מאמר קשה רצוי ידע בסיסי מבוא לקבלה   

ואסטרולוגיה - קבלית  וסוד האותיות.

עיין בשעורים של רבי דוד קורן  .

כז) ארבע מחנות של כנסת ישראל, חו"ג תו"מ,

מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל,

שהם י"ב שבטים וי"ב גבולים סביב.

כי בכל אחד מחו"ג תו"מ יש ג' קווים, והם י"ב.

הכול כמו למעלה י"ב גבולים דז"א.

כתוב, ששם עלו שבטים, שבטי יה.

ששם עלו שבטים. י"ב שבטים,

י"ב גבולים שלמטה במלכות, שעלו לי"ב גבולים דז"א.

כח) שבטי יה. י"ה, חו"ב, עדות לישראל. ומשום זה כתוב, הראובני השִמעוני, שיש י"ה בכל אחד. ה' מתחילה וי' בסוף. כי אילן העליון הקדוש, הויה, חתם אותם בחותם שלו, כמ"ש,

ודמות פניהם פני אדם, ופני אריה אל הימין.

אשר דמות אדם, מלכות, כלולה בכולם.

וד' פנים לד' רוחות העולם, ונבדלים בצורתם,

אריה, שור, נשר, וכולן כלולות באדם, מלכות.

כי אריה,שור, נשר חג"ת,

ופני אדם,מלכות, המקבלת מכולם וכולם כלולים בה.

כט) מיכאל לימין, דרום. גבריאל משמאל, צפון. אוריאל לפניהם, מזרח. רפאל לאחוריהם, מערב. השכינה עליהם. שניים מדרום וצפון, ושניים ממזרח וממערב, ומלכות באמצע. כעין זה בארץ שלמטה, בדגלים, שניים מכאן, דגל מחנה יהודה ודגל מחנה ראובן. ושניים מכאן, דגל מחנה אפריים ודגל מחנה דן. וי"ה באמצע, שהם ב' לוחות העדות שבארון, שהלך באמצעם.

ל) כיון שנסעו דגלים של יהודה ושל ראובן, כתוב, ונסע אוהל מועד מחנה הלויים. ולאחר כך שני דגלים של אפריים ושל דן, ד' מחנות לד' רוחות העולם. ונמצאים י"ג, כי כל דגל כולל ג' שבטים, כי למטה הוא כמו למעלה, במלכות.

לא) ובתחילה נסע דגל מחנה יהודה, מחנה אוריאל. ואח"כ דגל מחנה ראובן, כנגד המחנה של מיכאל. ראובן לדרום, חסד. יהודה, למזרח, ת"ת. וההַזָּאָה שעל המזבח היתה ג"כ תחילה בקרן דרומית מזרחית, חסד ות"ת.

מחנה דן לצפון, כנגד המחנה של גבריאל.

מחנה אפריים, ימה, למערב,

כנגד המחנה של רפאל. וההַזָּאָה שעל המזבח היתה ג"כ צפונית מערבית, גבורה ומלכות. הכל אחוז זה בזה,

עד שהכל עולה ומתאחד בשם הקדוש הויה,

שהוא תחילת הכל, י' דהויה,

חכמה עליון על הכל ה"ר, בינה.

קדושת הכל ו', ת"ת. הכל נכלל בו, ה"ת, מלכות.

ארבע הדגלים, שבארבע רוחות,

הם כנגד ארבעה מחנות שכינה:

אוריאל, מיכאל, רפאל, גבריאל.

דגל מחנה יהודה במזרח, ת"ת, קו האמצעי.

אחריו ראובן בדרום, חסד, קו ימין.

אחריו אפריים במערב, מלכות.

אחריו דן בצפון, גבורה, קו שמאל.

כל דגל כולל ג' שבטים, הרי הם י"ב.

כנגד י"ב גבולים שבמלכות,

הנחתמים מי"ב גבולים שבהויה.

לב) הי' דהויה דז"א, מזרח, התחלת האור. הולך ומשוטט ומוציא הדרום, חסד. ודרום יוצא ותלוי בתחילת המזרח, י' דהויה, חכמה. ה' דהויה דז"א דרום, ממנה יוצא הדרום בעולם. כי ה' בינה, מבינה נמשך החסד, דרום. אלא הי', חכמה, נכנסת בתחילת המזרח, ומוציאה את החסד, והוא משתלשל ויוצא דרך הבינה לז"א.

