סוד בין המצרים שער הכוונות האר"י הקדוש

בין המצרים

שער  הכוונות האר''י הקדוש          י''ז  בתמוז  ה'תשע''ט

.....................

שמחו את ירושלים ... כל המתאבלים עליה,

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,

......::::::::::......

עניין בין המצרים. והם כ''א ימים,

שבין י''ז בתמוז עד תשעה באב,

 

מנהג טוב וכאשר הוא מאד לכל בעל נפש,

ולבכות בכיה ממש,  על חורבן הבית.

 

וטעם היות זה אחר חצות היום הוא,

כי אז התעוררות הדינין, (קו שמאל) 

בסוד כי ינטו צללי ערב,

אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום,

 

ועניין חצות הלילה,  אין צורך להזכירו,

כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן,

ומכל שכאן, בלילות בין המצרים,

שצריך להוסיף בכיה, ועליו נאמר,

שמחו את ירושלים וכו' כל המתאבלים עליה,

 

גם צריך ליזהר ולהמנע,

מלאכול בימים ההם שום פרי חדש,

ושלא ללבוש שום לבוש חדש,

כדי שלא יצטרך לברך עליו ברכת שהחיינו,

 

וכמו שנזכר זה בספרי הפוסקים האחרונים

ועניין זה נוהג בשבתות, ובראש חודש אב',

גם צריך לכין כוונות אלו בעמידה (תפיךת 18)

בכל הימים ההם,

הנה בברכת האבות, באותה ההוי''ה הא',

תכין שתאיר זו הוי''ה, אל תמורתה,

היוצאת בחילוף אותיות שלפניה, והוא טדה''ד

חסד

י

ה

ו

ה

אברהם

ט

ד

ה

ד

הוי''ה –ב')   ובהוי''ה של אתה גבור,

תכוין שתאיר הוי''ה זו  אל תמורתה

היוצאת בחילוף אותיות שלאחריו  והיא כוז''ו

גבורה

י

ה

ו

ה

יצחק

כ

ו

ז

ו

הוי''ה –ג')  ובהוי''ה ג' שבאתה קדוש,

תכוין שתאיר הוי''ה זו  אל תמורתה

בחילוף אותיות א''ת  ב''ש, והיא מצפ''ץ

תפארת

י

ה

ו

ה

יעקב

מ

צ

פ

ץ

והנה הג' שמות טדה''ד  כוז''ו  מצפ''ץ

הם בגיטריא שי''ן עם הכולל,

ובברכת רצה, (נצח) תכוין כי מלת רצה,

היא בגימטריא אלהים במילוי ההין

אלף  למד ה''ה  יוד מם

כי רצה הם אותיות צרהוהוא  בסוד,

ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע,

שהוא שם אלהים במילוי ה'ה,

 

וזה סוד בין המצרים,

כי מן השם הנזכר שהוא דין, יוצאים בימים האלו הצרות,

גם תוסיף שם אדני עם רצה של אלהים יהיו בגימטריא

שי''ן,  אלף  למד ה''ה  יוד מם  +אדני = שי''ן

 

ותכוין כי ב' בתי דנין אלו, שהם: אלהים ואדני,

שבם סוד בין המצרים, ב' מצרים העולים שי''ן, ימתקו

על ידי ג' השמות הראשונים שנתכוונת בהם בג' ברכות,

א')  טדה''ד    ב')  כוז''ו     ג')  מצפ''ץ

העולים בגימטריא שי''ן  כנזכר,

 

ועל ידי כך אותיות צרה יתהפכו לרחמים,

ויהיו רצה ה' אלהינו,

 

ובברכת שים שלום, (יסוד) תכוין באותם ב' השינין,

שברשי תיבות שים שלום,  ותכוין אל ב' השינין הנ''ל,

 

גם התיבות עצמם של שים שלום,

שניהם יחד עולים שי''ן שי''ן, ועוד יתרים,

ו'  כנגד ו' שמות הנז' והם  א') הויות, וג' שמות

ב)  טדה''ד    ג')  כוז''ו     ד')  מצפ''ץ ה') אלהים,  ו') אדני,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

עניין ט' באב'

מה שנהגו ביום ט' באב' במנחה 

לומר פסוקים של נחמות,

וגם לקום ולשבת על הספסלים למעלה,

ואדרבא נראה מן התלמוד בבלי,

 

כי לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט' באב'

ונרף בעת המנחה, וכפי  זה היה ראוי להחמיר

במנחה יותר משחר.

 

אבל העניין יובן, במה שדרשו בגמרה, ת')

על פסוק:  מזמור לאסף אלהים באו הגוים, וכו',

והקשו מזמור, קינה מבע''ל.

 

ותירצו כי בתחילה התחילו האויבים להרוג

את בני ישראל,  ואז חשבו ישראל שלא יהיה ח''ו תקומה

למפלתם, ויכלו ח''ו בחרב האויבים,

 

ובראותם שהציתו אש בהיכל לעת ערב,

שהוא זמן מנחה,  אז אמרו מזמור,

ושמחו שמחה גדולה, וקבלו נחמה,

 

כי אם ח''ו לא היה הקב''ה משליך חמתו

על העצים ועל האבנים,

לא היתה תקומה לשונאי ישראל,

וכל מה שאמרו חז''ל

כלה את חמתו ויצת אש בציון,

 

ונמצא, כי לעת מנחה ערב שהציתו אש בהיכל

אז אמרו ישראל מזמור, וקבלו נחמה על צרתם,

אם כך המנהג הנזכר הוא טוב ונכון,

 

ששמעתי ממורי ז''ל טעם אחר,

כי אז במנחה ט' באב' נולד המשיח,

הנקרא מנחם, כנזכר במדרש איכה רבתי,

......::::::::::::::::......

השארת תגובה