תלמוד עשר ההספירות עץ החיים הסתכלות פנימית

תלמוד עשר הספירות

מרבנו יהודה ליב הלוי אשלג זצ"ל (מחבר פירוש "סולם" לספר הזוהר)

על עקרי חכמת הקבלה מהאר"י זצ"ל

מן הספרים: עץ חיים, מבוא שערים; ומשמונה השערים: שער הקדמות, שער מרשב"י, שער הכוונות וכו'. מחולק לששה עשר חלקים בסדר נכון מן הקל אל הכבד עם שני ביאורים מספיקים בצרוף שאלות ותשובות כראוי למתחילים, הנקראים

אור פנימי

ביאור מקומי לכל המלים והענינים, הקשים והסתומים שבדברי האריז"ל, המובאים בכל דף ודף, בפשטות ובבהירות רבה בצביונם הרוחני, שלמעלה ממקום וזמן וממקרים גשמיים ומקרבם לשכל של כל מעיין.

 

הסתכלות פנימית

ביאור הקפי לכל ענין וענין הנושא ונותן בהרחבה רבה, מישבו מנהלו ומקרבו אל הרעת להתקבל לכל מעיין בינוני המתקרב אל סף החכמה. מקומו בכל חלק אחרי דברי האריז"ל    ו"אור פנימי".

א) האורות אינם עומדים בסוד העיבור רק ז' חדשים, ואח"כ נגמרו להתתקן. והניצוצין נגמרים אחר ט' חדשים.
והכלים נגמרים אחר י"ב חדשים. ולכן תמצא ג' עיבורים שיש בעולם: זמן ז', וט', וי"ב. כנזכר

וצריכים לידע מ"ש הרב בע"ח שמ"ב פ"ג,

 

שאין בכל המדרגות של אבי"ע רק ג' כלים,

שהם כתר חכמה בינה,

אבל ז"א ונוקבא שכל מדרגה ומדרגה

נפרדו מהכלים פנימים

ונעשו למקיפים לכל מדרגה,

הנקרא לבוש והיכל,

או מקיפים של יושר ומקיפים של עגולים,

שמקיפים של יושר הם אור חיה,

ומקיפים של עגולים הם אור יחידה.

 

ע"שובספרי בית שער הכונות אות ט"ז. ונתבאר שם שענין זה של פירוד הכלים דז"א ונוקבא הפנימים להעשות למקיפים, יצא ונתחדש עם צמצום הב' הנ"ל,

דהיינו מפאת עלית המלכות למקום בינה:


הן בראש שנעשה שם הזווג וזו"ן של ראש אינם נכללים בקומת הזווג. והן בגוף, שמלכות המסיימת עלתה


במקום החזה, ששם נשלם קומת המדרגה.

 

הרי שמצמצום ב' ואילך יצאו בחינות ז"א ונוקבא

מכל קומה,

 ואינם משמשים עוד לכלים פנימים,

 ואז נעשו לכלים מקיפים של חיה יחידה,

 

כי בכלי דז"א תליא אור החיה, ובכלי דנוקבא תליא אור היחידה,


כנודע בערך ההפוך שבין הכלים לאורות נמצא שאין עוד רק ג' כלים כח"ב לבד, אשר בהם מתלבשים ג' אורות נר"ן.

.......

 

יש להבחין באלו ב' המקיפים הנ"ל 

 שיצאו עם צמצום הב', ב' הבחנות:

א', תכף עם פעולת הצמצום א

דהיינו עם עלית המלכות למקום בינה,

עוד טרם שנעשה הזווג בנקבי עינים ליציאת הקומה החדשה,

אשר אז נסתלקו האורות דפרצוף הישן הנקרא תנה"י דא"ק, כי מתוך עלית המלכות למקום בינה

לא נשאר בפרצוף רק ג' כלים כח"ב,

שבהם מתלבשים נר"ן. וב' האורות חיה יחידה

נסתלקו מפרצוף תנה"י הזה, 

אשר הם נעשו תכף לבחינת אורות מקיפים הנ"ל,

 הנקראים מקיף דיושר ומקיף דעיגולים.

 

והבחן הב' הוא,

 אחר יציאת הזווג במקום נקבי עינים

 שיצאה ונתפשטה משם קומה החדשה

הנקראת ע"ס דנקודים.

 כי מתוך שבאור העליון המתפשט לזווג דהכאה במקום העינים

יש שם ע"ס שלמות כח"ב זו"ן.

והנה הכלים לא יכלו לקבל מאור העליון רק ג' אורות נר"ן,

שנתלבשו בג' הכלים כח"ב שנשתיירו שם,

ואורות דחיה יחידה הוכרחו להשאר מבחוץ,

 וע"כ נעשו למקיפים דיושר ודעיגולים.

,,,,,,,,,,,,,,,