סודות הזוהר. ואלה שמות בני ישראל. סוד י"ב המזלות והשבטים,

מאמר: ויקם מלך חדש על מצרים.

.....................

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.        קרן אור ללימודי הקבלה.

.......................

 

עה) ויקם מלך חדש על מצרים.

 

בספרו של רב המנונא סבא, כתוב כך,

מהו שכתוב ויקום מלך חדש על מצרים, בוא וראה,

 

כל העמים שבעולם וכל המלכים שבעולם,

לא נתחזקו בממשלתם אלא בשביל ישראל.

 

מצרים לא היו שולטים על כל העולם,

עד שבאו ישראל ונכנסו שם בגלות.

 אז נתגברו על כל העמים שבעולם.

 

בבל לא נתחזק על כל העמים שבעולם,

 אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם.

 

אֱדום לא נתחזקו על כל העמים שבעולם,

אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם.

 

כי העמים האלו היו בשפלות בין שאר העמים,

והיו ירודים מכולם, ובשביל ישראל נתחזקו .

 

עו) מצרים היו שפלים מכל העמים. עבדים ממש נקראים,

כי המצרים היו שפלים מכל העמים.

 

בבל היו שפלים, כמ"ש, הן ארץ כשדים זה העם לא היה.

 

 

אֱדוֹם היו שפלים, שכתוב, הנה קטן נתתיך בגויים בזוי אתה מאד .

 

עז) וכולם אינם מקבלים תוקף אלא בשביל ישראל.

 כי כשישראל בגלות אצלם,

הם מתחזקים מיד על כל העמים שבעולם.

 

משום שישראל בלבדם הם כנגד כל העמים שבעולם.

 

 כשנכנסו ישראל בגלות מצרים, מיד הייתה קימה למצרים, ונתחזקה ממשלתם למעלה מכל העמים,

 שכתוב, ויקם מלך חדש על מצרים.

 

ויקם, פירושו קימה הייתה להם,

שנתחזק וקם אותו מלאך הממונה לממשלת מצרים,

 

וניתן לו תוקף וממשלה על כל הממונים של שאר העמים.

 

 

כי מתחילה ניתן ממשלה לאותו הממונה של מעלה,

ואחר כך לעם שלו של מטה.

 

 ומשום זה אומר הכתוב, ויקם מלך חדש על מצרים.

זהו הממונה שלהם, חדש היה,

 כי עד היום הזה לא היה לו ממשלה על שאר העמים,

 

ועתה הוקם למשול על כל העמים שבעולם.

 

 ואז נתקיים, תחת שלוש רגזה ארץ,

 

תחת עבד כי ימלוך. כי המצרים היו עבדים .

 

עח) רבי חחיא אמר: שלושים יום טרם שבא תוקף לעם בארץ,

או מטרם שבא משבר לעם בארץ,

מכריזים דבר זה בעולם.

 

 ולפעמים נמסר הדבר בפי הילד.

 ולפעמים לאנשים האלו שאין בהם דעת.

ולפעמים נמסר הדבר בפי העופות והם מכריזים בעולם,

 

 ואין מי שיקשיב אֲליהם.

 

 וכשהעם צדיקים, נמסר דבר ההוא אל

הראשים צדיקי העולם,

כדי שיודיעו לעם וישובו לאדונם.

ואם העם אינם צדיקים, הוא כמו שאמרנו .

 

עט) רבי אלעזר היה יושב ביום אחד בשער העיר לוד,

והיה יושב עמו רבי אבא ורבי יהודה ורבי יוסי,

אמר רבי יוסי, אומר לכם מה שראיתי ביום הזה בבוקר,

 

קמתי לאור היום, ראיתי עוף אחד, היינו מלאך, שהיה מעופף,

הֵרים את עצמו למעלה שלוש פעמים,

 והשפיל עצמו למטה פעם אחת.

 

 והיה אומר עליונים עליונים, ביום הזה פורחים רקיעים,

 שהמדרגות משיגים הג"ר שלהן ע"י פריחת הרקיע,

כמ"ש, מגדל הפורח באוויר.

 

שלושה ממונים זקופים מושלים על הארץ.

אחד יושב ואינו יושב,

שגם הוא רוצה לעמוד ולא לשבת,

העבירו אותו באש דולק,

 

 מעבירים את קיומו ומעבירים ממשלתו.

 

 ושלושה עמודים מושלים עליונים עומדים על העולם.

 

עוף, מלאך המשמש לזיווג זו"ן.

 

 כמ"ש, ועוף השמים יוליך את הקול.

 

 וקומת הזיווג שנמשך מזו"ן בג' קווים,

שנקראים חג"ת של ז"א, שהוא ימין.

