פרשת נח

         פרשת  נח זוהר:

עורך ומגיש:  רבי דוד קורן.           קרן אור ללימודי הקבלה

מאמר: ותשחת הארץ לפני האלוקים

:::::::…………………………..:::::::

סעיף כ"ח) אמר רבי יוסי. כיון שכתוב ותשחת הארץ.

למה כתוב לפני האלוקים: שהוא מובן מאליו.

ומשיב רבי יהודה. אלא כיון שעשו את חטאיהם בגלוי.

לעיני כל. כתוב אז לפני האלוקים.

סעיף
כט') רבי יוסי אמר: אני אומר להיפך:

ותשחת הארץ לפני האלוקים. מתחילה היה לפני
האלוקים.

שפירושו: שלא חטאו בגלוי.

כי לפני האלוקים.  עשו מעשיהם. ולא לפני בני האדם.

ולבסוף עשו מעשיהם בגלוי בב' אופנים.

אומר הכתוב שחטאו דהיינו בסתר ובגילוי.

סעיף
ל') אמר רבי אבא. מיום שאדם עבר על מצות רבונו.

 כל בני האדם שנולדו אחריו נקראים בני אדם.

ולא לשם שבחו נקראים כן.

אלא כמי שאומר. בניו של פלוני שעבר
על מצות רבונו.

סעיף
לא') כיון שבא נח. נקראים בני העולם על שמו של נח.

תולדות נח. והוא לשם שבח. כי נח קיים אותם בעולם.

 ולא תולדות האדם שהעבירם מהעולם. וגרם לכולם למות.

סעיף
לב') אמר לו רבי יוסי. אם כן, הרי כתוב לאחר מכן.

וירד ה' לראות את העיר
ואת מגדל בבל אשר בנו
בני האדם… 

בני האדם כתוב ולא בני נח. ומשיב: אע"פ שהם באו מנח.

אמר לו. הוא משום שאדם חטא לפני
רבונו

מיחס אותם הכתוב לבני האדם.

 מוטב לו שלא היה נברא.

ולא תכתוב עליו התורה את הכתוב הזה.

סעיף
לג') אלא בוא וראה: בן
חכם ישמח אב.

אם הבן טוב כל בני העולם מזכירים את אביו לטוב.

ואם בן רע. הכל מזכירים את אביו לרע.

אדם. משום שחטא ועבר על מצות רבונו.

לכן באו אלו שמרדו ברבונם,
(דהיינו בוני המגדל)

מה
כתוב עליהם:

אשר בנו בני האדם. בניו של האדם הראשון.

שמרד ברבונו ועבר על
מצותו.

סעיף
לד') משום זה כתוב אלא  תולדות נח. 

אלה נחשבים תולדות. ולא הראשונים. 

אלא שיצאו ובאו מתוך התבה הם התולדות.

 ולא תולדות אדם. שנצא מגן עדן ולא הוציא אותם משם.

ועל כן. אינם בני קיימא.

סעיף
לה') בוא וראה אלו הוציא אדם תולדות מגן עדן

 לא היו כלים לדורי דורות.  ולא היה נחשך אור הלבנה לעולם.

(דהיינו אור המלכות
המכונה לבנה.)

וכולם היו חיים לעולם, ואפילו מלאכים העליונים

לא היו יכולים לעמוד בפניהם. באור זיו החכמה.

כמ"ש בצלם.

אבל כיון שגרם החטא. והוא יצא מגן העדן. 

ועשה תולדות  מחוץ לגן העדן לא נתקיימו בעולם. 

כי לא היו כראוי.

סעיף
לו') אמר רבי חיה. ואיך היו יכולים להוליד תולדות שם.

בגן עדן. הרי אלו לא היה  היצר הרע (הרצון עצמי לקבל)

נמשך עליו וחטא היה הוא בלבדו מתקיים בעולם.

ולא היה עושה תולדות.

