי"ה יורד אל הלב  אל אדני, מתחבר דין ברחמים,

בתוך הלב, שהוא יאהדונהי  כשאדני עולה לפה,

באדוני שתפתי תפתח ופי יגיד תהילתך,

לקבל את שם הוי"ה בפה, מתחהרים ב' השמות  בחבור אחד,

שהוא יאהדונהי  כעין שנתחברו בלב,

 

ומשום זה העמידו בעלי המשנה,

מי שאינו תוכו  כברו אל יכנס לבית המדרש,

דהיינו אם אין להם פה ולב שוים

כמו שיש יחוד הוי"ה אדני בלב,

יהיה גם כן יחוד הוי"ה אדני בפה.

....................

אור מקיף.

תלה') הקנה, הנה שש טבעות שבקנה כולולות יחד

והם נקראים בני אלים,

 

מוציאות רוח חנשב על העולם, ובאות מצד הגבורה,

וכשמתחברות יחד, הן כעין שופר שהם סוד בינה,

ואלו נקראים שופר, שהם סוד שופר של איל יצחק

 

והם אלים בני בשן,  כמו שכתוב,הבו לה' בני אלים,

שהם אלים של יצחק המוציאים רוח וקול,

 

ואותו הקול יוצא ופוגש בענני  מטר,

ונשמע אל הבריאות בחוץ, ועל כן כתוב,

ורעם גבורתו מי יתבונן,

 

כי ודאי מצד הגבורה הם באים,

ומשום זה אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים.

אל הכבוד רועם לא כתוב, אלא אל הכבוד הרעים,

שמשמעותו שמפעיל אחרים

כלומר, שהוא מרעים על ידי בני אלים,

ואין מי שיודע בשבח קול הזה זה שנאמר, מי יתבונן,

רעיא מהימנא

תלו') פתח רעיא מהימנא ואמר ובחבור הראשון,

אוי להם לבני אדם, שהם אטומי הלב וסתומי עינים,

שאינם יודעים את אברי הגוף שלהם. על מה הם מתתקנים,

כי הקנה, ג' כוחות כוללים בו,

א').  הבל, שהוא להב האש שיוצא מהלב

ונחלק לז' הבלים שאמר קהלת,

ב'). אויר, שנכנס אליו מבחוץ,

ג'). מים, של כנפי הריאה שהם דבוקים בקנה,

מג' אלו נעשה קול, כלומר, ממים אש  ורוח,

וכל אחד נחלק ל-ז', והם ז' להבות,

ז' אוירים ו-ז' נחלים,

.................

רמ"ח הוא חסדים, מטר הוא גבורות,

תלז') וכשנפגשו להבות הלב, בענני מטר, שהם כנפי ריאה,

דרך קנה הריאה, זהו ורעם גבורותיו מי יתבונן,

שבו לב מבין בבינה, שהוא בלב לשמאל, שהוא גבורה,

וחסד הוא לימין שהוא מים כנפי הריאה,

ושם חכמה שהוא המוח,

כלומר חסד וגבורה עולים ונעשים חכמה ובינה,

 

וממנו, מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מלבנון,

שהוא לבנוניות של המוח שנוזלים על קנה הריאה,

אחר שעלו עננים של בינה אל המוח,

...אמר שלמה במשלי ד'...

תלח')  וסוד הדבר, מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן,

שזה עשן המערכה העולה מן הלב למוח,

שכל הרוחות שבעולם אין מזיזים אותו ממקומו.

 

חכ"מה הוא אותיות כ"ח מ"ה

משום שהיא כ"ח בלב, מ"ה במוח,

הקנה הוא תפארת והוא כולל שש ספירות

חסד. גבורה. תפארת. נצח. הוד. יסוד,

שהם שש מדרגות אל הכסא, שהיא אמא (בינה)

 

שתרד חכמה אליה מן המוח אל הלב,

כי בה הלב מבין,  משום זה כתוב,

קנה חכמה קנה בינה,

שבוא יורד האבא שהוא חכמה, ובו עולה האבא,

וזה הוא סולם, (סולם=136=קול) שבו עולים שנים ויורדים שנים,

 

כי אבא ואמא כוללים זה בזה, ויורדים אבא ואמא אל הלב

ועולים אבא ואמא מן הלב אל המוח,

תלט') הושט שהוא בולע האוכל, ומשם נכנס לכל האברים,

שהוא במדרגת האישים,  אשים הם קרבים מיד,

ובולעים ולוקחים הכל מאש העליון,

 

הכולל האשים. וזה סוד אשי ה' ונחלתו יאכלון,

אלו האשים אוכלים ובולעים, ושאר לא אוכלים כך,

..................

