למד רבי אבא, פרשה זו קדושים,
היא כלל כל התורה, והיא חוטם טבעת האמת,
בפרשה זו נתחדשו סודות עליונים של התורה,
בעשרת הדיברות, הגזרות ועונשים ומצוות עליונות,
וכשהגיעו החברים לפרשה זו היו שמחים,
זוהר פרשת קדושים, עורך ומגיש: רבי דוד קורן ה' באייר, …………..
סעיף:א') וידבר יי' אל משה לאמור, דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יי' אלהיכם,
רבי אלעזר פתח, מתהילים ל"ב, ט') אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו'
בכמה פעמים העידה התורה בבני אדם, כמה פעמים הרימה קולה לכל הצדדים לעורר אותם וכולם ישנים בשנתם בעונותיהם אינם מסתכלים ואינם משגיחים באיה פנים יקומו ליום הדין העליון,
כשהמלך העליון יתבע מהם עלבון התורה, הצועקת כנגדם ואינם מחזירים פניהם אליה,
כי כולם פגומים בכל, שאינם יודעים האמונה של המלך העליון, אוי להם אוי לנפשיהם,
סעיף:ב') כי התורה מעידה בו ואומרת מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו, מהו חסר לב… היינו שאין בו אמונה,
כי מי שאינו עוסק בתורה אין בו אמונה, והוא פגום בכל, שואל אמרה לו, היה צריך לומר אומרה לו, כש"א אומרה לאל סלעי, מהו אמרה,
ומשיב: אלא שבא לכלול ולהוסיף התורה שלמעלה שגם היא קוראת אותו חסר לב, שפירשו, חסר אמונה,
סעיף:ג') כי כך למדנו, כל מי שאינו עוסק בתורה, אסור לקרב אצלו להשתתף עמו, לעשות עמו מסחר, וכל שכן ללכת עמו בדרך, כי אין בו אמונה,
ולמדנו, כל אדם שהולך בדרך ואין עמו דברי תורה, הוא מתחייב בנפשו, כל שכן מי שמתחבר בדרך עם מי שאין בו אמונה,
מפני שאינו מחשיב כבוד אדונו, ושלו, שאינו חס על נפשו,
סעיף:ד') מי שאינו חס על נפשו, דהיינו שמתחבר עם מי שאין בו אמונה, איך ימשוך נפש כשרה לבנו,
אמר רבי אלעזר, תמה אני על הדור, וכבר נאמר הדבר וכו' ועל כן אומר דוד המלך, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין
אשרי הם הצדיקים העוסקים בתורה ויודעים דרכי הקב"ה, ומקדשים עצמם בקדושת המלך, ונמצאים קדושים בכל,
משום זה מושכים רוח של הקדושה מלמעלה, ובניהם כולם צדיקי אמת, ונקראים בני המלך, בנים קדושים,
סעיף:ה') אוי להם לרשעים, שכולם עזי פנים ומעשיהם חצופים, בשעת תשמיש, משום זה יורשים בניהם שמולידים נפש חצופה מצד טומאה,
כמ"ש ונטמתם בם, הבא לטמא מטמאים אותו, אל תהיו כסוס כפרד, שהם בעלי זנות היותר מכל הבריאות, אין הבין, שאין בני אדם משתדלים בדרך זה להבין, ואם כן, כתוב כאן, אין הבין,
וכתוב שם, והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין, כלומר מה שם עזי נפש, אף כאן יהיו מזדמנים להם בנים שנקראים עזי נפש, מהו הטעם הוא משום שלא ידעו הבין,
סעיף:ו') שואל, מי הם רועים, ומשיב: אלו הם המוליכים והמנהיגים את האדם לגיהנום, לא ידעו שבעה, דהיינו כש"א לעלוקה, דהיינו לגיהנם
שתי בנות הב הב משום שהם אומרים הב הב אינם יודעים שבע,. (הב, הב פירושו תן תן,) כולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצחו, כי דורשי גהנום הם,
הוא משום שלא נתקדשו בהזווג כמו שצריך, וע"כ כתוב, קדושים תהיו כי קדוש אני ה',
אמר הקב"ה מכל העמים לא רציתי שידבקו בי אלא ישראל, שכתוב, ואתם הדבקים בה' אתם, ולא שאר העמים,