 

 וגם הנוקבא מקבלת חג"ת הללו מז"א בזיווג.

אבל בחינתה עצמה, שהיא שמאל,

שדרכו להאיר ממעלה למטה, הוא חושך ואינו מאיר כלום,

 

 שזהו, שהנוקבא אין לה מעצמה כלום,

רק מה שנותן לה בעלה ז"א.

 

קבלת האור מז"א נקראת בוקר ואור היום.

 

המלאך המשמש לזיווג ז"א ונוקבא, רומז,

שרק ג' קווים של ז"א, חג"ת,

 המה המאירים בהארת חכמה,

 

מפני שז"א הוא ימין. אבל קו שמאל שבנוקבא,

שדרכו להאיר ממעלה למטה, הוא שפל שאינו מאיר.

 

ושאמר עליונים עליונים, ביום הזה,

הוא באור ז"א, שנקרא יום, פורחים רקיעים,

 הוא שהרקיעים מגלים הארת החכמה,

 בסוד הפריחה באוויר. ולא בנוקבא, שהיא שמאל,

 

 וע"כ רק ג' ממונים הנמשכים מחג"ת,

 הם שולטים על הארץ.

וממונה אחד, הנמשך מעצם הנוקבא, השמאל,

 הוא צריך לֵישֵב, למַעט קומתו,

בְדרך משל אל אדם היושב המְמַעט שליש קומתו,

 

הג"ר, שלא ימשיך אותם ממעלה למטה.

וכיוון שהוא אינו רוצה לשבת,

אלא להקים קומת הג"ר שלו,

הנמשכת ממעלה למטה,

 

ע"כ העבירו אותו באש דולק ונעבר קיומו ונעבר ממשלתו,

 

ונמצא שרק שלושה עמודים מושלים עליונים עומדים על העולם,

אלו הנמשכים מחג"ת בלבד.

 

פ) השלכתי גוש עפר לאותו העוף, ואמרתי לו,

עוף עוף, אמור לי,

שלושה הנמצאים ממונים והאחד שהעבירו ממשלתו, מי הם?

 

השליך לי שלושה חיצים אלו מכנף הימני, מז"א,

ואחד הזה משמאל, מנוקבא, ואיני יודע לְמה הוא רומז.

כלומר, איני יודע החידוש שרצה ללמדני .

 

פא) לקח אותם החיצים רבי אלעזר, והורידם אל נחיריו.

ויצא דם מנחיריו, הרומז לדינים בגוון אדום.

 

אמר, ודאי שלושה שליטים בעמים, עומדים בעיר רומי בארץ,

 משום שנמשכים מחג"ת של ז"א,

ועתידים לגזור גזירות רעות על ישראל מצד הרומיים.

 

כלומר, מצד הפגם שישראל פגמו בחג"ת,

 

ונתנו כוח אל הרומיים, להחריב את ביהמ"ק

ולגזור גזירות רעות.

 

לקח אותו החץ, שהעוף השליך מכנף השמאלי,

הריח בו, ויצא אש שחור ממנו, צבע השמאל, המיוחד לנוקבא,

שאינו נכלל בג' גווני הקשת,

 לבן אדום ירוק, הבאים מג' הקווים חג"ת, ואין בהם שחור.

 

אמר, שהסירו את ממשלת המצרים,

 הממשיכים אור השמאל ממעלה למטה.

 

 ועתיד מלך אחד רומי לעבור בכל ארץ מצרים,

ולמנות במצרים שרים ובעלי מלחמה, והורס בניינים,

שנבנו ונמשכו מצד השמאל, ובונה הריסות, שנהרסו,

 מטעם שהם מימין, שאין למצרים חפץ בהם.

 

זרק אותם החיצים לארץ, היינו,

 שהמשיך את הארתם ממעלה למטה.

 נפלו ג' החיצים על האחד שמצד השמאל,

 ואותו שמצד שמאל נשרף, וג' החיצים שמצד ימין נתקיימו.

 

 כי הארת הימין אפשר להמשיכו ממעלה למטה,

 ועשה זה כדי שיבָחנו באמיתיות רמזי העוף .

 

פב) בעוד שהיו יושבים, עבר ילד אחד והיה קורא מַשׂא מצרים,

הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים.

 עבר השני חברו, ואמר, וארץ מצרים תהיה שממה.

עבר השלישי חברו, ואמר, ואבדה חכמת מצרים.

 

 ראו את החץ שמכנף השמאל, כי הוא נשרף,

 

ושלושה חיצים האחרים, שהיו עליו לא נשרפו .

