חכם נחשב יותר מנביא פרשת שמות

זהר שמות פד'

חכמים, חשובים יותר מנביאים בכל זמן,

כי נביאים, פעםים שורה עליהם רוח הקודש ופעמים לא,

וחכמים לא הוסר מהם רוח הקודש אף רגע אחד

והם יודעים מה הוא למעלה  ולמטה ואינם צריכים לגלות,

 

אמר רבי יוסי, הכל הוא חכמה, וחכמת ר' אלעזר  עולה על כולם,

רבי אבא אמר, אם לא חכמים  לא ידעו אנשים תורה מה היא,

ומה הן המצוות של רבון העולם,

ולא היה הפרש מרוח של האדם אל רוח הבהמה,

............................

סוד הבל קול דיבור,

מאמר: צדיק שמגיע אליהם כמעשה הרשעים,,  סעיף קס''א

פתח רבי אלעזר ואמר מקהלת ח',

יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים,

שגם זה הבל, הוא,

 

כי שלמה המלך עשה את הספר הזה (קהלת)

ויסד אותו על שבעה הבלים,  שהם ז' ספירות

של ז''א שהוא אור הרוח,

וזה הסוד שהרוח מכונות הבלים,

 

אשר העולם, שהוא הנוקבא  עומד עליהם,

שזה הסוד שלה,   שמתקיימות מן ז' ספירות

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, של ז''א,

 

כי הנקבא הם סוד הדיבור,

ןאלו ז' הבלים הם נקראים שבע עמודים

הסומכים את העולם, שהוא הנקבא,

והם נגד ז' רקיעים,  שהם סוד הפרסא של ז''א

והוא כולל בתוכו  ז' רקיעים, כנגד ז' ספירות

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות שבפרסא.

 

ואלו הם

וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות,

כנגדם  הבל הבלים אמר קהלת,

הבל הבלים הכל הבל,

 

שיש כאן ז' הבלים,

כי כי הבל. הבלים. הם שלוש,

ועוד פעם , הכל  הבל. הבלים.  יחד שש,

והבל. שבסוף הפסוק הם שבע,

 

קס''ה)  כמו שאלוהם ז' רקיעים

ויש  רקיעים אחרים הדבקים בהם ומתפשטים

ויוצאים מהם, שהם ז' רקיעים שבנוקבא,

 

וכאן יש הבלים אחרים,

דהיינו של הנקבא, המתפשטים ויוצאים מאלו

ז' הבלים של ז''א,

וכולם אמר שלמה, בספרו קהלת,

 

וכאן יש בוסוד החכמה,

דהיינו בהכתוב יש הבל, שהוא בחינת יסוד שבהבלים,

שיוצא מאלו הבלים העליונים הנ''ל,

שהעולם שהוא הנקבא עומד עליהם,

וזה שכתוב, נעשה על הארץ,

דהיינו על הנקבא  הנקראת ארץ ונעשה,

 

פירוש,  שהיסוד מתקיים בקיומו, ומתחזק בתוקפו,

בעובדי הארץ שהם צדיקים ובעלית המ''ן שלהם

העולים מן הארץ,

 

וזה היסוד, נתמנה להשפיע אל הארץ וכל תקפו

וקיומו הוא בנשמת הצדיקים שנלקטו מן הארץ,

 

דההינו שמתושהם צדיקים טרם שחטאו,

בעוד שנתנו  ריח טוב, כגון חנוך,

שכתוב בו, ואיננו כי לקח אותו האלוקים,

שלקח מטרם שהגיע זמנו למות,  והשתעשה בו,

וכן שאר צדיקי העולם,

 

קס''ז)  שלמדנו, עלשני דברים הצדיקים מסתלקים

מן העולם, מטרם  משגיע  זמנם,

 

אחד, על חטאי הדור

כי כשמתרבים רשעים בעולם, הצדיקים הנמצאים

ביניהם נתפסים בעונותיהם,

 

והשני,  כאשר גלוי לפני הקב''ה שיחטאו אחר כך,

מעביר אותם מן העולם מטרם שיגיע זמנם,

 

זהו שכתוב, אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם

כמעשה הרשעם,שמגיע אליהם הדין

שלמעלה כאלו עשו עברות ומעשה הרשעים,

......................

