זוהר פרשת תזריע: בונה ביתו בלא צדק, צרעת ומזיקי הבית

מאמר: נגעי בתים.

עורך ומגיש: רבי דוד קורן          זוהר פרשת תזריע

.........................

קמד) כעין זה כתוב: כי תבוא אל ארץ כנען:

ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם.  

שואל:  וכי זה שכר טוב,

 שימצאו נגעים בבתים של אלו שזכו לכנוס לארץ?

 

ומשיב:  אלא,  הרי העמידוהו,  כי אחר שיִתצוּ הבתים המנוגעים, ימצאו אוצרות שהצפינו הכנענים בבתיהם, ויהנו מהם ישראל.

 

קמה) אבל בוא וראה: אשריהם ישראל שדבקים בהקב"ה,

 והקב"ה אוהב אותם, שכתוב, אהבתי אתכם אמר ה'.

 ומתוך אהבתו הכניסם לארץ הקדושה,

להשרות שכינתו ביניהם, ולדור עימהם,

 ושימצאו ישראל קדושים מכל בני העולם.

 

קמו) בוא וראה כתוב: וכל הנשים אשר נשא לבן.

בשעה שהיו עושות מלאכתן,

היו אומרות, זה למקדש, זה למשכן, זה לפרוכת.

 

 וכן עשו כל האומנים, כדי שתשרה הקדושה על ידיהם,

ותתקדש המלאכה ההיא.

וכאשר הביאוה למקומה עלתה והייתה בקדושה.

 

קמז) כעין זה מי שעובד עבודה זרה, או לצד האחר

שאינו קדוש, כיון שמזכירה על עבודה ההיא,

הנה רוח הטומאה שורה עליו,

 

וכשעולה העבודה, היא עולה בטומאה.

 הכנענים, עובדי עבודה זרה היו,

וכולם יחד היו דבוקים ברוח הטומאה בעבודה זרה,

 

והיו בונים בנינים לפרצופיהם ולתועבתם של צד הטומאה, לעבודה זרה. וכשהתחילו לבנות, היו אומרים איזה דבר.

 וכיון שנזכר בפיהם, עלה על הבניין רוח הטומאה. וכשעלתה העבודה, עלתה ברוח הטומאה.

 

קמח) כיון שבאו ישראל לארץ, רצה הקב"ה לטהר למענם, ולקדש למענם את הארץ, ולפנות מקום לשכינה,

כדי שלא תשרה השכינה במקום טמא.

 

וע"כ בנגע צרעת ההוא, היו הורסים הבניינים של עצים ואבנים שנעשו בטומאה.

 

קמט) בוא וראה:  אם מעשה זה של נתִיצת הבתים המנוגעים, היה כדי למצוא אוצרות בלבד,

 היו צריכים אח"כ להחזיר האבנים למקומן כמו שהיו,

וכן היו צריכים להחזיר העפר למקומו.

 

אבל המקרא כתוב, וחילצו את האבנים.

 וכתוב, ועפר אחר יקח. כדי להעביר את רוח הטומאה, ותפונה, ותתקדש עתה הארץ כמקודם. וימצאו ישראל בקדושה ובדיור קדוש, שתישרה ביניהם השכינה.

..................................

מאמר: בונה ביתו בלא צדק.

..........................

קנ) וע"כ מי שבונה בנין, כשמתחיל לבנותו,

צריך להזכיר בפיו, שבונה אותו לעבודת הקב"ה,

משום שכתוב, הוֹי בונה ביתו בלא צדק.

ואז עזרת השמים שורה על ביתו,

 והקב"ה מכין עליו קדושתו, וקורא עליו שלום.

 

כמ"ש, וידעת כי שלום אוהלך, ופקדת נוך, ולא תחטא.

 ופקדת פירושו, לפקוד דיבור בפיו כשהוא בונה,

שיאמר בפיו שבונה אותו לעבודת הקב"ה.

ואז כתוב, ולא תחטא. ואם לא,

 הרי סטרא אחרא  מוכן לשרות על ביתו.

