סוד היין בינה הנקראת אלה"ים חיים עקב יעקב ענבים

עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו':

מלת עק"ב, הם ב' שמות אלהים, שהם בגימטריא עקב.

גם הם בגימטריא ענבים.

 

והענין הוא, מ"ש בספר "הזוהר פרשת שמות

שתרין עיינין, אית בהון תרין דמעות,

ואינון ב' כחות הדין. ועניינם הוא,

 

כי הנה נודע שאימא עילאה נקראת אלהים חיים, בלשון רבים,

 לרמוז על ב' בחי' אלהי"ם שיש בה,

שהם נו"ה שבה, הנקראים אלהים צבאות. ונקרא חי,

גם על שהיסוד שביניהם, שנקרא חי כנודע.

 

גם דע, כי הנצח וההוד דאינהו לבר מגופא, והם בחי' הדין.

גם נודע, כי אלו הנה"י של אימא, מתלבשים תוך ז"א בסוד מוחין,

ומהם נמשך אל שתי העינים של ז"א.

 

וז"ס מ"ש בס"ה, כי הנצח וההוד נקראים תרין עיינין.

והנה אלו העינים של ז"א, הם נקרא ענבים, שבתוכם היין,

שהם תרין דמעין עילאין,

כחות הדין הנמשכים מנצח ו"הוד  של אימא כנזכר.

 ונמצא, כי הנצח וההוד של אימא, הם הנקראים עק"ב,

והם ב' שמות אלהים. ותרין עיינין של ז"א,

הם נקראים ענבים שבתוכם היין והדינים,

וגם הם ב' שמות אלהים. וז"ס הענבים הנדרכים ע"י העקב,

והיין זב ויוצא מהם. וז"ס יעקב, שנקרא כן, ע"ש הב' פעמים אלהים,

עם העשר אותיות שבהם, והם בגימטריא יעקב, עקב י':

סוד האבות על שם האב הראשון אדם קדמון,

אברהם, תיקון הנפש, עבודה זרה

יצחק תיקון הרוח, שפיכות דמים,

יעקב תיקון הנשמה, גילוי עריות,

.... וסוד הדבר ....

 כי היסוד של אבא מתלבש תוך יסוד של אימא,

ושניהם מתלבשים תוך דעת של ז"א,

ובכל יסוד משניהם, יש בחי' חסדים וגבורות.

 

 והנה אברהם הוא החסדים של יסוד של אימא,

כי הם מתפשטים בתחלה בגופא של זעיר כנודע,

 ולכן אברהם נולד ראשונה.

 

ואח"כ נולד יצחק,

והם הגבורות של יסוד של אימא,

שירדו למטה בגופא של זעיר, ונתגלו לחוץ,  אחר שנתגלו החסדים.

 

ואח"כ נולד יעקב השלישי,

 בחיר שבאבות, מן הארת יסוד של אבא,

 מבחינת התפשטותו מן החזה ולמטה בז"א,

 שכבר נפסק יסוד של אימא, ונגלה יסוד של אבא.

ואותה ההארה יצאה לגמרי מחוץ לז"א,

ושם נעשה פרצוף יעקב כנודע.

 

ונמצא, כי להיותו מבחי' יסוד של אבא, נקרא בחיר שבאבות.

אבל סדר לידתם, היה כסדר התפשטותם והתגלותם למעלה כנזכר:

 

והנה עתה יצחק, שהם הגבורות של אימא,

 היה רוצה לברך את עשו, שהוא שמרי הגבורות.

בסוד (משלי ל' ל"ג) ומיץ אף יוציא דם,

כי מתמצית הגבורות, יוצא הדם שהוא מזון עשו, אדמוני כדם.

 

ואם היו הגבורות ההם לבדם, בלי מיתוק החסדים,

 שהוא סוד המים שמוזגים בהם את היין החזק למתקו ולבסמו,

ודאי שהיו ברכות היין ההוא נתונות לעשו.

 

ולכן יעקב המתיק את הגבורות הנקראים יין,

כשהשקהו ליצחק אביו ע"י המים, ואז נתמתקו,

 ונמשכו הברכות ליעקב, ולא לעשו:

..........................

..........................

ויש בזה ב' פירושים, או שנאמר.

כי אבא הוא בחשאי, ונקרא מים,

קול ה' על המים,

ואימא היא בקלא, ונקראת יין כנודע.

קול ה' חוצב להבות אש,

 ונמצא, כי יעקב המשיך יסוד של אבא, הנקרא מים,

ביסוד של אימא הנקרא יין, בסוד הגבורות שבו, ומתקם.

 

אבל יש בזה פי' ב', והוא יותר נכון, והוא,

 כי מזג את הגבורות עם החסדים שביסוד דאימא עצמה,

והם הנקראים מים ביין כנודע.

 

אבל היות מזוג זה נעשה ע"י יעקב, הוא לשתי סיבות,

האחת היא, כי ע"י הארת היסוד של אבא בגבורות של אימא

נמתקו עם החסדים של אימא.

 

והב' היא, במה שהודעתיך בדרוש הציצית, כי החסדים של ביסוד של אימא,

הם בחי' הגבורות של אבא שנכנסו שם, ובערך גבורות של אימא, נקראים הם חסדים.

ונמצא, כי שרש המים שהם החסדים שביסוד של אימא,

מיסוד של אבא נפקו, ושם שרשם, אלא שאח"כ נתנו לאימא, ע"י הזווג.

 

וז"ס תרי טעמי שבתיבת לו, שהם ציור ב' ווי"ן,

והם בחי' ב' היסודות של או"א, הנקרא ווי"ן כנודע.

 והענין הוא, כי יעקב חבר ב' יסודות אלו,

כדי שיאיר היסוד של אבא ביסוד של אימא,

ואז יתמזגו הגבורות של אימא, ע"י המים שהם החסדים אשר שם,

אשר שרשם מיסוד של אבא כנזכר,

 

ולפי שיעקב שרשו מיסוד של אבא,

לכן היה בידו ובכחו למזוג היין במים,

וז"ש בפרשת בלק דארמי ליה מייא ביינא וכו':

 

השארת תגובה