סוד  רבי עקיבה  ורבי מאיר

כי פעם שאל רבי יוסי את רבי יעקב  איש כפר אונו

את רבי מאיר, בזמן שרבי עקיבה וחבריו נסתלכו

מן העולם,  ומתו באופן ההוא,

דהיינו שנהרגו על ידי המלכות,

 

ואמר לו וכי כתוב כזה בכל התורה כולה

דהיינו שיגיע לצדיקים יסורים כאלו,

 

אמר לו רבי מאיר, ולא כתוב כזה,

הרי אמר שלמה אשר יש צדיקים, וגו, שמגיע אליהם הדין מלמעל

כאלו עשו עברות ומעשים של רשעים,

 

ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים,

יושבים בשקט ובשלוה בעולם הזה והדין לא הגיע

אליהם, כאלו עשו מעשים של צדיקים,

 

שואל, למה מגיע להם כצדיקים,

ומשיב, או משום שגלוי לפני הקב''ה שישובו בתשובה,

או שיצא ממנו זרע שיהיה צדיק בעולם,

 

כמו תרח  שיצא ממנו זרע אמת אברהם,

אחז, שיצא ממנו חזקיהו,  וכן שאר הרשעים בעולם,

 

ומשום זה בצד זה, ובצד זה,

דהיינו  הן בצדיקים והן ברשעים, נעשה הבל שאמרנו,

ומתחזק על הארץ כמו שאמרנו,

.............

 

פירוש אחר על הכתוב יש הבל,

כמו שאמרנו, שפירושו שהוא מתחזק על העולם,

במה, משום שיש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה רשעים,

 

דהיינו, בת עובד עבודה זרה,

או מעשה אחר מאלו המעשים שהם מעשים של הרשעים,

ועומדים על קיומם ואינם חוטאים,

מפחד רבונם ואינם רוצים להטמא,

 

כמו כמה צדיקי אמת שהגיע לידיהם כמעשים האלו,

והם גבורי כח, שעשו רצונו של אדונם, ולא חטאו,

ועל זה כתוב, הכל נעשה על הארץ ונתחזק בתוקפו,

 

קע''א,)  ויש רשעים כמעשה צדיקים: 

הוא כשמגיע להם מצוה

 שהוא מעשה צדיקים, וזוכים בה ועושים אותה,

כמו שהיה לסטים רוצח יהודי, נמצא בהרים עם

ליסטים עובדי עבודה זרה,

 

שהיהודי היה עובר שם,  היה מציל אותו מהם,

והיה רבי עקיבה קורא עליו,

יש רשעים אשר מגיע אליהם כמעשה צדיקים,

 

וכמו אותו רשע שהיה שכנו של רבי חייא,

שלילה אחד פגש באשה שהיתה הולכת לבית בתה,

רצה לאנוס אותה,

אמר לו בבקשה ממך, תכבד את אדונך,

ואל תחטא עמי,   עזבה ולא חטא בה,

והוא אמר, ויש רשעים וגו'   שגם זה הבל,

 

דהיינו, כמו שהבל  ההוא מתחזק אצל הצדיקים

שמגיע אחיהם מעשה הרשעים ואינם חוטאים,

אף כן מתחזק אצל הרשעים שמגיע אליהם

מעשים של צדיקים ועושים אותם,,

 

קע''ג'  שלמדנו, עשה הקב''ה צדיקים ורשעים בעולם,

וכמו שהוא מתכבד ברשעים מעשה טוב בעולם,

 

כמו שאומר קהלת ג',

את הכל עשה יפה בעתו,וגו'

אוי לרשע, כשעושה רעה לעצמו ומתחזק בחטאיו,

כמו שאומר הכתוב, אוי לרשע רע,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

מאמר ביאת המשיח קמ''ה-ו'

בזמן הגלות, הצדיק נאבד,

כי אין לו למי להשפיע,

 

 

,,,,,,,,,,,,,,,,

עוד פתח ואמר,

את הכ ראיתי בהסבי,

מקרא זה גם כן בארוהו החברים,

 

אבל כשניתנה החכמה לשלמה, ראה הכל,

בזמן ששלטה הלבנה, שהיא הנקבא

בעת שהיא במילואה,

מפני ששלמה היה מקבל ממנה,

 