 

קנא) כל שכן, מי שבונה ורצונו באופן אחר,

כי מיחד ביתו לצד האחר, להיטמא בו.

הרי ודאי שורה בו רוח הטומאה.

 

ואדם ההוא אינו נפטר מן העולם עד שנענש באותו בית.

 ומי שיושב בו יכול להינזק,

כי רוח הטומאה שורה בדירה ההיא,

ומזיקה את מי שנמצא בה.

 

קנב)  ואם תאמר במה ידוע, אם הבונה אותו

המשיך שם רוח הטומאה. היינו ,

אם ניזוק בבית ההוא מי שבנה אותו, או בני ביתו,

הן בנזקי הגוף הן בנזקי כסף,

 

 וכן ניזוקו שני שכנים אחריו שישבו בו,

אז ודאי יברח האדם להר,

 ולא ישב בו, ישב במערת עפר ולא ישב בו.

 

קנג) ומשום זה הקב"ה חס על ישראל,

שהם אינם יודעים דבר, בכל אלו הבתים שמצאו בארץ,

אם יש שם רוח הטומאה או לא.

 

והקב"ה אמר, אתם אינכם יודעים,

 אני יודע, ואציין אותם בנגע.

נגע יושב בבית, שהוא הסטרא אחרא,

 

הרי נגע אחר תקיף, ששלחתי שם,

 שיוציאו ויעבירו מן העולם.

ואז, וניתץ את הבית, את אבניו ואת עציו.

 

שואל: כיון שהנגע הלך לו,

מכוח נגע האחר שהוציאו, מה הטעם,

וניתץ את הבית. הרי הסטרא אחרא כבר הלך משם,

 

 ומשיב: אלא בכל זמן שהבניין עומד,

של הסטרא אחרא הוא, ויכול לחזור.

 

......ביאור המאמר, בעל הסולם,.....
הבונה בית צריך לבנותו בצדק, דהיינו שיהיה מרכבה של השכינה,

שנקראת בית, ונקראת צדק. והיינו בסוד בהארת חכמה שבה,

 בסוד הכתוב: , בחכמה ייבנה בית.

 

 ואם לא, הסטרא אחרא  נמשך אל הבית,

ורוח הטומאה של הסטרא אחרא  שורה בו,

שהוא לעומת רוח הקדוש של השכינה.

 ועליו כתוב, הוי בונה ביתו בלא צדק,

 שהוא השכינה, הנקראת צדק.

 

וההפרש בין הסטרא אחרא  אל השכינה הוא,

כי תיקון הארת החכמה שבמלכות הוא שתאיר ממטה למעלה, כהכרעת קו האמצעי,

והסטרא אחרא ממשיך החכמה ממעלה למטה,

ומפריד השמאל מן הימין.

 

 ואותם הבתים של הכנענים שבנו ביתם לסטרא אחרא

ועבודה זרה, שכן בהם רוח הזה של  הסטרא אחרא  מקו שמאל,

 

וע"כ דינים של קו שמאל הקשים יש שם, שמזיקים בני אדם.

דהיינו  שדנין של קו שמאל יזיקו לו,

 

ונודע שבעת שקו השמאל נפרד מן הימין,

אין עצה להכניעו ולהחזירו לימין,

אלא ע"י התעוררות הדינים ממסך דחיריק,

 שהם סוד להעלות המלכות למקום בינה,

הממעט את קו שמאל מג"ר דחכמה.

 

 וסוד הנגעים נמשכים ג"כ מדינים אלו של עלית המלכות למקום בינה, שהם סוד הי' שנכנסה לאור, והאור נתמעט לאויר.

וזה אומר הקב''ה חס עלייהו וכו'

וכיון שנגע של השראת הסטרא אחרא ישנו בבית,

 שהוא הארת השמאל ממעלה למטה בפירוד מן הימין,

 

חא נגע אחר, שהוא הנגע ששולח הקב"ה בבתים אלו,

 הנמשכים מן י' שנכנסה לאור, הממעט קו השמאל מחכמה.

