מהו חותם האמת,
שנאמר תיתן אמת ליעקב,
השעורים של : רבי דוד קורן
חלק משעור בתלמוד עשר הספירות הסתכלות פנימית.
שימני כחותם על לבך כחותם
כי עזה כמות קשה כשאול קנאה.
אתן לכם חומר למחשבה לגבי שתי הפסוקים
מתוך שיר השרים של שלמה המלך שהזוהר
בחר לפרש אותם בפרשת מצורע,
הסבל האנושי, ההצלחה בעולמנו,
הרשע סובל כפול בעולמנו,
יש פתגם שאומר: אם אין כאב, אין הצלחה,
ההצלחה דורשת המון מאמץ וסבל והתמדה.
הקבלה אומרת ההפך, הוא הנכון,
אם אדם סובל,
זה הזמן והסימן שהוא בדרך הלא נכונה,
שאם אדם נמצא בכאב וסבל וייסורים,
זה סימן שהוא לא בדרך הנכון, למה?
כי הוא בשינוי צורה מהאור של הנשמה שהוא ההנאה,
והוא רק משרת את הרצון לקבל של הגוף שלו,
ואז הוא מתייסר כפול,
הוא מתייסר פעם אחד, בגלל שהרצון לקבל,
שהוא קו שמאל אש, חיסרון המצריך תנועה.
לנוע כל הזמן מי מקום למקום,
הגוף כל הזמן נמצא בתנועה בלתי פוסקת של מאמץ
להילחם על לחמו,
ואותיות מלחמה, לחם מ"ה,
מ"ה גימטרייה אדם,
שזה גם לא ייתן לא בסוף,
את הסיפוק וההנאה המלאה.
כי האדם מתחיל את הדרך לרצון לקבל שלו בסבל,
ומה שישיג, צריך לפצות עכשיו כפליים,
פעם אחד עבור כל המאמץ והסבל עבור פצעי והמכאובים של המלחמה,
ופעם השנייה על תענוג הגוף הפצוע והחבול החולה,
כלומר לא רק הרצון שלי לההנות,
אלא עכשיו אותו התענוג צריך לרפא אותי
מכל הכאב והסבל עד שהשגתי את הרצון לקבל שלי.
כי כל כך סבלתי, עד שקבלתי את מה שרציתי,
ולכן אנו מודדים את כמות ההנאות שלנו
לפי מדד הסבל שאנו סובלים.
כמקובל על פי ההיגיון אנו כל הזמן דורשים פיצוי
על הסבל והכאב
בראש ובראשונה, ובמרבית המקרים
אנו מרגשים פריירים ומקופחים.
שהמאמץ לא היה שווה את הפיצוי,
וכל דבר שמגיע בעקבות סבל, מקורו
משמרי הקליפות שהיא מערכת הטומאה,
שהם רצונות הגוף, הניזון מכוח הנחש,
עולם של מעמדות,
שמסתתר אחרי פתגמים,
עולם בלתי מאוזן ובלתי שוויוני בן אדם לאדם,
כך החיים שלנו מתנהלים,
שיש לנו כל מיני מעמדות. העשירון העליון,
מעמד הביניים, העצמאים, הפועלים הרגלים,
עובדי מדינה, עובדי תאגידים, עובדי קבלן,
כולם מתלוננים, ובאים בטענות, לכמות הכסף שבידם,
על כמות הסבל והמאמץ שהשקיעו,
ואז באים ואומרים בצדק, מה זה כסף,
הבריאות חשובה יותר מהכסף,
אבל הפרדוקס הוא כי בלי הכסף אין בריאות,
ואז אנחנו צרכים לשאול את השאלה המתבקשת,
האם הכסף יכול לפצות אותי בצורה רוחנית ,
וגם על כל הסבל והכאב שסבלתי בשביל
להשיג את הכסף, כמובן שלא, ולעולם לא,
לכן על זה נאמר, רשעים סובלים כפול,
אם שיצא מהעולם ומת ומשאיר פה כסף ורכוש.