יש צדיק, זהו, עומד העולם,

דהיינו יסוד שהעלום עומד עליו (עיין סעיף קמ'')

צדיק אובד, הא כמ שאומר הכתוב,

הצדיק אבד, שהא בזמן הגלות,

שאין לו למי להשפיע ונחשב כנאבד, בצדקו,

 

דהיינו הנקבא שנקראת צדק,

משום שהיא שוכנת לעפר,

ואין לו לצדיק למי להשפיע,

על כן הוא נאבד בצדקו,

 

צדק זה, כל זמן שישראל בגלות,

הוא עמהם בגלות ומשום זה,

צדיק אובד בצדקו כי הברכות העליונות

אינן מגיעות אליו

 

ויש רשע מאריך וכו',

זהו סמאל, שמאריך השקט והשלוה לאדם,

במה עושה זה,

ברעתו על ידי רעה אשתו,

 

כי הוא רע  ואשתו נקראת רעה,

שהוא נחש חזק,

כי אינם מקבלים שקט ושלוה,

 

אלא משום שסמאל נתדבק בנוקבא ההיא,

והנקבא שלו משפיעה להם,

כעין זה הוא משפיע לשאר המלכים,

 

שישראל אצלם בגלות, עד שהקב''ה

יקים מעפר אותה סוכת דוד הנופלת,

שהיא הנקבא הנופלת בזמן הגלות

שכתוב: אקים את סוכת דוד הנופלת,

............................

ואלא דברי הזוהר:

סעיף צ"ו רבי'  שמעון  נשא  את  ידיו  ובכה,ואמר 

 אוי  למי  שיקרה  באותו  זמן 

ואשרי  חלקו  של  מי  שיקרה  ויכול  להמצא  באותו  זמן,   

 ומפרש,   אוי  למי  שיקרא  באותו  זמן,

הוא, משום  כשיבא  הקב"ה  לפקוד  את  האילה,(הנשמה)שהיא  השכינה,

 יסתכל  מי הם העומדים  עמה,

ובכל אלו  הנמצאים  עמה, 

ויסתכל  בכל  המעשים  של  כל  אחד  ואחד

ולא  היה  נמצא  צדיק, 

שכתוב. ואביט  ואין  עוזר.

 וכמה  צרות  על  צרות  יהיו  לישראל,

 

סעיף  צ"ז, אשרי  מי  שיקרה  וימצא  באותו  זמן,

משום  שאותו  שיתקיים  בזמן  ההוא  באמונה. 

 יזכה  לאור  ההוא  של שמחת  המלך:

ועל  זמן  ההוא  כתוב,  וצרפתים  כצרוף  את הכסף  ובחנתים  כבחון  את  הזהב.

סעיף  צ"ח:  אחר  שהצרות  האלו  מתעוררים  על  ישראל, וכל העמים  ומלכים יתייעצו  יחד  עליהם 

ומעוררים  כמה  גזירות  רעות,

וכולם  בעצה אחד  באים  עליהם,

ותבאנה  צרות  על  צרות

 והאחרונה  משכחת  את  הראשונה.

 

אז  יתראה  עמוד  האש עומד  ממעלה  למטה  ארבעים  יום,

 וכל  העמים  שבעולם  יראו  אותו,

סעיף צ"ט:  בזמן  ההוא  יתעורר  מלך  המשיח 

 לצאת  מן  גן  העדן,  ממקום  ההוא  שנקרא 

 קן  צפורויתגלה  בארץ  הגליל. 

וביום  ההוא  שהמשיח  יצא  לשם

 יתרגז  כל  העולם

 וכל  בני  העולם  יתחבאו  בתוך  מערות  ובבקעות  שבאבנים  ולא  יחשבו  לנצל

 ועל  זמן  ההוא  כתוב,  ובאו  במערות  צורים 

ובמחלות עפר  מפני  פחד  ה'  ומהדר  גאונו 

בקומו  לערוץ  הארץ.

