פרשת בלק

שליחות הנחש. ומודעות צדיק.

פרשת בלק.

עורך ומגיש רבי דוד קורן.                 זוהר חדש. סעיף:כז')

 

מאמרים: הנה כסה את עין הארץ.

ואתן אדם תחתיך

…………………..

 

סעיף:כז'יש אומרים, שהם סיחון ועוג,

שישראל הרגו אותם, שהיו כעין הארץ. אבל,

כשהביא הקב"ה על ארץ מצרים ארבה,

מה כתוב: ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ.

 

למה, משום שכל המכשפים והקוסמים שבעולם.

אינם יכולים לעשות כישוף.

אלא בדבר אחד.  במדרגה אחד, פעם אחד,

ולעם הזה הביא ארבה מעורב.

בכמה מינים מעורבים  זה בזה,

 

עד שכל המכשפים וכל הקוסמים,

לא היו יכולים לקום מפניהם.

וזה הוא ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ.

 

דהיינו, שלא יכלו לקום מפניהם. וזהו שכתוב כאן

הנה כסה את עין כל הארץ .כלומר.

שאי אפשר לקום מפניו,

 

 

סעיף:כח') אמר רבי אבא בוא וראה.

בלק ובלעם. לא היו בעולם מכשפים וקוסמים כמוהם.

בלעם, היה כוחו וגבורתו  בפיו ובעינו.

בלק, היה כוחו וגבורתו בפעולת הידיים.

וזה צריך לזה.

 

כי כל מיני כשפים שבעולם הם בפה ובמעשה,

ובהם הם תלויים,

בלעם היה לו לשון ולא וידיים,

בלק היה לו ידיים ולא לשון.

 

 

סעיף:כט') הלכו החברים, והשמש היה חזק מאד.

ראו שדה ביופי של עשבים,

ומים יוצאים לכל צד. ועצי השדה גדלים.

 

ישבו שם, אמר רבי אלעזר.

כמה יפה הוא המקום הזה לנוח בו.

 

סעיף:ל")  בעוד שהיו יושבים,

הנה בא נחש גדול בגבורת השמש, ועבר לפניהם,

אמר לו רבי אלעזר, נחש נחש נטה מדרכך,

כי אותו אדם כבר שב וניחם על מה שעשה.

ולא יוסיף לעשות אותו הדבר.

 

תמהו החברים. אמר רבי אבא,

מה זה. אמר להם שתקו.

 

סעיף:לא')  אמר רבי אלעזר. נחש נחש.

אחר שלחשו לך מן השמים. שתהרוג אותו אדם.

התנחם אותו אדם ושם ברצונו.  שלא ישוב לאותו עון לעולם.  סור לך מן הדרך.

 

קם הנחש על עמדו, ולא הלך לכאן ולכאן.

שב רבי אלעזר כבתחילה,

ואמר לו, נחש נחשיודע אני מה אתה רוצה,

חזור מדרכך. כי גוי רשע בא.  שעשה רע ליהודי אחד.

מיד חזר אותו הנחש. ודילג דילוגים לפניהם.

 

סעיף:לב')  אמר רבי אלעזר חברים.  אם לא הייתי כאן,

כמה רעות היה עושה אותו הנחש.

 

כי אדם אחד יהודי, עשה מעשה עון.

ומטרם שעשה תשובה,  לחשו לו,

לאותו הנחש  שיהרוג אותו.

ובתוך כך נתיישב אותו האדם, וניחם מעונו.

 

ואמר, שלא ישוב לעשות לאותו עון.

וע"כ  נצל מן הדין.

 

סעיף:לג') אמרו החברים לרבי אלעזר, במה ידעת.

אמר להם סימן נתן לי אבי.(רבי שמעון)

ואני הכרתי על ידו.  אמרו לו,

זה נכון כלפי הנחש שהכרת בו,

אבל אותו אדם,  שניחם ושב מעונו, במה ידעת.

 

אמר להם, כשאותו הנחש היה הולך, והקשקשים שלו

היו עולים, וזנבו היה זקוף, והוא הלך בחופזה.

ורוח אחר היה הולך כנגדו.  והיה קורא לפניו

שוב מדרכך.   כי אותו אדם שב מעונו וניחם.

 

ואותו הנחש הרע לא היה מקשיב עד שיתנו

לו כופר במקום אותו אדם שנתחייב

הריגה ושב מדרכיו וניחם,

 

כי כך דרך ל הנחש מעלה, כלומר  הנחש הרוחני,

ולמטה, הנחש הגשמי.

כיון שניתנה לו רשות אינו חוזר עד שמשלים אותו

הדין הרע שניתנה לו רשות לעשות.

 

או שיתנו לו רשע אחר כופר במקומו.

כי לא ישוב ריקם, אחר שניתנה לו רשות.

 

סעיף:לד')  אמרו לו, כל זה נכון הוא.

אבל אותו גוי שאמרת שניתן בשבילו כופר,

במה ידעת.  אמר להם,

 

כיון שדברתי אל הנחש  הנה אותו הרוח שהיה

הולך כנגדו ולוחש לו שישוב לדרכו

כי ניחם אותו האדם מן העון.

הוא דלג על אזני ואמר לי.

 

סעיף:לה') תמהו החבריםאמר רבי אלעזר.

חברים, נלך ונראה, כי הנחש כבר עשה מה שעשה.

קמו וקרבו לסלע אחד באותו השדה.

ומצאו לגוי ההוא שמת.

 

ואותו הנחש היה היה כרוך על עקבו ולא נפרד ממנו.

אחר כך, נפרד מעקבו ועלה על גרונו, ונכרך שם,

ומשם היה יורד על עקבו. ולא היה נפרד מימנו.

 

סעיף:לו') מצאו שם כיס אחד מלא דינרים,

שהגוי גזל מהיהודי אחד בדרך. והכה אותו.

לקח רבי אלעזר את הכיס, ואמר.

ברוך הרחמן, שבכל דבר הוא עושה שליחותו.

חזרו לאותו מקום שהיו בו,

 

פרשת בלק.

מאת רבי דוד קורן.                   זוהר חדש. סעיף:צח')

 

רבי רבי, כמה סודות סתומים כלולים כאן.

פתח ואמר:

ויפיל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן.

כי כשברא הקב"ה את האדם  הראשון  שהוא ז"א.

בראו  דן פרצופין.  דהיינו שני פרצופין.

ז"א זכרומלכות נקבה.

שהם זכר ונקבהדבוקים  זה בזה.

והיו מתחברים יחד בלי פרוד.

 

מהו הטעם,  הוא משום  שכתוב,

זכר ונקבה בראם,  בלי פרוד.

ולא כתוב בראו. אלא  בראם. משום שהיו שנים.

 

סעיף:צט')  כיון  שנבראו  היו  כאחד  זה עם זה  בשווה.

מה עשה הקב"ה,  נסר אותם  בנסירה,

ולקח  הנקבה  ממנו.

ותקן אותה בכמה תיקונים וקישט אותה

בכמה עדיים. והלבישה בכמה לבושים,

(וסוד הנסירה עיין בפרשת נשא אדרה רבא סעיף: שכ"ד.)

 

סעיף:ק") שואל, באיזה מקום תיקן אותה.  ומשיב

בגן עדן תקן אותה,   כמה עדיים  העדה אותה,

שבעים.   והם ע' פנים לתורה.

כמה תיקונים תקן לה,   שלש עשרה.

והם י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם.

 

וכמה לבושים  הלביש אותה,  ששה לבושים.

והם ששה סדרי משנה, בששה פנים.

 

סעיף:קא')  .כל אלו תיקונים,  וכל אלו העדיים.

וכל אלו לבושים, עשה לה הקב"ה בגן עדן.

ואחר כך, ויביאה אל האדם.

 

היכן היה,  הוא היה במקום  נקודת ציון

של בית המקדש אשר שם.

ומשם לקח אותם הקב"ה  והביאם בגן עדן

וברך אותם ברכת חתנים.

 

סעיף:קב')  וזה סודדרך כוכב מיעקב,

דרך  וקישט ותקן אותו כוכב. שהם סוד המלכות,

שנלקח מיעקב,  דהיינו שננסרה  מז"א.

