סודות הזוהר. ואלה שמות בני ישראל. סוד י"ב המזלות והשבטים,

ואלה שמות בני ישראל.

פרשת שמות מהזוהר,

.....:::::::::::......

מאמר: ואלה שמות בני ישראל

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,                קרן אור ללימודי הקבלה

.......:::::::.......

א) ואלה שמות בני ישראל וגו'.  הוקשה לו, שכתוב, מתחילה

בישראל  וגומר ביעקב, וכן מה עניין גלות מצרים בפנמיות,

ועל זה מביא הכתוב,  והמשכילים יזהירו וגו',

שעם ביאור הכתוב, יובנו השאלות הנ''ל.

 

 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע.

והמשכילים, הם  אותם המסתכלים בסוד החכמה,

כלומר, אותם  שהשיגו  סוד החכמה,

 

כי חכמה מכונה אור העיניים, והשגתה מכונה הסתכלות.

יזהירו, הוקשה לו למה לא כתוב, יאירו?

ואומר, שפירושו, שמאירים ומתנוצצים בזיווה של החכמה העליונה.

 

 כי עצם חכמה עליונה אינם יכולים להשיג,

אלא רק מבינה שחזרה להיות חכמה,

 על ידי  חזרתה לראש א"א, שזה נחשב רק לזיו חכמה העליונה, שנבחן רק לזוהר, ולא עצם אור החכמה.

 

וע"כ נאמר, יזהירו, ולא נאמר, יאירו.

כזוהר, פירושו:  ההארה וההתנוצצות של הנהר היוצא מעדן,

שהם סוד בינה הנ''ל, שיצאה מראש של א"א, (ארך אנפין)

שהוא  חכמה,  הנקראת עדן,

 

שבחזרתה לראש א"א, (ארך אנפין) , נעשתה לחכמה.

 וחכמה זו שבה נבחנת רק לזיו החכמה.כנ''ל,

וע"כ נאמר עליה כזוהר, שהיא לשון זיו.

................

וזה הוא סוד הסתום שנקרא רקיע,

שהם סוד המסך של צמצום ב',

המוצאי את בינה לחוץ מראש של א''א

ע"י חזרתו למטה, למקום המלכות של ראש א"א.

( כמו שנאמר בהקדמת ספר הזוהר, ראה סוד הצמצום מבוא שעור ב' של רבי דוד קורן)

 

זה מה שאומר הכתוב, כזוהר הרקיע, הם הכלים והמוחין,

המתגלים ע"י הרקיע.

כי בו נמצאים הכוכבים, ג"ר של מוחין. והמזלות,

שהם סוד  ו"ק של מוחין. והשמש, ז"א. והלבנה, הנוקבא.

 

וכל אלו נרות המאירים, שהם כל האורות שבבי"ע.

 כי כל האורות שב ד' עולמות אבי"ע, הם יוצאים על המסך של

צמצום ב, שנקרא רקיע.

.........................

 

מאמר: ואלה שמות,

..............

ב) הזוהר של רקיע הזה, מאיר בהארתו על הגן, שהוא המלכות.

 ועץ החיים, תפארת, עומד באמצע הגן, דהיינו, בקו האמצעי,

וענפיו,  דהיינו ספירותיו, מכסים על כל הצורות שהם הנפשות,

 ואילנות, שהן הרוחות,

 וּבְּשׂמים שהם הנשמות שבגן, בכלים ישרים,

 

כלומר שמתוקנים בג' הקווים. ימן שמאל ואמצע,

ובצילו מסתופפות, כל חיות השדה, מלאכים החיצוניים,

 וכל עוף השמים, דהיינו מלאכים הפנימיים. ישבו תחת ענפיו.

 

 

ג) זוהר הפירות של האילן, שהם הנשמות הנולדות ממנו,

נותן חיים לכל. קיומו הוא לעולם ולעולמי עולמים.

צד האחר של הטומאה אינו שׁורה בו,

שאין לסטרא אחרא שום יניקה בעץ החיים, ז"א

 

בגדלות, אלא צד הקדושה בלבד.

אשרי חלקם של הטועמים ממנו,

שהם חיים לעולם ולעולמי עולמים.

כמ"ש, ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם.

הם נקראים משכילים, וזוכים בחיים בעולם הזה ובעולם הבא.

ד) זהר אילן הזה, ז"א, מתנשא למעלה לישסו"ת (ישראל סבא ותבונה)

ולמעלה, לאבא ו"אמא. כשמתנשא לישסו"ת, שהם בינה.

חמש מאות פרסאות הילוכו, כי מקבל חג"ת נ"ה מבינה,

שספירותיה מאות.

 

אבל יסוד אין לה, כי אמא עד הוד התפשטותה.

 וכשמתנשא לאבא ו"אמא, שמאיר בהם הארת עתיק, (כתר)

הוא שישים ריבוא בהתפשטותו, שמתפשט בו היסוד

ומקבל חג"ת נה"י מהארת עתיק, שספירותיו, כל אחת, מאה אלף.

 וע"כ הוא שישים ריבוא.

 

באילן הזה נמצאת הארה אחת, שהיא מלכות שבגופו.

 שכל הצבעים, לבן אדום ירוק, שהם סוד, אורות חג"ת, נמצאים בה.

אלו הצבעים עולים באור ישיר  ויורדים באור חוזר.

 ואינם מתיישבים במקום אחר, חוץ מבאילן הזה, כי הוא קו אמצעי.

......

ה) כשהאורות יוצאים מן האילן,

להֵראות בתוך הזוהר שאינו מאיר, שהוא המלכות

 הכוללת שבחינת מחזה ולמטה של ז"א,

שבה עצמה יש זו"ן, שהם זו"ן הקטנים, הנקראים יעקב ורחל.

האורות פעם מתישבים, ופעם אינם מתישבים בה.

 

נמצאים ואינם נמצאים.

משום שאינם מתישבים במקום אחר, חוץ מבאילן הזה,

שהוא מחזה ומעלה של ז"א, הנקרא ישראל.

 

מאילן הזה יוצאים י"ב שבטים, שתחומיהם בו,

שהם י"ב אורות, המכונים י"ב גבולי אלכסון.

 והם ירדו בזוהר הזה שאינו מאיר לתוך גלות מצרים,

בכמה מחנות עליונים. זה  שנאמר,, ואלה שמות וגו'.

 

 

כי עכשיו מובן היטב, מה שהכתוב מתחיל בישראל,  דהיינו

דהיינו, ואלה שמות בני ישראל.

משום ששורש אורות של י"ב השבטים באים מן האילן,

 הנקרא ישראל, מחזה ולמעלה של ז"א.

 

וכן מה שגומר ביעקב, שאומר, הבאים מצריימה את יעקב,

 כי עברו מבחינת ישראל, לבחינת יעקב שמחזה ולמטה של ז"א,

ששם י"ב אורות של השבטים אינם יכולים להתישב.

וכמ"ש, הבאים מצריימה, לשון מֵצֵר, וע"כ שלטו בהם המצרים.

............

השארת תגובה