כעין זה. אלמלא חטאו
ישראל והמשיכו עליהם היצר הרע.

אחר קבלת התורה. לא היו עושים תולדות לעולם.

ולא היו באים דורות אחרים בעולם…

ועיקר קושיתו הוא. הרי כל עיקר כוח הזווג בא רק מפאת

היצר הרע. בלי יצר הרע אין תולדות.

סעיף
לז') אמר לו. אם לא חטא אדם לא היה מוליד תולדות

בדרך זה מצד היצר הרע.

אלא שהיה עושה תולדות מצד רוח הקודש.

כי עתה אינו עושה תולדות רק מצד היצר הרע.

ומשום שתולדות בני אדם כולם הם מצד יצר הרע.

ואין להם קיום משום זה. ואי אפשר להם להתקיים.

כי הסטרה אחרה נתערב בהם.

סעיף
לח') אבל אם לא חטא אדם, ולא נגרש מגן עדן.

 היה עושה תולדות מצד רוח הקודש הקדושים

כמלאכים העליונים. והיו חיים לדורי דורות כמו שהוא למעלה.

……………

כלומר שיש ב' זיווגים.

א' זווג רוחני למלאכים.

ב' זווג דיסודות לנשמה.

(בלי
רצון לקבל תענוג עצמי אלא צינור לעולם הנשמות)

ומה שנאמר: צרכים יצר הרע. הוא רק לזווג דיסודות.

(ספירת
יסוד אברי המין בגוף האדם.)

ולא לזווג רוחני. שהוא מצד רוח הקודש.

(ספירת
תפארת ז"א עץ החיים. שהיא רוח הקודש.)

כיון שחטא והוליד בנים מחוץ לגן עדן.

 ולא זכה להוליד אותם מגן עדן. לכן לא נתקימו.

אפילו להשתרש בעולם הזה.

עד שבא נח ונכנס בהתבה. ומהתבה יצא כל דורות העולם

 ומם נפצו לכל ארבע רוחות העולם.

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

מאמר וירא אלקים את הארץ.

פרשת
נח סעיף לט')

סעיף לט') למה נשחתה. וכי הארץ בת עונשין היא.

ומשיב: משום כי 
השחית כל בשר את דרכו

כמו שאומר. רבי חיה פתח ואמר,

וירא אלקים את הארץ מעשיהם.

בוא וראה בשעה שבני אדם הם צדיקים ושומרים מצות
התורה

 אז הארץ מתחזקת וכל חדות נמצאת בה,

מהו הטעם,  משום שהשכינה שורה על הארץ

ואז העליונים והתחתונים כולם הם
בחדוה.

סעיף מ') וכשבני אדם משחיתים דרכם

ואינם שומרים מצות התורה, וחוטאים לפני רבונם,

אז. כביכול, דוחים את השכינה מהעולם.

והארץ נשארת נשחתה.

שהרי השכינה נדחה ממנה ואינה שורה עליה.

ואז נשחתת, מהו הטעם שנשחתת, הוא משום

שרוח אחר שורה עליה המשחית העולם.

סעיף מא') יכול שאפילו בארץ ישראל הוא כן,

שגם עליה שורה רוח
אחר.

 והרי
למדנו

ארץ ישראל אינה שורה עליה לא רוח אחר

ולא ממונה אחר זולת הקב"ה בלבדו.

ואם כאן. למה נשחתה ארץ ישראל:

ומשיב. בוא וראה כי ארץ ישראל(ספירת תפארת)

כן הוא. שממונה אינו שורה עליה

ולא שליח אחר חוץ מהקב"ה בלבדו

אבל שעה אחת
יכול המחבל לשרות עליה

לחבל בני אדם.  מאין לנו זה. מדוד המלך

שכתוב:  וירא את מלאך ה' עומד.

וחרבו שלופה בידו נטויה על
ירושלים

ואז נשחתה הארץ.