האם זה מצדיק את כל הכאב והסבל שסבל בעולם הזה
על מנת להשיג את מה שיש לו,
או אין לו כבר? כי הוא מת,
המטבע היהודי הכסף נקרא שקל,
שקל = 430= נפש, פדיון הנפש על ידי השקל,
ולכן דיני ממונות קשור בדיני נפשות בעולמנו,
וכסף הוא קו ימין חסד. מגלה אור החסדים,
לכן השקל שהוא הכסף הוא מזון הנפש בעולמנו.
ואדם שמחובר רק לנפש, סובל בגלל הכסף,
כי בעולם הפיזי שלנו הכסף קונה הכול,
קונה מנהיגים, ראשי ממשלה, קונה אנשים, קונה את כל תענוגות הגוף החומרי באופן זמני, ולזמן קצוב,
אדם שבעולמנו רוצה להשיג תענוג מסוים,
דבר ראשון מה בודק?
כמה כסף יעלה לו התענוג,
למשל הדבר למה דומה: אדם שמחפש להתענג
בסוף שבוע בבית מלון מפואר. ולקבל את כל התענוגות
שהשירות של המלון מציע. במחיר לזוג 8000 שקל,
שזה מחיר עבור סוף שבוע של תענוגות,
וכאן האדם עומד במבחן ובוחן על עצמו,
האם הכאב שאני ירגיש שאני מוצאי 8000 שקל,
והתענוג של סוף השבוע ירפה את הכאב של
האובדן של 8000 שקל,
או הכאב של הכסף יותר גדול מהתענוג של הסוף שבוע,
לכן בכל הדילמה של הבלבול,
אנו רוצים להתחבר למחשבה של הצדיקים
ולא הרשעים חלילה,
על מנת להבין שכמה שאני ישקיע עבודה ומאמץ
ויעבוד 12 שעות ביום,
המאמץ והסבל לא מצדיק את השכר,
שהצדיק גם עובר את העולם הזה כמו הרשע,
אבל הצדיק עושה את העבודה האמתית,
הצדיק לא מבזבז את הזמן שלו בהבלי העולם הזה,
אומנם הצדיק עושה את העבודה היותר קשה,למה?
כי הגוף מתנגד, הגוף מכיר רק את עולם החומר,
לכן היצרים של הגוף מרגשים רעב וצימאון,
זה הסיפור של עשיו, שבא בסוף ליעקב הנשמה
ומבקש מימנו מזון רוחני,
כי אומר אני עייף והולך למות,
לכן כל הזמן יש מאבק בין שני הגופות שהם שני היצרים, בין מודעות הגוף הנחש, לנשמה ומשיח,
אבל כמו הסיפור של יעקב ועשיו, שיעקב ברח מאחיו החמום המוח, ולבסוף הם שיתפו פעולה ביחד,
כך הצדיקים, יש להם עבודה מאוד קשה,
להתנגד ליצרים של הבלי העולם הזה,
אבל לבסוף הגוף מתחיל להבין
ומתחיל לאט לאט לשתף פעולה עם הנשמה,
והמודעות של הנשמה מתחילה לטהר את רצונות הגוף.
