סוד נטילת ידיים אכילה וברכת המזון,

אמרו חכמינו ז"ל כל המזלזל  בנטילת הידיים נעקר מהעולם, כי הם עשר אצבעות נגד עשר מאמרות שבהם נברא העולם,

ברכת המזון. ונטילת ידיים,

פרשת עקב. ליקוטי התורה האר"י

.............

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.  ...   קרן אור ללימודי הקבלה.

................

דע, כי הלא כל אכילה, היא בעולם העשיה, המלכות,

אומנם אכי"לה, היא גימטריה אדנ"י שהיא עשייה.

שלוקיחת שפע מיצירה,  אז הוא אוכל,

אוכל שהוא בגימטריה. א"ל הוי"ה

 

אז עולה עשיה על ידי שם מ"ב אל היצירה, לקבל משם.

וכל מ"ב הוא בחינת ג' פעמים י"ד

י"ד הגדולה.  י"ד החזקה.  יד הרמ"ה

 

כי כן דרך הידים האוחזות ומעלות למעלה  מה שירצה לעלות,

 

ומציאות הידים הם חג"ת כנודע,

חסד י"ד הגדולה.  גבורה י"ד החזקה.  תפארת יד הרמ"ה

לג' ידים אלו הם, הוי"ה אלהינו הוי"ה בימין,

כוז"ו במוכס"ז כוז"ו

הוי"ה

אלהינו

הוי"ה

ימים

כוז"ו

במוכס"ז

כוז"ו

שמאל

הוי"ה

יוד ה"א ואו ה"א

אמצע

הרי מ"ב אותיות.

 

וזה סוד על נטילת ידים,

כי נטילה פירושו, הגבהה,

כמו וינטים וינשאם שהוא הגבהתם מעשייה ליצירה,

 

לכן הי"ד האמצעית שהיא שם מ"ה ביצירה,

ולפי  שהאחוריים של מ"ה הם יורדים להשפיע בעשיה,

 

לכן צריך לכוין ברשי תיבות

על  נטילת ידים ענ"י. גימטריה ק"ל.

והוא אחורים של מ"ה,

יוד. יוד ה"א. יוד ה"א ואו. יוד ה"א ואו-ה"א. =ק"ל

 

ולפי שהעשייה שהיא מלכות, אינה מקבלת רק

מאחורי ז"א, לזאת תקרא ענ"י.

 

לכן דעתה קל

כי עני וקלה הכל א'  (עני=ק"ל)

ותכוין להאיר בעשיה,  מהפנים ומאחוריים של יצירה,

שהם ג' ידות כנזכר,

שהם פנים ואמצע ומאחור שהוא ר"ת ענ"י.

 

סוד הציפורנים,

גם תכוין, כי הלא כבר הודעתיך,

כי החיצוניים (קליפות הטומאה) יונקים מצפורני הידים,

ולכן אנו צרכים לרחוץ ולעלותם אל היצירה,

ועל ידי כך לא יינקו הקליפות שבעולם העשיה מהם,

וזו על ידי נטילת הידים,

 

ולכן צריך להגביה הידים בעת הברכה,

 

ואמנם סוד הנטילה,תבינהו מנטילת שחרית,

שהוא סילוק אחיזת הקליפות מפנימית והחיצוניות,

עיין בשיעור, על תפילת השחרית,

ג' פעמים והשמאל שותף את הימין,

הימן שותף את השמאל,

כך ג' פעמים ימין ושמאל ימין ושמאל ימין ושמאל,

וכל זה בברכת נטילה,

 

אך כוונת הנטילה עצמה בעת הרחיצתן

צאיך לכוין תחילה ביד ימין לערות ב' פעמים,

על י"ד ימין, כ"ח – ואחר כל ב' פעמים על י"ד שמאל. כ"ח.

 

בכל י"ד יש י"ד פרקים באצבעות, ב' ידיים כ"ח פרקים,

ואחר כך תשפשף ב' הידים ביחד.

והנה ביד ימין ברוחצך תחילה ב' פעמים

 

ותמצא כי היא יד כפולה, והם ב' הידים,

וב' פעמים י"ד הם כ"ח.

 

והנה כ"ח הזה מכוין במילוי של מילוי השם הוי"ה ע"ב.

שהוא חסד כ"ח אותיות,

וברחיצת י"ד שמאל ב' פעמים  הוא כ"ח שנית,

והוא כ"ח של ס"ג בינה.

ואחר כך בשפשוף הב' ידים נכללים שניהם יחד,

והם כ"ח  הג' של השם מ"ה.יוד ה"א ואו-ה"א= מ"ה אדם.

כי חכמה. הם אותיות כ"ח מ"ה.

 

כי על ידי  ג' כוחות אלו, ותבטלו הקליפות מהידים

שבהם נאחזות, וכל זה על ידי המים,

וסוד החסד הדוחה את הקליפה

ואחר כך  תברך ברכת ענ"י עם כוונת הנ"ל.

בָּרוּךְ אַתָּה הוי"ה אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ

עַל נְטִילַת יָדָיִם:

.....................

סוד הנטילה ועניין הידיים,

...............

דע, כי ראוי להסתכל, כי אין בכל האברים

שנכללו בו  עשר ספירות כל כך בגילוי,

כמו הידים והרגלים, שבהם עשר אצבעות,

 

אך דע כי כל אצבע הוא כולל ג' ראשים,

(כתר חכמה בינה.)

וראש העליון אין בו תפיסה כלל,

עם היותו תחת אין סוף,(כתר)

 

אך בב' ראשים אחריהן יש גילוי קצת,

אומנם סוד זרעות וירכין לא אתפשטו ביה,

רק בגניזו, בסוד א' שהם ב' ענפיםשני יודין

שבאות זה, שהם שני זרועות,

בהם כוללים שני ירכים,

 

וכשהם בהעלם, אינם כל אחד צורת ו' לבדה

בלתי זרעות ושוקיים,

ולא נגלה אלא אמצעית, שהוא דוגמת הגוף.