שמשום זה יתגלה  בשבילה מי שיתגלה.

דהיינו המשיח.

 

כי על זה בא ז"א אליה ונשמת המשיח

נמשכת ממעלה למטה,

 

וקם  שבט  בישראל.  היינו עץ החיים, שהוא ז"א ,

וקם  הוא כמו שאתה אומר,

והקימותי את בריתי.

שהוא לשון תקומה, וממשלה.

 

 

סעיף:קג")  וכשיהיה זה, אז ומחוץ פאתי מואב.

שכל  אלו הצדדים  הנאחזים  באילן התחתון,

שהוא המלכות, יעברו ויסורו ממנה.

 

אז ויאמר  האדם זאת הפעם.

זהו הזמן  של עידונים  ותענוגים להשתעשע יחד.

ולא  כשאר הזמנים.  שהצד הרע נאחז בינינו.

אבל עתה אין ערבוב של הצד האחר עמנו.

אלא עצם מעצמי, ולא חבור אחד מרע.

 

 

 

סעיף:קד") עצם מעצמי,פירושו, אור של מראה המאירה ממש,  ובשר  מבשרי,  היינו מלבוש ממלבוש  ההוא

שנתלבש בו האור העליון שלי,

לזאת יקרא אשה,

בממשלה  עליונה על כל העולם.

שלא תסור ממנה לעולם.  אז תכתוש ותכלה

כל הממלכות והיא תקום  לעולם.

 

 

 

סעיף:קה")  ראיה זו שאני רואה.  אני עתיד לראותו ולהתקרב עמו יחד.    ולא עתה,  ולא בגלות בבל.

בבית ההוא שבנו עולי בבל.,( בית מקדש השני)

 

אשורנו,אני עתיד להסתכל בו פנים בפנים,

ולא קרוב, אלא בבית ההוא האחרון,

כי בין בזה, כמקדש ראשון. ובין בזה.

מקדש שני. לא היו נחת וקרבה ואחדות כראוי.

 

 

סעיף:קו") אהה רבי אהה רבי,

כמה קשה הדבר.    כמה ארוך הזמן,

כמה צרות על צרות עתידים לשונאיהם

של ישראל בגלות.  וכמה ישלטו החיות,

וכמה ישאגו  לטרוף  מישראל.

בכל זמן וזמן עד סוף הימים.

(תיקון המלכות של המלכות הנקרא אחרית הימים.)

 

סעיף:קז")  כעת,  באחרית  הימים,  כפי  השעה של היום

בעת שיזרח  השמש מיום שישי.

דהיינו מהאלף השישית.  בשעה  שיקרא לפי

מנין השנים שיהיה יובל ושמיטה ביחד.

שהוא  רע"ד מהיום השישי. כעת,

 

עתיד קול אחד להתעורר מרום מרומי  הרקיעים,

קול עצב.  במרירות,  מה שלא היה

כזה מיום שנברא העולם.

 

 

סעיף:קח")  והקול ההוא יהיה דק.  בחשאי,

במרירות, ובעצבות, יורד ועולה. עולה ויורד.

 

וכן אמר. אילה אהובה הייתה לי מימים  הראשונים.

ונשתכחה ממני. אהבים קיימים היו לי עמה.

 

זוכר אני החותם של צורתה,

שהיה חותם על לבי.  והיה חותם על זרועי.

ואהובה הייתה חזקה בתוכי.

ורשפי שלהבת אהבתה היו שורפים בתוכי.

 

 

סעיף:קט") באותה שעה צועק ג' צעקות זו אחר זו,

ויזדעזעו  הרקיעים. ויזדעזעו כל העולמות.

עד  שהיו נשמעים ג' קולות.

אל הדג  התנין,

ויברח ד' מאות אלף פרסאות.

ושם יושיט מצודות ויפרוש רשתות.

וימשוך אותו מן הים.

ויביאו אל הישיבה שברקיע,

ויראו ממנו כל הקושיות וכל הפלוגתות שהקשו שם.

ויהיה תפוס שם  ק"ג יום.

 

 

סעיף:קי") ובעת ההיא יאסוף הקב"ה כל צבאות השמים.

וכל בני הישיבות שלו. והוא למעלה מכולם.

ומביאים לפניו אותו התנין.  ויקשור ג' קשרים בעורפו,

ויקחוהו ג' האוהבים האלו,

ויחזרוהו למקום שהיה תופס שם.

והאוהבים האלו יכנסו בהיכל אחד

הנקרא אהבה.  ויהיו גנוזים שם,

 

סעיף:קיא")  ומשביע הקב"ה לכל צבאות האלו,

ולב' הישיבות, שילכו כולם לשמוע הקול

של האהובה שהיא השכינה.

שהוא חושק לשמוע קולה עימהם,

 

באותה שעה יתעוררו, על העם הקדוש

צרות.  אלו על אלו,  בדחק גדול.

והם צועקים צעקה אחר צעקה.

דמעות אחר דמעות. ויעוררו אותה. את השכינה.

שהיא משמיעה קול על בניה.

 

סעיף:קיב")  והקב"ה  קורא ואומר, זו היא איילתי,

חברתי, יונתי, שלמתי,  היושבת בגנים.

שמקודם לכן לא הייתה יושבת אלא בסתר

המדרגה בפנים. כמש"א. כל כבוד בת מלך פנימה.

 

ועתה היא בגנים, בעזות, כאם ההולכת אחר בנה.

בשוקים וברחובות העיר,  מפחד שלא יזיקו לו.

 

סעיף:קיג") אילתי חברתי ראי, הרי כל החברים

שבב' הישיבות של הרקיע ושל הקב"ה. כאן.

חברים שהם בני הישיבות מקשיבים לקולך

השמיעני, כי תשוקתי לשמוע קולך.

 

סעיף:קיד") כמה זמנים הם שלא שמעתי את קולך.

ולא ידעתי אותך.

אז  היו כל בני העולם בערבוב,

עמים בעמים, אומות באומות,

 

ומי שלא היה ראוי למלך.

יבואו אותו שישלוט.

ויבואו עמו עמים נכרים ולשונות אחרים.

שאינם יודעים דין ולא חוקי המלכות.

וכמה מלחמות הם חושבים לעשות.

 

סעיף:קט"ו") ובשפה  רפה, ודבור רך, יעשה כרצונו.

וישלוט. ויחשוב כמה מחשבות רעות.

ועל העם היחיד יעשה חוקים רעים.

אז תהיה צרה על צרה על אותו העם היחיד.

 

בו בזמן, יתחזק הקב"ה,

וירצה את האיילה שלו. שהיא המלכות.

בכמה דברי רצוי, ויחזק בה,

ויקים אותה מעפר. הוא עצמו ולא אחר.

ושתי הישיבות תשארנה עמה,

 

 

סעיף:קט"ז") ג' מלכים יישארו ויתעוררו בג' רוחות העולם.

על העם הזה. היינו ישראל.

ואותו המלך, שהיה שולט בפה רך.

ישלוט בכעס גדול וזעף ותוקף על העם הקדוש.

נס פירושו זעף. כי על זועפים מתרגם נסי" סין.

 

 

סעיף:קיז") ובחודש השלישי בארבע לחודש (ד' בסיון)

בתשע שעות ומחצה.

ילכו כל בני הישיבה עם האיילה, שהיא המלכות.

לקברו של הרועה, הנאמן ביתו.

שהוא (משה רבנו)  ותיתן ג' קולות עליו.

 

בשעה שהשמש יפנה מן העולם.

וקברו יהיה נפתח.

ובני הישיבה ירצו להיכנס שמה.

ולא יתנו להם רשות.  ויסתלקו כולם למקומם.

והיא, השכינה. תיכנס,  ומתוכה יצא מי שיצא,

 

ותמצא את משה יושב ולומד,  ונר דולק לפניו.

וכמה ריחות ובשמים מסביב לו,

 

סעיף:קיח")  כיון שמשה רואה את השכינה.

יקום, ויתחברו יחד זה עם זה.

והקולות יתערו ברום מרומי רקיעים.

והקב"ה ישמעויכנס לתוך היכל אהבה.

ויקח משם ג' אוהבים,

ויפתח להם המערה של משה,

 

אז אותו הלילה יתעורר המשיח.

