ודע כי אע"פ
שביארנו כי ביום
ר"ח המלכות' היא העולה
הנה גם הת"ת
צריך לעלות כדי שיהיה שניהם שוים בעת הזווג
אבל כונת העליה היא עליה בלבד
וז"ס הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח
שהו' בחי' הבינה
שהיא על הת"ת
בסוד ציור אות ה' שהוא ד' על ו':
הכוונות שיכוין האדם בליל ר"ח
הנה נתבאר אצלנו כי בליל
החול יכוין האדם תמיד
אחר חצות לילה לזכך
נשמתו ע"י הכונה הזו
שיכוין לשלב ולחבר ארבע הויות של
ע''ב "ס''ג
מ"ה ב''ן
עם ארבע שמות אהיה
שניהם דיודין
ואחד דאלפין ואחד דההין.
גם נתבאר שם שיכוין ביום
ראשון מהשבוע בהויה של ס"ג
בשם אל שדי שבבריאה
וביום ב' בהויה של מ"ה ובשם
אל ידוד שביצירה
וביום ג' בהויה של ב"ן ובשם
אל אדני שבעשיה.
וביום ד' יכוין כמו ביום שלישי
בהויה דב"ן ובשם
אל אדני שבעשיה
וביום חמישי כמו ביום שני
בהויה דמ"ה ובשם
אל ידוד שביצירה
וביום ששי כמו ביום ראשון. מהשבוע
בהויה דס"ג בשם אל שדי שבבריאה
ואמנם בליל ר"ח
לא תכוין בכונה הנז"ל
אבל תכוין כוונה זו שנכתוב והוא כי
הנה עתה יש מעלה אחרת יתירה
ולכן תכוין באלו השמות שם
אלף למד אדני, = נר
ותכוין שהם עשרה אותיות והם
בגי' נ"ר שהוא חיבור
יהו"ה אהיה
יהו"ה אלקים
יהו"ה אדני.
ואמנם עשרה אותיות אלו תכוין
בניקודים
אלו שהם ארבע אותיות ראשונות
תנקדם בארבע מיני נקודות שהם
בכתר ובחכמה ובינה וחסד
שהם קמץ באלף
ותכוין בספירת הכתר.
ופתח בל'
ותכוין בספי' החכמה.
וצירי בפ'
ותכוין בספי' הבינה.
וסגול בל'
ותכוין בספי' החסד.
אח"כ תחזור עד"ז ממש
לנקד ארבע אותיות השניות והם
מ"ד אד
ותכוין שהם בנקוד
קמץ בכתר
ופתח בחכמה
וצירי בבינה
וסגול בחסד
אח"כ בשני אותיות האחרונות
שהם נ"י תנקדם
הא' בקמץ וכתר
והשניה בפתח וחכמה.
וביום ר"ח
יכוין האדם בכל שמות היום והלילה
ובפרט כשמזכיר יעלה ויבא בפיו
ביום ר"ח הזה יכוין אל שם שדי
במילואו
שהוא בגי' ראש חדש ע"ה
שהם תתי"ד
ותנקד כל אותיותיו בקמץ
כזה שין דלת יוד
גם תכוין כונה ב' והיא כי ר' של ראש
הוא ריבוע אחורים
א
אל
אלה
אלה''י
אלה''ים סך הכל ר'
של שם אלקים שהוא בגי' ר'
וש' של ראש הוא אלקים
במילוי יודין
אלף למד ה''י יוד מם = ש'
ואות א' של ראש הוא
כוללת שם אלקים
ומלת חדש היא בגי' שני
שמות אהי"ה דיודין והוא קס"א ודההין קנ"א שהם חדש בגי':
אלפ ה''י יוד ה''י =קס''א
אלפ ה''ה יוד ה''ה =קנ''א