 

והנה לך שני מקומות שלא נתגלו,

והם ב' ראשים של ארך אנפין.(כתר)

גם נעלמו באב ואמא (חכמה ובינה)

הרי ד' מקומות,

 

ועתה ז"א נתגלו, הרי הם חמשה מקומות שנכללו בהם,

אך לא נתגלו אלא במקום החמישי,

 

ולכן נתגלו בו כל זרעו וכל ירך בסוד ה' אצבעות ודי בזה,

 

וסוד היד האמצעית הוא סוד הדעת.

שהוא אמצעי. וגם בו נעלמו הזרעות,

 

ולכן היא יד אחרת האמצעית,

ועדיין לא קבלתי פירוש בזה.

...........

 

הנה צריך להגביה שני הידים נגד הפנים לפחות,

כי שם נקרא ראש, ותכוין להנ"ל,

 

כי תחילה היו רישה של ז"א.

גם תכוין להכניס קשרי הזרעות לפנים מן הגוף,

בסוד וכל אחוריים ביתה,

והם נקראים  קובדו"ש בלע"ז.

 

גם ביום השבת  בכל ג' סעודות,

כי כוונתינו להעלות לזווגה במלכה,

וצריך שיהיה  מעומד, כי עולם הזכר בעמידה איהו,

ולכן כשאנו מעלין אותה אצלו, צריך להיות מעומד,

 

אמרו חכמינו ז"ל כל המזלזל   בנטילת הידיים נעקר מהעולם, כי הם עשר אצבעות נגד עשר מאמרות שבהם נברא העולם, נגד יוד אותיות המילוי הוי"ה יודה"א ואו ה"א,

שיש בהם כ"ח פרקים,

נגד כ"ח מילוי של מילוי הוי"ה שבהם נברא העולם,

כמניין אותיות פסוק בראשית. עד. ויהיה אור.

ולכן נעקר מהעולם,

..........

 

קודם שאוכל המזון,

כשאין יין באמצעית האכילה,

ציינו מורי ז"ל לשתות מים פחות מרבעית,

ואברך עליהם תחלה ולא בסוף,

 

ואכוין לפטור המים שבתוך המזון,

פעם אחת שתיתי יותר מרביעית,

אמר לי ראתי איך שתית ולא אמרתה ברכה אחרונה,

והוא עון פלילי. וצריך ליזהר מאוד בברכות הנהנין ולומר בכוינה גדולה.

ענין הנטילה.

יש מים פסולים, ויש מים כשרים,

וצריך בזה כוונה גדולה. קודם שיטול ידיו במים,

 

תכוין כי כל בחינת המים אלו הם בחינת אלה"ים.

ותכוין באלו יודין שיש באחוריים

של ע"ב. ס"ג. מ"ה. ב"ן.

וד' אחוריים של אהי"ה. ב' ביודין . א' בהיין. א' באלפין

ובג' אחורים של שם אלה"ם והם סוד מ"י של אלה"ים

עוד כוונה גדולה אחרת בעניין אכילה.

כי הלא נודע כי ב' פעמים צריך ליטול לכל יד ויד.

ואחר כך לשפשף שניהם יחד.

 והנה ב' פעמים על כל יד ויד אינם רצופין.

רק תרחץ תחלה ידך הימנית.

ואחר כך ידך השמאלית, ואחר כך הימנית

ואחר כך השמאלית.

 

תכוין בד' אותיות הוה"ה פשוטות  כמניין י'ד.ואחר כך במילוי אלפין הרי הם יד אותיות. כמניין יד.

הוי"ה

יוד ה"א ואו ה"א

 

 

וזה סוד יד ימין,

ואחר כך יד שמאל,תכוין אל דרך הנזכר ממש,

ואחר כך תחזור ותרחץ יד ימן פעם שנית,

ותכוין שמילוי של מ"ה יוד ה"א ואו ה"א.= מ"ה

שבו כ"ח אותיות עם היד' אותיות הראשונות הרי מ"ב

כי על ידי המ"ב אתה מעלה הידיים מתוך הקליפות כנודע,

ואחר כך תחזור לרחוץ יד שמאל פעם שנית. ותכוין על דעת הנזכר ממש.

 

ואחר כך שפשף פעם א' ביחד. ותכוין במ"ב אחר של מ"ה

על דעת הזה ד' פשוטות. עשר אותיות המילוי. וכ"ח מילוי המילוי כמניין פרקי הידים, סך ד' אותיות ועוד עשר המילוי ועוד כ"ח הרי מ"ה ועוד ב' הידים עם הכולל

מ"ה גימטריה אדם שהא עולם היצירה ז"א.

העולה מ"ה במילוי הוי"ה באלפין,יוד ה"א ואו ה"א.= מ"ה

שהם כוללים כל ג' הקויים,

 

ואחר כך כשתברך ברכת הנטילה.

תכוין ברוך אתה יהו"ה' אלהי"נו.  תכוין בדעתך,

כי צריך להשלים על ידי כוונתך

גם השם הג' הנזכר בשמע ישראל יהו"ה  אלהינו יהו"ה,

וכן תכוין כאן, כאילו אתה אומר

ברוך אתה יהו"ה' אלהי"נו יהו"ה.

הנה הם ג' שמות

הוי"ה

אלהינו

הוי"ה

ימים

כוז"ו

במוכס"ז

כוז"ו

שמאל

הוי"ה

יוד ה"א ואו ה"א

אמצע

 

ותכוין כי השם א' יהו"ה ביד ימין זו נקראת יד הגדולה.

ותכוין בחילוף הויה זו

כוז"ו  ביד שמאל וזהו נקרא יד החזקה

וכן תכוין אלהינו יד ימן

בחילוף במוכס"ז יד שמאל

 

וכן השם ג' בימין וכוז"ו בשמאל.

הרי הם ביד ימין י"ד אותיות יד הגדולה,

וי"ד אותיות בחילוף ביד שמאל וזהו נקרא יד החזקה.

............סוד וכוונת האכילה...........

רבי חיים ויטל אומר, ראיתי את מורי האר"י הקדוש

היה מקפיד מאד מאד, לאכול על שלחן של ד' רגלים,

בשבתות וביום טוב, דוגמת שלחן בית המקדש,

 

ויזהר בי"ב לחם על השולחן,

ו' מצד זה לאורך השולחן אצלו

וו' מצד זה לאורך השולחן, כנג י"ב לחם הפנים,

(כבר נתבאר במקומו עיין שם פרשת עקב בזהר).

