שבת זכור

.............

עורך ומגיש. רבי דוד קורן,

קרן אור ללימודי הקבלה    ז' באדר ב' ה"תשפ"ב.

.......::::::::::::::::........

המפטיר לפרשת זכור הוא בספר דברים בפרשת כי תצא:

פרשה זכור.  הנקראת בשבת שלפני פורים

 וכוללת את פרשת עמלק

 

נאמר חנוך לנער על פי דרכו,

איזה דרך. על פי חנוך. שתיקן את חטא האדם הראשון,

חנוך  אביו של מתושלך.

על חנוך נאמר... ויתהלך חנוך את  האלה"ים.

לאחר שהוליד את מתושלך, ובנים ובנות.

חי 365 שנה.

 

נאמר ויתהלך חנוך את האלהים  ואיננו

כי לקח אותו האלהים,

כי חנוך הצליח לתקן הראשון את חטא האדם הראשון,

 

הבן שלו מתושלך הוליד את למך. 

ולמך אבא של נח,

מתושלך חי 939 שנים 9 שנים יותר מהאדם הראשון,

 

מי זה למ"ך אותיות מלך

זה המלך הראשון בישראל שאול,

ושאול המלך הוא הגלגול של למ"ך.

...................

עולמנו נקרא עץ הדעת טוב ורע,

עולם הפיצול  של ספק

אדם כל החיים תטלבת ללכת

או ימינה או שמואלה

או קדימה או אחורה,

..............

תפקידו של הנחש שפיתה את חוה

לתת לנו עצות.

כי הוא לא יכול לקבל אור,

רק האדם יכול לקבל אור,

 

מכיון שהוא שולט על המלכות של המלכות

שזה עולם הקליפה,  הוא מקבל את האור דרך האדם,

 

 

הרצון לקבל נקרא עפר הבריאה,

ולא החומר המוחשי הגשמי,

תתקלח)   וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה.

 

עפר הוא ולא חומר. כמ"ש, כי עפר אתה ואל עפר תשוב.

 

אחר שחטא, כתוב בנחש, ועפר תאכל כל ימי חייך.

 

עפר זהו האדם, שכתוב בו, כי עפר אתה.

 

ע"כ כתוב עפר, ולא כתוב אדמה או חומר.

וכתוב, ונחש, עפר לחמו.

תתקלט)   עד שיתעורר הקב"ה, ויבער את רוח הטומאה מהעולם. כמ"ש, בילע המוות לנצח. ויקום העפר ההוא לתחייה, ויעורר אותו לשמוח בעולם. שכתוב, הָקיצו ורַננו שוכני עפר.

 

 

תתק"מ)  אבל הצד שרכב על הנחש,

נתן לו כוח לשלוט ולפתות ולהסית.

 

הרוכב עליו הוא הזכר של הנחש,

כי הזכר שולט על הנקבה ונותן בה כוח.

 

השמש והלבנה, זו"ן, משמשים כאחד ואינם נפרדים,

 

כך חושך ואפלה משמשים כאחד.

הזכר של הנחש, חושך. והיא, הנקבה, אפלה.

כמ"ש, ויהי חושך אפלה. חושך וערפל.

כי יש חושך זכר, ויש חושך נקבה.

....................

האור מגיע לעולמנו דרך ז"א עץ החיים

שנקראת תורה,

כל האור של העולם מגיע מהתורה,

 

שבט יישכר בן יעקב שהוא בחיר האבות,

גלגול של האדם הראון,

יששכר שהוא שולט על מזל אריה,

הכוכב שמש  שהוא ז"א,

 וכל שבט יששכר היו לומדים רק תורה

ושבט זבולון היו תומכים בהם כלכלית,

ויששכר בא בגלגול בשמואל הנביא,

עוד נגיע לזה בהמשך, על סוד עמלק

 

מי הוא עמלק

מהוא הכוח הזה

מעין הופיע,

עמלק הוא חיבור בין שתי קוסמים

של עבודה זרה, של כישוף.  מדור מגדל בבל,

אותיות עמ.  מבלעם. כוחו  בפה,

ואותיות לק,  מבלק בן ציפור. כוחו בידים.

צירוף אותיות עמ+ לק. עמלק – בבל.

...............

פרשת נח בראשית יא'  ד')

ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל

וראשו בשמים,  ונעשה לנו שם.

בסוד אלא אנשי השם, להדר את שמם,

פן נפוץ על פני כל הארץ,

וירד הוי"ה לראת את העיר ואת המגדל

אשר בנו בני האדם,

הרי כל דור האדם נשמד במבול,

 

עפר  אבק ויעבק עמו עד עלות השחר,

כי כל הכוח של הקליפה זה החושך הלילה,

והם פועלים מתוך החושך והאפלה.

הזכר של הנחש, חושך. והיא, הנקבה, אפלה

והם פועלים דרך המחשבה שלנו,

 

בסוד ויזית יעקב עדשים,

מלחמת גוג ומגוג, היגוי ומחשבה,

עמלק ההגיגי המן ההגיגי, שהוא יצר הרע

שנקרא קץ כל בשר.

קץ שם לחושך ולכל  תכלית הוא חוקר,

 

תפקידם בעולמנו טוב ורע,

להראות לו את כל החושך והסבל

בעולמנו, עץ הדעת טוב ורע,

ולתת לנו פיתויים, ועצות,

 

"זכור את אשר עשה לך עמלק,

בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך

ויזנב בך כל הנחשלים אחריך,

 

 ואתה עייף ויגע, ולא ירא אלוהים.