והוא ימצא שם עימהם,

ויחזרו על סודות התורה כל אותו הלילה.

במערתו של משה רבנו.

 

סעיף:קיט")  וכשעולה עמוד השחר, יסתתר המשיח.

ויישארו משה והשכינה  באותו היום.

כביום השבעות. דהיינו כמו במתן תורה.

והשכינה עולה על ההר.

 

וישמעו ג' קולות.

אחד כנגד אברהם – – אחד כנגד יצחק.

ואחד כנגד משה ויעקב.

 

זה שנאמר על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון.

הרימי בכח קולך. וגו',

 

 

סעיף:ק"כ")  הרימי הרימי אמרי, שכתוב הנ"ל, הואתקיעה, אמרי, הוא שופרביחד.

 

וזו, המלכות שעולה בהר, נקראת שופר תרועה.

דהיינו שופר מאותה תרועה שלמעלה . שלמעלה,

 

סעיף:קכא")  והוא שופר קטן, כי יש אחר שנקרא שופרגדול.

שהוא בינה.  שופר קטן זה נקרא שופר

הולך בתנועת הנר שהוא מלכות.

 

וזה שנאמר: ויהי קול השופר הולך.

כי האחר השופר הגדול.  הוא שופר גנוז וסתום.

ואינו הולך,  אלא זה הקטן.

הוא כאן ביום השבועות,  כי זה הוא

שנתעורר ביום מתן תורה ביום השבועות.

שנאמר שם, ויהי קול השופר הולך וחזק.

 

 

סעיף:קכב") בהתעוררות השופר הזה.

שנתעורר בתרועה תקיעה ותרועה.

יתעוררו האבות מתוך המערה.

ויעלו ברוח, ויבואו אליה. ומהקול ההוא,

כמה רשעים בארץ הקודש ימותו,

ויסתלקו מהעולם. היום ההוא.

 

יעלו תפילות ישראל בכל מקום שהם

לפני המך הקדוש.

והאבות יבואו יחד ויהיו באותו ההר.

ומשה יעלה עימהם. ושם הוא יסתכל באבות.

והאבות יסתכלו בו. וכולם יעלו למערתו של משה.

ומשיח יתעורר אליהם וכולם יתחברו ביום הזה,

 

 

סעיף:קכג")  וביום הזה יתעוררו עשרת השבטים

לעשות מלחמה לד' רוחות העולם,

עם המשיח שנמשח עליהם. ויקבל המשיח,

דהיינו שיהיה נמשח על ידי כהן צדק אחד

ושבעה רועים נאמנים עמו.

 

סעיף:קכד")  ומשיח זה הוא משבט אפרים.

ומזרע ירבעם בן נבט,  הוא בנו של אביה,

שמת בנעוריו, ובאותו יום שמת נולד לו בן,

ונלקח מבית ירבעם אל המדבר.

 

ושם לקחוהו מאה ושבעים גיבורים.

שכולם היו צדיקים משבט אפרים.

שלא נמצאו בחטאו של ירבעם.

 

 

סעיף:קכה") ומבן איבה זה. יצא המשיח הזה,

ועל זה כתוב:  וספדו לו כל ישראל וקברו אותו.

 

מקרא זה סתום,

כי הוא נבואה לשעתהונבואה לעתיד לבוא

כי כן יהיה לעתיד. שכל ישראל יספדו על

משיח בן אפרים יוצא חלציו,

 

כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו

דבר טוב אל ה' אלוקי ישראל בבית ירבעם.

זה רומז על משיח, שהוא דבר טוב אל ה'.

 

 

סעיף:קכו")  כיון  שידעו האבות, שהקב"ה פקד לאיילה

שלו,   שהיא השכינה, ולעמו,

כמה שמחה על שמחה תהיה ביום ההוא.

בארץ הצפון  במלכות תימן.

 

כמה צרות על צרות יתעוררו ביום הזה

על ישראל,  ותתקבל תפילתם ברצון.

 

ובערב יום הזה, תחזור השכינה הביתה.

והמשיח למקומו. והאבות לתוך המערה שלהם.

 

 

סעיף:קכז")  השכינה תלך ותחזור למשה שבעים יום.

לסוף  שבעים יום תעלה צעקת

ישראל לפני המלך הקדוש.

שיהיו מצירים להם בכל רוחות העולם.

 

ובית כנסת אחד לצד הדרום, יאבד ויחרב,

וחמשה צדיקי אמת יהרגו ביניהם, (ה"ג)

 

סעיף:קכח")  אז לסוף ל"ב ימים אחר שיהרגו אנשי בית

הכנסת ההוא,

ילבש הקב"ה קנאה לשופר קטן הזה,

שהוא המלכות. ואותו משיח בן אפרים.

יפשוט פרשות, כשור אחד שקרניו עולות כקרני רעם.

 

סעיף:קכט")  ואותו השופר הקטן. שהוא המלכות.

יתקע תרועה  תקיעה ותרועה

ג' פעמים בראש ההר כבתחילה.

 

אז ייסעו הדגלים של המשיח ההוא,

וייפול רעש על העולם על ידי קולות השופר.

 

וכל בני העולם ישמעו ויראו. כש"א,

כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס

הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו,

 

סעיף:קל")  אז יתבערו הגלולים מן ארץ הקודש,וגו'

מלחמות יעשו בני ישמעאל עם המשיח.

והם יבואו וישתחוו לריבון העולם

בהר הקדוש ירושלים.

ואלו המלחמות תהיינה באלף השישי.

 

סעיף:קלא")  בחודש בול מר חשוון יפלו שונאי ישראל.

ויעברו כל אלו הגילולים שיישארו בארץ הקודש.

ומשם ילכו ישראל. ויתעורר מלחמה על העולם.

 

ובעוד שאלו יעשו מלחמה עם כל בני העולם.

יתקבצו בניו של אדום. על ארץ הקודש,

ויתפשו אותה

וישלטו עליה י"ב חודשים.

 

סעיף:קלב")  לסוף י"ב חדש יתגעש וירעם כל העולם.

ובין הזמנים האלו, תלך השכינה

ותחזור למערה של משה,

 

ויסתתר מלך המשיח תשעה ירחים.

כירחים של היולדת. ובאלו ט' יריחים.

כמה צירים וחבלים יקבל על עצמו,

 

סעיף:קלג") ובין כך הקב"ה ירבה צערו.

ויכנס לתוך שבילים של אילן אחד.

כי יש לו אילן קדוש גדול וחזק.

שהוא ז"א עץ החיים.  ושם שבעים ענפים

 

ייקח מדות של אלכסונים מלכות הממותקת בבינה.

(נקרא אלכסון. עיין בזוהר. לך.לך דף ח' עיין שם)

וייקח שבעים הממונים של שבעים אומות.

המסובבים שבעים הענפים של האילן.

 

ייקחם תוך אלו המידות של האלכסונים,

ויהיו נמצאים אסורים במשקל אחד של מדה ומחצה.

אז יורדים מכל ענף וענף.

 

פירוש: שהוא מקור המיתוק שבכל ספירה,

כי הבינה הם סוד מדה שלמה.

שממנה בא המיתוק של האלכסון,

והמלכות היא חצי מדה.  דהיינו. רק ט'

ספירות ראשונות. שמקבלת מיתוק אלכסון מבינה.

שהם נבחנים לחצי מדה.

אבל המלכות שלה אינה מקבלת.(מלכות של מלכות).

וע"כ נחשבת לחצי מדה.

 

ואלו הב' בינה ומלכות. שהם מדה וחצי מדה.

שהן מקור כל המיתוקים ,

אוסרים את ע' השרים ומכניעים אותם.

ומורדים אותם מע' הענפים של האילן הקדוש.

 

 

סעיף:קלד")  וכמה ענפים קטנים ושאינם קטנים ישברו

בירידת השרים משם,

משום שהיו נאחזים בענפים, ובירידתם נשברו,

 

אז הרבה הרבה מהעם הקדוש ישברו

בין רגלי העמים האחרים.

וכל אלו הממונים. יעברו אותם בנהר דינור.

ויהיו נעברים מממשלתם.

 

סעיף:קלה") ובין כך יהיו למשיח צירים וחבלים כיולדת.