סעיף מב') אפילו בשעה ההיא. שראה מלאך ה' עומד,

היה זה הקב"ה. וכאן כתוב מלאך ה' ושם כתוב

 המלאך
הגואל אותי. וכתוב ויסע מלאך האלוקים.

 מה שם הוא הקב"ה אף כאן הוא הקב"ה.

ובין
לטוב ובין לרע שולט עליה הקב"ה:

לטוב משום שארץ ישראל לא נמסרה תחת שום

ממונה ואין מי שיטיב לה רק הקב"ה בלבדו.

וכל דרי עולם יבושו ממעשיהם. להיות תחת ממונים.

לרע,
שולט עליה רק הקב"ה כדי שלא ישמחו אז

הממונים לשלוט עליה.

סעיף
מג') הרי כתוב. כי ראתה גוים באו מקדשה, והחריבו הבית, שמשמע, שאם הממונים לא היו שולטים לא היה נחרב הבית.

בוא וראה, כתוב כי אתה עשית. וכתוב עשה ה' אשר זמם.

הרי שנעשה על ידי הקב"ה עצמו ולא על ידי
ממונים.

סעיף
מד') בוא וראה כתוב וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה,

 היא נשחתה ודאי, כמו שכבר
נאמר

בסעיף
לט' כמו כן, וירא אלקים את
מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה.

כי אז קוראת הארץ למעלה. אל ז"א ועולה במעלה עליונה. 

ומיפה פניה כמו נקבה המיפה את עצמה בפני הזכר.

כן הארץ כי בנים צדיקים גדלה להמליך לז"א

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,      

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ביאור המאמר שער הפסוקים האר"י

פרשת נח:ויולד נח שלשה בנים את שם וגו':

עניין זה יובן, במ"ש בפרשת וישב,

 בעניין חלומות שר המשקים ושר האופים,

איך יוסף הוא בחי' יסוד דזעיר.

ויש בו בחי' רבות לשם הזה,

ואחד מהם הוא, כי יוסף בגימטריא ג"פ ב"ן.

והנה נח גם הוא איש צדיק בבחי' היסוד,

כמו יוסף הצדיק.  ולכן לנח היו לו ג' בנים,

וכמו שהוא עצמו כלול מג' בנים,

 לכן הוליד כדמותו ג' בנים. והנה הם כנגד הקוים,

ימין, נצח           ושמאל, הוד

ואמצע, יסוד

שהם  של זעיר, אשר שלשתם כלולים ביסוד.

והנה ג' קוים, הם ג' ווי"ן, שהם בגימטריא ח"י,

ולכן היסוד  נקרא ח"י כנודע. וכשמתחברים שלשתם ביסוד,

נעשים אות ש כלולה מג' ווי"ן.

ונמצא שיש בהם ב' בחי' ג' ווי"ן, שהם ח"י,

 ובחי' התחברותם שהם ש. וב' הבחי' הנזכר,

 הם נקרא ש יח. כנז"ל בפסוק וכל שיח השדה,

וע"ש היטב. ולכן בג' בניו, שהם,

שם, חם, יפת, שהם כנגד ג' ווי"ן אלו,

אשר מתחברות בו, לכן ר"ת שלהם, הם ש יח, כנזכר שם:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

סימן ז':  וימח את כל היקום וגו':

כבר ארז"ל, כי קין  היה תלוי ברפיון,

ונמחה בדור המבול, וזה נרמז במלת היקום,

שהוא בגימטריא קין עם הכולל:

ואת לוט בן הרן וגו':

דע, כי בר"ת נרמז ג"כ הבל למפרע,

כי גם הוא היה מסוד הבל.

 והנה אח"כ נתגלגל הרן באהרן הכהן,

כמו שיתבאר במקומו בע"ה.