מאמר ביאת המשיח  שמות סעיף קלב'

 

ביום ההוא יתחיל מלך המשיח ויקבץ הגלות

מסוף העולם עד סוף העולם,

 

כמ שאומר ישיעה כ''ח

אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו'

 

מיום ההוא, כל האותות והנסים והגבורות

שעשה הקב''ה במצרים, יעשה לישראל

כמו שנאמר,

כימי צאך מארץ מצריםאראנו נפלאו,

 

אמר רב מעוןף בני אלעזר,

כל אלו הדברים תמצא בסוד של שלושים ושנים

שבילי החכמה ש השם הדוש,

 

וכל עוד שניסים אלו לא יתעוררו בעולם,

לא יהיה נשלם השם הקדוש,

ולא תתעורר האהבה,

 

כמש''א השבעתי אותכם בנות ירושלים בצבאות וגו

בצבאות זהו מלך המשיח שנקרא צבאות,

או באילות השדה, זהו שאר הצבאות והמחנות שלמטה,

אם תעירו ואם תעוררו את האהבה,

זהו ימינו של הקב''ה, דהיינו החסד, שנקרא אהבה, 

עד שתחפץ,  דהיינו ההיא ששוכנת לעפר,

שהיא השכינה שבגלות, שיהיה רצון המך בה,

 

צדיק יהיה מי שיזכה לאותו הדור,

צדיק הוא בעולם הזה, צדיק הוא בעולם הבא,

 

קל''ד) רבי שמעון הרים את ידיו בתפילה לפני

הקב''ה  והתפלל תפלתו, לאחר שהתפלל

באו רבי אלעזר בנו  ורבי אבא וישבו לפניו,

 

בעוד שהיו יושבים לפניו,

ראו אור אחד של היום שנחשך,

וצנור אחד של אש לוהט,

 

כלומר קילוח של אש לוהט, נשקע

בתץוך הים של טבריה,

וכל מקום ההוא נזדעכזע,

 

אמר רבי שמעון ודאי שעתה הוא הזמן,

שהקב''ה זוכר את בניו, ומוריד שתי דמעות

לתוך ים הגדול,(המלכות נקרא הים הגדול)

כשיורדת פוגעות בצנור הזה של אש לוהט

וישקעו זה בזה יחד בים,

בכה רבי שמעון ובכו החברים,

 

אמר רבי שמעון, הרי הערותי בסוד האותיות

של השם הקדוש בסוד ההתעוררות שלו,

של הקב''ה, אל בניו,

 

אבל עתה יש לי לגלות,

מה שלא ניתן רשות לאדם אחר לגלות,

אלא זכות של דור הזה יקיים העולם עד שיבוא

מלך המשיח,

 

אמר רבי שמעון,לרבי אלעזר בנו ולרבי אבא,

קומו על רגליכם

קמו ר' אלעזר ורבי אבא,

בכה רבי שמעון פעם שנית ואמר,

 

אוי מי יקום אז,

במה שאני רואה שהגלות יהיה נמשך,

מי יכול לבסול,

 

אף הוא רבי שמעון קם ואמר

ה' אלקינו בעלונו אדונים זולתך לבד בך נזכיר שמך,

מקרא זה בארוהו,

אבל במקרא הזה יש סוד עליון בסוד האמונה,

 

ה' אלקינו, זה הוא ההתחלה של סודות העליונים,

דהיינו חכמה ובינה,

שמשום כל האורה יוצאת להדליק את כל הנרות,

 

כלומר שכל המוחין של זו''ן ושל בריאה יצירה ועשיה

יוצאים מחכמה ובינ ה הללו הנקרים הוי''ה אלקינו,

 

ושם תלויה כל האמונה, שהיא הנוקבא,

דהיינו בסוד ויבן הוי''ה אלקים שהם סוד  חכמה ובינה

את הצלע, שהם סוד הנקבא, הנקראת אמונה,

 

פירוש:

כי עם ישראל אין מי שישלוט עליו רק שם

העליון הזה, הוי''ה אלקינו, כנ''ל

ועתה בגלות שולט עליו צד האחר,

וזה שנאמר: בעלונו אדונים זולתך,

 

קל''ט)  פירוש שסוד השם הקדוש, דהיינו הנוקבא,

היא כלל של כ''ב האותיות,  ועל כן היא נקראת את,

שרומז על כ''ב האותיות מ-א' עד ת'

 