ולהפוך אותו מהרצון לקבל לעצמו בלבד
לעבוד אם מודעות של רצון אלוקי, שהוא אומנם הרצון,
אבל הרצון לקבל על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו,
ולהבדיל שהרצונות של הגוף הם רוצים
כל הזמן לעשות נחת רוח ליצרם,
או ליצרים של האחרים,
אבל כל עוד הרצון של הגוף מתנגד שהוא היצר,
ימשיך לקבל מכות כמו פרעה,
עד שפרעה הוא בעצמו נכנע,
ואם הגוף מבין את עולם האשליה, ומוכן לוותר
על כל האשליה של הבלי העולם הזה,
וזה אני יכול להעיד, שזה הדבר הכי קשה בעולם,
זה המלחמה האמתית של גוג ומגוג,
שזה מלחמה, של היגוי ומחשבה,
המאבק במוח האדם, בין הנחש הגוף,
לבין מודעות הנשמה והמשיח,
טוב ילד קטן ומסכן
ממלך כסיל וזקן,
טוב ילד קטן ומסכן, זו היא הנשמה,
שאמורה להיכנס לגוף מגיל 13 בר מצווה,
מלך כסיל וזקן, זה הגוף שהוא זקן כלפי הנשמה,
שהוא כבר מלך על הגוף אבל כסיל,
שמקיר רק מודעות אחד של הגוף החומרי האשלייתי,
לכן מדוע זה הדבר הכי קשה לאדם בעולם,
כי אנחנו אנשי הקבלה באים ואומרים
שכל הרצונות של הגוף של הרצון לקבל לעמו בלבד,
הם אשליה והבלי העולם הזה,
אבל המודעות של הגוף אומר,
רגע, עבורי זה המציאות היחידה הקיימת שאני מקיר,
זה האמונה שלי, מיום שנולדתי עד היום
על זה חינכו אותי,
הרי זה הדבר הכי חשוב בעולם,
ללמוד מקצוע לחיים, על מנת שאני יצליח
העולם בנוי על התחרויות והשגיות ועל של החומריות,
מה אני יוותר על כל הבלי העולם הזה???
מה אני לא יקבל לעצמי? אני יפסיד?
הרי חינכו אותי כל הזמן לא להיות פרייר,
ולא לתת לאחרים שינצלו אותי,
כי כאן זה המודעות של הגוף שהוא השטן והנחש
שהיא הכי קשה,
והנחש מרגיש שהוא מאבד את השלתן על הגוף.
הרי הוא המלך הכסיל וזקן בחוכמת הגוף.
וכאן המודעות של הנשמה שנקרא צדיק שמגיע להכרה,
אומר: אני מוכן למות ולבתר על החיים בעולם הזה
רק לא להיכנע למודעות הגוף שהוא הנחש הערמומי,
שהם הבלי העולם הזה,
וזה נקרא קידוש ה',
וקידוש ה' זה לא אדם שחי באשליה
והולך להרוג את עצמו למען כמה אידיאלים אשלייתיים של הבלי העולם הזה,
וקידוש השם', מה קידוש? קו אמצע,
השם הוא הכלי, = רצון= שמו
בסוד הוא שמו אחד,
זה להפוך את הרצון לקבל על מנת לתת,
שזה הכלי של הקדושה,
לכן הקידוש, בתפילה, קדוש קדוש קדוש,
למה שלוש הפעמים קדוש?
