מגיש תקציר : רבי דוד קורן
דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי וגו':
.....................................................
הנה תיבת נס"ע, מורכבת מג' אותיות
על הסדר שיש באלפ"א בית"א,
וסודם מבואר, עם מה שהודעתיך בענין הה' חסדים
המתפשטי' בז"א,
מחסד שבו עד הוד שבו.
וכבר
ידעת, כי הב' חסדים המתפשטים בחו"ג,
ושליש החסד הג' המתפשט עד החזה,
שהוא סוף שליש ראשון שבת"ת, הם חסדים
סתומים,
ע"י הכלי של היסוד דאימא.
וב' שלישים תחתונים שבת"ת וב' חסדים
שבנו"ה,
הם אורות מגולים מאד.
והנה הה' חסדים, הם ה' הויו"ת במלואם
באלפי"ן,
כל הוי"ה מעשר אותיות, הרי חמשים אותיות,
למעלה בשרשם במקום הדעת.
וגם כי כל חסד כלול מעשר, הרי חמשים.
ואלו הם חמשים שערי בינה,
שיוצאים
מן השער והפתח שנפתח ביסוד דאימא,
ובהיותם שם למעלה, הם נ'. וזהו אות נ'.דבמלת נ'ס"ע:
ואח"כ כשמתפשטים בגופא דזעיר, הם ה'
הויו"ת פשוטות,
כל אחת כמספר כ"ו, אשר חמישתם יחד בגימטריא ק"ל.
והנה אם תחלק ההוי"ה שבחסד שבת"ת לג'
שלישים,
צריך לחלקה שהיא בגי' כ"ו, לג' חלקים,
וישארו ח' למעלה שליש אחד.
וי"ח למטה, שני שלישים, והם השני שלישים
המגולים.
ואעפ"י שאין החלק הזה חלוק שוה, כאשר
ביארנו בדין האונאה, וע"ש עכ"ז קים לן כי אחרי רבים להטות,
ולכן
למטה שהם ב' שלישים, והם רבים,
לוקחים יותר מן שליש העליון שהוא יחיד.
וגם כי
לעולם הגלוי לוקח יותר מן המכוסה,
ואי אפשר לחלקה לשלישים מכוונים.
ואם נחלקם תשעה ושבעה עשר, נמצא המכוסה לוקח
יותר,
ולכן נחלק אותם ע"ד האמור.
והנה כ"ו וכ"ו שבשתי ההויו"ת
שבחו"ג, וח' שבשליש העליון של ת"ת, הם ס' של תיבת נס' "ע:
וי"ח שבשני שלישי הת"ת, וכ"ו
וכ"ו שבשתי ההויו"ת שבנו"ה,
הם ע' של תיבת נס"ע' והנה אות ס' מורה על הסתום,
כי היא סתומה, וגם כי סמ"ך אותיות מס"ך.
אבל אות ע', מורה על הגלוי, כי הוא עי"ן פקוחה.
נמצא כי ג' נסיעות ומדורות החסדים ממקום למקום,
הם ממש אותיות נס"ע.
וכבר ידעת, כי אח"כ כל הה' חסדים נגלים
למטה, וז"ש נגלה.
וזש"ה, דורי נסע ונגלה,
ועיין ג"כ ביאור פסוק זה בש"א שער
ההקדמות:
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
דע כי כשם שיש לשון אמת.
כך
יש לשון השקר,
זה
מה שאמור להבדיל אותנו משאר הבריאות בתור
בני ישראל,
לפיכך
שארית ישראל לא יעשו עולות.
ולא
ידברו כזב. ולא ימצא בפיהם לשון תרמית
ועינים
רמות כנגד דוגמת חכמה וכוח עליון,
כי
התכלת כוללת כל העינים והצבעים
והוא
מדת חלזון,
אומנם
יש כנגדו דומה לתכלת והוא פסול והוא צבע קלא אילן שמו.
וידים
נשופכות שופכות תמורת
יד
ימין ושמאל הידים ידי עשו,
ולב
חורש מחשבות און תמורת גופו של יעקב.
והוא
עשו תמורת התפארת,
ורגים
ממהרות לרוץ לרעה.
אלו
תמורת נצח והוד.
יפח
כזבים עד שקר,
תמורת
יסוד שהוא עד אמת תפארת)
ומשלח
מדינם בין אחים,
תמורת
שלום בין איש לאשתו,
ואלו
התמורות.
זרים,- אכזרי.- נכרי.-
אדם
בליעל.- איש און.- זרה.-
זונה.
הומיה.- לץ.- רשע.- כסיל.-
פתי, חסר לב:
תמורת עושר ועוני.