 ולפי שהוא מת בתחלה על פני תרח אביו,

גם בניו נדב ואביהו מתו על פני אהרן אביהם. עכמ"כ:

ויחי תרח שבעים שנה

 ויולד את אברם ואת נחור ואת הרן:

דע, כי כאן נרמז מה שנתגלגל מהם, ותבין ג"כ למה הנו"ן

 של בחרן הפוכה. ופסוק (שמות ל"ב ה') ויבן מזבח לפניו,

 שהבין מהזבוח לפניו, דהיינו חור.

ואהרן בו ניצוץ אברהם, והמשכיל יבין:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

פרשת נח  סעיף:  קס"ב)

מאמר: ותמלא הארץ חמס:

אמר רבי שמעון: אין לך דבר בעולם שהקב"ה

מקנה אותו כמו עון הברית. כמו שאתה אומר.

נוקמת נקם ברית.

בוא וארה. לא נשלם עון דור המבול. אלא משום שחטאו

בהשחתת דרכיהם על הארץ. ואף על פי שהיו חומסים

(גוזלים) זה את זה. כמו שכתוב:

ותמלא הארץ חמס. וכתוב: כי מלאה.

מכל מקום כתוב: ותשחת הארץ.וגו'

והנני משחיתם. אשר יורה מדה כנגד מידה.

הנני משחיתם בשביל החטא של השחתת זרע.

הרי שלא נחתם גזר דינם אלא על פגם הברית.

סעיף:קס"ג) אומרים. שלא נשלמה סאתם אלא בעון החמס:

שהיו חומסים זה את זה.

מטעם שבזה היו רעים לשמים ולבריות.

בוא וראה: כמה ממונים הם למעלה.

שנתמנו על הקולות של מוסרי הדין. על חבריהם לשמים.

 על מה שנעשו להם. ועל עון זה כתוב:

כי מלאה הארץ חמס מפניהם.

דהיינו שכל אחד ואחד מסר דין לשמים על חבירו.

ומשום זה כתוב עליהם: והנני משחיתם את הארץ.

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

מאמר בא אתה וכל ביתך:

התיבה אותיות הבית. כלי של הנשמה.

סעיף:קס"ד) ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך:

אמר רבי שמעון: למה בכל הכתובים נאמר כאן אלוקים.

ובמקרא זה כתוב השם הוי"ה. ומה נשתנה כאן שנאמר

הוי"ה שהוא שם עליון של רחמים.

אלא הוא סוד שלמדנו. שאינו דרך ארץ.

 שהאישה תזמין לה אורח.

 אלא רק ברשות בעלה.

סעיף:קס"ה) אף כאן, נח בקש לכנוס בהתיבה.

שהם הסוד המלכות. (אלוקים הכלי) להתחבר עמה.

ולא היה נאה לו. עד שבעלה של התיבה.

יתן לו רשות לכנוס. שכתוב:

בא אתה וכל ביתך אל התיבה.

ומשום זה כתוב בהמקרא כאן הוי"ה שהיא בעלה של התיבה.

כי הוי"ה ז"א הזכר האור:

והתיבה אותיות הבית המלכות הנקבה.

ואז נכנס נח ונתחבר בהתיבה.  וכן למדנו.

שאין רשות להאורח לכנוס אל הבית,

אלא ברשות בעלה. בעל הבית

וזה שנאמר אחר כך: ויבא נח וגו'.

סעיף:קס"ו) בוא וראה מה כתוב: כי אותך ראיתי צדיק.

מכאן למדנו. שלא יקבל אדם אורח לבתו

אם הוא חושד בו שהוא רשע.

אלא אם כן שהוא נחשב בעיניו לצדיק

ואינו חושד בעיניו כלל.

וזה שנאמר: בא אתה וכל ביתך אל התיבה.

מה הטעם: משום כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.

סעיף:קס"ז) ולמדנו: שאם נותן לו להאורח בלבדו רשות.