 

דע, כי אין האדם מכיר במה שעושה.

כי לפעמים אוכל מאכל איסור ולא ירגיש בו,

רק מי שהוא חסיד,  אין מניחין לו מן השמים להכשל,

 

כי לא יאונה לצדיק כל און,

והנה מי שיהיה חסיד ויכוין בכונות הנזכרות

ידע בבירור שלא יניחוהו לאכול דבר רע, ויסירו מלבו.

 

כוונת האכילה.

לתלמידי הרב, תחילה יציירבדעתו ד' זויות השלחן

חתומים בע"ב של המלכות ברבוע,

ושם ב"ן עמהן שהוא גימ' בהמה

י

י"ה

יה"ו

יהו"ה

ע"ב

יוד

ה"ה

ו"ו

ה"ה

בהמה

וזהו ונתתי עשב בשדך לבהמתך,

וחאר כך ואכלת ושבעת,

הרי נתקדשרו הד' זויות השולחן כקרנות המזבח.

 

וזאת הכוונה לא ישתנה,

רק בימי חול מוסיף ע"ב של ז"א

שהוא כ"ו ומ"ה ועם הכולל ע"ב לד' זויות.

י

ה'

ו'

ה'

כ"ו

יוד

ה"א

ואו

ה"א

מ"ה

לחברן עם ע"ב של המלכות,

 

וביום השבת, יכוין לע"ב  ביודין בכל זוית,

ולא יכוין לז"א

יוד

ה'י

ויו

ה'י

ע"ב

 

וביום טוב וחגים יכוין לע"ב של ס"ג

ויוד האותיו. ע"ג גימיטריה יום טוב

שהוא ע"ב עם הכולל יום טוב.

יוד

ה'י

ואו

ה'י

ס"ג

כי יום טוב גימ' ע"ג, ואות אחרונה מובלעת במקום שיהיה ע"ב בדקדוק

..................................

והנה ע"ב של המלכות אין לה ניקוד,

וע"ב הנלוה אליה, ינקד בקרן דרומית מזרחית,

זכרים בפתח

נקבות בחולם,

והיא נמנית עם הזכרים,  ותכוין,

שאמא(בינה ס"ג) מכ"ח אבא(חכמה ע"ב) משפיע לז"א

 

ובקרן מזרחית צפונית.

זכרים בפתח

נקבות בצירי, ותיכוין

שבתבונה מכח ישראל סבא ותבונה, משפיע בז"א

 

בקרן צפונית מערבית,

זכרים ברמץ

ונקבות בפתח, ותיכוים

שאריך אנפין כתר) כולל ג' ראשים למעלה מורב עמהן,

ומשפיע באבא ואמא,

צפון טוב הצפון,

 

ובקרן מערבית דרומית,

זכרים בשרוק

ונקבות סגול,

הרומז בסוד זאיר הממשיך ומערב חסדים לנקבא

בסוד פתח האהל כחום היום,

 

הנה ד' פעמים הם רפ"ח ניצוצות, לברר

רפ"ח ניצוצות. שיבררו על ידי כוונת האכילה.

והנה אותן שאין להם ניקוד,

הם רפ"ח ניצוצות שבכלים הנשברים

ורפ"ח של הניקוד הם של התקון המבברים אותן,

 

והנה סך כל הוי"ה שהם ח' של ע"ב

ובכל א' מהראשונות של ע"ב ב"ן עמהם,

הרי י"ב שמות הוי"ה

וזו רומזת ליסוד אבא הממתיק ליסוד של אמא

בלחם ומלח.

מפולטר פירושו סינון. מסונן.,

צריך אדם לשמור מאד שלא לאכול לחם מפלטר כותי, ואפילו קנוי מפלטר ישראל,

ואפילו הספק, ואפילו אם קונה מפלטר ישראל,

צריך לחקור אם עשוי מישראל, כמו שנהוג בצפת,

תוב"ב שרוב הפלטרים ישראל.

................

כשתברך המוצי, תגביע ידיך למעלה במילת המוצי,

והלחם יהא נתון בין ב' ידיך ותדקדק בה' של המוצי,

כלומר הכונה היא להעלות את ה' המלכות לה' של בינה

על ידי חג"ת שהם ג' הידים הנזכר.

כי היא סוד באר חפורה שרים,

 

וכל עליה זו היא על ידי של מ"ב

יד החזקה יד הגדולה ויד הרמה. ג' ידים מ"ב.

 

לכן תכון לג' מ"ב

וכן תכוין תחילה במילה ברו"ך. לג' מ"ב. שהם,

מ"ב של ע"ב שהוא חסד,

והוא בשם הפשוט ומילוי ומילוי המילוי.

ד' יוד וכ"ח אותיות סך מ"ב

 

כנ"ל מ"ב של ס"ג העולה גבורה,

כנ"ל מ"ב של מ"ה לעלות לתפארת,

ג' מ"ב עולה קכ"ו גימטריה ענ"ו לה'

שהם אחורים של השם אדני המלכות העולה

למעלה לבינה בכוונת ה' מוצאי,

 

הנה וג' השמות שהם ע"ב ס"ג מ"ה. מילוים הם ק"ב

מ"ו + ל"ז + י"ט. סך = ק"ב

והרי ק"ב וקכ"ו (רכ"ח) עולה יחד למילה ברו"ך.

..............

 

נמצאכי ע"י ג' מלוים ע"ב מ"ו ס"ג ל"ז מ"ה י"ט

ועל ידי ג' מ"ב שלהם, אנו מעלים לחג"ת

והם סוד, אתה הויי"ה אלהינו,

 

אתה הוא החסד,בסוד אתה כהן לעולם,

הוי"ה הוא תפארת

אלהינו הוא גבורה,

והוא בדררך ימן אמצע ושמאל,

אנו מעלים את ג' האבות המתחילים מחסד,

 

כמו שנאמר עולם חסד יבנה.

