מאיפה הרצון לקבל שלנו מגיע, ואיך הוא מתעורר בתוכנו,

שורש הרצון  לקבל

בסוד אור פשוט,

מאיפה הרצון לקבל שלנו מגיע,

ואיך הוא מתעורר בתוכנו,

התפשטות מורה התעבות האור, יותר ממה שהיה בהמאציל,

דאם לא כן במה יצא האור ההוא מכלל מאציל,

להקרא בשם, התפשטות האור ממנו ולחוץ.

וענין התעבות הזו, היא דבר שינוי הצורה,

שקונה האור מפאת ביאתו לכלל נאצל, ) מלמדנו בזה,

אשר הכלים הם תולדות של האור עצמו,

 כי האור בדרך התפשטותו לקבלת הנאצל,

 יורד בד' בחינותחו"ב זו"נ,

עד שגורם בנאצל הרצון לקבל

אשר הרצון הזה שהוא בחי"ד,

הוא עיקר כלי של נאצל,

והוא עביות, שהשיג האור בדרך התפשטותו.

אמנם ג' הבחינות הראשונות, הנה רק גורמים,

הבירורים, שתתגלה בחינה ד'

\\\\\\\\\\\\\

 

כלומר כאן אנחנו מבנים שהרצון לקבל זה תולדה,

מה שהציק רוצה, או הרשע רוצה,

כלומר כל מה שאנחנו רוצים,

זה תולדה,  זה לא שאנחנו רוצים,

אלא  זה מה שהאור תבע בתוכנו,

 

יש אדם רוצה להיות מורה, אחד נגר, אחד

פוליטיקאי, אחד זמר, אדם שרוצה להיות עשיר,

יש אחר שרוצה להיות יותר עשיר,

 

וכל הרצונות הללו מאיפה הם באים?

זה בא באמת, בתור תולדה של האור,

 

ואנחנו כל המטרה שלנו ללמוד ולדעת

מה האור הוליד בתוכי,

כי אין אדם נותן אלא מה שיש בו,

 

וזה ההבדל בין האדם הרגיל שחיי בענף,

לבן אדם שלומד ומתחבר לשורש,

 

אדם שמחובר לענף, כמו בן מזל תאומים,

הוא אוחז באנף, הוא אוחז ברצון לקבל,

 

ואז עם מתעורר רצון לקבל יותר גדול,

הוא עוזב את הענף שלו, וקופץ לענף אחר,

תמיד הדשה של השכן ניראה לנו ירוק יותר,

 

אבל עם האדם מחובר לשורש,

הוא לא קופץ מענף לענף,

הוא כל הזמן מחפש להתחבר לרצון לקבל

שהאור הטביע בתוכו,

 

זה שני דברים שונים,

כי האור בדרך התפשטותו לקבלת הנאצל,

 יורד בד' בחינותחו"ב זו"נ,   עד שגורם בנאצל הרצון לקבל

אשר הרצון הזה שהוא בחי"ד,

הוא עיקר כלי של נאצל,

והוא עביות, שהשיג האור בדרך התפשטותו.

 

ואנחנו אומרים הכל בא מהאור,

גם מה שאני רוצה לקבל בא מהאור,

אפילו אותם הרצונות הלו רציונאליים והמשונים

גם הם באים מהאור,

 

אמנם ג' הבחינות הראשונות, הנה רק גורמים,

הבירורים, שתתגלה בחינה ד'

ועל אותם ד' בחינות נעבור אותם עוד פעם בקיצור,

 

איך שהאור הולך ומתפשט  לפי סדר העולמות,

שבהתפשטות הראשונה,

האור הוא אקטיבי, והכלי פסיבי,

וזה מתגבר בכלי להמשיך את ההתפשטות,

 

וזה התגברות א',

בהתגברות א' בסוף,  מתגבר בכלי

הרצון לתת, בכוח הכלי עצמו,

אז מתגלה אור חדש,   שזה אור של חסדים,

וזה נקרא התפשטות ב'

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,


 

אבל  התפשטות ב'

זה הכלי, או הרצון לקבל להשפיע,

מה הכלי יכול להשפיע?

אור של חסדים, נותן ונותן,

עד שהכלי מרגיש התרוקנות,

ומתעורר בו השתוקקות, למה?


לאותו אור ראשוני שהיה לו,

שזה אור החכמה, להתפשטות א',

,,,,,,,,,,,,,,,,,,

 

ואז יש לנו ברור ב'

שהכלי עכשיו, מתגבר בו

לא הרצון להשפיע,

כי רק הרצון לקבל,

בעקבות ההשתוקקות,

 

כי עכשיו הכלי יודע בדיוק מה הוא רוצה,

הוא רוצה את אותו אור החכמה

שהרגיש בהתחלה, וזה בחינה ד'

השלמה של הכלי, עם הכוח של הרצון לקבל

מכוח עצמו,

 

וזה הדבר שאנחנו עוברים כל הזמן,

רק מה.. בעולם שלנו  בגלל שיש זמן,

 

מה זה זמן,

זמן זה כמו חור שחור,

זמן סוד קו אמצעי, המסך,

זמן זה כמו חור השחור בחלל,

זמן עושה הפסקה,

 

לדוגמא: בעולם הרוחני, שאין שם זמן,   


הכול קורא, בו זמנית, עת ובעונה אחד,

או הכול קורא אחד אחרי השני, באותו המימד של הזמן,   


סיבה ומסובב,

 