זה על למנת ליצור מעגל וליצור איזון בחיים,
בין הנשמה לגוף, בין העולם הרוחני, לגשמי, על מנת
לתת חיים של ברכה בעולמנו, בלי סבל וייסורים,
וזה מה שמבדיל בין רשע לצדיק בעולמנו,
כי רשע, עובד על הרצון של עצמו,
הצדיק עובד על הרצון לקבל על מנת להשפיע,
ולגרום נחת רוח ליוצרו,
על מנת להצדיק את קיומו בעולם,
לכן מלחמת גוג ומגוג, היגוי ומחשבה,
היא המלחמה הפרטית של כל אחד באופן אישי
בין שני ערוצי המחשבה שלו במוח, בין יעקב לעשיו,
בין הצדיק לרשע, בין הנחש או המשיח,
וזה העבודה הפרטית של כל אחד,
שאין מישהו מבחוץ יכולים לדעת,
או לשפוט, את הכוונות האדם,
כי קודם מופיע הראיון במחשבה,
ואחר כך מופיע הרצון, ולאחר מיכן מופיע ההגיון
וחשב לדעת איזה רצון אנו מזמנים דרך עולם המחשבה
את מודעות יעקב, הנשמה, שהוא איש תם,
או חלילה עשיו שופך דמים שציד בפיו,
שצד את הבריאות בלשונו הערמומי שבפיו,
המודעות של הרשע (עשו הגוף של הנחש)אומרת
או אתה נכנע למודעות של העולם הזה, החומרי, המושחת, שהוא המודעות של הנחש,
כי שהאדם נולד למציאות שקרית ומושחתת
על מנת לשרוד,
מלמדים אותו שהוא חייב להיות מושחת,
שזה כל השקר והעורמה, והמרמה, והעושק,
של העולם הזה,
שנותן לך לחיות בשני ממימדים, בהדמיה,
על מנת לקבל את כל רצונות ותענוגות הגוף,
הצדיק אומר ברגע של אמת,, אני מוכן לוותר על החיים
של האשליה, שזה הרצון של הנחש,
רק לא להיכנע לרצונות הנחש,
לכן זה רגע של אמת של כל אחד ואחד מאיתנו,
לכן אנחנו זקוקים לכל כך המון אור וידע מהצדיקים
לנשמה שלנו, שיהיה לה ביטחון וכוח, ואמונה שלמה
בכל החלתה שאנו מקבלים בעקבות כל ראיון של רצון לקבל על מנת , לעמוד בניסיון, של רגע האמת,
אותיות אמת א' מת' האות א' שולט בתחילה.
מהוא אות א' קו אמצעי
הרוח תפארת ז"א עץ החיים,
האיזון בין קו ימין החסד המים,
לבין קו שמאל הגבורה האש הדין,
וזה סוד רוח האלוקים מרחפת על פני המים,
שהוא אור המשיח שהיא מודעת הנשמה,
שברגע שאין קו אמצעי ז"א א' מאמת,
נשארים אותיות מת א' וזה המוות,
אותיות מ"ת' שולט על א'
שאות א' יסוד אויר קו אמצעי הנקרא המסך
שמגלה אור של רחמים וחסדים,
\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
עכשיו נעבור לדברי הזוהר
סעיף:ל"ג) רבי חזקיה היה יושב לפני רבי אלעזר.
לילה אחד קמו בחצות לילה לעסוק בתורה.
פתח רבי אלעזר ואמר: ביום טובה היה טוב. (זכריה י"ג)
גם את זה לעומת זה עשה האלוקים.
ביום טובה היה בטוב.
כלומר בזמן שהקב"ה מרבה חסד בעולם.
צריך האדם ללכת בשוק ולהראות לפני כל.
כי כשטובו של הקב"ה שורה בעולם.
שורה בכל, ועם הכל עושה חסד ומרבה אותו בעולם.
ומשום זה, יתראה האדם בשוק בגלוי.
ויעשה חסד כדי שישרה עליו חסד אחר שלמעלה.
זה שנאמר: ביום טובה היה בטוב.
היה בטוב ודאי.
סעיף:ל"ד) לא כתוב ביום רעה היה ברע.
שכתוב ביום טובה היה בטוב.
אלא ביום רעה ראה.
היינו, כי בשעה שהדין תולה על העולם,
אין אדם צריך להתראות בשוק וללכת יחידי בעולם.
כי כשהדין שורה בעולם. שורה על הכל.
ומי שפוגע בו. במלאך המשחית.
ונפגש לפניו, נדון באותו הדין.
ואז כתוב: ויש נספה בלא משפט.
כי משפט הוא זאיר אנפין. נסתלק מהצדק שהוא המלכות. ואינם שורים זה בזה להשפיע לעולם.
ועל כן, נאמר ראה. היינו ראה והיה שמור,
והיה משגיח ומעיין לכל צד.והוי יודע,
שבכולם שורה הדין.