לג) ומן ה', תלויה דרום וצפון, ואותו שביניהם, שהוא קו האמצעי המייחדם. י' מזרח. י"ה, דרום וצפון תלויים בהם,

דרום מן י', וצפון מן ה', ו' באמצע, המייחדם.

וזה הוא בן זכר, ת"ת, בן י"ה, בין צפון לדרום.

מי שנותן מיטתו בין צפון לדרום, יהיו לו בנים זכרים.

כי בן זכר, ת"ת, בין צפון לדרום, כי ה' עלאה, בינה, בה תלויים צפון ודרום, ב' הקווים שבה. ובן הזכר, ת"ת, ביניהם, המייחדם, כמו יו"ה. אשר י' קו ימין, בדרום. ו' קו האמצעי, שימינו לדרום,

ושמאלו לצפון. ה' קו שמאל, בצפון. ה"ת דהויה, מערב, מלכות.

לד) ע"כ דרום נאחז במזרח, התחלת השמש, ותלוי בו.

וע"כ מצד אבא, י', נאחז ותלוי חסד עליון.

מצד אמא, ה', תלויה גבורה. נאחז הכל זה בזה.

לה) הקרנות של המזבח מסובבים. בא לו לקרן דרומית מזרחית,

כי הדרום חיזוקו במזרח, בקו האמצעי, תחילת השמש,

וכוחו של השמש בתחילתו.

ואח"כ הוא בא לקרן מזרחית צפונית.

כי אחר שהדרום, חסד, קיבל חזקתו של המזרח,

אחר שקו אמצעי יחד דרום וצפון, האיר המזרח לצפון,

והצפון נכלל בדרום,

כי השמאל נכלל בימין ע"י קו האמצעי.

לו) ואח"כ בא לו לקרן צפונית מערבית.

כי המערב, שהוא בה"ת, מלכות, נוטל מצפון.

ע"כ הצפון הולך למערב, כי המלכות נבנית מקו שמאל.

ואח"כ בא לקרן מערבית דרומית,

שהמלכות הולכת להתחבר בדרום,

להלביש החכמה בחסדים,

כמו שהדרום תלוי במזרח, בקו האמצעי.

וע"כ החיזוק שלו, שהוא מזרח, הולך תחילה,

אף המערב כך הוא הולך להתאחז בדרום.

והדרום, שהוא החיזוק שלו, הולך תחילה.

כמ"ש, וימינו תחבקני, ימין דרום.

משום זה היא יונקת מב' הצדדים מצפון ומדרום,

שמאל וימין. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, וימינו תחבקני. שמאלו צפון, וימינו דרום.

..........ביאור המאמר ....עמוד יא' בזהר.........

למה נשתנה בדגלים סדר המדרגות:

תחילה יהודה שבמזרח, ת"ת, הלך בראש כולם,

אחריו ראובן שבדרום, חסד,

אחריו אפריים שבמערב, מלכות,

אחריו דן שבצפון, גבורה?

ולמה לא הלכו לפי סדר המדרגה:

תחילה ראובן, חסד, אחריו דן שבצפון, גבורה,

אחריו יהודה שבמזרח, ת"ת,

אחריו אפריים שבמערב, מלכות?

כי הנסיעות שבמדבר היו לגלות הארת החכמה,

כי אין הארת החכמה מתגלה אלא בזמן הנסיעה בלבד, שהוא גילוי הקווים בזה אחר זה.

וכשגמרו נסיעתם, אז הם נחים,

הארת החכמה אינה מתגלה. כמ"ש,

ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה,

קומה ה' ויפוצו אויביך.

כי גילוי הארת חכמה הוא קִימה.

ועם גילויה נפוצים כל הקליפות,

כי הארת החכמה מבריחה אותם.

אבל כשנגמרה הנסיעה, נאמר,

וּבְנֻחה יאמר, שובה ה' רבבות אלפי ישראל.

שזו הארת החסדים, המכונים רבבות,

אלא מתוך שנקלטה בהם הארת החכמה מזמן הנסיעה,

הם מכונים רבבות אלפי,

כי אלפים רומזים על הארת חכמה, כמ"ש,

וַאֲאַלֶּפְךָ חכמה. ולפי שהנסיעות היו במדבר, מקום החיצונים, צריכים לשמירה יתרה, שלא יִינקו מהם.

ועד שלא ניגלה קו האמצעי, יש יניקה לדינים וחיצונים,

הן בקו ימין והן בקו שמאל.