ועל זמן ההוא כתוב.

יענך ה' ביום צרה, (תהילים כ')

שהם תשעה פסוקים כ' ט' יריחים של יולדת.

ויש בו ע' מילים. שרומז.

כי לשבעים שנים באלף השישי יוליד את ממשלתו.

דהיינו. שישלוט על כל העולם.

 

משום זה. באלו ט' יריחים יהיו נראים בכל לילה.

מחצות הלילה ולהלאה,

רכב אש וסוסי אש לחוץ מן הרקיע.

שעושים מלחמה אלו באלו עד שיאיר הבוקר.

 

סעיף:קלו")  אחר שיעברו תשעה ירחים אלו.

אז יעורר הקב"ה את המשיח הזה.

ויוציאו מגן עדן.

ואותו היום שיצא מגן עדן.

יזדעזע כל העולם.

כי כל בני העולם יחשבו שימותו.

 

סעיף:קלז") ועל היום ההוא כתוב:

ובאו במערות צורים ובמחילות עפר.

מפני פחד ה', זו היא השכינה

שתתרומם מאותו זמן ולהלאה, ומשיח עמה,

ומהדר גאונו, זה הוא המשיח.

בקומו לערוץ הארץ.

 

אז ואסף נידחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ.וגו'

זהו בששים שנה של האלף השישי.

וילכו, לאחר שיעשה להם הקב"ה כמה נסים.

(וכאן הזוהר מסיים. וחסר תשלום העניין.)

 …………………….

 
 

ביאת המשיח

פרשת בלק.

עורך ומגיש רבי דוד קורן.                 זוהר חדש. סעיף:פ")

 

מאמראראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב.

דרך  כוכב מיעקבוקם שבט מישראל

………………………………………..

מאמר מפוזר בזוהר בכמה מקומות.

ראו המשך וביאור המאמר בסוף עמוד זה.

לעיון ולימוד  יותר מעמיקה ראו מאמרים על

עורב והיונה. …………פרשת בהעלותך.

פרה אדומה  …..לחץ……לפרשת חקת.

סוד שלושת המשחים.

משיח בן אפרים. משיח בן יוסף. משיח בן דוד

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

סעיף:פ")   אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב.

דרך  כוכב מיעקבוקם שבט מישראל.

אראנו. היינו לדבר הגאולה הזו.

שהיא גלות רבעית. ולא עתה.   אלא לאחרית הימים.

 

סעיף:פא")  ששת ימים היו בעולם. במעשה בראשית.

וביום רבעי ראיתי,  שהאורות היו מסתלקים בו ודועכים.

השמש והלבנה והכוכבים והמזלות נגנזו בו.

 

כי כתוב בו.  יהי מארת חסר ו'.

אלו היו ביום רבעי  ממעשה בראשית.

וכמו כן נסתלקו בו המאורות ביום

שהוא האלף הרבעי,  שבו נחרב בית המקדש.

 

סעיף:פב")  בכה רבי שמעון ואמר.

אוי שהגאולה נמשכת. מי יכול לסבול אותה.

אמר לו. אהה רבי אהה רבי.

אלו היית יודע כמה בהלה ובלבול עשה

הקב"ה בכל הרקיעים.

 

בשעה שגזר ומסר את ישראל

בידיה של אותה שפחה,  להשתעבד תחת אותו אדום.

 

סעיף:פג")  בשעה שהיו כותבים פסקי דינים ברקיע,

מטרם שנחתמו בטבעת החותם המלך.

קרא הקב"ה לכל צבאות השמים.

 

וקרא לגבריאל שקסת הסופר במותניו.

ואמר לו. עכב הפסוקים מטרם שנחתמו.

ואבכה על בני.   ואעשה להם מספד ואבל.

 

משביעני אתכם כל צבאות השמים.

שתעזבו אותי.  אל תאיצו לנחמני.

כש"א (ישעייה. כ"ב) על כן אמרתי שעו מני אמרר

בבכי אל תאיצו לנחמני על שוד בת עמי.

 

סעיף:פד")  בעט בעיטות ברקיע שנקרא ערבות. ועשו בו

בקיעות, וחלונות פתוחים. פתח ואמר: 

בני . בני אהובי מעיגדלתי אתכם

ונשאתי אתכם   כאב  הנושא את בנו.

למדתי אתכם יראתי.

השלטתי אתכם על כל אומות העולם.

 

חטאתם לפני בכמה חטאים,

עברתי עליכםכלומר שמחלתי לכם.

משום שבנים יקרים אהובים הייתם לפני.

 

סעיף:פה") בני בני אקרא לארבע רוחות העולם.

                    ואשביע אותם עליכם

(תפארת) מזרח מזרח, בשבועה עליך. 

אם בני יתפזרו  בינך.

תסתכל בתואר ובצורה שלהם,

 

איך והמספד אשר שם. עד שכל צבאות

השמים חשבו שכל העולמות יתהפכו.

 

סעיף:פו"בני בני, כשהייתם  בביתי בחיק אמכם.

בעדונים בתענוגים, לא השגחתם עלי.

בני בני מה אעשה לכם. גזרות גזרתי בשבועה,

 לגלותכם.   אלא אני ואתם נגלה.

 

סעיף:פז") משה רעיא מהימנא איך לא תשגיח

על בני,  צאן קדושים שמסרתי בידך.

 

(תפארת) מזרח מזרח התעורר אל משה.

ותבכו ותספדו על בני.

השמיעו אבל ומספוד יחד.

עד שאני אשמע ואדאב עמכם,

(שפירושו דואב וכואב)

 

סעיף:פח")  בני בני אהובי נפשי,

איך תלכון בכבלים חזקים. ידכם קשורים לאחור.

בנים שגודלו במעדני, בנים שהם יקרים מפז וספירים.

בנים חסידים קדושים.

איך תפלו ביד נכרים שאינם מרחמים כלל.

 

בשר הקדוש  שבגופיכם,

איך הושלך וחולל בשווקים וברחובות.

בני בני אוי עליכם ועלי. אז קרע לבוש מלכות שלו.

והיינו שכתוב:  בצע אמרתו.

 

סעיף:פט")(בינה. חסד) דרום דרום. בשבועה עליך.

כשיתפזרו בני בך.  תסתכל בהם איך נשחר

 צורתם. וימינם שבורה בין העמים.

 

דרום דרום. בשבועה עליך.

שתעורר לאברהם אוהבי. ואמור לו.

איך נפלו בניו. ונתפזרו בין שונאיהם.

ותבכו ותספדו עליהם.

 

דרום דרום. בשבועה עליך.

שתשמור בני אוהבי נפשי כשיתפזרו בתוכך.

 

סעיף:צ")  צפון צפון (חכמה גבורה)

התעורר בקול בכיה.  ומספוד ואבל ויגון על בני.

ואמור לו אל העקוד על  מזבחי. (דהיינו יצחק.)

איך הולכים בניו בגלות. איך נופלים בחרב.

 

אל תאמרו זה ואל תודיעו זה ליעקב אביהם

שלא יהפך העולם ברגע.

 

סעיף:צא") (מלכות) מערב מערב.

התעורר לאנקת חללים. והמלחמות החזקות

של בני. התעורר אל אהובתי.

יונתי תמתי.כלומר השכינה. איך הולכים בניה בגלות.

ואיך הם מתפזרים בכמה צדדים.

 

סעיף:צב") אחותי בתי רעיתי,  הרועה שלי.

אהובת נפשי כלומר השכינה.

מה נעשה מן בנינו, מה יעשו הם.

 

אהובתי אחותי אני אומר לך.

אם עולה ברצון עליךהנה את מרובעת.

שכוללת ארבע ספירות.

חכמה  בינה  תפארת ז"א.  מלכות.

וכנפים שלך פרושות לד' רוחות העולם.

 

בשבועה עליך בתי יחידתי,

שתלך עימהם ולא תעזוב אותם.

ותכסה עליהם בד' רוחות העולם.

ואם לא תעשה כן, הם יאבדו מן העולם.

 

סעיף:צג")  מה אומר לך, רבי'

באותו שעה שכנסת ישראל. דהיינו השכינה.