וכנסת ישראל שהיא הנקבא,

אינה מתברכת אלא מתוך שם הזה,  הנקרא בך,

כמש''א,  אשר נשבעתי להם בך,

וכן,  בך יברך ישראל, וכו'  כי בך ארוץ גדוד,

 

שכל אלו רומזים על ז''א,

ובזמן שהשלמות נמצא לא היו נפרדים ז''א והנקבא

זה מן זה, ואסור להפרידם זה מן זה,

אשה מבעלה, לא בהרהורים ןלא בהזכרה,

בשביל שלא להראות פירוד,

 

ועתה בגלות נמצא פירוד,

כי מתוך הצרות הבאות עלינו בכל עת ועת

אנו עושים בזה פירוד להזכיר שם ההוא,

דהיינו הנקבא,  לחוץ מבעלה, שהוא ז''א

 

משום שהיא שוכנת לעפר,

והיינו לבד בך נזכיר שמך,

 

פירוש, הנהגת העולם היא תמיד על ידי הנקבא,

כשמתחברות עם בעלה ז''א,

יש לה ממנו כל ענג וכל טוב להשפיע לעולם,

 

אז נבחן שהתחתונים, הזכאים לשפע הזה,

גורמים זווג הנקבא עם בעלה ז''א,

 

אבל בזמן הגלות כשאין התחתונים ראויים לשפע הגדול,

אלא מקבלים מהנהגת הנקבא צרות וענוים קשים

 

נבחן שאנו התחתונים עושים פירוד בין ז''א לנקבא,

והנקבא היא לבדה לחוץ מז''א והיא שוכבת לעפר,

כי בהיותה בלי זווג עמו נמשכים ממנה

 כל הדינים הקשים לעולם,

 

והזוהר מפרש,

כשהנקבא לחוץ מבעלה, נבחן,

שאנו מזכירים את שם הזה בפירוד,

הוא משום שאנו רחוקים ממך,

וגרמנו שאחרים   שולטים בנוושמך בך שהוא ז''א

כמש''א לעיל בדבור הסמוך וזהו בימי הגלות,

 

קמ''א)  משום שגלות הראשון היא סוד ה' ראשונה

של שם הוי''ה,  שהיא בינה,

וכנגד ע' שנים שלה, שהם ז' ספירות תחתונות

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות,

היא הגלות של בית ראשון ע' שנים,

שכל ספירה כוללת מער ספירות, ןהם ע'

 

ואלו ע' שנים לא נמצא האם, שהיא ג''ר של בינה,

רובצת עליהם,  והיו נפרדים מן שם העליון

שהוא סוד ה' ראשונה של הוי''ה,

 

ואז יוד של הוי''ה  שהוא סוד עליון של בינה,

נסתלק למעלה למעלה לאין סוף,

 

ובית ראשון העליון הקדוש, שהוא בינה,

אינו נובע מבוע מים חיים,

כי מקור שלה שהוא יוד של הוי''ה

 שהו חכמה נסתלק,

 

ואיהי ע' שנין בגלותא וכו'

והיא ה' ראשונה של הוי''ה,

ע' שנים בגלות,

 

משום שהיא נקראת ז' שנים,

כמש''א ויבנהו שבע שנים, על בית ראשון,

שהיא ה' ראשונה  כנ''ל

 

ושואל, אם תאמר שמלכות בבל למעלה

בסוד ע' שנים, שהם בינה, חס ושלום,

 

ומשיב, אלא בזמן שהיה בית מקדש קיים,

האור והנבעה של אמא  עליה  שהיא בינה,

היה מאיר ויורד למטה,

 

כיון שחטאו ישראל ונחרב בית המקדש,

ומלכות בבל היתה מושלת,

נתכסה  ונחשך אור הואה,

והתחתונים הקדושים לא היו מאירים,

 

קמ''ג)  וכיון שהתחתונים לא היו מאירים,

משום ממשלת מלכות בבל,

נסתלק אור ההוא של הבינה,  ואותו מבוע

העליון שהיה נובע אל הבינה, שהוא סוד

יוד של הוי''ה שהוא חכמה,

נסתלק למעלה למעלה באין סוף,

 

אז, אלו ע' שנים של הבינה  

לא היו מאירים, משום הארה ההיא 

של ה—י'  שמונעת להאיר על ה—ה',

וזה היא ודאי גלות של ע' שנים,

של הבינה, שהם סוד בית ראשון,

 