משום זה קדושים תהיו הוא בדיוק, תיירי פירושו דורשים מלשון לתור לכם מקום, (דברים א') ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, | |||||||||
קדושים תהיו, בדברי התורה, === === === סעיף:יוד') רבי יוסי היה הולך בדרך, פגע,בו רבי אבא, אמר לו, זה שהעמידו החברים, שכתוב בעלי, לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם,
בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה, למה, הוא משום, שדברי תורה עולים על כל קרבנות העולם,
כמו שהעמדנו, שכתוב: זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים, מורה, ששקולה התורה נגד כל הקורבנות שבעולם,
אמר לו, כך הוא ודאי, שכל מי שעוסק בתורה, אע"פ שנגזר עליו עונש למעלה, הוא יפה לו מכל הקורבנות והעולות, והעונש ההוא נקרע,
סעיף:יא') בוא וראה, אין אדם נטהר לעולם, אלא בדברי התורה, משום זה,
דברי תורה אינם מקבלים טומאה, משום שהיא התורה עומדת לטהר טמאים, ורפואה נמצאת בתורה, שכתוב: רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך,
וטהרה נמצאת בתורה, שכתוב, יראת ה' טהורה עומדת לעד, מהו עומדת לעד, דהיינו שעומדת תמיד בטהרה זו, ואינה נעברת ממנה לעולם,
סעיף:יב') אמר לו, הרי כתוב: יראת ה', ולא תורה, אמר לו, כך הוא ודאי, שהכוונה היא על התורה,
כי התורה מצד הגבורות באה, וע"כ נקראת יראת ה', אמר לו, ומשום יוצא זה, מכאן הוא יוצא, שכתוב: ראשית חכמה יראת ה',
הרי שהחכמה נקראת יראה, שכתוב, יראת ה' טהורה, שהטהרה היא בחכמה, דהיינו בתורה,
סעיף:יג') והתורה נקראת קדושה, שכתוב: כי קדוש אני ה', וזו היא התורה, שהיא שם קדוש עליון, וע"כ, מי שעוסק בה, נטהר,ואח"כ מתקדש,
שכתוב: קדושים תהיו, קדושים היו לא כתוב, אלא תהיו, תהיו ודאי, שהיא הבטחה, שעל ידי התורה תהיו קדושים,
א"ל כך הוא ודאי, ומקרא כתוב, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, וכתוב: אלא הדברים וגו'
סעיף:יד') למדנו, קדושת התורה היא קדושה עליונה, על כל הקדושות, וקדושת חכמה העליונה הסתומה עולה על הכל, אמר לו,
אין תורה בלי חכמה, ואין חכמה בלי תורה, והכל במדרגה אחת היא, והכל אחד,
אלא התורה נמצאת בחכמה העליונה, ושם עומדת, ובה נטעו השורשים מכל הצדדים,
סעיף:ט"ו') בעוד שהיו הולכים, מצאו אדם אחד, במקום האשפה והמיאוס של העיר, רוכב על סוס, וכשיצא משם, השמיט ידיו לענף אחד, לנקות בו ידיו, ואע"פ שלא היה לו חשש נגיעה בלכלוך, כי רכב על סוס,
עכ"ז החמיר על עצמו, לטהר ידיו, מחמת שהיה במקום טינוף,
אמר רבי יוסי, זהו שכתוב: והתקדשתם והייתם לקדושים, אדם מקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו למעלה, זה שנאמר, תהיו כי קדוש ה'
למד רבי אבא, === === ===
סעיף:ט"ז') למד רבי אבא, פרשה זו קדושים, היא כלל כל התורה, והיא חוטם טבעת האמת, בפרשה זו נתחדשו סודות עליונים של התורה, בעשרת הדיברות, הגזרות ועונשים ומצוות עליונות, וכשהגיעו החברים לפרשה זו היו שמחים, ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ……………….. | |||||||||
פרשת קדושים שער הפסוקים האר"י סימן י"ט: ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ……….. איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי וגו': זה יתבאר, עם מה שביארנו למעלה, בפסוק זכור את יום השבת, כי המחדש חידושי תורה ביום השבת, גורם כבוד גדול לאביו בעה"ב, כמ"ש בזוהר בפרשת שלח, ולכן סמך פה איש אמו ואביו תיראו, לכבדם ביום השבת על ידי חידושי התורה, וזהו ואת שבתותי תישמורו:
לא תלך רכיל בעמך לא תעמד על דם רעך אני ה': ירצה, כי רעך הוא בדמותי וצלמי, ונמצא כי השופך דם רעהו, כביכול, כאילו ממעט דמות העליון. וז"ש אני ה', והוא ע"ד מ"ש בזוהר על פסוק ולא תענה ברעך עד שקר, דהוי כאלו משקר בקב"ה, דכתיב ביה (משלי כ"ז י') רעך ורע אביך אל תעזוב: עוד ירצה קרוב אל הנזכר, עם היותינו מושכים הפסוק הנזכר, והוא אומרו לא תעמוד על דם רעך, עמ"ש אח"כ ואהבת לרעך כמוך אני ה'. וירצה, כי נודע הוא מ"ש חז"ל, על פסוק רעך ורע אביך אל תעזוב, זה הקב"ה, שנאמר למען אחי ורעי. ובזה יתבאר פסוק הנז"ל לא תעמוד על דם רעך פירוש, כי על ידי שפיכות דמים, אתה ממעט כביכול דמות עליון, הנקרא רעך, ועד שם מגיע פגם עוון שפיכות דמים. ואדרבא, ואהבת לרעך כמוך, הוא רעך העליון, ואל תפגום בו ח"ו. וביאר מי הוא רעך הנזכר, ואמר אני ה' שהוא רעך: ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
אני דוד בחרתי להביא את דברי הזוהר מפרשת בשלח, שירת הים, על המשך סוד אני ה' שהוא רעך ,,,,,,,,,,,,,,,, ……….
רבי יהודה אמר: הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכל,
שואל, מאיזה מקום נתן בו נשמה, רבי יצחק אמר, ממקום ששאר הנשמות באות, דהיינו בינה, שאור הבינה נקרא נשמה, ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
עזי וזמרת י"ה סעיף, רל"ו) רבי יהודה, מכאן, שכתוב, תוצא הארץ נפש חיה, שואל, מאיזה מקום בארץ, ומשיב,
מאותו מקום שהמקדש נמצא בו, כי הארץ היא המלכות, ומקום המקדש הוא בינה שבה,(בינה שבמלכות)
נפש חיה, אומר נפש חיה סתם, והכתוב אינו מפרש, נפש חיה של מי, ואומר, נפש של האדם הראשון מכל,
פירוש, אור הנפש הוא אור המלכות, אבל נמשך מבינה שבה, וע"כ אומר שנמשך ממקום המקדש, שהיא בינה שבה, ,,,,,,,,,,
רבי חייא אמר: אדם היה יודע חכמה עליונה יותר ממלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו יותר מכל בני העולם, אחר שחטא, נסתמו ממנו מעינות החכמה, מה כתוב: וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה, ……………………….
רבי אבא אמר: אדם הראשון יצא מזכר ונקבה, דהיינו, זו"ן, (מעין זכר ונקבה, ז"א ומלכות,) זה שנאמר: ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו,
וע"כ גם אדם נעשה זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה,
ואם תאמר, הרי אמר, האדמה אשר לקח משם, (האדמה, אדום-ה', מלכות של בינה, אדום) ולא מזו"ן העליונים, ומשיב, כן הוא ודאי, שנלקח מן האדמה, וזו היא נוקבא של ז"א והקב"ה, דהיינו, ז"א נשתתף עמה, וזה זכר ונקבה שאמרנו, והכול הוא דבר אחד, ……………….
רבי יוסי אמר, עזי וזמרת י"ה, היינו אלו הכוללים זה מזה, ואינם נפרדים זה מזה, ולעולם הם באהבה, ברצון אחד, שהם אבא ואמא הנקראים, י"ה, שמשם נמצאים זרמי הנחלים והמעיינות להספיק לכל, ולברך הכל, ואינם מכזבים מימי המעינות האלו,
זה שנאמר, וכשמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, ועל כן, ויהי לי לישועה, שבשביל זה מושך המלך הקדוש ומנחלים למטה, והימין מתעורר לעשות נסים, ………………..