שמעה זאת. הרימה קול,

ונזדעזעו י"ח עולמות  והקב"ה עמה,

 

ואז קול ברמה נשמע נהי תמרורים

רחל מבכה על בניה,  והקב"ה אז,

ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד

 

סעיף:צד")  מי ראה הבהלה שבכל הרקיעים.

מי ראה הבלבול והמספד. אשר שם

עד שכל צבאות השמים חשבו

שכל העולמות יתהפכו.

 

סעיף:צה") אמר לה הקב"ה לכנסת ישראל.

                       בתי יחידתי שלי.          

תלכי לחפות עליהם ולדור עם בנינו.

 

 

אמרה לו. ריבון העולם לא אלך.

אחר שגדלת אותם, ותיקנת אותם, והגדלת אותם,

אהיה רואה, ששונאיהם אוכלים אותם.

ותשכח אותנו שם,

 

אז נשבע לה הקב"ה להקים אותה,

ולגאול את ישראלולהוציאם מן הגלות.

כש"א: כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו',

ויש תקווה לאחריתך. ושבו בנים לגבולם.

 

סעיף:צו") ועל זה, כלומר כיון ששמעה זהיצאה ממנו.

ללכת לגלות. כיון שיצאה ממנו.

פתח הקב"ה על כל צבעות השמים. ואמר,

איכה יועם זהב.

 

וכל אחד הקינה של אלפא ביתה.

הקב"ה בלבדו אמר לה,

אחר שיצאה רחל.  שהיא סוד המלכות.

שמחזה ולמטה, בגלות. קשר אהבה.

באותה השנייה, דהיינו במלכות  שמחזה ולמעלה.

שנקראת לאה. וחתמו פסקי דין.

 

סעיף:צז") ועתה נחזור לפרשה בלעם.

כי ודאי הגלות. נמשכת.  אראנו ולא עתה.

שואל. על מי אומר אראנו. ומשיב.

היינו על אותו שנאמר עליו.

מאנה להינחם על בניה כי איננו.

ואמר אראנו  כשיבא לפקוד את האילה.

שהיא השכינה  להוציאה מגלות.

ולא עתה.  ולא בזמן קרוב.

אשורנו ולא קרוב. היינו אני מסתכל בו,

אבל לא עתה אלה לזמן רחוק.

דרך  כוכב מיעקב.
…………………..
………

המשך המאמר:

בזמן מלך המשיח     פרשת בלק.

עורך ומגיש רבי דוד קורן.                 זוהר סעיף:תקא')

 

 

אראנו  לא עתה. כי דברים אלו מהם שנתקיימו

באותו הזמן, ומהם לאחר זמן.

בזמן של מלך המשיח.

 

למדנו, עתיד הקב"ה לבנות את ירושלים.

ולהראות כוכב אחד קבוע,

הנוצץ ב.ע' כוכבים רצים, וב. ע' רוחות.

שמאירים ממנו באמצע הרקיע.

 

ויהיו מצטוים ומונהגים ממנו ע' כוכבים אחרים.

ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים.

 

סעיף:תקב')  וביום השישבכ"ה בחודש השישי.

(חודש אלול מזל בתולה  כ"ה באלול. יום בריאת העולם)

ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים לסוף ע' ימים.

שיכסה ולא יהיה נראה.

 

ביום הראשון יראה בעיר רום.

(דרום)  קו שמאל ביטול ג' ראשונות.

ובאותו יום יפלו ג' חומות עליונות מעיר

ההוא רומי והיכל הגדול אשר שם יפול.

 

ומושל של אותו העיר ימות.

אז יתפשט כוכב ההוא להראות בעולם.

 

בזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בעולם

לכל ד' צדדים ואמונה לא תמצא ביניהם.

 

 

סעיף:תקג')  ובאמצע העולם. כשיאיר כוכב ההוא

באמצע הרקיע.

יקום מלך אחד רב ושליט בעולם.

ורוחו יתגאה על כל המלכים ויעורר מלחמה

בב' צדדים, ויתגבר עליהם.

 

סעיף:תקד')  ביום שיתכסה הכוכב,

תזדעזע ארץ הקודש. מ"ה מילין.

סוד הויה  ז"א. (יוד הא ואו הא.)

מסביב המקום של בית המקדש..

 

ומערה אחת מתחת הארץ תתגלה.

וממערה ההיא תצא אש חזקה לשרוף העולם.

וממערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון,

שישלוט בכל העולם. ותינתן לו המלכות.

וקדושים עליונים יתקבצו אליו.

אז יתגלה המשיח בכל העולם.

ותינתן לו המלכות.

 

 

סעיף:תקה')    ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח.

יהיו נמצאים בצרה אחר צרה.

 

ושונאי ישראל יתגברו.

אז יעורר עליהם רוחו של המשיח.

וישמיד את אדום הרשעה.

וכל ארץ שעיר ישרוף באש.

 

אז כתוב: וישראל עושה חילזה שנאמר,

והיה אדום ירשה ויהיה ירשה שעיר אויביו,

כלומר אויביו של ישראל.

 

וזה וישראל עושה חיל,

ובעת ההיא יקים הקב"ה לתחיה את מתי עמו.

ויסיר מהם המוות,

 

זה שנאמרימין ה' עושה חיל.

לא אמות כי אחיה,

וכתוב: עלו מושיעים, ואז והיה ה' למלך.

 

 

סעיף:תקו')  אמר לו רבי אבא.  מה שנאמר.

כי השמחה תצאו. וגו'. אלא כשישראל יצאו מן הגלות

השכינה תצא עימהםועמה יצאו.

זה שנאמר בשמחה תצאו,

 

דהיינו בהשכינה הנקראת שמחה,

ששון זהו הקב"ה, רבי יצחק אמר,

זהו צדיק. כלומר יסוד של ז"א. זהו שכתוב,

ששון ושמחה ימצא בה.  שהם יסוד ומלכות.

 

אמר רבי שמעון.

צדיק.  שהוא יסוד של ז"א נקרא ששון.

ומיום שכנסת ישראל נפלה בגלות.

נמנעו הברכות לרדת לעולם מצדיק הזה.

 

בזמן ההוא בזמן הגאולה. מה כתוב.

ושאבתם מים בששון.

אלו הם אבא (חכמה) אמא (בינה)

שמשם שואב היסוד.

 

פירוש אחר. ממעייני הישועה הם נצח והוד.

שמהל מקבל היסוד.

והכול מקבלים ממבועים העמוקים הנובעים

שהם חכמה ובינהאז.

ואמרת ביום ההוא אודך ה' וגו'.

צהלי ורני יושבי ציון. וגו'

ברוך ה' לעולם אמן אמן,

ימלוך ה' לעולם אמן אמן.

…………………………………

ביאור המאמר  של הזוהר.

(אני רבי דוד מצהיר: הביאורים  בסוגריים שנכתבו באותיות קטנות הם באורים  שלי ואין להתייחס להם באופן מוסמך.)

 

ביאור המאמר  של הזוהר

כל המאמר הזה סובב לבאר הכתוב.

אראנו ולא עתה  אשורנו ולא קרוב

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל  ומחץ

פאתי מואב וקרקר כל בני שת והיה אדום ירשה.

והיה ירשה שעיר אויביו וישראל עושה חיל.

 

ותחיל מבואר. אראנו ולא עתה אשורנו וגו'.

אשר ולא עתה. משמע לא עתה אלא בזמן קרוב.

 

אשורנו ולא קרוב.  משמע. בזמן רחוק

שהוא זמן של מלך המשיח.

 

אחרי זה סובב לבאר.  דרך כוכב מיעקב.

זה שנאמר: עתיד הקב"ה לבנות את ירושלים.

ולהראות כוכב אחד קבוע, שהם סוד המלכות.

שהיא קבועה בזיווג עם ז"א  שנקרא יעקב.

 

מנוצץ ב.ע' כוכבים רצים, וב. ע' רוחות.

שמאירים ממנו באמצע הרקיע.

העניים הם סוד ספירת חכמה.. וכאן מורה על הארת החכמה.

 

ואומר שהכוכב כולל מימין ושמאל.

אשר הארת קו ימין שבו מכונים ע' ניצוצות.

שהוא רוחות.

 

וקו שמאל מכונה ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים.