כשהאבות חסד אברהם, גבורה יצחק תפארת יעקב,

תוך הבינה, אז גם נקרא המלכות מלך העולם,שתחתיה,

כנודע כי המלכות הוא המלך על כל העולמות שתחתיה,


כי המלכות מלך על כל עולם התחתון,

היא עולה עם האבות עד הבינה,

שנקראת מלך העולם כנזכר.

 

ואחר שעלו כולם שם,  אז יונקים משם,

ואוכלים כדרך התינוק יונק משדי אמו,

ואח"כ יוצאים משם,

ויוצא עמהם השפע ומזון אל העולמות,

............

וכבר ידעת, כי הז"א באמצע היום

אחר התפילה, הוא בסוד ו' קצוות,

ולכן הג' ראשונות שלו אש אינם

אלה חסד גבורה ותפארת, והם עולים

לאמא לינוק כנודע כי התקון ח) הסוד ו"קצוות

גם המלכות היא דבוקה אחורי החזה

כנגד התפארת, ולכן אחר עלית התפארת,

עולה גם המלכות עמהם לינוק,

 

וכבר עלו חג"ת של ז"א שהם הראש של היניקה

וגם המלכות עלתה, ואין צורך שיעלו

נצח הוד ויסוד שך ז"א

כי אינם יונקים רק דרך ג' ראשונות שלו,

ואחר שעלו כולם, אז  יורדים ומבאים השפע ומזון עמהם,

וזהו סוד המוציא  לחם, וצריך לכוין בה' של המוצאי לעשות בה דיוק בקריאת עצמה

והעניין, כי צריך לכוין בה כוונה אחת,

והוא,כי בינה שהיא ה' עליונה, של המוציא,

היא מוציא את הג' באבות חג"ת ואת המלכות

עמהם לחוץ, וזהו המוציא: ה' מוציא,

 

מה מוצאי? לחם,

כי לחם סוד ג' הויות כ"ו שהם גמטריה לחם

חסד אברהם. הוי"ה

גבורה יצחק, הוי"ה

תפארת יעקב הוי"ה

ג' הויות סך לחם

שהם ג' האבות, ומוצאי מארץ עליונה שהיא בינה,

...................


עוד כוונה אחרת עמה גם כן, והוא לכוין

בה' של המוציא לה' תחתונה של ה' מלכות,

 

כי אחר קבלת מזון מהעליון בינה,

גם ה'מוציא לחם לתחתונים,

 

וזהוא ה' מוציר לחם מהארץ התחתונה שהיא המלכות,

וצריך להדגיש אות ה' של ה'מוציא

כאלו היא ממולה בה' אחרת, נגד ב' כוונות הנזכר,

א' ה' בינה, ב' ה'  מלכות,

סוד לחם ומלח,

לחם

חסד

יהו"ה

יהו"ה

יהו"ה

מלח

גבורה

יהו"ה

יהו"ה

יהו"ה

כשחותך הלחם ומטובל במלח, יכוין כי

לחם ג' הויות של ג' חסדים,

ומלח ג' הויות של ג' גבורות,

ולכן הם מלוחים שהם דינים,

אבל ממותקים על ידי ג' החסדים,

ולכן תטבול הלחם במחל, למתק הגבורות,

וכבר ידעת עניין ג' גבורות בג' חסדים עיין עניין י"ב ככרות לחם של שבת

דע כי מציאות האכילה הוא בנוקבה (מלכות),

ולה אנו נותנין מזונות ואכילה,

ומה שאנו ממשיכין לה היא נותנת אלינו,

 

ולכן ברכת המזון צריך לומר בשמחה גדולה,

כיאנו נראין אז נדבים וטובי לב, ולא צרי עין,

ואז גם היא ממשכת אלינו על דעת זה,

 

אך באמצע המאכל צריך לזכור מעט עצבון ודאגה בלב

על החורבן, כי אז היה אכילת השכינה באופן אחר,

 

והנה ידעת, צריך לכלול יום בליה ולילה ביום,

בסוד לחושך קרא לילה ולאור יום

ויהיה ערב ובוקר יום אחד,

 

כי באכילת היום, תכוין,

שאכילה בגימטריה אדנ"י, מלכות שהיא לילה,

 

ובלילה תכוין בשם אוכל,

גימטריה א"ל הוי"ה שהוא ז"א שהוא יום,

 

וביום ובליה תמיד תכוין לשם מאכל,

שהוא גימטריה הוי"ה אדנ"י צ"א אמן = מאכל.

יאהדונה

.............

........הקדמה כוונות האכילה,.....

 

אך פרטי הכוונה,  כבר ידעת,

כי בעת מיתת המלכים, ירדו למטה,

בסוד אלא המלכים אשר מלכו באדום,

 

היה בהם כל הבחינות של העולמות

אצילות בריאה יצירה ועשיה,

ובחינת חי מדבר, וחי בלתי מדבר,

וצומח ודומם,

ומכל בחינות אלו יש בקליפות מן מיתת המלכים,

וצריך האדם להעלותם,

 

והנה האדם הראשון היה מבורר בו בחינת הנשמה,

עד שחטא וחזר לרדת,

 

גם כאשר קרא שמות לכל הבהמה, ולכל חיה,

ולא מצינו שקרא שמות לדומם וצומח,

 

והעניין, כי כבר בירר והעלה כל בחינות

הבהמה ותיקנם,

 

וזהו סוד קריאת שמות, כלי)

 

אך לדומם ולצומח לא תיקן הכל

ולכן נאסר באכילת בשר,

 

ולא הותר רק בירק ועשב השדה לבדם,

 

ולפי שכונת האכילה הוא,

בירור הקדושה שיש באותו בעל חי או דומם,

כפי שהוא מתברר ומתוקן ע"י האכילה,

כמו שנבאר, במאמר הזה,

 

ולפי שכבר ביררם אדם הראשון,

לכן נאסר באכילתם,

כי כבר נתקן מה שהיה מספיק להם,

שהכוונה היא על הדומם וצומח,

 

והנה מה שבירר אז האדם הראשון,

היה שבירר כפי מה שראוי להם במדרגתם לגמרי,

אך אחר שחטא,  חזרו לעומקי הקליפות,

ואנו צרכין לבררם

כדי להעלות ניצוצי הקדושה על מקומם,

 

אומנם אין בנו כח לבררם כמו האדם הראשון

ברור גמור,   ואע"פ שאנו רואין כי חוזר להיות

חלק אדם עצמו באוכלו אותו,

 

על כל זה האמת הוא כך העניין,

שחוזרת אותה הבהמה להיות חלק האבר מן האדם עצמו,  אך יותר היה מה שבירר אדם הראשון,

בהיותם בהמות,  ממה שאנו מבררים עתה,

 

אע"פ שנעשה חלק אדם,

וזה סוד: חמורו של ר' פנחס בן יאיר,

כי היה במדרגת בהמה של ששת ימי בראשית,

שאפילו  אמוראים אומרים אנו כחמורים,

ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר,

...........