ולא נתן רשות לכל החברים עם האורח. אל יכניסם להבית

זה שנאמר: בא אתה וכל ביתך אל התיבה

אשר לכולם נתן רשות לכנוס.

ומקרה הזה למדנו סוד סדרי דרך ארץ.

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

סוד הר הבית ובית המקדש.

מאמר מהזוהר  פרשת נח סעיף רע"ג

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. בראשית:כ"ח.

מאת: רבי דוד קורן

סעיף:רע"ג) רבי יהודה קם משנתו בלילה אחד לעסוק בתורה.

בחצות לילה. באכסניה. בעיר מתא מחסיא.

והיה שם יהודי אחד. שבא בשני שקים עם מלבושים למכור.

פתח רבי יהודה ואמר.

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים.

זו האבן. היא אבן שתי"ה. שמשם נשתל העולם.

 ועליה נבנה בית המקדש.

סעיף:רע"ד) זקף ראשו אותו היהודי ואמר לו.

דבר זה איך אפשר.

והרי אבן שתיה היה מקודם שנברא העולם.

וממנה נשתל העולם.

ואתה אומר. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה

 יהיה בית אלקים. שמשמע.

שיעקב שם אותה עתה למצבה.

ועד עתה לא היתה בתקונה.

שכתוב: ויקח את האבן אשר שם מראשותיו.

והרי אבן שתי"ה מתוקנת עוד מקודם שנברא העולם.

ועוד שיעקב בבית אל היה.

( ראה סוד עצם הלוז פרשת חיי שרה).

והאבן ההיא היתה בירושלים.

כי היא עומדת במקום המקדש שהוא בירושלים.

(קודש הקודשים)

סעיף:רע"ה) רבי יהודה לא החזיר ראשו אליו.

פתח ואמר. הכון לקראת אלקיך. וכתוב הסכת ושמע ישראל.

כי דברי תורה צרכים כוונה. וצרכים להתתקן בגוף וברצון כאחד.(פנמיות וחיצוניות)

קם אותו היהודי ונתלבש. וישב אצל רבי יהודה ואמר.

אשריכם צדיקים שאתם עוסקים בתורה יום ולילה.

סעיף:רע"ו) אמר לו רבי יהודה. עתה שכוונת עצמך. אמור דבריך,

 ונתחבר יחד. כי דברי תורה צרכים תקון הגוף. ותקון הלב.

ואם לא זה. הייתי שוכב במטתי והרהרתי הדברים בלבי.

 אלא הרי למדנו.

שאפילו אחד היושב ועוסק בתורה.

השכינה מתחברת עמו.

ואם השכינה כאן. ואני אהיה שוכב במטתי. ולא עוד.

אלא שדברי תורה צרכים צחות.

והשוכב במטתו אין דעתו צחה

סעיף:רע"ז) שכל איש הקם לעסוק בתורה מחצות ואילך. כאשר נתעורר רוח הצפוני. הקב"ה נכנס אז להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. והוא עם כל הצדיקים שבגן.

 כולם מקשיבים לאלו הדברים היוצאים מפיו.  ואם הקב"ה

 וכל הצדיקים מתעדנים לשמוע דברי תורה בשעה זו.

ואני אהיה שוכב במטתי.

אמר לו רבי יהודה ליהודי עתה אמור דבריך.

סעיף:רע"ח) אמר לו שאלתי על מה שאמרת בפסוק הזה.

 והאבן הזאת וג'. שהוא אבן שתיה.

 איך אפשר זה הרי אבן שתיה מקודם שנברא העולם היה. וממנו נשתל העולם

ואתה אומר אשר שמתי. שמשמע שיעקב שם אותה עתה. וכן כתוב ויקח האבן אשר שם מראשותיו.

סעיף:רע"ט) ועוד יעקב היה בבית אל. ואבן זו היתה בירושלים.

אמר לו רבי יהודה. שקפל תחתיו כל ארץ ישראל.