 והסטרא אחרא  יוצא מן הבית,

 כי אין לו כוח עוד להמשיך מה משמאל הנפרד.

 

כי כיון שממעט קו השמאל, שהוא כוחו של סטרא אחרא,

נמצא שיוצא, לא רק מהבית, אלא מהעולם, שנתבטלה כולה.

אמנם אחר שהנגע נתגבר על רוח הטומאה וביטלו,

הרי נשאר הנגע בבית, ואין מי שיבטלו.

וזה שנאמר בכל זמנא דההוא בנין להוי קיין וכו'

................................

מאמר: וְנָתַץ את הבית.

קנד) זה הוא בארץ הקדושה, וכל שכן בארץ אחרת,

שרוח הטומאה נמצא שם יותר,

באותם הבתים שיכול האדם להינזק ממנו.

 

אמר רבי אלעזר:  וכל שכן, שרוח הטומאה שנמצא שם,

קורא לחבריו, הקליפות האחרות שימצאו שמה.

ואפילו דפיקות בכלים, שהיו נוהגים לדפוק בכלים,

 כדי לגרש רוחות ומזיקים מאיזה מקום,

 אינם מעבירים את המזיקים מבית ההוא.

 

 ומשום זה המקרא מכריז ואומר, הוֹי בונה ביתו בלא צדק. שהדרים באותו בית, ודאי אומרים מקרא הזה, בכל יום.

(טורפי: פירושו דפיקות, מלשון טרפה,)

..............................

קנה)  רבי יוסי נכנס יום אחד בבית אחד,

הגיע אל מפתן הבית,  ונתישב בדעתו, ונכנס בפנים הבית,

שמע קול אחד שאמר, התאספו בואו,

הרי כאן אחד מבעלי המחלוקות שלנו,

הלקחו ונזיק אותו בטרם שיצא,

אמרו לו, לא נוכל להזיקו אלא אם היה דר פה,

יצא רבי יוסי והיה מתירא,

אמר ודאי מי שעבר על דברי החברים, מתחייב בנפשו,

........................

מאמר: נגע ורוח הטומאה ההפכים זה לזה.

.........:::::::::::::::........

קנו) אמר לו רבי חייא:  והרי עכו''ם  ושאר בני אדם

דרים בתוך הבית, והם שלמים, שאינם ניזוקים.

אמר לו:  הם באים מן הצד שלהם,  וע"כ אין מזיקים להם.

 

אבל מי שירא חטא, יכול להינזק. ואפילו הם,

אם ממשיכים לדור בו, אינם יוצאים בשלום.

והרי כתוב, בתיהם שלום מִפחד.

שהבית היה מאחר שבנה אותו בצדק,

והרשעים לקחוהו וישבו בו.

 

והמקרא הוא כך, בתיהם שלום מִפחד., כלומר,

 כשבתיהם שלום מפחד, כי נבנה בצדק,

אז שֵׁבט אלוה. אינו שורה עליהם.

.............

קנז)   ובא אשר לו הבית והגיד וגו'

שואל, אומר, והגיד,  ויאמר היה צריך לומר, או וידבר,

מהו ויגיד,  ומשיב,  אלא בכל מקום רומז דבר חכמה,

והעמידוהו, וכנגע נראה לי בבית, אומר כנגע,

נגע היה צריך לומר,  אומר נראה לי,

יש לי היה צריך לומר,  שהרי כתוב:

ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם,

שמשמע היה נראה לכל,  למה אומר כנגע נראה לי,

 

קנח)  ומשיב:  אלא  בשעה שזה  דהיינו הנגע,

 נכנס בבית, נתגלה  האחר,  דהיינו רוח הטומאה

שהיה בבית,  כמ''ש  לעיל,  ונלחמו זה בזה.

 

וע''כ אמר נראה  לי, כי נראה לי  תחילה

שאותו שנתכסה שהוא  רוח הטומאה,

שהיה מתכסה בביאת הנגע, חזר ונתגלה.

 

ואותו  שנגלה שהוא הנגע ,  נתכסה.

