פרשת ויגש

פרשת ויגש אליו יהודה   מהזוהר. תשע"ה

עורך ומגיש : רבי דוד קורן,

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

סעיף,א') ר' אלעזר פתח ואמר:

כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו, וגו,

מקרא זה בארוהו' אבל בא וראה,

כשברא הקב"ה את העולם,

כל יום ויום עשה את מלכתו כראוי,

בכל יום ויום עשה כמו שצריך,

כיון שבא יום השישי, והוצרך לברא את האדם,

באה לפניו התורה, אמרה,

אדם זה שאתה רוצה לברא,

עתיד הוא להכעיס אותך,

אם לא תאריך אפך, מוטב לו שלא יברא,

אמר לה הקב"ה,

הכי בחינם אני נקרא, ארך אפיים,

הביאור הוא בסוף המאמר,

סעיף,ב') אלא הכל נברא בתורה, והכל נשתכלל בתורה,

כמו שהתורה מתחילה ב ב' כן נברא העולם ב ב'

כי מטרם שברא הקב"ה את העולם שהוא הנוקבא,

באו כל האותיות לפניו, ונכנסו כל אחת ואחת למפאע,

דהיינו בסוד תשר"ק צפע"ס,

ולא בסוד אבג"ד וכו',

ראה שעורים על סוד האותיות של רבי דוד קורן,

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

מאמר: למה הרעות.

סעיף,ע"ב') ר' יוסי פתח קרא באליהו שכתוב ויקרא וגו',

בוא וראה שנים היו שהטיחו דברים כנגד הקב"ה,

משה ואליהו,

משה אמר למה הרעות לעם הזה,

ואליהו אמר הרעות להמית את בנה,

ושניהם אמרו דבר אחד,

סעיף,ע"ג') שואל, מהו הטעם שאומרו שניהם?

למה הרעות? ומשיב, אלא הוא סוד:

משה, מהו הטעם שאמר למה הרעות,

הוא משום שניתן רשות לס"א לשלוט על ישראל,

הרעות: פירושו,

נתת רשות לצד האחר של הרע לשלוט עליהם,

אליהו אמר הרעות, פירושו גם כן,

נתת רשות לסטרא אחרא לטול נשמתו של זה,

שאמר הרעות, והכל הוא סוד אחד,

שהרעות הוא סוד נתינת רשות לס"א שנקרא רע,

סעיף,ע"ד') בא וראה, הגם על האלמנה,וגו'

משום שהקב"ה אמר לאליהו,

הנה צוויתי שם אשה אלמנה לכלכלך,

וכל מי שזן ומפרנס, למי שנצרך לו,

וכל שכן מי שרעב,

הוא מתאחד ונאחז בעץ החיים,

וגורם חיים לעצמו ולבניו,

ואתה,אמר אליהו, כל מי שמקיים נפש בעולם

זוכה חיים לעצמו,

וזוכה להתאחז בעץ החיים,

ואתה שולט אילן המוות, צד הרע,

על האלמנה, צוויתי אותה לכלכלני,

משום זה אמר הרעות,

סעיף,ע"ה') שואל: ואם תאמר,

שלא נעשה רע לאדם מן הקב"ה,

ומשיב: בוא וראה, בזמן שהאדם הולך לימין, (לחסד)

שמירתו של הקב"ה נמצא לו תמיד עליו,

והסטרא אחרא אינו יכול לשלוט עליו,

ורע זה נכנע לפניו ואינו יכול לשלוט,

ומתוך ששמירתו של הקב"ה הוסר מימנו

אם הוא ייתדבק ברע,

אז רע ההוא, כיון שרואה שאין עמו שמירה,

שולט עליו אש ובא להשמידו,

ואז ניתן לו רשות ונוטל נשמתו,

סעיף,ע"ו') משום שניתן רשות לצד הרע לשלוט עלישראל, להיות תחת השעבוד שלו,

פירוש אחר: למה הרעות,

כי ראה כמה מהם מישראל, שהם מתים,

ונמסרו בצד הרע:

סעיף,א') בוא וראה, בשעה שהטוב נתעורר,

שהוא הימין,(החסד)

כל שמחת וכל טוב וכל הברכות נמצאות,

והכול הוא בחשאי, כמו שבארו,

שאמרו בני יעקב,

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,בחשאי,

וסוד זה הוא משום, שאז הוא יחוד כראוי,

ובזה מתבאר הכתוב: למה אמר יוסף בעת הייחוד,

הוציאו כל איש מעלי,

משום שהייחוד צריך להיות החשאי.

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
\\\\\\

פרשת ויגש שער הפסוקים האר"יסימן מ"ו:

עורך ומגיש: מרבי דוד קורן

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה וגו':

הנה נזכר יעקב יעקב ב"פ,

שהם כנגד יעקב היוצא לפני ז"א כנודע.

וגם כנגד רחל, היוצאת באחורי ז"א.

וכבר ידעת, כי גם רחל היא השכינה תתאה,

נקרא יעקב פעמים רבות בספר הזוהר

סימן מ"ז:

ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי וגו':

צריך להבין, מה ענין קריאתו אותם מעט ורעים.

והענין הוא, דע, כי אדה"ר נתגלגל בג' אבות,

ולכן נקראים אבות,

על שם האב הראשון שהוא אדה"ר.