 

סוד הבהמות הטמאות,

............

 

ודע, כי הבהמות הטמאות, אין כח באדם

לברר הקדושה מהם כלל, ולכן נאסר באכילה,

אך הטהורין אנו יכולין לבררם,

 

ואדרבה האוכל בהמה טמאה או עוף טמא וכיוצא,

תתאחז הטומאה ההיא באדם עצמו,

ויתאבד הקדושה אשר בו,

 

אך חמורו של רבי פנחס בן יאיר,

לא נתברר על ידי האכילה,

רק שנתקן מעצמו ע"י המשך זמן,

גם נתקן ע"י רבי פנחס בו יאיר שלא על ידי אכילה,

ועלה לאותה המדרגה,

 

אומנם אין כח לברר רק התלמיד חכם,

ולכן אמרו רז"ל) אסור לאכול בשר, כי אדרבה

יסתלק ממנו אותו מיעוט הקדושה שיש לו,

וימשך אחר הבהמה,  כי אין בו כח לברר,

 

ואמנם נשארו עדין מ-ז' ימי בראשית

מציאות בהמות בהררי אלף,

 

כי אלו לא יכלו להתברר לגמרי,

רק נשארו בבחינת מה שאנו מבררים עתה

על ידי כוונות האכילה,

 

ולכן אלו מוזמנים לאכילת הצדיקים לע"ל,

ואז על ידי אכילת הצדיקים יתבררו לגמרי,

וכל זה בבירור הבהמות עצמן,

 

אך יש בחינה אחרת והם נשמות אדם עצמן,

שמתגלגלים בבהמות ודומם וצומח לפי רשעתם

ואלו הם בחינה שניה,

.....

 

ואמנם מציאות הכוונות לבחיננה הראשונה,

כי בעת האכילתו,

יכוין לברר אותה הקדושה  אשר באכילה ההיא

הן דומם, או צומח או בעל חי,

 

ומה שנאמר: דומם הוא,

כי לפעמים יפול צרור אבן או אפר תוך האכילה

ולא ידע האדם מציאותו,

 

ולפעמים יש בו גלגול נפש כמו בנבל,

שהיה מגולגל באבן,

 

ואומנם המלח הוא בין הדומם והמומח,

ולכן החוצב מלח מן המחצבה בשבת חייב

משום שהוא קוצר,

................

ברכת המזון הקדמה

פרשת עקב,

.............

כי הלא ידעת כי כל ברורי מלכים הם על ידי החכמה,

כמו שנאמר בזהר, בפרשת פקודי רנ"ד ב')

 בבירור פסולת, האוכל במחשבה,

 

ולכן כוונת הבירור תהיה על ידי החכמה,

וכבר ידעת כי אכלו רעים למעלה ,

באבא שהוא חכמה – ואמא שהיא בינה,

 

ולכן צריך לכוין באכילה אל מציאת אות א', שהיא בינה,

כמו שנאמר. אלף בינה,

וציורה תכוין אלף חכמה כמו שנאמר,

הכל בחכמה עשיתה,

 

וכוונה זו שאנו מפרשים לך, או לכם,

היא היתה תמיד כוונת מנוח בעת אכילתו,

וזו מ"ש המלאך אם תעצרני לא אוכל בלחמך.   ,

פי, אע"פ שאתה אוכל בקדושה ובכונה גדולה כזו,

לא תחשוב כי על ידי כך אני אוכל מאכילה שלך.,

 

ואמנם יש כוונות אחרות גדולות בענין בירור האכילה,

אך מנוח היתה לו כוונה זו,

 

אומר הרב הצעיר רבי חיים ויטל,

העונותי לא זכיתי כוונות אחרות,

ולכן אל ירע בעיניך, האר"י ז"ל מורי, מנוח ע"ה

היה כי אע"פ שהיה אוכל בקדושה ובכוונה זו,

עם כל זה יש כונות אחרות גדולות,

וזה מנוח: מ"ו נ"ח.

 

מציאות כוונה זו כולה בסוד א' כנ"ל,

וזה סוד האומור במנוח והוא סוד פלאי,

כי הוא סוד אלף, מנוח: מ"ו נ"ח.

 

כי כבר ידעת כי שיניים הם הם ל"ב נתיבות חכמה,

המבררים את האכילה, ומוצאים הקדושה מהקליפה,

כי כולם במחשבה מתבררים,

 

וזה סוד צורת אלף, א',

וזו הכוונה הכללית

שצורתה י' ו' י'

י' עליונה  י' תחתונה ואות ו הוא הרקיע

המבדל בין י' עליונה וי' תחתונה, ו' אמצעית,

והוא סוד א' שבחכמה, כמ"ש.

 

והנה זו האות ו' צריך לחלוק באמצע דרך ארכה,

ויהיה ב' ווין. ו"ו

ואז תחבר ו' אחד עם י' עליונה, שהם י"ו שיניים עליונות,

ו-י"ו שניה הם י"ו שיניים תחתונות, כזה,

וזו הכוונה הכללית,

..................

גם תכוין פרטית יותר, והוא,

כי בכל אכילתך תכוין כוונה זו,

ולפחות תכוין אותה בעת אכילתך כזית המוציא,

 

שברכת עליה ברכת המוציא, תכוין תחילה,

כי הלא ב' לחיים עליון ותחתון,

והם בסוד: אבא ואמא האוכלים, בסוד: אכלו רעים,

כנ"ל, לחי העליון (חכמה)אבא

ולחי תחתון (בינה )אמא

 

ותיכוין כי הם ב' אלפין, א' למעלה. ו-א' למטה,

של לחי הליון צורת יוי הוא גימטריה הוי"ה.

