פרשת תזריע


 

 

פרשת אשה כי תזריע

זוהר: עורך ומגיש: רבי דוד קורן  תשע"ג

 

א) וידבר ה' אל משה לאמור

אשה כי תזריע  וילדה זכר וגו'

 

רבי אלעזר פתח, (משיר השירים, ג')

על משכבי  בלילות בקשתי את שאהבה נפשי,

שואל,  אומר,  על משכבי

במשכבי היה צריך לומר,  מהו על משכבי, ומשיב,

 

אלא כנסת ישראל  אמרה לפני הקב"ה

ובקשה ממנו על הגלות,

משום שהיא יושבת בין שאר העמים עם בניה,

ושוכבת לעפר,  ועל שהיא שוכבת

בארץ אחרת הטומאה, אמרה,

 

על משכבי אני מבקשת, שאני שוכבת בגלות

והגלות מכונת לילה,  ועל כן,

בקשתי את שאהבה נפשי, ולא מצאתיו,

 

ב') משום, כי אין דרכו להזדווג המלך בי

רק בהיכלו,  ולא בגלות,

קראתיו ולא ענני,

 

כי ישבתי בין עמים אחרים,

וקולו אינם שומעים אלא בניה, שכתוב:

השמע עם קול אלקים וגו',

 

ג') רבי יצחק אמר: על משכבי  בלילות

אמרה כנסת ישראל, שהיא השכינה,

על משכבי התרעמתי לפניו,  דהיינו,

שביקשתיו שיזדווג עמי לשמח אותי, מקו שמאל, בשמחה שלימה מקו אמצעי,

 

כי כך למדנו שמזווג המלך, שהוא ז"א

עם כנסת ישראל,

יורשים כמה צדיקים ירושת נחלה קדושה,

דהיינו מוחין עליונים, וכמה ברכות נמצאות בעולם,

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

 

מאמר אשת חיל מי ימצא,

 

ד') רבי אבא היה הולך לכפר קניה,

למערה של לוד, והיו עמו,

רבי יוסי,  ורבי חייא,  אמר רבי יוסי, כתוב,

אשת חיל עטרת בעלה,וגו'

 אשת חיל זו היא כנסת ישראל,

שהיא השכינה, הנשמה)

 

וכרקב בעצמותיו מבישה אלו הם עמים עכו"ם

שהקב"ה אינו יכול לסובלם בעולם,

כמו שאומר: ואקוץ בם,  כאלו קוצים ודרדרים

שמצרים לאדם  ואינו יכול לסבולם,

 

אמר רבי אבא, כך הוא ודאי,

אשת חיל זו היא כנסת ישראל,

שהיא גברת על כמה צבעות, וכמה מחנות

המלאכים הנמצאים בעולם,  דהיינו,

כל דיירי העולמות,  בריאה, יצירה ועשיה,

המתפשטים מימנה,

 

ואשת חיל, פירושו: גברת ואדון,

עטרת בעלה, הוא כש"א עטרת תפארת,

(עטרת מלשון כתר של ז"א בעלה של המלכות)

והכל אחד, כי תפארת, היא בעלה של השכינה,

 

ועוד שהיו הולכים, אמר רבי אבא,

כל אחד יאמר דבר בכנסת ישראל,

 

ה') רבי אבא פתח ואמר, אשת חיל מי ימצא,

זו כנסת ישראל, שהיא אשת חיל,

כמו שאמרנו, מי ימצא,

הוא כש"א אשר ימצא באחרית הימים,

שפירושו: אשר ישיג אתכם, אף כאן,

מי ימצא, שפירושו מי יזכה וישיגה

להיות בה בשלמות, ולהמצא עמה תמיד,

 

ו') ורחוק מפנינים מכרה וגו',

שואל ואומר, מכרה… מקחה היה צריך לומר,

דהיינו שקשה לקנותה יותר מפנינים,

מהו שאומר מכרה, ומשיב,

 

אלא כל אלו שאינם מתדבקים בה בשלמות,

ואינם שלמים עמה, היא מוכרת אותם

ומסגירה אותם בידי עמים אחרים,

 

כמו שאומר: ויעזבו בני ישראל את ה'