 

תמ') וכל בני העולם מבחוץ, אינם יודעים איך אוכלים

ואינם יודעים הסוד שלהם,

אלא המדרגות שבפנים יודעים ולוקחים מהם,

 

כי הושט אין לו בדיקה מבחוץ, כי אינו יודע,

אלא מבפנים יודעים ולוקחים עד שנכנס

לבית הטחינה ונשחק ונתבשל,

 

והכבד לוקח הכל כמו שלמדנו,

מאלו האשים יוצאות מדרגות שלוקחות קודם הכבד,

 

ומי הם? אלו הם הטוחנות, דהיינו השניים,

שאוכלים הקורבנות וטוחנות,

 

ועל כן, משנחרב בית המקדש, כתוב,

ובטלו הטוחנות כי מעטו,

ואלו הם הטוחנות תחילה,

..............

תמא') כיון שנטחן, אלו השולטים עליהם בולעים ולוקחים,

ונקרים ושט,  אלא כמו ושט כפוף,

ואחר כך שט לאכול ולשתות יין ומים, שכתוב:

שטו העם ולקטו מאכל ונסוך היין ונסוך המים.

...................

תמב')  בושט הזה נכנסים ונשאבים בריאה אלו השרפים,

בלהבות שלהם לוקחים משקה,

ונקראים ריאה בחבור אחד עם הראיה,

וכל אלו לוקחים כל אחד ואחד כראוי לו,

.......................

עד כאן באהבה רבא ובריאות. מימני רבי דוד קורן

קרן אור ללימודי הקבלה

פירושים וביאורים על המאמרים מבעל הסולם לחץ כאן

נצח והוד      פרשת פנחס. (תמה)

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,      קרן אור ללימודי הקבלה.

...סוד ב'  הכליות...

..........

נצח והוד הם ב' חצאים של הגוף, כעין ב' תאומים.

משום זה נקראים שחקים. שניהם יחד,

שהם סוד ב' אותיות ו"ו מן הושט מבחינת השמאל,

והם ב' טוחנות מצד הימין,

 

פירוש:  יש קושי האמת להבנה למתחילים בלימוד הקבלה

להבחין בין ערך הפכי בין האורות לכלים,

שהימן מוגדר פעם חם, ופעם קר,

כך השמאל, מוגדר פעם קר פעם חם,

וניראה שהם סותרים זה את זה.

 

כי מקו ימין נמשך מבחינת החולם, שהם סוד

עלית המלכות לבינה,  וסתלקות הג"ר.

 

וקו שמאל נמשך מנקודת השורק, שהם סוד

שהמלכות חזרה וירדה מבינה ויצאו וחזרו שוב הג"ר,

ואחר כך נתבטל קו ימין כמו שלא היה,

הרי המלכות חזרה מן הבינה,

 

אומנם מהחזה ולמעלה של ז"א, יונק מבחינה שכנגדו

מבחזה ולמעלה ארך אנפין, ששם מלבישים אבא ואמא,

שבהם אין ה.י' יוצא מהאויר

 

סוד יום ד'. ב' מצבים שמש ולבנה.

שפירושו: שאין המלכות יורדת מבינה,

ואינם מקבלים פעולת קו שמאל לעולם,

ועל כך מחזה ולמעלה של ז"א, אע"פ שיצא קו שמאל,

לא ביטל את קו הימין, כי הוא יונק מאבא ואמא העליונים,

..............

והזהר שאומר מחזה ולמטה של ז"א שב' הקווים.

ימין ושמאל הנקראים נצח והוד. שיונקים מבחינתם

שכנגדם מן החזה ולמטה שבארך אנפין, ששם הכלי של בינה

הנקראת ישראל סבא ותבונה. (ישסו"ת)

 

שבהם מתגלה הקו שמאל, שה-י' יוצאת מאויר,

 

לפיכך כשנגלה קו שמאל שהוא הוד, תיכף נתבטל הנצח,

כי כשחזרה הגדלות ודאי שאין עוד שם קטנות,

 

אומנם גם בישסו"ת. יש פנים ואחורים,  אשר מבחינת הפנים

שבישסו"ת שולט גם כן קו ימין, ואין הי' יוצא מהאויר.