זה אלי ואנוהו, זה אלי ואנוהו זהו צדיק, דהיינו יסוד, שממנו יוצאים ברכות בזיווג, ואנוהו, באותו מקום שנמצא בו אהבה, וזה הוא בית המקדש, אלקי אבי וארוממנהו,
משה אמר זה אל המקום שהלוים באים מאותו הצד, דהיינו צד שמאל, וע"כ כיון שמשה אמר על צד ההוא וארוממנהו, נמצא בו שלמות הכל, כי וארוממנהו פירושו, שמכליל אותו בצד ימין, שזהו כל השלמות, …………………..
ויהי לי לישועה רבי יצחק אמר: ויהי לי לישועה, זהו המלך הקדוש, שהוא ז"א, וכך הוא, ומאין זה, מכתוב אחר מצאתי זה, שכתוב, כי עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה משמע ממה שאומר: הויה ויהי לי לישועה, שזהו המלך הקדוש הנקרא הויה, דהיינו ז"א, ………………………..
עזי וזמרת י"ה רבי חזקיה פתח ואמר, במקרא זה, בכל עת אוהב הרע ואח לצרה יולד, בכל עת אוהב הרע, זה הקב"ה שכתוב בו רעך ורע אביך אל תעזוב, ואהבתה לרעך כמוך, אני הויה ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
בשעה שיציקו לך שנאך, הקב"ה מהו אומר, למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, וישראל נקראים אחים ורעים, לקב"ה,
יולד מהו… וכי עתה יולד בשעת הצרה, ומשיב: אלא בשעת צרה יולד בעולם מי שיהיה לך לאח, מכל אלו המציקים לך, ………………………
רבי יהודה אמר: יולד, פירושו, שהמלך הקדוש יתעורר בעז הזה, לנקום בעדך מן האומות, ולהניק אותך מאימא, שהיא בינה, בצד הזה, של השמאל כמש"א עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה לעורר גבורות כנגד האומות עכו"ם ………………….
רבי ייסא פתח ואמר, כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה, וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא אותו הקב"ה אוהב,
ומקשה, א"כ איך אפשר להעמיד אלו הכתובים, כתוב, רעך ורע אביך אל תעזוב, וכתוב הוקר רגלך מבית רעך, ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
ומשיב: אלא כבר ביארוהו החברים מקרא זה, רעך ורע אביך אל תעזוב כתוב בעולות, אבל בחטאות ואשמות נאמר, הוקר רגלך מבית רעך (עיין מסכת חגיגה, ז'. ע"א)
ועתה נבאר רעך ורע אביך אל תעזוב, אל תעזוב, לעבוד אותו ולהדבק בו ולעשות מצוותיו,
אל תעזוב ודאי, מה שנאמר, הוקר רגלך מבית רעך כלומר, הוקר יצרך מחשבה זרה, מבית רעך, מי הוא בית רעך, זהו הנשמה הקדושה שהכניס בך רעך ונתנה בתוכך, ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
ועל כן עבודת הקב"ה, היא לאהוב אותו בכל שיתנהג עמך, כמ"ש, ואהבת את ה' אלוקיך, זה אלי ואנוהו, שכל ישראל ראו על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, ואפילו העוברים שבמעי אמם היו רואים ומשבחים להקב"ה
וכולם היו אומרים, זה אלי ואנוהו אלוקי אבי וארוממנהו אלוקי אבי, הוא כמש"א אלוקי אברהם, ……………………..
אמר רבי יוסי, אם כן למה כתוב, וארוממנהו הרי אלוקי אברהם הוא למעלה(חסד) קו ימין, ואין צורך לרומם אותו, כלומר, אלוקי יצחק(גבורה) קו שמאל צרכים לרומם, ולא קו ימין, אמר לו, אפילו כן, צרכים לרוממנו, והכל דבר אחד,
וארוממנהו בכל הצדדים לכלול גם מי שיודע ליחד את השם הקדוש הגדול, שגם הוא צריך לרומם אותו, כי זה הוא עבודה עליונה של הקב"ה, |