וימכור אותם בידי סיסרא, ואז כולם רחוקים

מאלו פנינים העליונים הקדושים שהם סודות ופנמיות התורה,

שלא יהיה להם חלק בהם, וזה שנאמר,

ורחוק מפנינים מכרה,

 

 

ז')  רבי חייא פתח: המקרא שלאחריו ואומר,

בטח בה לב בעלה ושללה לא יחסר,

 

בטח בה לב בעלה, זהו הקב"ה,

שהוא ז"א משום זה הפקיד  אותה

על העולם שיזדווג על ידה,

 

וכל הנשק שלו הפקיד בידה וכל אלו עושה מלחמה,

ועל כן,  ושללה לא יחסר, פירושו,

 

שכל הכוחות לעשות מלחמה ולהכניע הסטרא אחרא,

נתן בידה, שעל ידי זה, מוציאה הניצוצין קדישין

שנפלו לחיצונים בסבת החטא,

ומחזירה אותם לקדושה,

 

ואלו ניצוצין קדושים נקראים שלל,

בסוד שלל המלחמה,

 

 

ח') רבי יוסי פתח ואמר: הכתוב שלאחריו, ואומר,

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה,

 

גמלתהו טוב, דהיינו, שהיא נותנת טוב לעולם

ונותנת טוב להיכל המלך ולבני היכלו, ולא רע,

היה צריך לומר זה, משום שכתוב:

ועץ הדעת טוב ורע,

שהמלכות נקראת עץ הדעת טוב ורע

מטעם זכה הוא טוב, לא זכה הוא רע,

 

ועל כן אומר ולא רע

מתאי הוא טובולא רע

הוא בזמן שימי השמים שהם ספירות ז"א

מאירים עליהומזדווגים עמה כראוי,

 

שימי השמים הם ימי חייה,

משום שעץ החייםשהוא ז"א שולח לה חיים,

שהם המוחין מבינהומאיר לה

 

ובזמן ההוא, גמלתהו טוב ולא רע,

אמר רבי אבא יפה הוא,

וכל הכתובים אלו בכנסת ישראל נאמרו,

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

,,,,,,,,,,,,,,,

 
 

ברית מילה וערלה,

זוהר פרשת תזריע.  סעיף לא')

 

רעיא מהימנא,

סעיף לא) וביום השמיני ימול בשר עורלתו:

 

מצוה זו, היא, למול לשמונת ימים מילת ברית קודש,

והוא סוד עליון, שכתוב:

סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם,

 

למי מודעים הסוד, שהוא ברית,

לאלו היראים שהם יראי חטא,

כי סוד ברית קודש אינו ראוי לגלות חוץ מלהם,

וסוד ברית קודש, הרי העמדנו ולמדנו בכמה מקומות,

 

סעיף לב) וסוד זה, שהוא, לשמונת ימים הוא חיוב על העולם,

לכל העם הקדוש, שכתוב:

וביום השמיני ימול בשר עורלתו,

 

יום השמיני, זה הוא אות ברית קודש.

דהיינו ספירת יסוד,

שהוא שמיני לכל המדרגות,

 

אם תספור המדרגה מחכמה ולמטה,

נמצא שהיסוד מדרגה שמינית,

וכתר הם סוד אין סוף, שאינו מהמניין,

 

והמילה של ברית ההוא, הוא,

להעביר ערלה ההוא, שהם סוד, נחש הטמא,

מפני הברית, שהוא יסוד הקדושה,

 

ואין להקשות שפעם אומר שיום השמיני הוא בינה,

דהיינו ממטה למעלה,

ופעם אומר שיום השמיני הוא יסוד,

דהיינו מלמעלה למטה,  הוא מטעם,

 

ערך הפכי שיש בין כלים לאורות

כי אור התחתון נכנס תחילה,

ומתחלקים למטה ,

 

ובכלים העליונים נגמר תחילה

ומתחילים ממעלה למטה,

 

סעיף לג) כי בזמן ההוא שמתאספים העם הקדוש

להעביר ערלה ההיא מפני הברית

הקב"ה אוסף כל הפמליא שלו,

ומתגלה  להעביר ודאי אותו הערלה למעלה

מפני אות ברית קדש, שהוא היסוד,

 

כי כל המעשים שישראל עושים למטה

מעוררים מעשה למעלה, וע"כ

 

