כל שחבתי בשמירתו וגו'.
עורך ומגיש: רבי דוד קורן, מסכת ש"ס האר,י
כי הצדיקים שכבר מתו
באים לשמור את החיים שבעוה"ז
אותן שהם משורש נשמתם
כי כל הנשמחות שבאדה"ר הי' פרצוף אחד
וכל הנשמות שבאו לעולם הם נכללים בו
לבד וכמ"ש הקב"ה לאיוב איפה היית וגו'
ואח"כ נתחלקו הנשמות וכל הנמצאים שבעוה"ז
הצדיקים שהם קרובים אליהם באים בשורש נשמתם
אם זה החי הוא אבר מאיברי הנשמה של הצדיק
אותו צדיק טורח עליו לשומרו שלא יחטא
כדי שיתוקן ויהיה תועלת לצדיק שיתוקן אבר מנשמתו
כמשרז"ל הבא לטהר מסייעין לו וארז"ל
כי נשמות הצדיקים הם מסייעין אותן
וכן נשמת הצדיקים הקרובים אליהם כאמור
ובצדיק כאלה מדבר ואומר
כל שנתחייבתי לשמור שלא יחטא הכשרתי את
נזקו עלי להכשיר שלא יוזק ולא יחטא.
ומאלו הצדיקים הבאים לפעמים
הם מתעברים בתוך האדם עצמו בדרך עיבור
כי יש גלגול ויש עיבור
והעיבור הוא בא מב' פנים
או שהוא בא לתקן האדם לבד
לפעמים כשמתעבר נשמת הצדיק באדם לתקן עצמו
כגון שיש עליו לתקן עון אכילת חלב או כיוצא בזה
אחר שהוא בא לתקן את עצמו
צריך להיות הבחירה בידו
ואז אפשר שיקלקל ולא יתקן
ולהיות עבירה גוררת עבירה
אפשר שזה האדם לא הי' נכשל בעון זה של אכילת חלב
והצדיק שנתעבר בו
גרם לו להכשל ונכשל ואכלו ונתחייב כרת ומת
זה האדם הרי שזה הצדיק הרגו
וע"ז אמר הכשרתי מקצת נזקו ולפעמים לא גרמתי לו
כי אם מקצת הנזק כי גם הוא עבר עמו
כי ב' הנשמות והגוף נהנהו מן האיסור ואכלו חלב ואני חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו
כאלו אני עשיתי הכל
לפי שהוא הי' אפשר שלא הי' אוכל חלב
ואני עשיתי הכל לפיכך אני חייב לשלם לו
במיטב הארץ דהיינו חלקו שיש לו בג"ע
כענין מה שארז"ל נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע
והרי שיש לגוף הזה ב' נשמות
הא' שלו והב' נשמת הצדיק שנתעברהבו
וידוע שאם לא היתה תמיד הנשמה חופפות על העצמות
היו נרקבים ולא קם בתחיית המתים
כענין ובשכבך תשמור עליך
ונחך ה' תמיד
כי בכל ערב שבת עולה הנשמה למעלה
והיא נוטלת אור ושפע ומביאה אל העצמות ו
זהו ועצמותיך יחליץ
ועל מי מב' נשמות אלו הי' מוטל להשגיח
על הנבילה לז"א על הניזק
וז"ש מדקאמר תשלומי נזק משמע דאין לו למזיק
דהיינו נשמות הצדיק שבא בעיבור
אלא להשלים את נפשו של הניזק שם בג"ע
אבל הגוף בעלים הראשונים שהוא הניזוק מטפלין בנבילה
שנאמר מכה נפש בהמה ישלמנה לנפש
אבל הגוף על הראשון מוטל להשגיח בו
והוצרכו ג' פסוקים
לפי שלפעמים יגרום לאדם זה שיכשל בעון חלב
נשמת הצדיק עצמו וזהו היזק שבידים
אבל הוא מלתא דלא שכיחא שהוא בא לתקן ויקלקל.
ולפעמים לא יגרום הנשמה של הצדיק עצמה
אלא א' מכוחותיהם
כי יש כמה כוחות וכמה שלוחים ואיברים לנשמה וא'
מאלו גרם ההיזק וזהו ממונא שהיזיק
ועל כולם אמר שהבעלים מטפלים בנבילה
כמו אם יהי' בידים או ממילא או ממונא לעולם
אין לנשמת הצדיק להיטפל בגוף
וזהו המת יהי' לניזק
אתה אומר לניזק או אינו אלא למזיק
כיון שהוא בעצמו ובסיבתו מת לז"א לא כך הוא
כלומר כאשר בא האדם הזה אל העוה"ז
לא הי' כך בגוף הזה
כי אח"כ נתעבר בו נשמת הצדיק הזה. גם זה מהרב זלה"ה:
