קבלה מהזהר על פי שתי עדים יקום דבר:

 

ערך ומגיש :  (הביאורים של רבי דוד קורן )

 

וזה  הוא  שאמר  הכתוב,  תקעו בשופר  בחדש  שופר  בכסה  ליום חגנו,    

 היינו  למקום  שבו  עלתה השכינה, 

 שנאמר  בו  ובמכוסה ממך  אל  תחקור,

והעונות  שהם  בסתר,  צרכים להיות  נדונים 

 שמה  בינו  לבין קונו.

העונות  שחטא  בגלוי,

נאמר  מכסה  פשעיו  לא יצליח,

והשכינה  מצד  הכתר.  היא עולם  הנסתר.

העמידו בעלי המשנה.

שהאדם  צריך  לחבר  עונותו למקום  ההוא,  

שהוא  כתר,

בזמן  ההוא  מגיע  זמן  הרחמים והדין  עובר,

משום זה אמר  לחבר  עונותיו בכתר,  לזכותו  מן  העדות 

 של המלכות,

אבל  לרשע  אין  מזכין  לו, 

פירוש.   כי  בראש השנה  חוזר העולם  לקדמותו,

והמלכות(העולם הגשמי שלנו)  

חוזר למצב  הא'  שבו  הייתה  ביום  ד' של  מעשה 

 בראשית,

כלומר  בבחינת  ב'  מאורות. הגדולים, 

 (השמש, ובלבנה)

שז"א  ונקבה. (השמש- והלבנה) הלבישו את  הבינה,

ז"א (השמש) הקו  ימין  של בינה,

והמלכות(הלבנה) קו השמאל,

כתר

חכמה

בינה

קו ימין                            קו שמאל

שמש                   לבנה

ז"א                     מלכות

ונודע  שהארת  השמאל  בלי  ימין הוא חושך,

וכן  ימין  בלי  שמאל  הוא ו"ק  בלי מוחין

(בלי אור של חסדים)  

 לפיכך היה  אז  ז"א  בדורמיטא(שינה) 

דהיינו  ישן  בלי מוחין. 

והנקבה.(המלכות הלבנה)  היתה בחושך,

 ואז  בא  סמאל  לתבוע  דין,

ונאמר  לו  להביא  ב' עדים.

דהיינו ז"א(השמש)  ומלכות,(הלבנה)

שהשמים שהוא ז"א  לא יתן  מטר,

כלומר  שלא  ישפיע  אל  המלכות,

והארץ שהיא המלכות, 

לא  תתן את  יבולה  לתחתונים.

אומנם  סמאל  לא  הביא  עמו אלא  עד אחד  שהוא  השמים דהיינו  ז"א  שהיה  בדורמיטא 

 ולא השפיע  למלכות,

וכיון  שהלך  להביא  את  המלכות שלא  תתן  

יבולה  לתחתונים,

אז  נתכסתה  המלכות,  דהיינו שנתמעטה  מכל  ט' הספירות. התחתונות  שבה,

ונשארה  בנקודת  כתר  שבה, שמיעוט  הזה  נעשה  

על  ידי תקיעת  שופר,

שע"י  הקול  היוצא  משופר מעוררים  כח  המסך 

 דחריק שבז"א

חסד  חולם       גבורה  שורוק

                 אברהם             יצחק

תפארת  חירק

יעקב

שהם  הסוד קו האמצעי.

וע"י  מסך  דחירק   הוא  ממעט  קו השמאל  של בינה  ומיחד  שם  ימין ושמאל דבינה  זה  בזה,

ונתעוררו  הרחמים  בעולם  מכח יחוד  הזה  של ימין  ושמאל,

וכיון  שנתמעט  קו  השמאל דבינה,  

נסתלקו  אז כל  ט' הספירות  התחתונות  מן המלכות. שכל בנינה  היה  אז  מקו  השמאל הזה,  

ונשארה  בנקודת  הכתר.  

וזה  הסוד  תקעו  בחדש  שופר,

שעל ידי  זה  בכסה  ליום חגנו. שהלבנה,  שהיא סוד  המלכות מתכסה  בסוד  נקודת  הכתר שבה,

שעל ידי זה  נעלם הדין  ומתגלה הרחמים בדין. 

מה  שז"א  אין לו מוחין  ואינו משפיע.

בגלל  מעוט הירח. דהיינו להראות על  החושך  שבה,

במכוסה  ממך  אל תחקור,  דהיינו שנתמעטה  מכל הספירות  שבה ולא  נשאר  בה  אלא  כתר,

שעליו  נאמר:  במכוסה  ממך  אל תחקור, ואז יצא  הרחמים  בעולם כנ"ל.

כי  לאחר  שהקו שמאל  נממעט ויצא  מדת הרחמים  כבר  אין לסםאל  אחיזה  במלכות,

והדינים  של האדם  הם  בינו  לביו קונו,  בלי קטרוגו  של סמאל,

וע"כ  ה'  שהוא אל חנון ורחום מרחם עליו.

אבל  בעוד  ששולט  קו השמאל, שעונותיו  של האדם  היו נאחזים בעולם המלכות.

שנאמר: מכסה  פשעיו לא  יצליח.

שלא  יוכל לכסות  הפשעים  באפן שסמאל  לא  יהיה  נאחז  

במלכות, 

שבעת  שהשכינה(הנשמה) בבחינת כתר שבה, 

אז היא בעולם הנסתר..

כי ספירת כתר  נקרא  המכוסה ממך.

שאז  נעשה  יחוד  ימין  ושמאל  על ידי קו אמצעי  והרחמים  מתגלים.

(כי רק בכתר בשורש בזרע קיים כל האין סוף)

 

ומשום  זה,  הרשע  שהוא  מכסה פשעיו,

  דהיינו  שהרשע אומר לחבר  עונותיו  לבחינת כתר ולזכותו  מן  העדות  שלה,

דהיינו  שלא תוכל  להעיד  ששם המלכות  במכוסה,

אבל  לרשע  אין  מזכין  לו.

וע"כ  נאמר  לא  יצליח.

אבל לאחר  שז"א  ממעט  השמאל, ומכסה זו עלתה  המלכות  עד הכתר  שנשאר בה, 

 מתגלה  מדת הרחמים.

 

שנה טובה בלי דינים לכל בית ישראל... רבי דוד קורן.

קרן אור ללימודי הקבלה