 

והיה בהניח ה' אלוהיך לך מכל אויביך מסביב,

בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה,

 

תמחה את זכר עמלק, מתחת השמים.

לא תשכח."

רובנו חיים בעולם הזה באי ודאות גמורה,

על כל דבר יש לנו ספק,

היש, מזל,  או איןמזל,

 

היש, הצלחה או אין הצלחכה

היש,  ברכה  או אין ברכה,

 

היש, או אין,  זה ספק,

תמיד שיש ספק זה אדם מתחבר לעמלק,

לנחש לפיתוי הנחש,

 

היש,   או אין, האדם המאויש תמיד,

 

האור של מחשבת הבריאה להנות לנבראים,

וכאן בעולמנו המבולבל האדם סובל

חי בספק ואי ודאות

 

הנחש שהוא היועץ של האדם הנקרא יצר הרע,

אומר לו תחזור בתשובה,

בחר בטב והנאה. ותברח מהרע,

 

לך תלמד תורה שם כל האור של ההנאה והאושר,

 

אבל במלכות של עולם עץ הדעת הטוב והרע נמצאים יחד

הם חבוקים ירדו לעולם שלנו.

 

הטוב זה האור, הנשמה.

הרע זה הכלי של הנחש. הגוף

 

בעולמנו אם האדם מפריד בין טוב ורע

הוא מפריד בין האור והכלי,

 

ואין אור בלי הכלי,

ואז האדם מחניס את עצמו לאיסורים,

כמו בית סוהר,

שאין האדם יכול להתיר את עצמו מבית יסורים

אלה מישהוא מבחוץ צריך להתיר אותו

כמו שאדם חולה. נכנס לבית האסורים של המלך,

צריך רופה חכם על מנת לתת לא את התרופות,

...............

 

היש או אין,  מתחיל השורש של החיים שלנו

החטא של האדם וחוה עם הנחש,

וזה רודף אותנו עד היום, עד שנחה את זרע עמלק ממוחינו וחיינו,

 

בראשית ג'  י"א עד י"ג)

יא וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ 

יב וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י

הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָֽאֹכֵֽל׃ 

 

יג וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָֽאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית

 וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָֽאֹכֵֽל׃ יד

 וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒

אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה

עַל־גְּחֹֽנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

......................

ספר שמות פרשת בשלח, יז

 ז וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, מַסָּה וּמְרִיבָה:  עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

וְעַל נַסֹּתָם אֶת-יְהוָה לֵאמֹר,

הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-איִן.

ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים.

.....................

ספר במדבר פרשת שלח לך, יג  כ'

{כ} וּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם-רָזָ֗ה

הֲיֵֽשׁ-בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם-אַ֔יִן ו

ְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ

.....................

שמואל א'

א)  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ עַל־עַמּוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה׃

 

ב) כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם׃

 

ג) עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כָּל

אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד־אִשָּׁה

מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד־שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר׃

 

ח'  וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ־עֲמָלֵק חָי

וְאֶת כָּל־הָעָם הֶחֱרִים לְפִי־חָרֶב׃

 

 

וט'  ויַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל־הַכָּרִים וְעַל־כָּל־הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ׃(י)

 

י' וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל לֵאמֹר׃

 

1. (יא)

נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי־שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת־דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל־יְהוָה כָּל־הַלָּיְלָה׃

 

2. (יב)

וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא־שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל׃

 

יג )

וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל בָּרוּךְ אַתָּה לַיהוָה הֲקִימֹתִי אֶת־דְּבַר יְהוָה׃

 

3. (יד)

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וּמֶה קוֹל־ הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי

 וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׃

 

4. (טו)

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם אֲשֶׁר חָמַל הָעָם

 עַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ

וְאֶת ־הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ׃

 

 

 

שאול לא קיים את מחיית עמלק בצורה מלאה, החייה את מלך עמלק והעם לקח משלל הבהמה. שמואל אומר אל שאול: כי מאסתה את דבר ה', וימאסך ה', מהיות מלך על ישראל.
עונשו של עמלק, הוא החמור שבעונשים. ושואל אברבנאל:

 

 

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלַי הַלָּיְלָה ויאמרו [וַיֹּאמֶר] לוֹ דַּבֵּר׃

 

 

וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל־בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל׃

 

 

וְלֹא־יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד־יוֹם מוֹתוֹ כִּי־הִתְאַבֵּל שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל וַיהוָה נִחָם

כִּי הִמְלִיךְ אֶת שָׁאוּל עַל־ שְׂרָאֵל׃

.................

400 שנה לאחר חורבן בית ראשון

שאול המלך מתגלגל במורדכאי היהודי הת"ך,

ומזרע עמלך מאז נולדו  עד המן ההגיגי, בשושן,

המדן שבפרס ומדאי,

...................

אומר ה' אל משה:

כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע

כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.

ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' ניסי.

 ויאמר כי יד על כס יה

 מלחמה לה' בעמלק מדור דור.

........חג פורים שמח, באהבה. רבי דוד קורן........

קרן אור ללימודי הקבלה