זוהר: פרשת שמיני. מאמרים וביאורים מהזוהר,

זוהר פרשת שמיני

עורך ומגיש: רבי דוד קורן    ...   קרן אור ללימודי הקבלה

..... מאמר: בתורה נברא האדם .....

.....:::::::::::::.....

א) ויהי ביום השמיני, רבי יצחק פתח ואמר (מאיוב לח')

בְּרָן יחד כוכבי בוקר וַיָריעו כל בני אלקים.

אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה,

שהיא שִׁמחת הכל, שמחת הקב"ה, ומקום טיול שלו.

שכתוב, ואהיה שעשועים יום יום.

 

וכל התורה היא שם אחד קדוש של הקב"ה.

ובהתורה נברא העולם.

שכתוב, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אָמוֹן, אלא אוּמן,

שהיתה כלי אומנות שלו לבריאת העולם.

 

ב) ובה תורה נברא האדם.

כמ"ש, ויאמר אלקים נַעֲשֶׂה אדם. שכתוב, נַעֲשֶׂה לשון רבים.

אמר הקב"ה אל התורה, רוצה אני לברוא אדם.

 

אמרה לפניו, אדם הזה עתיד לחטוא ולהרגיז אותך.

אם לא תאריך אפך עליו, איך יתקיים בעולם?

אמר לה, אני ואת נעמיד אותו בעולם.

כי לא לחנם אני נקרא ארך אפים.

 

ג) רבי חייא אמר: תורה שבכתב, ז"א,

ותורה שבעל פה, שהיא  המלכות, העמידו את האדם בעולם.

כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. כתוב, לשון רבים.

 

רבי יוסי אמר: זה נשמע מכאן, את אשר כבר עשוהו,

עשוהו ודאי, דהיינו לשון רבים, זה הוא צלם ודמות,

שעשו שניהם, את האדם.

 

צלם ז"א, דמות מלכות, מלשון דממה, שאין לה מעצמה כלום,


אלא מה שמקבלת מז"א.

ונשמת אדם נולדה מזווג ז"א ומלכות,

ע"כ נאמר, בצלמנו כדמותינו. וע"כ התחלת התורה היא ב',

שהיא רומזת על ז"א ומלכות.

 

ד) רבי יצחק אמר, מפני מה האות ב' פתוחה מצד אחד וסתומה מצד אחד, בשעה שאדם בא להתחבר בתורה,

הרי היא פתוחה לקבלו ולהשתתף עמו.

ובשעה שאדם סוגר את עיניו ממנה, והולך לדרך אחר,

הרי היא סתומה מצד האחר, כמו הב'.

 

כמ"ש, אם יום תעזבני, יומיים אעזבך, ולא ימצָא פתח

עד שישוב ויתחבר בה תורה פנים בפנים, ולא ימוש ממנה.

וע"כ התורה פותחת, לקרוא לבני אדם ומכרזת וקוראת אותם,

אליכם אישים אקרא. וכתוב במשלי ח':

בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמירה תאמר,

 

ה) רבי יהודה אמר, ב' היא צורת שני גגות, וקו אחד המחברם.

 גג אחד למעלה לשמים, ז"א,

גג אחד למטה לארץ, המלכות,

והקב"ה, יסוד, אחוז בהם ומקבל אותם.

 

ו) רבי אלעזר אמר: ג' אורות עליונים קדושים, ג' קוים,

האחוזים יחד, הם כלל התורה, והם פותחים פתחים לכל,

פותחים פתחים ומשפיעים לאמונה, מלכות, והם בַּיִת לכל.

 

ועל כן נקראים בית, כי אלו ג' קוים שבב',

הרומזים על ג' קוים של ז"א, הם ביִת.

ומשום זה התחלת התורה היא ב', כי היא התורה, והיא רפואת העולם.

 

ז) משום זה מי שעוסק בתורה כאלו עוסק בשם הקדוש.

והנה למדנו: והתורה כולה היא שם קדוש עליון אחד.

 ומשום שהיא שם קדוש, היא מתחילה בב',

כלל השם הקדוש, ג' ווים שבסוד, וַיִסַע וַיָבֹא וַיֵט, שהם

 ג' קוים של ז"א, שהם ג' קשרים המשפיעים על האמונה, המלכות.