כמו אבא ואמא,

 

ולפיכך כש-נצח והוד מקבלים פנים ישסו"ת,

יש עמידה לקו ימין גם אחר יציאת קו שמאל

כי הקו ימני מקבל כח מקו ימין של הפנים שב ישסו"ת  

..............

ולפיכך יש בנצח והוד של ז"א ב' בחינות.

אם הם בבחינת אחורים. דהיינו שמקבלים מאחורים של ישסו"ת.

אז מתבטלת הנצח ע"י יציאת הוד,

 

אם מקבלים מהפנים של ישסו"ת. אז נשאר קו ימין

בתוקפו גם אחר יציאת קו שמאל.

............

לכן נצח והוד הם ב' חצאים של גוף אחד,

כי קו ימין הוא מבחינת הקטנות,

וקו שמאל הוא יציאת הגדלות של אותו הגוף.

דהיינו של אותו המדרגה,

 

ומבחינה זו היתה צריכה הגדלות לבטל את הקטנות,

ועכ"ז נשארות שתיהן בשליטתן כמו ב' תאומים,

והיינו רק מבחינת הפנים של נצח והוד,

שקו ימין יונק כחו מן הפנים של ישסו"ת,

 

כיון ששינהם שולטים כל אחד לפי עצמו

נלחמים זה בזה ושוחקים זה את זה,

שמבחינת אחורים של ישסו"ת, נחשבים שניהם מדרגה אחד,

שהוא צד השמאל. כי אחורים הם צד השמאל,

כי השמאל מבטל את המין שהוא הפנים,

 

והאות ו' של הושט, נתארכה לקו שמאל ונעשה שט"ן.

מחמת שהיא בלי טחינה, שהוא קו ימין,

 

שמבחינת הפנים של קו הימין, ישסו"ת.

יש תוקף לצד ימין שהוא הנצח,

ואז הם ב' מדרגות נפרדות שנלחמות זה בזה

והם ב' טוחנות שטוחנים מן הצדיקים שהם יסוד,

....................

ספירת יסוד הוא יוסף הצדיק,

..................

תמו) וסוד הדבר, ויקח משה את עצמות יוסף עמו,

דהיינו, עצמות צדיק יסוד עולם, שהוא מדרגת של יוסף הצדיק,

ועליהם, על נצח והוד נאמר,

את קרבני לחמי לאישי, ואין לחם אלא תורה.

דהיינו נצח והוד שנלחמים זה בזה בסוד הטחינה כנ"ל

ועליהם נאמר, לכו לחמו בלחמי, והם נצח והוד.

הם האשכולות ענבים המושפעים ע"י הצדיק, שהוא יסוד.

 

והצדיק, שהוא יסוד שהוא נקרא עץ פרי,

ובשבילו נאמר, (בפרשת שלח לך חט המרגלים,)

וישאוהו במוט בשנים, 

למה במוט, ולא נאמר וישאוהו בעץ.

הוא משום שלא היה שם צדיק הנקרא עץ,

 

כי היסוד שהוא קו אמצעי, לא יחד האשכולות,

שהם נצח והוד, שיכללו זה בזה

וע"כ נשאו במוט בשנים בלי התכללות בצדיק,

................

תמז') ובשביל נצח והוד, שלא יפרדו, שהוא יסוד,

לא יתן לעולם מוט לצדיק,

דהיינו שהיסוד לא ימוט מליחד הנצח והוד,

שהוא עץ, שנאמר בו. היש בה עץ אם אין.

 

ואלו שהוציאו שם רע על הארץ עקרו עץ הזה

שהוא צדיק, דהיינו יסוד, וגרמו אל  וישאוהו במוט בשנים.

 

שנצח והודהיו בבחינת שתי אותיות ו-ו בפירוד בלי יחוד היסוד

שהוא ואו גימטריא אחד שהיא אהבה. איחוד לאחד יסוד.

כי הצדיק מוט, מחמת שהוציאו שם רע על הארץ,

................

ענבים = עקב. שהם ב' פעמים אלהים. פ"ו.

וענבים נסחטים בעקב שהיא המלכות של האדם,

........ענבים – אותיות בם עין חכמה. נקרא עניים,.........