כיון שהוסרה ממשלת בבל,

והתחילה ה' תחתונה של הויה להאיר,

ישראל כולם,  לא חזרו להטהר להיות

סגולה שלמה כמקודם,

 

אלאמעט מעט, חזרו מגלות בבל

לארץ ישראל,  וכיון שלא נמצא שלמות,

אז  י' העליונה של הוי''ה לא ירדה להאיר כל כך

כמו שהיתה מאירה לפנים,

 

אלא מעט מעט בלי סדר,

כי ישראל לא היו טהורים כראוי כמקודם,

ועל כן מבוע העליון שהם סוד י' של הוי''ה

לא היה נובע ולא האיר,  אלא שחזר להאיר

מעט מעט מתוך הדחק של השם,

 

קמ''ה)  ועל כן  התגברו בישראל מלחמות רבות

עד שהחשך יכסה ארץ ,

ו ה' תחתונה, שהיא הנקבא, נחשכה ונפלה לארץ,

 

ומבוע העליון שהיא י' של הוי''ה, נסתלק כמקודם

משום שמלכות אדום נתחזקה

וישראל חזרו לסורם,

 

בית מקדש השני  ה' מלכות,

ועל כן ה' תחתונה, שהיא בית שני נחרב,

וכל אלו י''ב שבטים שלה של ה' תחתונה,

כמספר המחנות שלהם, של ישראל,

שהם י''ב שבטי י''ה

הם בגלות של מלכות אדום,

 

ומבוע העליון שהוא ו' של הוי''ה, ז''א

נסתלק מאותו מבוע שהוא המשפיע אליו,

שהוא סודו של  ז''א,

 

כמו שאתה אומר, הצדיק אבד,

שהוא היסוד,

שאבד אותה הנביעה של מקור העליון,

שהיה נוזל ומושך מלמעלה,

 

ואז היה פרוד ב—ה' שהיא בית שני,

נפרדה מן ו' של הוי''ה, שהוא ז''א,

והיא באה בגלות אדום בכל אלו

י''ב שבטים ומחנות שלהם, של ישראל, י''ב שבטים

 עולים למספר גדול, כמ''ש לפנינו,

 

ומשום שסוד ה' היא בכל מספר הזה

על כן נמשך הגלות זמן רב,

 

קמ''ח)  סוד הסודות לחכמי לב נמסר,

י' שבטים הם אלף שנים,

שני שבטים מאתיים שנה,

 

כי י''ב אורות של הנקבא, הנקראים שבטים,

הם נמשכים מבינה, שספירותיה הם מאות,

וע''כ הם י''ב מאות,

התחילו דמעות לנפול, כלומר

שרבי שמעון התחיל לבכות,

 

פתח ואמר, איכה א'

בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה

אין לה מנחם מכל אהביה כל ריעה בגדו בה

היו לה לאויבים,

 

לסוף י''ב שבטים של הגלות,

דהיינו לסוף אלף ומאתיים כנ''ל,

 

הלילה יחשיך לישראל עד שתתעורר

ה.ו' לזמן ששים ושש שנים,  שפירושו,

 

כי ו' במילואו דהיינו כפי שנשמע במבטא,

הוא וו, אשר ו' ראשונמה הם סוד תפארת

שספירותיה הם בעשירוית והם ששים,

וו' השניה הם סוד יסוד, שספירותיו

הם בסוד יחידות והם שש,

וזה סוד שהאות ו' של הוי''ה הם סוד ששים ושש, כמ''ש לפנינו,

 

לסוף י''ב שבטים, שהם אלף ומאתיים שנים של הגלות

ולסוף ששים ושש שנים בחשכת הלילה,

שהיא הגלות, אז  וזכרתי את בריתי יעקב,

שהיא הנקבא הנקראת בית יעקב,

 

וזה סוד, כל הנפש הבא ליעקב מצרימה,

ששים ושש, שהוא ו' (רוח) שהוא הנפש של בית יעקב,

שהוא בית שני, שהם סוד ה' תחתונה של הוי''ה,

  יוד   ה''ה  ו''ו ה''ה,   מלכות ב''ן,   

ו''ו זו הם סוד ששים ושש

ששים להתעוררות של יעקב, שהוא תפארת,

ושש להתעוררות של יוסף, שהוא היסוד,

שהם שניים בחיבור אחד,

כי יסוד ותפארת נחשבים כאחת,

וע''כ מרומזים בב ווים במילוי הו' שהם אות אחת,

 