וא' תחתונה רמז לבינה, שהוא צורת יו"ד,

י' למעלה, ד' למטה, ו' באמצע,

והוא רומז לבינה,  ד' נוקבא,

 

ותכוין כי הב' אלפים בציור הנזכר,

יוי+יו"ד=מ"ו.

הם גימטריה מ"ו שהוא מילוי ע"ב: יוד. ה"י- ויו- ה

וד-י'-יו-י=מ"ו.

 

כי כולם במחשבה מתבררים,

כי אע"פ שהוא רמז לב' אלפים של אבא ואמא,

הכל הוא בחכמה,

וכללות הבינה אשר בחכמה, לכן שניהם מ"ו.


אחר כך יכוין, כי הלא צריך שיהיה שורש אכילה

בלחיים אלו,  כדי שיוכלו לחיים אלו לטחון אכילה,

 

ולכן תחשוב עוד לחלק עוד הב' האלפים  הזכר

על דעת מש"ל כזה,

יוו"י,  והב' יוו"ד.

הא' הראשונה יוו"י,  שזה גימטריה ל"ב

 תיכוין על ל"ב נתיבות חכמה.

והאלף השניה, הוי"ה ושינהם גימטריה א וכל,

והוא סוד א"ל  הוי"ה,

הי שורשם אוכל הוא בלחיים אלו,

 

ותכוין כי ע"י אלו הד' חלקים שאנו מחלקים

ה-ב' האלפים,  לכלול חצי אלפ תחתון של חכמה,

וחצי א' תחתון של אמא בינה,

 

וחצי א' העליונה של אבא, וחצי א' עליונה של אמא,

והוא הבן בחכמה וחכם בבינה,

......סוד טחינת האוכל ובירור.......

אחר כך תיכוין לטחון הלחם הזה,

כדי לבררו ע"י השינים ויעשה החלם דק מאוד,

כי כאשר הקדושה בתוך הקליפה,

ואנו טוחנים בפה דק מאד, ואז יוצא הקדושה,

 

דוגמת השמן היוצא מזיתים ע"י הטחינה,

ותכוין לעשות דק מאוד,  על ידי ב'  כוונות

הנזכרות והוא,

 

כי א' תחתון א' עליון הם בגימטריה מ"ו

ואם תחלקם כל אחד לב' יהיו,


ואם תחלקם כל אחד לב' יהיו, יווי+ יווד.גימט' נ"ח

ואם תחבר נ"ח  ומ"ו יהיה גימט' ד"ק

אחר כך צריך לבלוע המאכל,

כי עדיין לא נגמר בירור המאכל לגמרי

על ידי הטחינה לבד,

 

וצריך לבלוע כדי שתתבשל בכלי הבישול,

שהוא האיצטומכא, ואז שם יושלם

וילך רוחניותיו, ויתפשט באברי הגוף,

והזוהמה תלך דרך הנקבים,

 

ולכן תחבר ב' ציורים הנחלקים לב' שמספרם נ"ח

עם האלפ הראשונה שציורה יו"י,

והכל גימטריה נ"ח + יו"י= פ"ד

והוא סוד בלעת הגרון,

 

כי אותיות גרון אחה"ע גימטריה פ"ד. = חנו"ך

עיין בטבלה של תיקון הנפש,

כי הגרון הוא אמא אלה"ים,

וג' פעם אלה"ים פ"ו עולה גרון,

 

לכן הגרון הוא אמא, כי אבא חכמה

דוחה את האוכל, כי בחכמה אין רצון,

לכן אבא דוחה את האוכל לגרון בבית הבליעה,

ונותנו שם,

 

לכן אין אנו לוקחים רק ציור אות עליונה

ולא תחתונה, שהיא גם גימטריה חנוך,

שחנו"ך הוא סוד המלאך מטטרון  האוכל,

שהוא בעולם יצירה שסודו א"ל הוי"ה,

שהוא גימטריה אוכל כנזכר,

זכור פ"ד גימטריה חנו"ך

שהוא מלאך מטטרון העולה לשם שד"י,

שהוא מלאך שר הפנים, רשת תיבות מש"ה

כי אל שד"י  עולה מש"ה. ומשה רבינו, גימטריה תרי"ג

 

דע שיש באדם ש"ע אורות מקיפים 

שהם ב' בעמים א"ל ימין וא"ל שמאל

א"ל במילוי, אלפ למד, = קפ"ה

פעמים קפ"ה שהם א"ל במילוי ש"ע אורות מקיפים,

..............

אחר כך תכוין בכל הרמזים כולם הנזכרים יחד, כיצד:

כונה א' מ"ו ואחריה נ"ח ואחריה לח"ם ואחריה ד"ק

ואחריה פ"ד וכל אלו תחבר גימטריה ש"ה אורות.

מ"ו

נ"ח

לח"ם

ד"ק

פ"ד

= ש"ע

...............

וסודו במלת אוכל, כי כל כוונת האכילה כולה

חוזרת במלת אוכל, שהוא א"ל הוי"ה,

כי אותו א"ל במילוי הנזכר קפ"ה,  ב' פעמים א"ל =ש"ע.

..............

רבי חיים ויטל אומר: שהוא מסופק בזה,

אם הכוונה לחבר ב' פעמים א"ל ביחד,

שהם א"ל אדנ"י וא"ל הוי"ה,

שהוא עולם יצירה, ועשיה,

 

אשר כל סוד אוכל ואכילה מהם,

וב' א"ל במילוי שהם ש"ע אורות,

או נאמר שהכל בעולם היצירה לבד,

כי א"ל  במלוי הוא קפ"ה

והוי"ה במילוי ע"ב אחורים הוא קפ"ד,

יו"ד+יו"ד ה"י+יו"ד ה"י וי"ו+יו"ד ה"י וי"ו ה"י= קפ"ד

הרי א"ל הוי"ה גימטריה ש"ה, ולא שכיתי אל האמת

אומר רבי חיים ויטל, תלמידו של האר"י הקדוש,

עוד יש כוונות אחרות קטנות, ואכתוב קצתם, והוא,

אם תחבר כונת מ"ו וכונת נ"ח וכונת ד"ק = הם גימטריה יצחק,

ואם תחבר כונת לח"ם וכונת ד"ק = הם גימטריה יעקב,

........................