 

תמח) עליהם על נצח והוד נאמר בחטא עץ הדעת

שחוה סחטה ענבים.(אור ישיר) ונתנה לו,

 

כי נצח והוד נקראים אשכולות ענבים,

וענבים הם סוד הארת החכמה שבשמאל

שאסור להמשיך ממעלה למטה, כי זה נקרא סחיטה

כמו שהיום מקדשים עם תירוש שזה סחיטת ענבים , פסול לקידוש

כי סוד היין שהוא תוסס בשמרים העולה מלמטה למעלה,

והמשכתה ממעלה למטה נבחנת לסחיטת ענבים

שזה סוד החטא של עץ הדעת,

צדיק שהוא יסוד, בו סוד, כי ביסוד יש אותיות סוד ,

שסוד עולה למנין ע' =יין, (בסוד נכנס יין יצא סוד)

 

שהיין משומר בענביו מששת ימי בראשית.

שהיסוד המאסף שומר את הענבים שהם הסוד הארת החכמה.

שלא יסחטו אותם,  אלא רק מלמטה למעלה,

וששת ימי מעשה בראשית הם שש מדרדות

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. של אות ו' שהוא קו אמצעי של תפארת

כלומר שממנו מקבל היסד כח השמירה,

והם נקראים שרפים, כשהם ו-ו בלי יחוד. בפירוד.

כמו שנאמר שש כנפים לאחד, דהיינו ב' פעם ו-ו

הנקראים שרפים מבחינת השמאל שהוא אש,

 

והם מוצאים מים מבחינת הימין שבהם,

והם צמאים מחמת השלהבת שבהם מצד הגבורות

ושואבים מים מצד החסד,

.............

תמט)  ועליהם נצח והוד נאמר עושה מלאכיו רוחות,

מצד עמוד האמצעי שהוא ז"א

 

כלומר, שהם הרוחות הנמשכים מז"א לתוך כנפי הריאה כנ"ל

הנושבות על הלב, שהוא מדרגה העשרית ברוח הקודש.

דהיינו מלכות, שהיא ביניהם בין נצח והוד והוא היסוד,

 

הוא אות ו', הוא אות בצבע שלו,

הכולל ששה פרקים של ב' השוקים שהם נצח והוד,

שכל אחד יש לה ג' פרקים,

 

משום שקו אמצעי. שכתוב בהם שוקיו עמודי שש,

וזהו צדיק שהוא אות הברית הכולל שש פרקים של נצח והוד.

 

ודרוש כאן את השם צבעות שנקראים היסוד.

שהוא אות בצבע שלו. משום שכולל שש פרקים של

נצח והוד, שהם. חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.

.............

תנ')  ו' העליונה שבשתי ווין של ו"ו במילוי, הוא תפארת.

משום שקו אמצעי בין ששה פרקים שבשתי הזרעות,

משום זה גוף שהוא תפארת,  והברית שהוא יסוד.

נקרים ו'  ו'. דהיינו ב' ווין,

 

שואו במילוי אנו חושבים אותה לאחד.

והם נצח והוד. פורשי כנפים למעלה,

כנגד ו' עליונה שעליהם שהוא תפארת הנקרא אמת,

 

סוככים בכנפיהם על הברית דהיינו יסוד,

שהוא אות ו' השניה, שהיא צדיק יסוד עולם שהוא בינהם,

 

משום זה נצח והוד טוחנים מ"ן לצדיקים שהם מצד צדיק

יסוד עולם, שהוא בינהם,

כי צדיק שהוא יסוד, הוא קו אצעי בין נצח והוד.

ומקבל מהם המ"ן שהם טוחנים

משום זה נקראים נצח והוד טוחנות.

 

תנא') ומצד הושט, שיש לו מקודם טחינה בשניים

נאמר שטו העם ולקטו, שהוא הלקט של פסקי הדין שבמשנה,

דהיינו המ"ן שמעלים ע"י העסק בתורה ובמשנה,

והעולה לסוד ושט העליון,

 

כי שטו הוא אותיות ושט. וטחנו בריחים.

מכאן מי שמוצאי דברי תורה מפיו צריך לטחון אותם בשינים

דהיינו לברר אותם היטב, ולהוציא  מלים בשלמות,

ואלו המלים נקראים שלמות,

 

ומלים אחרות, שהם מבזים אותן כי אוכלים המלים בהלעטה

שאינם טוחנים אותן בטוחנות שלהם בשיניהם,

 

כלומר, שאינם מבררים היטב דברי תורה

שהם מוצאים  מפיהם,  מה כתוב בהם,

הבשר עודנו בין שיניהם ואף ה' חרה בעם,

 

כי הם באים משורש אותו שאמר הלעיטני נא, דהיינו עשו הרשע.

ונצח והוד נקראים כרובים,

..................

דוד קורן


השארת תגובה