ק''נ) משם ולהלאה, יעורר הקב''ה אלו הנסים

והאותות, שאמרנו לעיל,

ויתעוררו על ישראל אלו הצרות שאמרנו,

 

אז נאמר, ואף את בריתי יצחק,

כי יצחק הם סוד הגבורה ודיןואחר כך

כשיערוך מלך המשיח מלחמות בכל העולם

בימינו של הקב''ה, שהוא החסד,

כמש''א ימינך ה' נאדרי בכח,

 

אז נאמר, ואף את בריתי אברהםאזכר,

כי אברהם הם סוד החסד,

 

ואחר כך הארץ אזכר,

זו היא ה' תחתונה של הוי''ה,

  יוד   ה''ה  ו''ו ה''ה,   מלכות ב''ן,   

דהיינו הנקבא שנקראת ארץ,  ובזמן ההוא כתוב

והיה ה' למלך על כל הארץ, וגו'

 

לסוף ששים ושש שנים אחרות, שהם ביחד

עם השישים הנ''ל, מאה ושלושים ושנים שנים,

יתראו האותיות בשם הקדוש  מפותחים  בשלמות

הששים ושש, למעלה בתפארת, ולמטה בנקבא כראוי,

  יוד   ה''ה  ו''ו ה''ה,   מלכות ב''ן,   

וזה סוד ה''ה  העליונה ותחתונה שיש במילואה

של ה' תחתונה כמו האות ו''ו  שיש במילוי ו', כנ''ל

 

אשר ו' העליונה  משפעת סוד ששים לה' העליונה,

ו''ו התחתונ המשפעת לה' תחתונה

וכל אלו השבלים, שהם ל''ב שנים  מן קל''ב כנ''ל

הכוללים ו''ה אשר ו''ה הראשונות הן ב' פעמים ששים

ו ו''ה השניות הן ב' פעמים שש, כנ''ל

 

שהם יחש קל''ב, הנה מספר ל''ב שבהן רומז אל

סוד השלמות של מאה ושלושים ושנים,

דהיינו שנעשה בהן הכנה לקבל

ל''ב שבילים של החכמה, מן י' של הוי''ה,

 

לסוף מאה ושלושים ושנים שנים אחרות,

כי אותן קל''ב שנשלמו בתפארת ונוקבא,

שהם סוד ו''ה של שם הוי''ה, דהיינו

שצרכים ג'כ שיאירו בחכמה ובינה,

שהם י''ה, של הוי''ה, ויקוים הכתוב, זכריה י''ד

 

לאחז בכנפי הארץ וינעו רשעים ממנו

ויטוהר הארץ הקודש

והקב''ה יחיה המתים שבארץ הקדושה,

ויקוםו מחנות מחנות בארץ הגליל,

 

ואז יתוקן הסתימה שבמבוע העליון של הוי''ה,
דהיינו אות י' שהוא חכמה, ויתקיימו ל''ב שבלים

שבחכמה בשלימות להשפיע למטה,

ויתקיימו האותיות של השם הקדוש,

כולם בשלמות, דהיינו השם י''ה ו''ה,

שעד עתה לא היו בשלמות,

 

עד הזמן שיהיה נוזל וימשוך מבוע ההוא העליון שהוא י' בחיבור האותיות ה''ו שהם סוד בינה ותפארת, תוך ה' האחרונה, של הוי''ה שהיא הנקובא,

 

וזה הוא לסוף השלמות מאה וארבעים וארבע

שנה אחרות שישלימו, שהם סוד קל''ב,

בשלושים וי''ב השבטים שבנוקבא,

שהם ביחד מאה וארבעים וארבע שנים

קל''ב+ י''ב= קמ''ד שנים,

 

ויקצו שאר המתים שבארצות אחרות

דהיינו מתי חוץ לארץ,

 

שימצא כל זה במספר ח''ת.