........................

וזכור: צריך כשאוכל יכוון ששיניו הם ל"ב נתיבות חכמה,

המבררים הבירורים במחשבה,

כי ש"ן הוא (גימטריה 350,

 שהם אחורים של חכמה ובינה

ראה טבלה בעניין,

שאחורים של חכמ"ה, ע"ב, קפ"ד

ואחורים של בינה, ס"ג, קס"ו, תחבר יחד הרי ש"ן

כי השן טוחנת בחיבור אבא ואמא,

 

סוד הקנה והושט, עיין בשיעור ראש השנה

על סודת תיקעות השופר,

סוד ברכת המזון  ונטילת הידים,

פרשת עקב ואכלתה ושבעתה ובירכתה את ה' אלוקיך,

..............................

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.         קרן אור ללימודי הקבלה.

..........טעמי המצוות האר"י.........

 

א') צריך האדם לזכור, בכל אכילה  לזכור חורבן הבית,

כנזכר בזהר פרשת תרומה, קנ"ז,

ב') להיות עצוב ודואג על אכילת השכינה,

 

כי בזמן בית המקדש שהיה קיים,

היה האכילת השכינה בדרך אחר ומעולה מאד,

והיה יורד שפע לעולמות מתוקן,

מה שאומר אחר כך עתה אחר החורבן,.

 

סוד הזיתים,שנסחט השמן מהזית,

כי השמן סוד אור החכמה שהיו נמשכים מלכים בשמן,

 

בעניין הזיתים משכחים, (את הזיכרון)

אומר רבי חיים ויטל, היה  מורי זללה"ה,

כי אין זה אלה בעזרת ה',

 

אבל האוכל בכוונה כנודע, מוסיפים בו זכירה,

אחר שהוא מעלה אותם ומתקנם כשיאכל.( בסוד הקורבן)

 

בעניין דבש הנעשה מתירוש המבושל בענביו,

זללה"ה, לא היה מורי נמנע מלאכול אותו,

אף כשהעושים אותו היו חשודים,

 

ונלמד על דעת זה שהיה מקל בו.

לפי שאין נסך באומות ישמעאלים,

 

ודי להחמיר  שלא לאכלו בהיותו ודאי שלהם,

אך בהיותו ספק. היה מתיר,

............

פאה גימטריה אלה"ים)

מורי לא היה משאיר פאה מן  התבשיל כשהיה אוכל,

שכיון שנשאר בקדירה לאכילת אשתו וב"ב סגי,

ולא שיור פאה,  ואין שייך טעם כדי שישאר לתת לשמש

המשמש  בסעודה אצלינו,

..............

כוונת מים אחרונים חובה,

 

מים אחרונים לפני ברכת המזון מבטלים כח מלח סדומית,

שהוא גימטריא תקצח, והיא אסמון לילית סבתא.

בהכפל ב' למדי"ן כ"א, ואין בה רק י' ראשונה לילת,

שלא תגיע למספר תלמוד ותקטרג עלין,

 

אסמון זה גימטריא זק"ן אשמאי, והם שולטים

על מלח זדומית,  ומסתלכים מהשולחן על ידי

מים אחרונים,  וטוב לומר זה.

חלק אדם רשע. ר"ת רשע. והם חובה,

 

אף על פי שהידים אינם מזוהמות,

אפילו לא אכל  אלא פת חאובים,

 

לפני שהקליפות  בסמתק מתדבקים במלח, כשאנו אומרים

המוצאי לחם, מתדבקים במלח ובלחם,

והיא נבדלת משם, ונדבקת בידים,

 

שולחן, גם שולחן  בהיפוך אותיות אותיות. לנחש, ול חושן,

כי שלחן רומז  לרחל,

ואם לא זכה האדם, נעשית לו לסם המות,

ונהפך השולחן לנחש,  ומצטרף לחשן שיכפר,

 גימט' צדק צדק.

 

ובשעה שמכניס עניים לביתו ומאכילו ומשקה אותן,

ומיחד צדקה בצדק, ואז שפחה ערקא מתמן,

ויש ימין ושמאל, ובמים אלו מבדילין הקליפה משם,  

ומגברים החסדים,

 

גם אזוב על השולחן מבריח כל מיני מזיקין,

וזאת הקליפה בכללם,

שאזוב גימטריה י"ו  כנגד י"ה (חכמה ובינה)

שזכרם זה פעמים, גם הזמנה לזימון מברחים,


ולכן צריך כוונה גדולה במים אחרונים ובברכת המזון,

ופרט בהיותתו יחידי בלא ג' מסובים,

 

והנה כוונת מים אחרונים, צריך לכוין,

כי ראשת תיבות מים אחרונים, מ"א אותיות,

וכן ר"ת וספי תיבות שם אחרונים, מ"א

והוא סוד  שם אהי"ה במילוי יודין

פשוטות המילוי והמילוי של המילוי, כך,

ותכוין בב' מ"א אלו לדחות כח הס"א

שלא ליקח יותר מן הראוי,

גם זה הכונה עצמה תכוין, בציור ידך,

כשתחבר ד' אצבעותיך  הימנית צד א' יחד,

ואצבע חמישי (כתר)  הנקרא אגודל, לבד

 

ותכוין כי הד' אצבעות הם סוד מ' אותיות,י' בכל אצבע,

והאגודל הוא אות א', הרי מ"א  אותיות, בצד ימין,

ב ה' אצבעות, ביד ימין  חסד תכיון אל אהיה ביודין,

 

ואחר כך ביד שמאל, תכיון בסוד הזה לשם אהיה באלפין,

 

וכל  זה  תכוין בהיות האצבעות כפופים למטה,

כי במים אחרונים אדם צריך לכופף ידיו למטה,

אז תכוין על דעת הנזכר,

..................

