שער הסליחות ,סוד י"ג מדות בסוד י"ג תיקוני דיקנא של ז"א,

       שער הסליחות  : פרק ד,       


עורך ומגישרבי דוד קורן

ועתה נבאר פי' הי"ג מדות

בסוד י"ג תיקוני דיקנא דז"א,

 ונבאר מקום ה י"ג תיקוני דיקנא היכן הם בדיקנא. והנה נמנה תחלה התיבות, איך הם י"ג מדות.

א'אלב', רחוםג', וחנון.

ד', ארךה' אפיםו'ורב חסד.

ולפי שארך אפים מורה על ב' מדות ביחד,

לזה לא אמר ארך אף, אלא אפים.

ז'ואמתח'נוצר חסדט', לאלפים,

דוגמת ארך אפים הנ"ל, שהם ב' מדות.

י'נושא עוןי"אופשע. י"בוחטאהי"ג, ונקה:

ועתה נבאר בפנים של האדם בעצמו איך הם

י"ג תיקוני דיקנא.

אמנם, תחת פאתי הראש מתחילין ב' רישין דדיקנא,

והם קצרים ולא רחביםוהם כנגד האוזן.

 וזהו תיקון הראשון ונקרא אל.  אחר כך

תיקון הב', הוא שורש השערות הגדלים על שפה העליונה לאורך הפה, והוא רחום.

 ג' וחנון, והוא אותו ארחא שהוא חלול

כנגד אמצעית החוטם.

ד' ארך, והוא שורות של השערות שתחת שפה תחתונה.

 ה' אפים, הוא ההוא ארחא תניינא (א) דמפסיק באמצעות הזקן, והוא מכוון נגד ארחא קדמאה שתחת החוטם.

ו' ורב חסד, הוא תחת תיקונא קדמאה דא"ל,

והוא מסיום שיער אותן הקצרים של שיער,

 אך ממקום שמתחיל להתרחב מעט שהוא מקום התחלת

עצם הלחיים שהוא יוצא כמין זויות תחת האוזן,

משם ולמטה הוא רחב יותר משל מעלה, וזהו נקרא

ורב חסד, וזה נמשך עד המקום שכנגד הפה.

ז' ואמת, הוא ב' הפנים החלקים מן שיער, תרין תפוחים קדישין.

ח' נוצר חסד, והוא נקרא מזלא קדישא,

והוא כי הזקן מן כנגד הפה ולמטה,

הוא כללות הזקן בכללותן בחיבור א',

 כי מה שלמעלה מזה הוא נחלק לב',

כי ב' תפוחין וחוטמא, הוא מפסיקין בנתיים,

אמנם מכנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן והתחברותם יחד,

ואמנם הוא עבה מאוד והם שערות

ע"ג שערות ואלו נחלקים לב'. כיצד,

צד הזקן שכנגד מעלה שהוא מקום זקן המגולה, הוא תיקון א'ומצד הזקן המכוסה שהוא נגד הגרון, הוא תיקון הב'.

 נמצא, כי אנו מחלקין עביות הזקן לב',

העליון הנגלה לעינים הוא תיקון א',

ומה שהוא כנגד הגרון הם שערות, שתחת אלוהראשונים

הם מתכסים באלו, והם התיקון הב'.

והנה ב' תיקונים אלו, נקרא מזלא, והם ב' מזלות ופי'מזלא, הוא מלשון תזל כטל אמרתי,

שהוא המשכות שערות באורך מלמעלה למטה,

ואין לך בכל הי"ג תיקונים שיהיו כך, אלא אלו הב'.

 

והעליון, הוא תיקון הח'. והתחתון, הוא תיקון הי"ג.

ושניהן כל אחד נק' מזל. אמנם,

אלו השערות הם ארוכות עד הטבור שלו.

 

ט' לאלפים, הוא כי בין אלו השערות הארוכים הנק' מזלא, יש שערות קטנים,

והם מובלעים בשרשי אלו הארוכים וזהו לאלפים.

 

י' נושא עון, אחר כל הבמזלות אלו,

יש שערות קטנים והם סמוכים אל הגרון למעלה ממנו מעט,

ואינם מובלעים במזלא הנ"ל,

רק ניכרים לבדם וחפיין תחות גרונא.

 

י"א ופשע, הוא היות אלו השערות קטנים הנ"ל,

 שוין בארכן ולא נפקא דא מן דא.

 

י"ב וחטאה, הוא הפה עצמו, היותו פנוי מן השערות.

(פנוי אותיות פניו,)

 

 

י"ג ונקה, הוא המזל הב', הנקרא ונקה, תיקון י"ג.

ונקה  אותיות מקוה

אמנם אלו הב' מזלות, הם שוכבים זה על זה,

והם דכורא ונוקבא, ואבא יונק מן תיקון הח',

ואמא מתיקון הי"ג. הרי בארנו י"ג תיקוני דיקנא:

הגהה א) צמח - מציאת זה לא נמצא בחוש הראות בבני אדם, ואולי שיש הפרש בינינו, שאנו נגד זעיר אנפין ולא נגד בחי' א"א, לכן אנו הרמוזים נגד תיקוני ז"א, יש לנו שערות קטנות דתיקון ג' דארחא דתחות חוטמא, וכל שכן שיהיה שערות בתיקון זה. ואולי שבז"א מונה שפה עליונה ותחתונה לתיקון א', ומונה תיקון ג', ארחא מלייא שערא זעירין, ואינו מונה תיקון דארחא תתאה בז"א, שזה הוא תיקון ה' דזעיר אנפין

סוף חלק ד' י"ג תיקוני דיקנא,

עיין המשך חלק ה'

מומלץ לעניין בזוהר ספרא דצניעותא, סוף פרשת תרומה:

 עמוד ו' סעיף ז' סודות י"ג' מידות דיקנא

 

"בראשית.1

ברא.2

א' אלהים.'כתר

א' אתאל

ב' השמים. רחום

ג' ואת. וחנון

ד' הארץ ארך

ה' והארץ אפים'

ו' היתה  ורב חסד

ז' תהו ואמת

ח' ובה ונצר חסד

ט' וחשך  לאלפים

י' על  נשא עון

יא' פני  ופשע

יב' תהום  וחטאה

יג' ורוח  ונקה

ב' אלהים  חכמה

מרחפת.18

על.19

פני.20

המים:21

ויאמר.22

ג' אלהים  בינה

יהי.24

א' אור.כתר

ויהי.26

 

ב' אור: חכמה

וירא

ד' אלהים  ז"א

את

ג' האור בינה

כי טוב ויבדל בין

ד' האור  ז"א

לבין החשך: ויקרא

ה' אלהים. מלכות

ה' לאור מלכות

יום ולחשך קרא לילה.

.." (בראשית, א)

 

13 מידות.  הוא שמו אחד.

ה' חסדים. הויות.

ה' גבורות. אלוקים.

13 מידות.     זרע יסוד.

השארת תגובה