 

פג) החץ הזה של העוף, וזה של הילדים, הכל דבר אחד הם.

 שגם הילדים בפסוקים שלהם אמרו,

 שמצרים, קו השמאל המאיר ממעלה למטה,

 עתיד להיות שממה ועתיד להיאבד.

 

 והכל נבואה עליונה היא, שניתנה לעופות ולילדים.

 

 ורצה הקב"ה להראות אותנו סתרים העליונים שהוא עושה, שְלחם אלינו, כמ"ש, כי לא יעשה ה' אלקים דבר,

 כי אם גָלה סודו אל עבדיו הנביאים .

 

פד) חכמים, חשובים יותר מנביאים בכל זמן.

כי נביאים, פעמים שׁורה עליהם רוח הקודש ופעמים לא.

 

וחכמים לא הוסר מהם רוח הקודש אף רגע אחד,

 והם יודעים מה למעלה ולמטה, ואינם צריכים לגלות.

הכל הוא חכמה, וחכמת רבי אלעזר עולה על כולם.

 

אם לא חכמים, לא ידעו אנשים תורה מה היא,

 ומה הן המצוות של ריבון העולם,

ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה .

 

פה) אמר רבי יצחק, כשמביא הקב"ה דין על עם,

 מתחילה עושה דין בממונה, הממונה עליהם למעלה.

שכתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום,

 ועל מלכי האדמה

על האדמה. תחילה בצבא המרום, על מלאך הממונה,

ואח"כ על מלכי האדמה .

 

פו) שואל באיזה דין נידון הממונה שלמעלה? ומשיב,

 מעבירים אותו בנהר דינור, הנמשך ויוצא מלפני ה',

 ואז הוסרה ממשלתו. ומיד מכריזים עליו ברקיע,

 הממשלה של פלוני הממונה, הוסרה ממנו,

 

עד שמגיע קול ההוא בכל הרקיעים,

 ועד שמגיע לאלו המושלים בעולם הזה,

 

התלויים באותו הממונה. ויוצא הקול ומכריז בכל העולם,

 עד שמגיע לעופות ולילדים,

ולאלו הכסילים שבבני אדם, שאינם יודעים מה שאומרים .

 

 

פז) ויקם מלך חדש. רבי חייא אמר, מלך חדש, חדש ממש,

שהיה מחדש גזירות, שלא חידש מלך אחר מקודם לכן.

כמ"ש אשר לא ידע את יוסף,

 הוא שלא ידע כל טוב ההוא שעשה יוסף בארץ מצרים, שכתוב, וַיָבֵא יוסף את כל הכסף בֵּיתָה פרעה,

 והֶחֶיה אותם בשנות הרעב. כל זה לא זכר,

 

ועשה עצמו כאילו לא ידע את כל זה .

 

 

פח) רבי יוסי ורבי יהודה היו יושבים ועוסקים בתורה לפני רבי שמעון,

אמר רבי יהודה שז שכתוב:

ויקם מלך חדש על מצרים. היה קם מעצמו,

מי שהיה שפל קם למלוך, אע"פ שלא היה ראוי למלוכה,

 ובכוח העשׁירות קם.

 

 הכל כן הוא, כעין אחשורוש, שלא היה ראוי למלוכה,

 וקם למלוך מעצמו, וקם בכוח העשירות,

 

ורצה להאביד את ישראל מן העולם.

 אף כאן בפרעה, לא היה ראוי זה למלך, וקם למלוך מעצמו,

 ורצה להאביד את ישראל מן העולם.

 

כמ"ש, ויאמר אל עמו. ושכתוב, כשקם מלך למעלה,

 המלאך הממונה, קם מלך למטה.

....................

 

פט) רבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי היו הולכים מטבריא לציפורי

בעוד שהיו הולכים פגש אותם יהודי אחד, פתח ואמר,

 

משא מצרים, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים.

כל המלכים שבעולם, וכל העמים שבעולם,

 אינם חשובים כלום לפני הקב"ה.

 

 ובמצרים, אעפ"י שכל אלו הגבורות,

 ויד הרוממה שגילה הקב"ה במצרים,

כתוב, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים.

 

 מה השינוי שבכל העמים שבעולם לא היה כן,

אלא שהקב"ה גזר גזירה והיא נעשית,

 ובמצרים הוא עצמו בא לעשות שְׁפָטים בהם?

 

צ) ומשיב: אלא משום שהמלך היה בא להוציא את המטרונית,

שהייתה שם, משום כבודה של המטרונית, שהיא השכינה,

שירדה עימהם בגלות, היה בא.