תיכף אחר נטילה ברכה.,

צריך ליזהר שלא להפסיק   בין מים אחרונים  לברכת המזון,

 

אומר רבי חיים ויטל, פעם א' היינו לפני מורי זללה"ה.

בא חכם אחד וסיפר לו,

כי זה כמה ימים היה לו כאב גדול בכתף שלו,

 

והשיב לו מורי האר"י הקדוש, כי כאב זה בא לו על שעבר

 על דרז"ל. (דברי רבותינו זכרונם לברכה,) כי מה שנאמר

תכף אחר נטילה ברכה,

והכוונה היא על  נטילת מים אחרונים,

בין מים אחרונים לברכת המזון,

 

כי הוא עבר וקרא פרק א' במשניות,

בין מים אחרונים לברכת המזון,

לכן בא לידי כאב על שעבר על דברי דרז"ל.

.................

קודם שיברך, יאמר: ה"ב ל"ן ו"נבר"ך.

 ראשי תיבות  מ"ב. וסופי תיבות ע"ב

כלומר חסד בימין יד הגדולה

 גבורה בשמאל, יד החזקה,

והשכינה כוס של ברכה ביניהם תפארת יד הרמה.

(כוס גימטריה אלה"ים השכינה שהיא רחל.)

 

תכוון להבריך סיטרא אחרא, ותתן עיניך בו,

שכן כוס גימטריה אלה"ים,  רחל,

עולימתא  שפירתא דלית לה עיינין,

 

ויגביהנו נגד החזה קרוב ללב, משגרו לאנשי ביתו במתנה,

ולהניח ברכה אל ביתך,

.................

כיסוי עושה גילוי. כי כיסוי הוא הכלי של האור.

צריך ליזהר שלא לומר ברכת המזון בלתי עטיפת ראש,

דהיינו כיפה או בכו"בע שהולך בו לבית הכנסת

 

והנה כוס ברכת המזון, נקרא כוס ישועות,

וצריך ממש להחזיקו על ה' האצבעות,

ה' העליונה כשושנה, ולא תסייע ביד שמאל אלא יד ימין,

הנה כוס גימטריה אלהים

והנה, כוסמ"ך עולים רל"ב שהם,

גימטריה ע"ב חכמה, ס"ג בינה, מ"ה ז"א ב"ן מלכות,

הרי מלא ברכת ה'   ולכן יכוין בד' מלוים אלו,

 בעת שממלא כוסו לברכת המזון,

....................

באמרך ברכת המזון, אם יש ג' אנשים,

תברך ברכת הזימון על כוס של יין,

ותאחזנו בה' האצבעות של יד ימין

באופן שיהיה הכוס עומד על ה' אצבעות על גביהן ממש

ויתן עיניו בכוס. ואם אין יין, יברך ברכת זימון בלתי יין,

 

וכשמברך ברכת המזון תשים ב' ידיך זו על גבי זו

יד ימין על יד שמאל,

ויסגור עיניו עד שיגמור כל הברכה,

וכן יעשה גם כן שהוא מברך יחד, ואין עמו ג' אנשים,

 

וקודם ברכת המזון, אחר נטילת מים אחרונים,

יאמר למנצח אלהים יחננו, תהלים סז'

...............

א)  לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר.
ב)  אֱלֹהִים, יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ;    יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה.
ג ( לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ;    בְּכָל-גּוֹיִם, יְשׁוּעָתֶךָ.

ד ( יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים:    יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם.
ה ( יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ,    לְאֻמִּים:
כִּי-תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר;  וּלְאֻמִּים, בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה.

ו ( יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים:  יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם.

ז ( אֶרֶץ, נָתְנָה יְבוּלָהּ;  יְבָרְכֵנוּ, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ.
ח  ( יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים;  וְיִירְאוּ אוֹתוֹ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ.

..............

ואחר כך יאמר אברכה את ה' בכל עת וגו' כנזכר בזהר,

(כי סטרא אחרא קיימא על פתורא, ונקרת בכל עת,

וצריך לומר: ה"ב ל"ן ו"נבר"ך. וזה אברכה.

וחר כך יומר: פסוק סוף דבר הכל נשמע את האלקים,


וחר כך יומר: פסוק אֲבָרְכָה אֶת-יי בְּכָל-עֵת. תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי:

סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע. אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת- מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר,

כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם: תְּהִלַּת יי יְדַבֶּר פִּי. וִיבָרֵךְ כָּל-בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:,

 

ואחר כך אומר פסוק, ז' תיבות אלו לבד,

וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'.: ואח"כ ברכת הזימון.

...................

 

כוונות ברכת המזון והברכות,

.............

אם מברכים בזימון המברך אומר:

ה"ב ל"ן ו"נבר"ך

המסובים עונים:

ביום חול רגיל  המברך אומר:

בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵך (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ:
המסובים עונים:

בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ:
ומי שלא אכל עונה: בָּרוּךְ הוא וברוך שמו.

............

בשבת יכון יוד חכמה במילוי כך  יוד ויו דלת.

............

כוונת ברכת המזון בימי חול :

ואחר כך תתחיל ברכת המזון,

ובברכה א') תכוון בכללות, ותכיון לאות א' של שם אדנ"י.

(במילוי אל"ף) ובמילוי המילוי,( אל"ף למ"ד פ"ה) שהם ח' אותיות.

שתגיע בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

תיכון לשם  הוי"ה בניוק אלוקים,

אומנם כל הכוונות אלו הם מפני שכבר ידעת,

כי הסיטרא אחרא. קאים על השולחן,

וצריך האדם ליזהר בזה מאד, כי אז יכול לשלוט עליו.

יותר משאר הזמנים,

 

ואומנם כשיש ברכת הזימון ה ג' סועדים, אז אין כל כך חשש,

כי על ידי ברכת הזימון מסתלק משם,

 

אך בהיות האדם יחידי.

אז צריך האדם כוונה גדולה  עד מאד.

לסלק מעליו הסיטרא אחרא

וצריך לכוין מאוד בברכת המזון,

השארת תגובה