כלומר רצים. משום שהארת השמאל מאירה בריצה. ובחיפזון.

 

שמאירים ממנו באמצע הרקיע. כלומר

שהם כוללים בקו אמצעי של המלכות.

כי כל זה.  נאמר דרך כוכב מיעקב.

אשר כוכב הוא מלכות.

(שהם כ"ב האותיות. כ"ו האור שמאיר בכלים).

וקו אמצעי הוא יעקב. הנקרא ישראל.

שהם הסוד קו אמצעי.

 

ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים לסוף ע' ימים.

שהם ע' שרי אומות העולם,

שהם בחינת קו שמאל. גם הם יינקו מכוכב הזה.

שזה סוד הכלי של עולמנו המלכות שבנוי משבע ספירות

נגד שבעת ימי הבריאה במעשה בראשית.

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.

שבכל ספיה יש את השלמות של עשר הספירות.

שהם סוד ע' נפש ליעקב שהם ע' אומות העולם.

 

כבר למדנו. בקורס מבוא לקבלה. בחינה ב' בינה.

צמצום ב'. בסוד תשובה. שהמלכות עלתה לבינה.

 

וכבר ידעת. שהכלים של המלכות הם מבינה.

משום זה המלכות שלנו. חסרה בה בחינת עצמה.

שהם סוד מלכות של מלכות.(הנקרא לב האבן)

הנקרא מנעולה. שהיא נגנזה עד גמר התיקון.

 

ובמקומה משמש יסוד המלכות (ירח). הנקרא המפתח.

יוד  הה  וו  הה. ט' אותיות ט' כלים.

כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.

אלא ט' ספירות הראשונות שבה. ובחינתה עצמה

שהיא מלכות של מלכות חסרה. כי נגנזה.

 

וזה הסוד שנאמר. וביום השישבכ"ה בחודש השישי

שהוא יסוד. ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים לסוף ע' ימים.

שהם הכלי של המלכות.  הנקרא כ"ה.

(ראו שעור על מזל בתולה. הנשלט על ידי כוכב כוכב.

בתולה בתו של האל שהיא המלכות.

שהיא בחודש השישי יסוד. עפר קו אמצעי.)

 

שכל האורות הנקראים כ"ה ירחים. יראו

בכ"ה ימים. הם מגעים עד ספירת יסוד.

כלומר שהארת החכמה שנקרא כוכב  תמצא רק במלכות

 שביסוד. שהוא כ"ה בחודש השישי. שה"ס. עטרתיסוד.

הנקרא מפתיח ולא מלכות ממש. שהוא המנעולה.

 

כי כבר למדנו שעד גמר התיקון שהמלכות של המלכות שלנו.

שהיא נקראת אחרית הימים. שהיא אחרית הספירות.

הנקראים בסוד ימים. שהוא יום השבים. המנעולה.

 

היא אינה ראויה לאור מחמת כוח הצמצום הרוכב עליה.

בגלל חוק לחם ביזיון.

 

וזה הסוד שנאמר ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים לסוף ע'ימים.

שיכסה ולא יהיה נראה.  יתכסה האור ולא יאיר שם.

כי המנעולה נגנזה ואינה מקבלת שום אור.

 

ותדע  שהפרט והכלל שווים זה לזה.

ימין פרט  אמצע כלל שמאל פרט.

וכמו בגאולות הקודמות של המלכות.

המלכות שהם סוד השכינה נבנית בדרך ג' קווים.

 

בב' צדדים, ויתגבר עליהם כן בגאולה העתידה צריך הסדר להתחיל כן.

ואחר שהמלכות נמתקת בבינה,

שהם סוד קו ימין.  הנה אז

אין עוד גילוי מן הארת החכמה.

 

ותחילת הארת החכמה היא בקו שמאל.

ובאותו יום יפלו ג' חומות עליונות מעיר

ההוא רומי והיכל הגדול אשר שם יפול.

 

כלומר ההארה הראשונה של החכמה תהיה להלחם

 בבחינת שמאל. דין אש.  בלי ימין החסד מים.

שהיא הארת החיצוניים הקראת עיר רומי.

 

אז ילחם עמהם הכוכב הבא מקו אמצעי.

בכוח המסך שבקו האמצעי .

וימעט הג' ראשונות של הארת קו שמאל הזה.

(בסוד שמאלו לתחת לראשי וימינו יחבקני).

ובאותו יום יפלו ג' חומות עליונות מעיר

כלומר שיפלו הג' הספירות הראשונות. של השמאל.

המכונים ג' שרים. עליונים. של הקליפה.

(סוד מזל שור ספירת גבורה של יצחק אבינו. סוד שור תם ושורמועד. ופרה אדומהומשיח בן אפרים עיין במאמרים והשעורים שלרבי דוד קורן.)

ששליטתם של השרים הממונים תיפול והם ימותו.

 

אז מתפשטת שליטת המלכות שהיא מסוד

קו אמצעי.להראות בעולם.

 

על זמן הזה נאמר.  דרך כוכב מיעקב.

כלומר בזמן ההוא שהביא לנפילת רומי. הנ"ל.

 

יתעוררו מלחמות ומחלוקות בד' רוחות העולם.

ימין ושמאל.  וכן מלחמות של קו אמצעי.

וזה סוד שנאמר.

בזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בעולם

לכל ד' צדדים ואמונה לא תמצא ביניהם

 

שאמונה זה סוד המלכות.

שזה הוא מטרם שהמלכות הנקראת אמונה נמצאת בינהם.

 

אבל אחר כך.אחר כך שנגלה הכוכב והכה לרומי.

שהוא השמאל. בלי הימין. אז ובאמצע העולם.

 כשיאיר כוכב ההוא

באמצע הרקיעיקום מלך אחד רב ושליט בעולם.

ורוחו יתגאה על כל המלכים ויעורר מלחמה

בב' צדדים, ימין ושמאל. ויתגבר עליהם

 

כלומר  כאשר יקבע תיקון קו אמצעי בעולם.

שהיא המלכות, וברקיע שהוא ז"א.

יקום מלך אחד רב ושליט בעולם.

שהוא מלך המשיח.

 

ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח.

יהיו נמצאים בצרה אחר צרה.  ושונאי ישראל יתגברו. אז יעורר עליהם רוחו של המשיח.

וישמיד את אדום הרשעהוכל ארץ שעיר ישרוף באש

 

ויתרגזו וילחמו ימין ושמאל שהם פרט ופירוד

הנקראים פאתי מואב. כי הם מחיצוניות.

נגד קו אמצעי שהוא מלך המשיח שיתגבר עליהם.

 

בסוף ע' ימים. שהוא המלכות של המלכות

(הנקרא לב האבן)

שהיתה גנוזה בכל ששת אלפים השנים.

והאור לא הגיה אליה ונתכסה במקומה. כנ"ל

 

תזדעזע ארץ הקודש. מ"ה מילין.

ארץ הקודש ה"ס המלכות

מ"ה מילין רומז על ז"א שהם הויה במילוי אלפין

בגימטרייה מ"ה  יוד  הא ואו הא מ"ה = אדם.  

 

ואומר שהשם מ"ה שהוא ז"א (עץ החיים)

ישפיע גבורות קדושות למלכות,

שהיא תזדעזע.  כלומר מסביב יסוד המלכות

שהם סוד מקום בית המקדש.

 

ומערה אחת מתחת הארץ תתגלה.

וממערה ההיא תצא אש חזקה לשרוף העולם.

וממערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון,

שישלוט בכל העולם. ותינתן לו המלכות

 

ומערה אחת מתחת הארץ תתגלהכלומר

מקום המנעולה הגנוזה. שהיא סוד המלכות של המלכות.

שלא קיבלה שום תיקון עד הנה,

 

וממערה ההיא תצא אש חזקה לשרוף העולם.

כלומר המנעולה בעצמה, המכונה אש קשה.

שעד עתה בכל מקום שנגלתה הייתה

שור]פת ומכלה כל האורות מאותו המקום.

 

וממערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון,

שישלוט בכל העולם. ותינתן לו המלכות

ואז תקבל תיקונה השלם.

שהם הסוד. וקם שבט מישראל.  שהוא המשיח.