ואל תצא לחוץ. ולא תתראה בשוק.
כדי שהדין לא ישרה עליך.
מהו הטעם: הוא משום שגם
זה לעומת זה עשה האלוקים.
שכמו כששורה טוב על העולם
שורה על הכל.
כך, כששורה הדין בעולם
שורה על הכל.
ומי שיפגוש בו יהיה נתפש.
סעיף:ל"ה) בוא וראה: שהדין שורה בעולם,
כמה חרבות תלויות דהיינו בעלי הדין,
היוצאות מחרב ההיא העליונה.
ונושאות ראשן ורואות
כי חרב העליונה האדומה.
שהוא מצד הדין של המלכות מלאה דם מכל הצדדים. דהיינו דינים.
אז הן גוזרות גזרות. וכמה מיני חרבות מתעוררות,
זה שנאמר: איש חרבו על ירכו. וכתוב:
וחרבו שלופה בידו. וכולן נמצאות לעשות דין.
מי שיפגוש אותם ינזק.
כתוב: הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך. לא אוכל להמלט ההרה.
הוא משום שבכל מקום ששורה הדין הוא שורה בכל.
בין בעיר בין במדבר ומסביב לעיר.
סעיף:ל"ו) עוד פתח ואמר: משיר השרים:ח')
שימני כחותם על לבך כחותם.
שמיני כחותם, כנסת ישראל, שהיא המלכות.
אמרה את זה לקב"ה, שמני כחותם, מה הוא כחותם.
זה הוא חותם הטבעת של אמת.
כחותם על לבך.
זה הוא חותם של תפלין.
שהאדם מניח על לבו.
כחותם על זרועך, זה היא. יד כהה.(המלכות)
דהיינו שמניח על הזרוע ההיא. ומי היא.
היא יצחק. קו שמאל של זאיר אנפין.
וכנסת ישראל אומרת שימני כחותם,
חותם היתה צריכה לומר, מהוא כחותם.
ומשיב שהפירוש הוא כאלו התפלין של הראש שנקראים חותם. שמהן בא שבח. דהיינו מוחין(אורות) לכל הגוף,
וכל כן התפלין הן בזרוע ועל הלב.
ובזה נמצא האדם שלם כעין של מעלה.
ביאור הדברים.
המוחין. שהם האורות שבאים מחכמה ובינה המכונים אבא ואמא. מכונים (עזקה דכיה) טבעת טהורה,
שהוא על שם שהאורות שבהם נקראים אוירה דכיה.
והמוחין של ישראל סבא ותבונה.( הכלי של בינה)
נקראים עזקה סתם.
ובעת שמאירה בהם הארת החכמה, הם נקראים
גושפנקה דקשוט. דהיינו. טבעת של אמת.
כי הארת החכמה שבטבעת מעבירה כל הקליפות המשקרות בשמה של המלכה. והאמת נגלת.
וזה סוד הכתוב. תתן אמת ליעקב.
שאין מוחין(אורות)
אלו מתגלים אלא על ידי קו אמצעי.
שנקרא יעקב. ומבחינת המלכות.
נקראים המוחין ההם חותם.
מב' טעמים.
א'. שהיא אחרית הספירות ודומה לחותם הבא בשולי המכתב.
ב'. מפני שמוחין אלו אינם מגולים אלא בה, ומאירים רק ממנה ולמעלה. ומבחינה זו היא חותם המלך.
בדומה למלך היושב בהיכלו.
ובני המדינה מכירים בחותם שלו,
וכשרואים חותם שלו על פקודותיו, דומה עליהם כמו שרואים את המלך עצמו.
ולפיכך נקראים המוחין ההם בדרך כלל חותם גושפנקהדקשוט.
הם סוד גושפנקה.
וזאיר אנפין. הם סוד קשוט, ומלכות הם סוד חותם,
וזה שנאמר: מאן הוא חותם.