 

ח) בוא וראה: כל אלו העוסקים בתורה, מתדבקים בהקב"ה,

ומתעטרים בעטרות התורה, ואהובים למעלה ולמטה,

והקב"ה מושיט להם ימינו, חסד.

 

ומכל שכן אותם שעוסקים בתורה גם בלילה,

שהעמידו, שהם משתתפים בשכינה ומתחברים יחד.

וכשבא הבקר, הקב"ה מעטר אותם בחוט אחד של חסד,

 שיהיו נודעים בין העליונים ובין התחתונים.

 

ט) וכל אלו כוכבי בוקר, בשעה שכנסת ישראל, שהיא המלכות,

וכל אלו העוסקים בתורה, באים להֵרַאות לפני המלך, ז"א,

כולם מזמרים ביחד.

כמ"ש, בְּרָן יחד כוכבי בוקר וַיָריעו כל בני אלקים.

 

מהו ויריעו? כמ"ש, רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הארץ. לשון שבירה.

כי אלו הדינים, הנקראים בני אלקים, נשברים.

וכולם נשברים לפני הבוקר, בעת שמתעורר הבוקר,

הארת החסד של ז"א, בעולם. כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר.

ואברהם הוא חסד. וע"כ, וַיָריעו כל בני אלקים.

...................

 

יוד)  רבי אלעזר היה הולך בדרך, מצא את רבי פנחס בן יאיר (סבו)

שהיה בא, וחמורו היה נוער,  אמר רבי פנחס,

בקולו השמח של החמור, אני רואה ודאי שפנים חדשות תמצאנה כאן,

 

כיון שיצא מאחורי אגפיו של ההר, ראה את רבי אלעזר שהיה בא,

אמר, ודאי קול שמחת החמור נתקיים, ירד רבי אלעזר אליו ונשק אותו,

אמר לו, אם נאות אתה להתחבר יחד, ואם לא, קח דרכך ולך,

אמר לו, ודאי כנגדך הלכתי, כיון שמצאתי אותך,

אלך אחריך ונתחבר יחד,

.....::::::::::::::.....

מאמר: ציון וירושלים,

יא') רבי פנחס פתח ואמר, יברכך ה' מציון וּרְאה בטוּב ירושלים.

שואל, יברכך ה' מציון מהו הטעם מציוןומשיב:

כי מציון, שהוא יסוד המלכות, יוצאות ברכות לכל.

זה שנמר, כי משם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם.

 

כיון שציון, יסוד המלכות, נתמלא עם ברכות,

אז מתברכת ירושלים, שהיא המלכות, ונמצאים בה רחמים, וכשמתברכת ירושלים, מתברך כל העם.

 

יב') כל ימי חייך.  דהיינו, שלא תהיה נראית קשת בימיך,

כמו לאביך, רבי שמעון בר יוחאי, שלא נראתה הקשת בימיו,

 כי הקשת מורה על דינים. ועל זה נאמר,

וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך.

 

דהיינו: שבכל ימי חייך תראה בטוב המלכות ולא יהיו בה דינים.

 

וראה בנים לבניך, שיהיו יראי חטא, חסידים קדושים.

אז שלום על ישראל.  מהו שלום על ישראל,

אלא הוא כמי שאומר שלום על ראש ז"א, שנקרא ישראל,

בעת שיש לו ג"ר, ראש, שלא יחסר כלום.

 

כי ישראל אותיות, לי ראש. ושלום על ראש ז"א,

כל זמן שצדיקים נמצאים בעולם.

 

יג') פתח רבי אלעזר ואמר: עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. בנים  כבר העמדנו,  שהם חג"ת של ז"א, בני בנים הם נה"י,

כמ"ש, וכל בניך למודי ה', סובב על נה"י. בני ציון היקרים, נה"י של ז"א המתחברים עם ציון, יסוד המלכות. כמו שאתה אומר,

 

ותפארת בנים אבותם, שפירושו, הבנים, שהם חג"ת,

אינם מתעטרים אלא באבות  שהם חכמה ובינה.

שהם אבות לחסד גבורה ותפארת,

 

מכאן למדנו:  שהבנים, חג"ת, אינם מתעטרים ואינם מושקים משיקוי הנחל, שהוא הבינה, אלא בזמן שהאבות, חמה ובינה,

מתעטרים ומתברכים, מן הכתר. כמ"ש ותפארת בנים אבותם.

.....::::::::::::::::.....

השארת תגובה