בעולם שלנו מה זה זמן,

לדוגמא: מתחיל התפשטות א',

התגברות א', יכול לקראות אחרי 1000 שנה,

או חמש מאוד שנה,

 

בניתים לדוגמא: היקום 1000 שנה עומד,

לא משתנה ולא מתחדש כלום ביקום,

כמובן יחסית לאותו הבן אדם, ולא    באופן כללי כמובן,

 

ואז האדם אחרי כמה וכמה גלגולים, שעובר

1000 שנה, שהאדם נולד,

ואז מתחיל התגברות א', וזה יכול להמשיך

כמה זמן, ופתאום הפסקה, עוברים עוד

500 שנה, לגבי אותו הבן אדם,

הוא לא התפתח, ואז עובר עוד גלגולים

עד לאחר 500 שנה, אדם נולד,

 

אז מתחיל התפשטות ב',

ובין התפשטות ב' להתגברות ב'

יכול לקחת עוד 500- עד 1000 שנה,

עד שעוד פעם מתעורר הרצון לקבל,

 

לכן עוברים כמה אלפי שנים, נולדים ומתים

ועוברים כמה וכמה גלגולים,

עד שמבנים מה אנחנו רוצים,

 

אבל בניתים אנחנו הפסדנו זמן של כמה

אלפי שנים, ובזבזנו את הזמן,

נפלנו לאותו בור או החור השחור,

ששם כלום לא מתקיים, כל הרצונות שם קורסים,

אין קיום ,

 

מה יכול להיות בתוך עולם חי מסביבנו

שיש בו מקום שמתקיים על אי קיום?

שבחור השחור כל מה שנכנס פנימה נבלע וקורס,

 

לגבינו הזמן הוא החרך,

אבל בהסתכלות מהעולם העליון על העולם

התחתון הפיזי שלנו,

הזמן הוא כמו חור שחור, או בור שחור,

ששם אפילו הזמן קורס ואינו פועל,

 

וזה נחשב מבחינה רוחנית,

שאנחנו מבזבזים את הזמן,

ואז הזמן נעלם לנו, אדם צעיר,מגלה פתאום

שהוא הזדקן, אומר אך עברו החיים מהר,

וזה העולם שלנו,

 

מה זה עולם,??? העלם,

הזמן נעלם, וכולנו כל הזמן לחוצים בזמן,

למה?? כי כולנו מרגשים שהזמן הולך ונעלם,

 

ושנעלם הזמן אז גם אנחנו נעלמים מהעולם,

ועבורנו, גם העולם נעלם,

 

כל זה יכול להשתנות בדורנו,

עם אנחנו נעשה את העבודה הרוחנית האמתית,

ואז אנחנו מצמצמים את הזמן,

את הפער של החור השחור,

 

ואז אנחנו עובדים עם הזמן הקוסמי,

מגיע בחינה א'  מיד צמצום, על ההתפשטות,

מיד מעברים דרך מסכים, דרך הצמצום,

עוברים לבחינה ב', התגברות והתפשטות,

מיד צמצום,

כך בחינה ג' מיד צמצום,

עד בחינה ד', וזה הסוד של הצמצום,

 

לצמצם את הפער של הזמן,

אז מה שקורא, אין העלם של האור,

שזה הצמצום, שהאדם מיד מגלה את האור,

 

כי כל המטרה של הצמצום,

זה על מנת להגיע לגמר התיקון,

 

ועם אנחנו פועלים עם המודעות של הצמצום,

אנחנו בעצם מצמצמים את הפער של הזמן,

 

ואז אנחנו מצמצמים, ומדבקים את כל ד' השלבים,

תוך זמן קצר של 10 שנים,

אנחנו עוברים ד' בחינות, ומגעים

סוף סוף לרצון לקבל האמתי שלנו,

 

נו באמת מה זה עשר שנים יחסית

ל500 או 1000 שנה,

אפשר ליראות את זה מסביבנו על האנשים,

 

יש אנשים מיום שנולדו, חיים אותה אורך חיים

עם אותו מקצוע,

שומרים את מסורת האבות הקדמונים שלהם,

חיים עם אותם המנהגים, במסגרת הנפש,

אפילו לא התפתח לנפש שכלית,

או למעלה של רוח,

 

 

יש אנשים במסגרת הרוח,

שמכה כל הזמן על הנפש,

כי נפש, מלשון מנוחה ונופש,

הנפש הוא כל הזמן רוצה את הקיים ולא להשתנות,

כך אפשר ליראות על הדת החרדית הקיצונית,

שומרים את הקיים באדיקות, במשך מאות שנים,

ולא מוכנים להשתנות יחד עם היקום,

 

ויש אנשים, אנחנו רואים תוך זמן קצר

כל הזמן משתנים, מחלפים מקצוע,

אורך חיים, פעם היה פועל בניין,

פתאום נהיה קבלן בניין, ואז לאחר זמן,

לומד קבלה ומלמד קבלה, מעברים,

 

וזה מה שאנחנו בדור שלנו צרכים לעשות,

וזה הכוח של הצמצום בעולם שלנו,

 

שאנחנו מצמצמים את הפער של הזמן,

ומדבקים את הפער של ההשתלשלות של

ההתפתחות בתוכנו, כמה שיותר מהר,

על מנת שנגיע סוף סוף לתכלית,

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

השארת תגובה