דא חותם דגושפנקה דקשוט.
דהיינו המוחין דהארת החכמה.
הכוללים ישסו"ת ז"א ומלכות.
וכשהמלכות מקבלת מוחין האלו.
היא מקבלת מב' בחינות שבזאיר אנפין.
א' מקו אמצעי. תפארת. יעקב.
ב' מקו שמאל. גבורה יצחק.
וזה שנאמר זה חותם של תפילין.שהוא כנגד המלכות.
המקבלת אלו המוחין מבחינת הלב של זאיר אנפין.
שהוא קו אמצעי.
כחותם על זרועך. הוא יד כהה. שהיא מלכות. שמניח בזרוע יצחק. שהוא קו שמאל של זאיר אנפין שהמלכות מקבלת ממנו. בסוד הכתוב בשיר השרים ב'.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני.
וזה שנאמר כחותם שאלו תפילין של ראש. שהם המוחין של אורת של הג' ראשונות של זאיר אנפין הנקראים תפילין של ראש. שהם המקבלים ראשונים המוחין האלו.
שהם מאירים לכל הגוף של זאיר אנפין. דהיינו הן לימין והן לשמאל על ידי תפילין בזרוע על הלב. כי מקבלת מב' בחינות של הגוף של ז"א מלב שהוא קו אמצעי. ומזרוע. שהוא קו שמאל.
כי עזה כמות קשה כשאול קנאה.
שיר השרים: פרשת מצורע
מגיש: רבי דוד קורן
סעיף:ל"ז) שואל: מה כי עזה כמות. ומשיב.
אלא שאין עוד דבר קשה כזה בעולם. כפרידת הנפש מן הגוף. בשעת מיתה. כשצריכים להפרד.
כך היא אהבת כנסת ישראל לקב"ה. שאינם נפרדים לעולם. ומשום זה תפלה של יד. שהיא המלכות. מתקשרת בזרוע. שהיא קו שמאל של זאיר אנפין. לקיים מה שכתוב. שמאלו תחת לראשי.
סעיף:ל"ח) קשה כשאול קנאה.
בכל מדרגות הגיהינום אין מקום קשה כשאול. שהוא יורד למטה מכל המדרגות.
חוץ ממדרגה שנקראת אבדון. שהוא למטה משמאל.
וזו וזו מתחברות יחד. והם קשים לרשעים יותר מכולן.
כך, קשה כשאול קנאה.
שאין קנאה אלא מתוך אהבה. ומתוך האהבה באה קנאה. שמקנא על מיעוט האהבה.
כמו וקנא את אשתו.
ומי שמקנא לאותו שאוהב ביותר. קשה לו, יותר ממדרגה שנקראת שאול, שהיא קשה מכל המדרגות שבגיהינום, להפרד ממנו.
סעיף:ל"ט) שואל: ומה היא שלהבת י"ה. ומשיב.
זו היא אש היוצאת מתוך השופר. שכלול מרוח ומים.
כלומר הארת החכמה היוצאת מקו שמאל שהם הסודאש, שבבינה. הנקראת שופר.
שהאש הזה שהוא קו שמאל. ג"כ. מב' קוין שלה,
מקו אמצעי שנקרא רוח.
ומקו ימין שנקרא מים. ומתוך שלהבת ההיא המתלהטבכנסת ישראל, שהיא המלכות.
שורפת העולם בשלהבת הקנאה לקב"ה.
ובשעה שהיא מקנאת לו.
אוי לו למי שיפגוש בשלהבת הזו. כי שורפת אותם.
פירוש: הארת החכמה מקובלת בעיקר מקו שמאל. ואע"פ שכבר כלול מכל הקוין.
מכל מקום בעת שתופיע הארת החכמה. אינה מתגלית רק על דינים.
שהם סוד שלהבת י"ה. ובעת גילוי הדינים יש מיעוט אהבה.