 ואותו האבן תחתיו היה(יעקב ספירת תפארת)

אע"פ שהיה בבית אל. אמר לו אשר שם כתוב.

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה.

שמשמע שתקן אותה עתה. ואיך היא אבן שתיה המתוקנה

 מקודם העולם. אמר לו אם אתה יודע דבר מה. אמור

סעיף:ר"פ) פתח רבי יהודה מתהילים י"ז ואמר.

אני בצדק אחזה פניך: דוד המלך,

החביבות והדבקות שלו באותו אבן היתה. דהיינו מלכות.

הנקרא אבן שתיה. ונקראת צדק.

ועליה אמר. אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.

וכשרצה להסתכל במראה כבוד רבונו.

לקח תחילה אותו האבן בידיו, ואח"כ נכנס בגי.

סעיף:רפ"א) משום שכל מי שרוצה להראות לפני רבונו.

אינו נכנס אלא באותו האבן. שכתוב: בזאת,

שהיא מלכות הנקראת זאת.

יבא אהרון אל הקודש,

ודוד משבח עצמו ואומר. אני בצדק. שהיא מלכות,

 אחזה פניך. וכל עסקו של דוד היה להראות

באותו באבן כראוי כלפי מעלה.

פירוש הרב אשלג.) המוחין(אורות)דחכמה מכונים עניים וכן ראיה, ואלו המוחין אינם מאירים בשום מדרגה.אחר חכמה א"א.(כתר) שנסתמה. אלא בהמלכות. שהיא נוקבא של ז"א. בלבדה. הנקראת אבןשתיה. וז"ש חביבותא ודבקותא דיליה בהאי אבן הוה.

וכן אני בצדק אחזה פניך.

כי המוחין של ראיה אינם אלא בה.

סעיף:רפ"ב) בוא וראה אברהם תקן תפילת שחרית

 שהיא נגד חסד.של ז"א והודיע מהותו של רבנו בעולם.

(אברהם תקן עבודה זרע) ותיקן אותו הזמן בתיקוניו כראוי.

דהיינו שתקן מדת החסד השולט בבוקר.

יצחק תקן תפילת מנחנה. שהוא נגד גבורה של ז"א.

(תיקון.שפיכות דמים) והודיע בעולם שיש דין ויש דיין

שיכול להציל העולם.ולדון העולם.

דהיינו שתקן מדת הגבורה.

סעיף:רפ"ג) יעקב תקן תפלת ערבית שהיא כנגד המלכות.

 שהיא נוקבא של ז"א.(תיקון גילוי אריות) ובשביל תפילה

זו שתקן מה שלא תקן אדם מקודם לכן כראוי.

משום זה הוא שבח את עצמו ואמר.

והאבן הזאת שהיא מלכות. אשר שמתי מצבה. דהיינו שתקן אותה. שעד אותה שעה לא שם אותה אחר כמוהו.

סעיף:רפ"ד) אמר היהודי לרבי יהודה:: משום זה.

ויקח את האבן אשר שם מראשותיו

 וישם אותה מצבה.

מהו מצבה: מצבה פירושו: שהיתה נפילה בהמלכות.

 והקים אותה. ויצק שמן על ראשה.

כי ביעקב תלוי הדבר לתקנה. יותר מבכל בני העולם.

כי יעקב הוא מרכבה לספירת תפארת(עץ החיים) שהוא בעלה.

 שבו תלוים תקוני המלכות שהיא נוקביה.

סעיף:רפ"ה) בא רבי יהודה ונשקו. לאותו יהודי. אמר לו,

וכל זה אתה יודע ואתה עוסק בסחורה ומניח חיי עולם,
אמר לו, השעה היתה דחוקה לי.
ויש לי שני בנים הנמצאים כל היום בבית המדרש.
ואני משתדל על מזונותיהם. ולתת שכר לימוד למוריהם.
כדי שיעסקו בתורה. ראה המשך בזוהר:ח