בזמן ההוא נדחה ערלה ההיא,

שהיא הנחש הטמא,

מכל העם הקדוש למעלה,

 

ולערלה ההיא מתקינים כלי אחד עם עפר

להשרות עורלה ההיא בתוכו,

בסוד שכתוב, ונחש עפר לחמו,

ועפר תאכל כל ימי חייך,

 

סעיף לד) מכאן נשמע שאין אדם צריך לנהוג בבזיון

במקום ההוא, דהיינו בערלה,

 

 

אע"פ שמעברים אותו מפני הברית, ומקומו,

אחר שנעבר מברית הזה, הוא בעפר,

 

שהרי אחר שנחש ההוא נעבר מפני אדם,

נתן הקב"ה משכנו בעפר, שכתוב:

ועפר תאכל כל ימי חייך,

 

וכיון שהקב"ה כשהעביר אותו מפני אדם שם

משכנו בעפר והתקין אותו, כך  באותו אופן ממש,

 

כשאנו מעברים את הערלה, אנו צרכים

להתקין בשבילו עפר, שיהיה בו משכנו,

 

 

סעיף לה) כל אדם צריך להקריב בן קרבן להקב"ה

בשמחה, ברצון הלב,

להכניסו תחת כנפי השכינה, ונחשב לפני

הקב"ה שהוא קרבן שלם להתקבל ברצון,

 

 

 

סעיף לו) וקורבן הזה הוא כמו  קרבן מן הבהמה

כי זה לח' ימים, וזה לח' ימים, שכתוב:

ומיום השמיני והלאה ירצה,

הוא מפני שעבר עליו שבת אחד,

 

כי בין ח' ימים מוכרח להיות שבת אחד,

כיון שעבר עליו שבת אחד,

אז ירצה זה לקרבן, שהיא בהמה,

 

וזה לקרבן שהוא ילד הנימול, למה,

 

הוא משום שנתדבק ונזדמן לשבת הזה,

שהוא המלכות, סוד הברית קודש, שהוא היסוד,

בכל שלמותו,

 

וע"כ מקבל ממנו הילד

הארה לתקון ברית קודש שלו,

וכן הבהמה ירצה לקרבן,

כי הקרבן מיחד יסוד ומלכות,

 

וצריך משום זה לקבל תקון מיסוד שלם ביום השבת,

וע"כ הכל הוא בסוד עליון, עד כאן רעיא מהימנא,

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

ממאמרי רשב"י – פרשת תזריע

(דף כ"ו ע"א) שם בדמ"ג ע"א וז"ל ועל דא

 כולם בחכמה עשית בבינה כו'

הנה החכמה הוא האומר ובינה הוא העושה כנודע

והעניין הוא כי כבר ידעת כי יסוד דאבא נעלם ומתלבש

תוך היסוד של בינה. כמבואר אצלינו בדרוש המוחין של ז"א

ונמצא כי יסוד בינה הוא המתגלה והוא העושה כל הדברים ואם כן מ"ש כולם בחכמה עשית

 אין פירושו שהחכמה הוא העושה

אלא שהחכמה בהיותה מתלבשת בבינה

עושה הבינה כל המעשים וזמ"ש

 כולם בחכמה עשית בבינה כלומר

בהיותה מלובשת בתוך הבינה.

א"ש אפשר לומר שזהו מה שתיקנו לומר

בברוך בברוך שאמר

ברוך אומר ועושה בברוך אחד

ולא אמרו ברוך אומר

וברוך עושה

לרמוז ברוך אחד שהוא היסוד נשניהם יחד

שהוא אומר ועושה

 יסוד של חכמה ויסוד של בינה, והם שביל ונתיב כנלע"ד:

                                        \\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

 

 

 

פרשת תזריע

יב,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

יב,ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.

יב,ג וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

יב,ד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.

יב,ה וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ; וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה.

יב,ו וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת–אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן.

יב,ז וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ:  זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.

יב,ח וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ, דֵּי שֶׂה–וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה.

יג,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.

יג,ב אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת–וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.

יג,ג וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ–נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ.

יג,ד וְאִם-בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְעָמֹק אֵין-מַרְאֶהָ מִן-הָעוֹר, וּשְׂעָרָה, לֹא-הָפַךְ לָבָן–וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים.

יג,ה וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו, לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר–וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית.

יג,ו וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֵׁנִית, וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע, וְלֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר–וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת הִוא, וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר.

יג,ז וְאִם-פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, אַחֲרֵי הֵרָאֹתוֹ אֶל-הַכֹּהֵן לְטָהֳרָתוֹ; וְנִרְאָה שֵׁנִית, אֶל-הַכֹּהֵן.

יג,ח וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת, בָּעוֹר–וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן, צָרַעַת הִוא.

יג,ט נֶגַע צָרַעַת, כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם; וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.

יג,י וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה שְׂאֵת-לְבָנָה בָּעוֹר, וְהִיא, הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן; וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי, בַּשְׂאֵת.

יג,יא צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן:  לֹא יַסְגִּרֶנּוּ, כִּי טָמֵא הוּא.

יג,יב וְאִם-פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת, בָּעוֹר, וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל-עוֹר הַנֶּגַע, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד-רַגְלָיו–לְכָל-מַרְאֵה, עֵינֵי הַכֹּהֵן.  יג,יג וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ–וְטִהַר, אֶת-הַנָּגַע:  כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן, טָהוֹר הוּא.

יג,יד וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי, יִטְמָא.

יג,טו וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַבָּשָׂר הַחַי, וְטִמְּאוֹ:  הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא, צָרַעַת הוּא.

יג,טז אוֹ כִי יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחַי, וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן; וּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.

יג,יז וְרָאָהוּ, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע, לְלָבָן–וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, טָהוֹר הוּא.  {פ}

יג,יח וּבָשָׂר, כִּי-יִהְיֶה בוֹ-בְעֹרוֹ שְׁחִין; וְנִרְפָּא.

יג,יט וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין, שְׂאֵת לְבָנָה, אוֹ בַהֶרֶת, לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת; וְנִרְאָה, אֶל-הַכֹּהֵן.

יג,כ וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן-הָעוֹר, וּשְׂעָרָהּ, הָפַךְ לָבָן–וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע-צָרַעַת הִוא, בַּשְּׁחִין פָּרָחָה.

יג,כא וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה אֵין-בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן-הָעוֹר, וְהִיא כֵהָה–וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן, שִׁבְעַת יָמִים.

יג,כב וְאִם-פָּשֹׂה תִפְשֶׂה, בָּעוֹר–וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, נֶגַע הִוא.  יג,כג וְאִם-תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה–צָרֶבֶת הַשְּׁחִין, הִוא; וְטִהֲרוֹ, הַכֹּהֵן.

יג,כד אוֹ בָשָׂר, כִּי-יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת-אֵשׁ; וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה, בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת–אוֹ לְבָנָה.

יג,כה וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת, וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן-הָעוֹר–צָרַעַת הִוא, בַּמִּכְוָה פָּרָחָה; וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן, נֶגַע צָרַעַת הִוא.

יג,כו וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה אֵין-בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן, וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן-הָעוֹר, וְהִוא כֵהָה–וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן, שִׁבְעַת יָמִים.

יג,כז וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:  אִם-פָּשֹׂה תִפְשֶׂה, בָּעוֹר–וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, נֶגַע צָרַעַת הִוא.

יג,כח וְאִם-תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא-פָשְׂתָה בָעוֹר, וְהִוא כֵהָה–שְׂאֵת הַמִּכְוָה, הִוא; וְטִהֲרוֹ, הַכֹּהֵן–כִּי-צָרֶבֶת הַמִּכְוָה, הִוא.  {פ}

 

יג,כט וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נָגַע, בְּרֹאשׁ, אוֹ בְזָקָן.

יג,ל וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן-הָעוֹר, וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב, דָּק–וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא, צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.

יג,לא וְכִי-יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת-נֶגַע הַנֶּתֶק, וְהִנֵּה אֵין-מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן-הָעוֹר, וְשֵׂעָר שָׁחֹר, אֵין בּוֹ–וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-נֶגַע הַנֶּתֶק, שִׁבְעַת יָמִים.

יג,לב וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה לֹא-פָשָׂה הַנֶּתֶק, וְלֹא-הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב; וּמַרְאֵה הַנֶּתֶק, אֵין עָמֹק מִן-הָעוֹר.

יג,לג וְהִתְגַּלָּח–וְאֶת-הַנֶּתֶק, לֹא יְגַלֵּחַ; וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית.

יג,לד וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּתֶק בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה לֹא-פָשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר, וּמַרְאֵהוּ, אֵינֶנּוּ עָמֹק מִן-הָעוֹר–וְטִהַר אֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר.

יג,לה וְאִם-פָּשֹׂה יִפְשֶׂה הַנֶּתֶק, בָּעוֹר, אַחֲרֵי, טָהֳרָתוֹ. יג,לו וְרָאָהוּ, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק, בָּעוֹר–לֹא-יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב, טָמֵא הוּא.

יג,לז וְאִם-בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח-בּוֹ, נִרְפָּא הַנֶּתֶק–טָהוֹר הוּא; וְטִהֲרוֹ, הַכֹּהֵן.

 

יג,לח וְאִישׁ, אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרָם, בֶּהָרֹת–בֶּהָרֹת, לְבָנֹת.

יג,לט וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה בְעוֹר-בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת–כֵּהוֹת לְבָנֹת:  בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר, טָהוֹר הוּא.  {ס}

יג,מ וְאִישׁ, כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ–קֵרֵחַ הוּא, טָהוֹר הוּא.

יג,מא וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו, יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ–גִּבֵּחַ הוּא, טָהוֹר הוּא.

יג,מב וְכִי-יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת, נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם–צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא, בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.

יג,מג וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה שְׂאֵת-הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת, בְּקָרַחְתּוֹ, אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ–כְּמַרְאֵה צָרַעַת, עוֹר בָּשָׂר.

יג,מד אִישׁ-צָרוּעַ הוּא, טָמֵא הוּא; טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן, בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ.

יג,מה וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע, בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל-שָׂפָם, יַעְטֶה; וְטָמֵא טָמֵא, יִקְרָא.

יג,מו כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא–טָמֵא הוּא:  בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

 

יג,מז וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת:  בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.  יג,מח אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר.

יג,מט וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב אוֹ בְכָל-כְּלִי-עוֹר–נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְהָרְאָה, אֶת-הַכֹּהֵן.

יג,נ וְרָאָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַנָּגַע; וְהִסְגִּיר אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים.

יג,נא וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כִּי-פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר, לְכֹל אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה הָעוֹר, לִמְלָאכָה–צָרַעַת מַמְאֶרֶת הַנֶּגַע, טָמֵא הוּא.

יג,נב וְשָׂרַף אֶת-הַבֶּגֶד אוֹ אֶת-הַשְּׁתִי אוֹ אֶת-הָעֵרֶב, בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים, אוֹ אֶת-כָּל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע:  כִּי-צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.

יג,נג וְאִם, יִרְאֶה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע, בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב; אוֹ, בְּכָל-כְּלִי-עוֹר.

יג,נד וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְכִבְּסוּ, אֵת אֲשֶׁר-בּוֹ הַנָּגַע; וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת-יָמִים, שֵׁנִית.

יג,נה וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה לֹא-הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת-עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא-פָשָׂה–טָמֵא הוּא, בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ:  פְּחֶתֶת הִוא, בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.

יג,נו וְאִם, רָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע, אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ–וְקָרַע אֹתוֹ, מִן-הַבֶּגֶד אוֹ מִן-הָעוֹר, אוֹ מִן-הַשְּׁתִי, אוֹ מִן-הָעֵרֶב.

יג,נז וְאִם-תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב, אוֹ בְכָל-כְּלִי-עוֹר–פֹּרַחַת, הִוא:  בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ, אֵת אֲשֶׁר-בּוֹ הַנָּגַע.

יג,נח וְהַבֶּגֶד אוֹ-הַשְּׁתִי אוֹ-הָעֵרֶב אוֹ-כָל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר תְּכַבֵּס, וְסָר מֵהֶם, הַנָּגַע–וְכֻבַּס שֵׁנִית, וְטָהֵר.

יג,נט זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר–לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ.

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

 

פרשת מצורע

יד,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

יד,ב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.

יד,ג וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ.

יד,ד וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.

יד,ה וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת–אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים.

יד,ו אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ, וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב; וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה, עַל, הַמַּיִם הַחַיִּים.

יד,ז וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת–שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

יד,ח וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת יָמִים.

יד,ט וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, אֶת-רֹאשׁוֹ וְאֶת-זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, וְאֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, יְגַלֵּחַ; וְכִבֶּס אֶת-בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם–וְטָהֵר.

יד,י וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, יִקַּח שְׁנֵי-כְבָשִׂים תְּמִימִם, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת-שְׁנָתָהּ, תְּמִימָה; וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְלֹג אֶחָד, שָׁמֶן.

יד,יא וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר, אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר–וְאֹתָם:  לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

יד,יב וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת-הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם–וְאֶת-לֹג הַשָּׁמֶן; וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,יג וְשָׁחַט אֶת-הַכֶּבֶשׂ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת-הַחַטָּאת וְאֶת-הָעֹלָה–בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ:  כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא, לַכֹּהֵן–קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הוּא.

יד,יד וְלָקַח הַכֹּהֵן, מִדַּם הָאָשָׁם, וְנָתַן הַכֹּהֵן, עַל-תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית; וְעַל-בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית, וְעַל-בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית.

יד,טו וְלָקַח הַכֹּהֵן, מִלֹּג הַשָּׁמֶן; וְיָצַק עַל-כַּף הַכֹּהֵן, הַשְּׂמָאלִית.

יד,טז וְטָבַל הַכֹּהֵן, אֶת-אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית, מִן-הַשֶּׁמֶן, אֲשֶׁר עַל-כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית; וְהִזָּה מִן-הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,יז וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל-כַּפּוֹ, יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל-תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית, וְעַל-בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית, וְעַל-בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית–עַל, דַּם הָאָשָׁם.

יד,יח וְהַנּוֹתָר, בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל-כַּף הַכֹּהֵן, יִתֵּן, עַל-רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,יט וְעָשָׂה הַכֹּהֵן, אֶת-הַחַטָּאת, וְכִפֶּר, עַל-הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ; וְאַחַר, יִשְׁחַט אֶת-הָעֹלָה.

יד,כ וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַמִּנְחָה, הַמִּזְבֵּחָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, וְטָהֵר.  {ס}

יד,כא וְאִם-דַּל הוּא, וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת–וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה, לְכַפֵּר עָלָיו; וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן, לְמִנְחָה–וְלֹג שָׁמֶן.

יד,כב וּשְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֲשֶׁר תַּשִּׂיג, יָדוֹ; וְהָיָה אֶחָד חַטָּאת, וְהָאֶחָד עֹלָה.

יד,כג וְהֵבִיא אֹתָם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, לְטָהֳרָתוֹ–אֶל-הַכֹּהֵן:  אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,כד וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת-כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם, וְאֶת-לֹג הַשָּׁמֶן; וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,כה וְשָׁחַט, אֶת-כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם, וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם, וְנָתַן עַל-תְּנוּךְ אֹזֶן-הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית; וְעַל-בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית, וְעַל-בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית.

יד,כו וּמִן-הַשֶּׁמֶן, יִצֹק הַכֹּהֵן, עַל-כַּף הַכֹּהֵן, הַשְּׂמָאלִית. יד,כז וְהִזָּה הַכֹּהֵן, בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית, מִן-הַשֶּׁמֶן, אֲשֶׁר עַל-כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית–שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,כח וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן-הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל-כַּפּוֹ, עַל-תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית, וְעַל-בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית, וְעַל-בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית–עַל-מְקוֹם, דַּם הָאָשָׁם.

יד,כט וְהַנּוֹתָר, מִן-הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל-כַּף הַכֹּהֵן, יִתֵּן, עַל-רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר–לְכַפֵּר עָלָיו, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,ל וְעָשָׂה אֶת-הָאֶחָד מִן-הַתֹּרִים, אוֹ מִן-בְּנֵי הַיּוֹנָה, מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג, יָדוֹ.

יד,לא אֵת אֲשֶׁר-תַּשִּׂיג יָדוֹ, אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה–עַל-הַמִּנְחָה; וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַמִּטַּהֵר, לִפְנֵי יְהוָה.

יד,לב זֹאת תּוֹרַת, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶגַע צָרָעַת, אֲשֶׁר לֹא-תַשִּׂיג יָדוֹ, בְּטָהֳרָתוֹ.  {פ}

יד,לג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.

יד,לד כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם.

יד,לה וּבָא אֲשֶׁר-לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר:  כְּנֶגַע, נִרְאָה לִי בַּבָּיִת.

יד,לו וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא, כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת-הַבָּיִת.

יד,לז וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל, מִן-הַקִּיר.

יד,לח וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן-הַבַּיִת, אֶל-פֶּתַח הַבָּיִת; וְהִסְגִּיר אֶת-הַבַּיִת, שִׁבְעַת יָמִים.

יד,לט וְשָׁב הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת.

יד,מ וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְחִלְּצוּ אֶת-הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא.

יד,מא וְאֶת-הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת, סָבִיב; וְשָׁפְכוּ, אֶת-הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ, אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא.

יד,מב וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, וְהֵבִיאוּ אֶל-תַּחַת הָאֲבָנִים; וְעָפָר אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת-הַבָּיִת.

יד,מג וְאִם-יָשׁוּב הַנֶּגַע וּפָרַח בַּבַּיִת, אַחַר חִלֵּץ אֶת-הָאֲבָנִים, וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת-הַבַּיִת, וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ.

יד,מד וּבָא, הַכֹּהֵן, וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת–צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת, טָמֵא הוּא.

יד,מה וְנָתַץ אֶת-הַבַּיִת, אֶת-אֲבָנָיו וְאֶת-עֵצָיו, וְאֵת, כָּל-עֲפַר הַבָּיִת; וְהוֹצִיא אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא.

יד,מו וְהַבָּא, אֶל-הַבַּיִת, כָּל-יְמֵי, הִסְגִּיר אֹתוֹ–יִטְמָא, עַד-הָעָרֶב.

יד,מז וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת, יְכַבֵּס אֶת-בְּגָדָיו; וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת, יְכַבֵּס אֶת-בְּגָדָיו.

יד,מח וְאִם-בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן, וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבַּיִת, אַחֲרֵי, הִטֹּחַ אֶת-הַבָּיִת–וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת-הַבַּיִת, כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע.

יד,מט וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת-הַבַּיִת, שְׁתֵּי צִפֳּרִים, וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.

יד,נ וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפֹּר הָאֶחָת, אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים.

יד,נא וְלָקַח אֶת-עֵץ-הָאֶרֶז וְאֶת-הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת, וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה, וּבַמַּיִם הַחַיִּים; וְהִזָּה אֶל-הַבַּיִת, שֶׁבַע פְּעָמִים.

יד,נב וְחִטֵּא אֶת-הַבַּיִת–בְּדַם הַצִּפּוֹר, וּבַמַּיִם הַחַיִּים; וּבַצִּפֹּר הַחַיָּה, וּבְעֵץ הָאֶרֶז וּבָאֵזֹב–וּבִשְׁנִי הַתּוֹלָעַת.

יד,נג וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה, אֶל-מִחוּץ לָעִיר–אֶל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה; וְכִפֶּר עַל-הַבַּיִת, וְטָהֵר.

יד,נד זֹאת, הַתּוֹרָה, לְכָל-נֶגַע הַצָּרַעַת, וְלַנָּתֶק.

יד,נה וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד, וְלַבָּיִת.

יד,נו וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת, וְלַבֶּהָרֶת.  יד,נז לְהוֹרֹת, בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר; זֹאת תּוֹרַת, הַצָּרָעַת.  {פ}

 

 

טו,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.