ואז אומרת המלכות: קשה משאול קנאה.
סעיף:מ') עוד פתח ואמר:
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.:
מים רבים: אלו הם זרוע נימין. שהוא חסד. שעמו צרכים לקשר קשר התפילין על זרוע השמאל,
לקיים וימינו תחבקני.
כי אין הארת החכמה שבשמאל מאירה אלא אם כן תתלבש בחסדים שבימין.
פירוש אחר: מים רבים, זה הוא נהר העליון. שהוא בינה, שממנו יוצאים אורות לכל צד. לימין ושמאל.
וכולם נוזלים ונמשכים ממנו.
כמו שאומר: מקולות מים רבים.
דהיינו מאלו הקולות של מים רבים, שהם ספירות של זאיר אנפין.
ז' קולות היוצאים ונמשכים ממנו. מן נהר העליון. שהוא בינה.
והנהרות, הוא שמו שאומר נשאו נהרות.וג"ו. דהיינו ספירות ז"א.
פירוש:כי נתבאר לעיל. שהימין (מים)והשמאל(אש)
הם במחלוקת ורוצים לבטל זה את זה.
וזה שנאמר בפירוש הראשון.
מים רבים. דהיינו החסדים שבקו ימין המתגברים בחסדים מרובים. ועכ"ז אינם יכולים לכבות אתהאהבה. דהיינו אהבת דודים שבשמאל.
ופירוש אחר אומר. מים רבים שהוא נהר העליון בינה. שמאירים לכל צד לימין ושמאל.
אלא בשליטת הימין, שהם הסוד החסדים מכוסים.
ואף על פי שהם בכל השלמות, לא יוכלו לכבות אתהאהבה, שבשמאל. כלומר שלא יוכלו לעכב שלא תגלה בחינת חכמה תחתונה במלכות,
הנמשכת משמאל בהתלבשות הימין.
וכן נהרות שהם האורות של זאיר אנפין שהם חסדים מכוסים. לא ישטפוה.
סעיף:מ"א) אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאוהבת כנסת ישראל את הקב"ה
יבוזו לו.
ושואל כתוב בו יבוזו לו
יבוז לו היה צריך לומר. מהו יבוז לו
ומשיב. אלא. אם יתן איש. זהו הקב"ה
את כל הון ביתו. היינו האורות והמוחין שיש לו.
כמו שאומר הכתוב: כל הון יקר ונעים. באהבה.
דהיינו באהבה של כנסת ישראל אליו. שהיא אהבת ימין. דהיינו חסדים מכוסים. ולא להתחבר עמה.
דהיינו עם בחינת חכמה תחתונה שבה. כי לא ישפיע לה הארת חכמה. אלא חסדים מכוסים שהם
כל הון ביתו. אז בוז יבוזו לו.
כל אלו הגדודים וכל אלו המחנות של מעלה.
יבוזו להון היקר ההוא. שהם החסדים.
כי אין חפץ לכולם אלא בשעה שכנסת ישראל
מתחברת עם הקב"ה. ומתעטרת עמו.
שמשפיע לה חכמה .
כלומר שהחכמה שבה מתלבשת בחסדים שלו.
אז כל אלו הגדודים וכל אלו המחנות וכל העולמות כולם הם בשמחה. באור. ובברכות,
ועל זה אומר: שמאלו תחת לראשי.
שהם סוד החכמה. וימינו תחבקני.
שהם סוד התלבשות החכמה בחסדים.
למד את סודות החיים דרך השעורים של
רבי דוד קורן, באופן יסודי ומסודר.
ידע נדיר מסודר ויסודי ובלעדי דרך ביאור
תלמוד עשר הספירות הסתכלות פנימית,
בסקייפ בשידור חי ואוטנטי, השעורים בחינם,
למבני עניין בקבלה. הירשמו לסקייפ
כתובתנו באתר, או צורו קשר טלפוני דרך האתר,