שיקבל אז העטרה שלו מתיקון הגדול של מנעולה.

שהוא יקבל המלכות השלמה שנשלמה אז.

 

וזה הוא משיח בן יוסף.

ואז עוד לא נגמר כל התיקון. זה שנאמר.

               ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח.

יהיו נמצאים בצרה אחר צרה.

כי להיות מבחינת קו שמאל  אין תיקונו עולה

בשלמות וצרות תבואנה בעולם.

ושונאי ישראל יתגברו.

וזה יהיה נמשך עד שיתגלה

משיח בן דוד  שהוא קו אמצעי.

 

וזה שנאמר. אז יעורר עליהם רוחו של המשיח.

שהוא משיח בן דוד 

וישמיד את אדום הרשעהוכל ארץ שעיר ישרוף באש.

שהוא סוד הכתוב. והיה אדום ירשה.

שישחית מלכות אדום.  והיא ירשה שעיר אויביו.

שזה סוד הכתוב. והיה ירשה שעיר אויביו.

כלומר אויביו של ישראל.

ואז כתובוישראל עושה חיל.

 

ברוך ה' שזיכני לכתוב לכם עם קדוש  את המאמר הזה.

ברוך ה' לעולם אמן אמן,

ימלוך ה' לעולם אמן אמן.

באהבה רבה לרשותכם תמיד רבי דוד קורן.
……………………

…………….

פרשת בלק

שער  הפסוקים:  האר"י  סימן כ"ב:

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,

וירא בלק בן צפור את כל אשר וגו':

ראיתי לבאר כאן, ענין בלק ובלעם,

שהיו קוסמים וחכמים, שאין כמותם בעולם.

וכמ"ש חז"ל כי בבחי' אחת היה בלק טפל לבלעם. ובבחי' אחרת, היה בלעם טפל לבלק.

וגם בזוהר האריך בענין בלק ובלעם,

כי נקרא בלק בן צפור, ע"ש חכמתו שהיה קוסם,

 ע"י צפור א':

הגהה א"ש, אני פרשתי בזוהר, כפי דבריהם,

כי בן צפור, ירצה דדריש כן מלשון בינה שהיה מבין חכמתו מאמצעות אותו הצפור הנקס"ם:

גם ראינו תכלית שנאתם עם ישראל על חנם,

 משא"כ בזולתם. זולתי עמלק,

שגם הוא היה שונא גדול לישראל.

ולכן רצוני לייסד ענין זה, על מאמר ספר הזוהר בפרשת בלק

 דף קצ"ט ע"ב שורה כ"ג, וז"ל,

ודוד מלכא אמר(תהלים ט')

כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם וגו', ואע"ג דהאי קרא וכו', אמרו עמלקע"ם ל"ק,

עמא דלקא לון וכו'. בלק, בא לק וכו',

 בלעם, ב"ל ע"ם וכו'.  האותיות הנשארות.

 עמ"קבלבל עמק המחשבה דילהון,

דלא ישלטון, ולא ישתארו בעלמא וכו' עכ"ל:

 

דע, כי כל דברים אלו מיוסדים, ע"ד בחי'

 גלגול נשמותיהם, מהיכן נשרשו.

הנה עמלק הוא בחי' פסולת הרע, שהוברר מן

קין בן אדה"ר, והוא בחי' אחת,

 מן ה' מיני ערב רב, שנתערבו בישראל,

שהם, עמלקים, רפאים, כנזכר בזוהר בפרשת בראשית

כי גם בערב רב, היה עירוב רע של קין ושל הבל.

ולכן עמלק שונא גדול לישראל היה,

וכמ"ש למטה בפסוק ויסר קיני מתוך עמלק,

כי הטוב שבקין, נברר ביתרו הנקרא חבר הקיני,

הנפרד מקין, ר"ל מן הרע של קין, שהוא עמלק:

 

 

ובלק ובלעם, היו מעורבים משתים רעות,

מן הרע של קין, ומן הרע של הבל,

ולכן יש בכל אחד מהם ב' אותיות ב"ל, מן הבל,

 וכמבואר לעיל בפסוק (שמות ב')

וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה,

כי לא הוברר מן הבל, רק ה' אחרונה, והיא הטוב שבהבל, ונתנה במשה. וב' אותיות ל"ב של הבל לא הובררו,

והיה בהם הרע של הבל, ונתנו בבלק ובלעם בלב"ל:

גם בחי' הרע של קין שנתערב בהם, נרמז בשמותיהם,

כי כבר אמרנו שהרע של קין הוא עמלק,

 והנה ג' אותיות הראשונות, שהם עמ"ל, נתנו בבלעם, ואותק' נשארה בבלק.

ואמנם, עם היות שבלק ובלעם,

יש בכל אחד מהם רע של קין ושל הבל,

עכ"ז עיקרו של בלק, הוא מן הרע של קין.

ועיקרו של בלעם, הוא מן הבל:

וענין בלק, נרמז בפסוק וירא בלק בן צפור, בן יתרו, שעליו נאמר (תהלים פ"ד),

 גם צפור מצאה ביתאבי צפורה אשת משה,

 כנזכר בזוהר בפרשת בלק דף קצ"ו ע"ב.

והטוב לקחו יתרו, ונעשה צפור טהורה.

 והרע נתן בזרעה והוא בלק, דמבני בנוי של יתרו הוה, כנזכר שם. וכבר נתבאר אצלינו כי הנשמה של קין,

נתנה ביתרו. ורוח של קיןבשמואל הנביא:

וענין בלעם, נתבאר אצלינו בכמה מקומות,

 איך עיקרו מן הבל, בסוד (דברים ל"ג)

ולא:  קם נביא עוד בישראל כמשה,

 בישראל לא קם,

אבל באומות העולם קם, ומנו בלעם.

 

גם ביארנו בפסוק הנה ילדה מלכה  גם

היא בנים  לנחור אחיך,

כי ר"ת 'היא 'בנים 'לנחור, הם הבל,

 לרמוז על לבן בן בתואל הארמי, שהוא מהבל,

 וכל משפחתו ג"כ היו משם, כמבואר אצלינו בפרשת תשא, במעשה העגל. ובפרט במה שהודעתיך,

כי לבן עצמו נתגלגל בבלעם:

וצריך לידע, מה ערוב יש לבלק עם בלעם,

(את סודות הפירושים ניתן ללמוד דרך השיעורים של

 רבי דוד קורן, הסתכלות פנמית, צורו קשר, דרך האתר,)

 הנה ביארנו בפסוק (בראשית כ"ה)

ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביון

כי בשליש אמצעי דת"ת דזעיר, שהוא החזה,

שבו התחלת גלוי האורות של יסוד דאימא,

שם מאחורוי הוא מקום התחלת כתר דרחל,

 ובתוכו מתלבשים שתי עקביים דרגלי לאה ושם הוא בחי'התרפים וע"ש באורך:

 

אמנם הענין בקצור הוא זה, כי הנה נודע בסוד ענין

הליכת ארבע אמות בארץ ישראל,

כי גם הארת חו"ג שביסוד דאבא, יוצאות עד לאה,

 ונודע, כי לאה היא ממלכות דאימא שבתוך זעיר,

ונמצא כי יש בלאה אורות דאבא.

 והנה ראש לאה מכוון אחורי הדעת דזעיר אשר בתוכו

יש יסוד דאבא, עם אורות חו"ג שבתוכו.

 והיסוד עצמו מלובש תוך היסוד דאימא

אשר גם בתוכו יש חו"ג אחרות. והיסוד עצמו דאימא,

 מלובש תוך חלל אמצעי של גלגלת דז"א,

הנקרא דעת.