טו,ב דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם:  אִישׁ אִישׁ, כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ–זוֹבוֹ, טָמֵא הוּא.

טו,ג וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ, בְּזוֹבוֹ:  רָר בְּשָׂרוֹ אֶת-זוֹבוֹ, אוֹ-הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ–טֻמְאָתוֹ, הִוא.

טו,ד כָּל-הַמִּשְׁכָּב, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב–יִטְמָא; וְכָל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-יֵשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא.

טו,ה וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ–יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,ו וְהַיֹּשֵׁב, עַל-הַכְּלִי, אֲשֶׁר-יֵשֵׁב עָלָיו, הַזָּב–יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,ז וְהַנֹּגֵעַ, בִּבְשַׂר הַזָּב–יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,ח וְכִי-יָרֹק הַזָּב, בַּטָּהוֹר–וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,ט וְכָל-הַמֶּרְכָּב, אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב–יִטְמָא.

טו,י וְכָל-הַנֹּגֵעַ, בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו–יִטְמָא, עַד-הָעָרֶב; וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם–יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,יא וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע-בּוֹ הַזָּב, וְיָדָיו לֹא-שָׁטַף בַּמָּיִם–וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,יב וּכְלִי-חֶרֶשׂ אֲשֶׁר-יִגַּע-בּוֹ הַזָּב, יִשָּׁבֵר; וְכָל-כְּלִי-עֵץ–יִשָּׁטֵף, בַּמָּיִם.

טו,יג וְכִי-יִטְהַר הַזָּב, מִזּוֹבוֹ–וְסָפַר לוֹ שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ, וְכִבֶּס בְּגָדָיו; וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים, וְטָהֵר.

טו,יד וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, יִקַּח-לוֹ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה; וּבָא לִפְנֵי יְהוָה, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וּנְתָנָם, אֶל-הַכֹּהֵן.

טו,טו וְעָשָׂה אֹתָם, הַכֹּהֵן–אֶחָד חַטָּאת, וְהָאֶחָד עֹלָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹבוֹ.

טו,טז וְאִישׁ, כִּי-תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע–וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,יז וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע–וְכֻבַּס בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,יח וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זָרַע–וְרָחֲצוּ בַמַּיִם, וְטָמְאוּ עַד-הָעָרֶב.  {פ}

טו,יט וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ–שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב.  טו,כ וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ, יִטְמָא; וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא.

טו,כא וְכָל-הַנֹּגֵעַ, בְּמִשְׁכָּבָהּ–יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  טו,כב וְכָל-הַנֹּגֵעַ–בְּכָל-כְּלִי, אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו:  יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.

טו,כג וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו–בְּנָגְעוֹ-בוֹ:  יִטְמָא, עַד-הָעָרֶב.

טו,כד וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ, וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו–וְטָמֵא, שִׁבְעַת יָמִים; וְכָל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב עָלָיו, יִטְמָא.

טו,כה וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ, אוֹ כִי-תָזוּב, עַל-נִדָּתָהּ:  כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה–טְמֵאָה הִוא.

טו,כו כָּל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-תִּשְׁכַּב עָלָיו, כָּל-יְמֵי זוֹבָהּ–כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ, יִהְיֶה-לָּהּ; וְכָל-הַכְּלִי, אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו–טָמֵא יִהְיֶה, כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ.

טו,כז וְכָל-הַנּוֹגֵעַ בָּם, יִטְמָא; וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  טו,כח וְאִם-טָהֲרָה, מִזּוֹבָהּ–וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, וְאַחַר תִּטְהָר.

טו,כט וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח-לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה; וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל-הַכֹּהֵן, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

טו,ל וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת, וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ.

טו,לא וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם; וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.

טו,לב זֹאת תּוֹרַת, הַזָּב, וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע, לְטָמְאָה-בָהּ.

טו,לג וְהַדָּוָה, בְּנִדָּתָהּ, וְהַזָּב אֶת-זוֹבוֹ, לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה; וּלְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם-טְמֵאָה.

השארת תגובה