ונתבאר בספר התיקונין, בתיקון ס"ט וע',

כי נפשו של אדם נתגלגלה באברהם.

ורוחו, ביצחק. ונשמתו, ביעקב.

גם נתבאר בר"מ, בפרשת קדושים,

כי אברהם תקן עוון עבודה זרעה.

ויצחק תקון עוון שפיכות דמים.

ויעקב, תקן עוון גילוי עריות.

גם נתבאר בספר התיקונין, כי כשירד יעקב למצרים,

אז נכנסה בו נשמת אדה"ר:

והנה אדה"ר, חטא בהשחתת זרעו,

באותם ק"ל שנה הראשונים, כנז"ל בפסוק

לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו.והשחתת הזרע נקרא רע, כמש"ה (בראשית ל"ח ז')ויהי ער בכור יהודה רע. וכתיב (שם ו' ה')

וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. וכתיב

אוי לרשע רע.

ויעקב בא לתקן עוון גן עדן,

שהוא השחתת הזרע,

הניתן בלילי"ת ונעמ"ה, הנקרא עריות כנודע.

ולכן עברו עליו ק"ל שנה הראשונים,

ביסורין ובגלות כנודע. וזש"ה,

מעט ורעים, שלשים ומאת שנה, ר"ל,

כי בהיותם רעים ביסורין, נתקן עוון ק"ל שנה,

בהשחתת הזרע האדם, הנקרא רע.

וכשנשלמו, אז נכנסה בו נשמת אדה"ר,

כי כבר תקן אותם, ואז כתיב

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, כי כבר נכנסה בו נשמת חיים דאדה"ר,

וזהו ויחי יעקב, ונמשך שיעור זה י"ז שנה, כמנין טו"ב,להורות כי בק"ל שנים ראשונים נתקן הרע,

ובי"ז שנים אחרונים היה טוב בלי רע,

לכן ירד למצרים,

כי שם היו מתגלגלים ניצוצות השחתת הורע,

כנז"ל בפסוק לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו:

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

ואת העם העביר אותו לערים:

זה תבין, במש"ל, בפסוק

לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו,

כי כל אותם המצריים שבדור ההוא,

היו הניצוצות של השחתת הזרע דאדה"ר,

וכדי לתקנם, מהל אותם, וגם טלטלם לערים,

שיקיים בהם טלטול וגלות, לכפר עונם.

ולכן נקרא העם,

כי הם הם בחי' הערב רב שיצאו ממצרים, כמ"ש בפרשת שמות בפסוק ויאמר אל עמו:

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וגו':

אם תעיין במ"ש בשער רוח הקדש ביחוד אחד שכולו נעשה מבחי' שמות והויו"ת מצויירות בציור ידות, אז תבין ידות אלו מה עניינם.

גם תעיין בהקדמת ביאור אדרת האזינו, ושם תבין זה, והענין הוא,

כי בחי' הזרועות של א"א,

כל אחד מהם יש בו תלת פירקין,

ומהם נעשו המוחין דאו"א, ותרין עיטרין דגניזין בהון.

אבל פרק השלישי שבכל זרוע מהם, והוא פרק היד,

שבו ה' אצבעות, אינם במוחין הנזכר. ונודע,

כי תרין ידין דא"א, לית ביה ימינא ושמאלא,

ותרווייהו אינון כחדא חד ידא.

והנה היד הזו שלו, ירדה למטה ונתלבשה ביסוד דאימא,שהוא הרחם שלה.

והנה יד ימין כלולה בשמאל ושמאל בימין כנזכר.

וכמו שה' אצבעות יד שמאל, הם ה' גבורות.

כן ה' אצבעות יד ימין, הם ה' גבורות,

והם בחי' ה' אותיות הכפולות, הנקראים מנצפ"ך

והם נגד עשר אצבעות הנזכר, הכלולים חמשה בחמשה.

ואלו העשר אצבעות, מהם בחי' הכלי של היסוד דאימא,

לקבל בתוכו את מ"ן שבה:

והנה עוד יש שתי ידות באבא וב' ידות באמא

והם ד' ידות, אבל ב' ידות דא"א נחשבים כאחת,

והיא היד החמישית. וז"ס, ונתתם חמישית לפרעה,

היא אימא עילאה, דמתמן אתפרען ואתגליין כל נהורין,

כנזכר בספר הזוהר וממנה נעשה כלי היסוד שבה כנזכר.

וארבע הידות וגו', הם ד' ידות דאו"א:

והנה עד"ז, יש עוד חמש ידות אחרות למטה,

ואלו הם, כי היד החמישית,

הם ב' ידות דאימא עילאה, שנכללו כאחד,

ומהם נעשו כלי היסוד, למ"ן שבמלכות,

שהיא נוקביה דז"א. וד' הידות יהיה לכם וכו',

הם ד' הידות דזו"ן. ונמצא,

כי בחי' הידים הם בחי' הגבורות כנזכר,

שהם ביסוד של הנקבה. וכשמתגברים הדינים,

אז הנקבה רואה דם ברחם שלה, שהם בחי' הידים כנזכר.

וז"ס פסוק ידיכם דמים מלאו.

ואמרו דמים לשון רבים,

יובן במה שביארנו בענין שפיכות דמים,