 ונמצא, כי כשיוצאים אורות דאימא אל לאה,

 צריכים לבקוע שתי מחיצות,

 שהם כלי היסוד דאימא,

וכלי הראש דזעיר,

ואח"כ יוצאות לחוץ, ונכנסים בראש לאה,

ומתפשטים בכל שיעור קומתה,

 וד העקבים שלה, המתלבשים תוך כתר דרחל כנזכר:

\\\\\\\\

 

והנה נתבאר שם בדרוש התרפים, כי להיות כאן מקוםהעקביים של לאה, אשר היא עצמה דין גמור,

להיותה מן אורות מועטים,

היוצאים מן מקום האורות המכוסים,

ואינם יוצאים אלא ע"י בקיעה כנזכר,

ובפרט בחי' העקבים שבה, שהם דינים קשים,

ולכן הקליפות מתאחזות שם,

ואותם האורות הנזכר של אימא,

שנתפשטו עד העקבים של לאה,

שהם בוקעים ובולקים כתר ראש רחל,

ונכנסים בתוכה כנז',

 יוצא הארתם לחוץ, ונאחזים בהם החיצונים:

ונמצא, כי בחי' האורות דאימא,

שהם חלק המגיע אל שתי העקבים עצמם דלאה,

 הבולקים ונכנסים תוך ראש רחל,

מה שיוצא מהם לחוץ אל החיצונים,

הוא נקרא בלק. לשתי סיבות,

אחת כפי הבנת הלשון,

כי העקבים ההם בולעים ובוקעים ראש רחל,

 ונכנסים בתוכו, ואינם יוצאים אלא ע"י בליקה הנזכר,

וזהו בלק:

הגהה א"ש, מיסוד הנה ה' בוקק הארץ ובולקה וכו'

(ישעיה כ"ד):

ועוד, כי הנה יתרו אביו של בלק כנז"ל,

הנה הוא בחי' היסוד עצמו דאימא, שהוא ג"כ בחי' קין,

כמבואר אצלינו במצות ולא ירבה לו נשים,

 כי היסוד דאימא נקרא אהי"ה, וכולל ד' אהי"ה הנודעים,

אלפ הי יוד הי = קי"ן

אלפ הי יוד הי = קי"ן

אלפ הא יוד הא = קמ"ג

אלפ הה יוד הה קנ"א

 

 

שהם, ב' דיודי"ן, ואחד דאלפין, ואחד דההי"ן. וכלם בגי'יתר"ו, (א"ש, בזה האופן, ב' אהי"ה דיודי"ן

אלפ הי יוד הי = קין

אלפ הי יוד הי = קין

בימטריא שכ"ב,  אהי"ה דההי"ן קנ"א,

אהי"ה דאלפי"ן קמ"ג, סך הכל יתרו).

 ובלק הוא בנו נמשך ממנו, כנזכר והוא מאימא,

אשר ממלכות שבה נעשת לאה, עד העקבים שלה.

 

 והנה הארות היוצאות מאורות דאימא שבז"א אל לאה,

הם ד' מוחין, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן

יוד – הי – ויו – הי = ע"ב  חכמה

יוד – הי – ואו – הי = ס"ג  בינה

יוד – הא – ואו – הא = מ"ה  ז"א

יוד – הה – וו – הה = ב"ן  מלכות

 

 

 

 

ושרשם נשארים בז"א, והמלרים לבד יוצאים אל לאה,

כנודע כי הנקבה רמוזה במלוי השם.

והנה ד' מלוים הנז', עם ד' כוללים שלהם, הם בגימטריאבל"ק, כי בהם היה נאחז,

 בבחי תרין עקבים דלאה הבולקים ראש רחל.

 ובפסוק אשר מחזה שדי יחזה, יתבאר ענין זה ביותר לקמן:

א"ש, החשבון הוא, כי מלוי ע"ב הוא מ"ו

ומלוי ס"ג הוא ל"ז, ומלוי מ"ה הוא י"ט, ומלוי ב"ן הוא כ"ו,

 וד' מלוים, יחד הם כלם קכ"ח,

וד' הכוללים הם קל"ב,   בגי' בל"ק:

 

ואמנם ענין בלעם, עיקרו מאורות דעת דאבא כנז"ל,

 וזה ענינו, כי הנה אורות דאבא בצאתם לחוץ אל לאה,

צריכים לבקוע ג' מחיצות, והם,

 יסוד דאבא, ויסוד דאימאוראשו של זעיר,

ואז מתגלים ונכנסים בראש לאה.

וגם הם מתפשטים בכולה עד העקבים שלה,

 וגם הם בוקעים ויוצאים, וניתנים בכתר של רחל עצמה:

 

והנה הכתר של רחל, הוא הנקרא מקום הבליעה,

 כי הוא מלביש את שתי העקבים של לאה, ובולעם בתוכו.

 

 והנה כל קומת רחל, היא נעשת מבחי' אורות מגולים,

 שמן החזה ולמטה, ולכן הוא יותר רחמים מן לאה.

אבל במקום הזה הנזכר, נחשך האור שלה,

לפי שיש שם כמה מחיצות של כלים,

 כי האור היוצא מיסוד דאימא, הנשלם בחזה ונגלה שם,

ובוקע כלי הת"ת דזעיר מאחוריו,

ויוצא לחוץ להאיר ברחל,

צריך שבתחלה יבקע מחיצת כלי הראש של רחל מצד אחוריים,

הדבוק עם הגוף דזעיר כנודע.

ואח"כ צריך שיבקע עוד שתי מחיצות,

של כל עקב ועקב משני עקבי לאה,

 אשר בתוך ראשה כנזכר,

וכל עקב יש בו שתי מחיצותאחור ופנים שבו.

 ואח"כ מחיצת הכלי ראש רחל מצד הפנים,

 ואז יוצאים האורות ההם אל כתר דרחל,

אשר מצד הפנים שלה,

ובהכרח הוא שמתמעט ונחלש כח האורות ההם למאוד,

 

 ולכן נאחזים בהם החיצונים.

ובפרט עם סעם אחר שנתבאר אצלינו בענין עץ הדעת,

כי במקום שאורות דאימא נגלים מחוץ לנרתקם,

שם נאחזים החיצונים.

 

ולכן אותה ההארה המגיע אל הכתר עצמו דרחל,

 אשר בתוכו מובלעים ב' עקבים דלאה,

 יצא ממנה הארה לחוץ אל החיצונים,

והוא מקום אחיזת בלעם,

ע"ש הכתר ד רחל הבולע עקבי לאה.

 

ואמנם עיקרו של בלעם, הוא מאורות דאבא שנכנסו בלאה, ונתפשטו עד כתר דרחל כנזכר.

הרי כי בלק הוא מאורות דאימא שבעקבי לאה,

ו בלעם הוא מאורות דאבא שבכתר דרחל:

ונלע"ד חיים, כי בזה יובן היות בלק כלול מקין והבל,

וכן בלעם כי הרי בשני העקבים דלאה,

יש אור או"א. וכן בראש רחל.

אלא שעיקר עקבים דלאה, מאורות דאימא.

 ועיקר כתר דרחל, מאורות דאבא, כנלע"ד:

ובזה תבין, איך בלק היה קוסם, ו בלעם הוא נחש,

כנזכר בזוהר והטעם הוא, כי הנחש אין כחו אלא בפיו,

 וכן בלעם שעיקרו מן הבל כנז"ל,

והוא הבל הרע, היוצא מן הפה.

אבל בלק עיקרו מן קין, שהוא מאימא, שהוא בחי' מעשה, כמו שידעת בענין ל"ב אלהי"ם דבראשית,

 דאבא אומר ואימא עושה. והקסם הוא ביד,

וכמש"ה וקסמים בידם, כי בלק היה יותר בקי בהם מבלעם:

 

 

ונלע"ד חיים ששמעתי ממורי ז"ל,

כי בלע"ם בגימטריא קמ"ב, כמנין

 הוי"ה ואהי"ה, = מ"ז

הוי"ה ואדנ"י, אמ"ן

עם ד' כוללים שלהם. והוא ע"ש שהוא לוקח הארות ז"א,

הנקרא הוי"ה, היוצאות ללאה, הנקרא אהי"ה.

 והארותיו של ז"א הנזכר,

שהם שתי ההוי"ת, היוצאות אל רחל, הנקראת אדנ"י:

 

עוד צריך שתדע, ענין קין והבל,

כדי שממנו יתבאר כמה עניינים בפרשה זאת.

 הנה נתבאר לנו, כי ב' מיני אורות הם בכל מקום,

 והם, אור פנימי, ואור מקיף,

והמקיף גדול מן הפנימי,

ולכן המקיף נקרא אהי"ה, והפנימי נקרא הוי"ה.

השארת תגובה