 ואחר כך נראה לו בצורה,  שנתגלה נגע  ההוא בבית,

ונתכסה  האחר, שהוא רוח הטומאה.

וע"כ כתוב, והגיד לכהן, כי דבר חכמה הוא.

 

....פירוש בעל הסולם,....

.......עיין סעיף קנ''ג כבר ביארנו.........

שהנגע ורוח הטומאה השורה בבית,

מחמת שנבנה שלא בצדק,   הם הפוכים זה לזה.

 

 כי רוח הטומאה ממשכת הארת החכמה של קו שמאל

 ממעלה למטה, שהוא בחינת ג"ר.

והנגע הוא מבחינת אויר דקטנות, הממעט ג"ר של קו שמאל.

 

 ולפיכך, כשהנגע נראה בבית, תכף מתכסה רוח הטומאה,

 מחמת שנתמעטו ג"ר של שמאל,  ואין לו ממה לינוק.

 

אמנם אח"כ חוזר ומתגבר על הנגע,

והוא מתגלה, והנגע מתכסה ואינו נראה.

וזה אמרו,  כשהנגע נכנס ומתגלה בבית,

 רוח הטומאה מתגבר עליו ומתגלה,

והנגע מתכסה, שנלחמים זה בזה.

 

וע"כ אומר, נראה לי,  שפירושו,  כי ראה תחילה,

 שרוח הטומאה שנתכסה בביאת הנגע,  חזר ונתגלה.

 

 

דהיינו, שהנגע,  חזר ונתגבר על רוח הטומא

 וצורת הנגע  נראה לו שוב בבית

 

ורוח הטומאה.  נתכסה ונעלם,  וז''ש הכתוב, כנגע נראה לי בבית,

כי ע''כ אומר, כנגע נראה לי בבית. כנגע ולא נגע,

מחמת שראה אותם נלחמים זה בזה,

 וחשב שאפשר שיתגבר עוד רוח הטומאה

ויכסה ויעלים הנגע.

וע"כ אומר, נראה לי, שלו נדמה כך,

 

אשר הנגע גבר על  רוח הטומאה וצורתו נראתה בבית,

 

אבל לאחר, או לכהן, אפשר שיראה באופן אחר.

כלומר, שהמדובר בדבר החכמה,

 כי הנגע מבטל ומכסה הארת החכמה.

.........................

 

קנט) ואז בא הכהן. ויפילו הבית ויתצו אותו,

העצים, והאבנים והכל. כיון שניתצו ונטהרו הכל,

הם מתברכים, אז כתוב, ובתים טובים תבנה, וישבת.

שיבנו אותם בצדק. אלו נקראים טובים,

כי בתים הראשונים לא היו טובים, ואינם בכלל הקדושה והטהרה.

 

קס) אמר רבי יהודה:  א"כ, במה נעמיד המקרא, שכתבו,

ובתים מלאים כל טוב אשר לא מִלאת?

ואם רוח הטומאה שורה בתוכם, איך הם מלאים כל טוב?

 

אמר רבי אלעזר: מלאים כל טוב, בממון, בכסף, ובזהב ובכל.

כמ"ש, כי טוב כל ארץ מצרים.

 

אמר רבי יהודה:  הרי כל הבתים של המצרים מלאים

 כשפים ועבודת אלילים היו,

ואיך אמר הכתוב, כי טוב כל ארץ מצרים? אלא בשביל עושר הארץ

נאמר כל טוב. אף כאן, בשביל העושר והממון נאמר,

בתים מלאים כל טוב.

 

קסא) ב' פעמים עושר לקחו ישראל:

אחד, כשיצאו מגלות מצרים,

ואחד, כשבאו לארץ בנתיצת הבתים המנוגעים.

 

אמר רבי שמעון:  כל נגעי הבתים היה ודאי להתקדש הארץ

ולהעביר רוח הטומאה מן הארץ ומן ישראל.

 

ועם זה, כשניתץ הבית, היה מוצא בו ממון, המספיק

לבנותו ולמלאות ביתו, כדי שלא יצטער על הבית שניתצו,

 וישרו במשכנה של הקדושה.

.....................