(חודש תמוז מזל סרטן,)

שהם ב' פעמים קל''ב= רס''ד + קמ''ד=ת''ח

ויתישב העולם ויבושם,

ויעבור צד האחר מן העולם,

 

וה' תחתונה,שהיא הנקבא,

תתמלא מן מבוע העליון, שהיא י' של הוי''ה,

וסוד החכמה,  ותתעטר ותאיר בשלמות,

ואז כתוב: והיה אור הלבנה כאור החמה וגו',

 

עד שיהיה שבת לה',

ללקוט נפשות בתענוג הקדושה,

דהיינו להמשיך נפשות יתרות בסוד הזווג העליון,

 

ובכל אלך השביעי, שהוא כולו שבת,

וזה הוא ההתעוררות הרוחות הקדושים,

של עם ישראל להתלבש אחר השבת,

דהיינו אחר אלף הז', בגופות אחרים, קדושים,

להקרא קדושים,  שכתוב: ישעיה, ל'

והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו,

 עד כאן דברי סודות הסתומים,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

 

מאמר חכמה דעלמה קיימה עלה

הקדמת ספר הזהר עמוד נד'

........................

בראשית, רבי יודא אמר, מהו בראשית,

היינו בחכמה,  וזו היא חכמה,

שהעולם שהם סוד ז''א, עומד עליה,

להיכנס תוך סודות  הסתומים העליונים ,

דהיינו באורות הבינה,

 

וכאן נחקקו ששה קצוות הגדולים העליונים,

שהם ו''ק של  בינה שמהם יוצא הכל,

 

ומהםנעשה ששה מקורים ונחלים שהם

ו''ק של ז''א,  להביאם תוך הים הגדול, שהוא מלכות,

 

והיינו ברא שית, הרומז באותיות בראשית,

כי ששת הקצוות נבראו מכאן,

מי ברא אותם,

היינו אותו שלא נזכר, אותו הסתום שאינו ידוע,

שהוא ארך אנפין,(כתר)

 

ביאור הדברים,

יש ב' חכמות בעולם האצילות,

א') היא חכמה קדמה,  שהיא חכמה של

א''א הנקרא חכמה סתומה,

 

ב') היא חכמה של ל''ב נתיבות, שהיא בינה

העולה לראש ארך אנפין  ונעשית שמה חכמה

כדאילהשפיע אל הז''א,

 

וזה אמרו מאי בראשית, בחכמה,

כי ראשית, הוא שם החכמה,

אבל לא חכמה קדמה, של ארך אנפין,

 

אלא דא חכמה דעלמה קיימא עלה

היינו החכמה של ל''ב נתיבות,

דעלמה שהוא זו''ן, קיימה עלה,

 

שמקבל ממנה ומתקיים בה,

משא''כ החכמה של א''א עצמו,

אין ז''א יכול לקבל ממנה כלום,

ולא נברא העולם על ידה,

 

וע''כ בראשית ברא, הכוונה היא על החכמה

של ל''ב נתיבות, שהיא בינה החוזרת להיות חכמה,

ע''י עליתה לראש א''א,

 

כי בעת שהז'ו'ןהנקראים עולם מקבלים מן

החכמה של ל''ב נתיבות

הם עולים לאבא ואמא עלאין,

ואבא ואמא נקראים רזין סתימין עלאין,

 

שפירושו השגת המוחין,

ואומר דא חכמה, היא החכמה, של העולם

של זו''ן  קיימה עלה,

 

שע''י המוחין שמקבל ממנה,

זו''ן מתקיימים,  ועולים ע'ל ידה לרזין סתמין

שהם אבא ואמא עלאין,

 

ומלבשים אותם, דהיינו שהם נעשים כמוהם,

כי תחתון העולה לעליון נעשה כמוהו,

כי בראשית, נוטריקון בר''א שי''ת

ושית סיטרין, פירושו ו' קצוות,

 

ואומר, שבחכמה זו נחקקו ששה קצוות

רברבין עלאין,

שהכל נאצלים ויוצאים מהם, (בסוד תהילים ק''ד)

כולם בחכמה עשית,

 

כי החכמה  זו, פירושה, בינה שיצאה מראש דא''א,

בסוד אבא הוציא אמא לחוץ אודות הבנים,

ואבא עצמו אתתקן כעין זכר ונקבא,

 

השארת תגובה