 

ועל זה שהיה רוצה הקב"ה בכבודה, בא אליה להקים אותה, ולתת לה יד לזקוף אותה,

 כמו שעתיד הקב"ה לעשות בסוף גלות אֶדוֹם .

 

צא) אמר רבי יוסי: אם כן, שבשביל המטרונית היה בא

הקב"ה למצרים,

הרי בגלות בבל המטרונית הייתה שם, למה לא היה כן?

 

אמר לו הרי למדנו שהחטא גרם, כי נטלו נשים נכריות,

והכניסו ברית הקדוש ברשות אחר,

ומשום זה נאבדו מהם הניסים ואותות שהיה ראוי לעשות להם.

 

 מה שלא היה כן בגלות מצרים,

שכולם היו שבטי יה. בני ישראל באו לגלות,

ובני ישראל יצאו מגלות בלי חטא .

 

צב) בגלות אדום רוצה הקב"ה להתכבד בעולם,

ולבוא בעצמו להקים את המטרונית ולנערה מעפָרָה.

 

אוי למי שיהיה שם לפניו, בשעה שיאמר,

 

 התנערי מעפר קומי, שְׂבי ירושלים התפַתחי מוֹסְרֵי צווארךְ.

 

 מי הוא המלך והעם, שיקום לפניו .

 

צג) וכתוב: ונעו אלילי מצרים מפניו. אלילי מצרים,

 אינו נאמר על האבנים ועצים, שעשו מהם אלילים,

 אלא על כל אלו מדרגות הממונים העליונים,

ועל עבודות התחתונים אֲליהם. הם נעים ונענשים.

 

 ובכל מקום שגָלוּ ישראל,

הקב"ה מבקש אותם ומתקבלים מאלו העמים .

 

צד) בוא וראה מה כתוב, כה אמר ה',

מצרים ירד עַמִי בראשונה לגור שם ואשׁוּר באֶפֶס עֲשָקוֹ.

 

זהו תרעומת, שהתרעם הקב"ה על אשור, ואמר,

 ראו מה עשה לי אשור.

 

 שהרי מצרים, שעשיתי בהם כל אלו הדינים,

 ועמי ירד שם לגור ביניהם, והמצרים קיבלו אותם ביניהם,

ונתנו להם מיטב הארץ, ארץ גושן,

 

ואע"פ שעינו אותם בגלות, לא הסירו הארץ מהם,

שכתוב, רק בארץ גושן. ומיטב ארץ מצרים הייתה,

 

כמ"ש, במיטב הארץ, בארץ רעמסס, שהייתה בגושן.

ועוד שלא החסירו מהם כלום,

כמ"ש, וממקנה בני ישראל.

 הרי שלא גזלו את המקנה שלהם. ועם כל זה נידונו בכמה דינים .

 

צה) אבל אשׁוּר באֶפֶס עֲשָקוֹ. שהשליך אותם בארץ

 שבסוף העולם, ולקח את הארץ שלהם.

 

ומה המצרים, שעשו כל אלו טובות לישראל,

נידונו בכל אלו הדינים, אשור ואֶדום ושאר העמים,

 

המֵצֵרים להם והורגים אותם ולוקחים את כספיהם,

 

על אחת כמה וכמה, שהקב"ה ירצה לכבד את שמו עליהם,

 

כמ"ש, והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי.

 שם במצרים היה זה במלך אחד,

וכאן בגאולה השלימה העתידה,

 יהיה זה בכל המלכים שבעולם.

 

...........................

המשך המאמר: ויקם מלך חדש על מצרים.

................

 

קנז) בכל יום עושה הקב"ה מלאכים שליחים לעולם, כמ"ש, עושה מלאכיו רוחות.

עשה, לא כתוב, אלא, עושה, לשון הווה.

 

משום שבכל יום ויום עושה.

 ובעת ההיא נתמנה מלאך ממונה אחד על מצרים. וכמ"ש, ויקם מלך חדש. חדש ודאי,

הוא הממונה, שהקב"ה עשהו עתה.

 

קנח) אשר לא ידע את יוסף.

כי הממונה ממקום הפירוד היה.

כמ"ש, ומשם ייפרד, והיה לארבעה ראשים.

 

 

והראשון מפירוד ההוא היה נהר מצרים.

 

כמ"ש, ושם האחד פישון, שהוא נהר מצרים.

ומשום זה לא ידע את יוסף,

 

שהוא המקום שכל הייחוד שורה בו,

 

שנקרא צדיק.

כי יוסף הוא יסוד, שנקרא צדיק,

 

שכל ייחודי ז"א ונוקבא נעשים עימו.

 

והפירוד לא ירצה לֵידַע את הייחוד.

.........................