כי אז יש מחלוקת ביניהם,

והימין הוא ו"ק בחסרון ג"ר,

והשמאל הוא בחכמה בלי חסדים, שהוא חושך,

וכל החיצונים והדינים נמשכים ממנו.

וע"כ לא ניגלו מקודם הימין והשמאל, דרום צפון,

אלא האמצעי ניגלה תחילה,

שמייחד הדרום והצפון ומשלים שניהם.

שקו הימין, חסדים, קונה ג"ר מהתכללות השמאל,

וקו השמאל, חכמה, קונה חסדים מהתכללות הימין,

ואז יכול להאיר. ומבריח כל החיצונים.

אמנם הכרעה זו של קו האמצעי נעשתה בין ב' קוים

ימין שמאל של הבינה,

שת"ת עלה לבינה ויִיחד אותם בדעת.

ואז יצאו ג' קוים בבינה, שנקראים חכמה בינה דעת.

וכיון שיצאו ג' קוים חב"ד בבינה מת"ת,

ע"כ זכה הת"ת ג"כ בג' קווים אלו.

ומטעם הזה הלך תחילה דגל מחנה יהודה, במזרח, קו האמצעי,

שהתחלתו בדעת הנעלם, ביִיחוד ימין ושמאל דאו"א.

ואח"כ ביִיחוד ימין ושמאל דישסו"ת, שהוא דעת המגולה,

המייחד ימין ושמאל, שלא תהיה בהם אחיזה לדינים וחיצונים.

ואחריו יצא החסד, עיקר פעולת קו האמצעי,

להכריע את הימין ולהמשיך החסדים,

להלביש החכמה שבשמאל, שהיתה חושך מחסרון חסדים.

וכיון שגילה החסדים, שהוא נסיעת דגל מחנה ראובן,

יצאה אחריהם המלכות להיכלל בימין.

כי המלכות נבנית תחילה מחכמה בלי חסדים, והיתה חושך.

ע"כ אחר שניגלו החסדים, עם נסיעת מחנה ראובן בדרום,

יצאה אחריו המלכות, שהיא דגל מחנה אפריים,

להתלבש בחסדים.

וכיון שעיקר בניינה של המלכות הוא משמאל,

ע"כ הלך אחריה דגל מחנה דן, שהוא משמאל.

ולפיכך הקדים המזרח לדרום,

משום שהמזרח מחזק את הדרום ומייחדו עם הצפון.

וכיון שהוא המשלים את הדרום, הלך תחילה.

ולפיכך הקדים המערב את הצפון,

כדי שיהיו החסדים של דרום לפניו,

והחכמה של צפון לאחריו.

כי כן היא המלכות בגדלותה, שחסדים הפנים שלה,

וחכמה אחוריים שלה. ולפיכך הלך דרום לפניה,

והצפון לאחריה.

ובדברים אלו מתבארים כל דברי המאמר.

כי תחילה מבאר בדרך כלל, שי"ב גבולים שבמלכות נחתמים מי"ב גבולים דהויה דז"א. שי"ב גבולים שבמלכות כעין שלמעלה בז"א, חו"ג תו"מ שבכל אחת ג' קוים. ואח"כ מבאר בפרטות ד' החיות וד' המלאכים, שהם מרכבה להשכינה, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות. ואח"כ מבאר היחס מד' דגלים שלמטה, למרכבה של המלכות שלמעלה. ואח"כ מבאר סדר הילוכם של הדגלים ביחס המרכבה של המלכות, שמזרח ודרום הולכים תחילה,

ואח"כ מערב וצפון.

ואח"כ מתָרץ את השינוי שנעשה בדגלים,

שהסדר: מזרח, דרום, מערב, צפון.

ולא כתמיד: דרום, צפון, מזרח, מערב.

שזה נמשך משורש י"ב גבולים שבז"א, הוי"ה,

ששורשו ת"ת שעלה והכריע בין ב' קווי הבינה ונעשה שם דעת, נקרא ג"כ מזרח, להיותו מעיקרו ת"ת.

החכמה דימין, עצם החכמה, נמשכת מחכמה סתימאה,

חכמה דע"ס דאו"י, שנסתמה ולא מגיעה לעולמות.

דכר ונוקבא בחכמה זו נקראים או"א עלאין, י' דהויה.

הארת החכמה המתפשטת בעולמות היא רק מבינה

דע"ס דאו"י, השבה להיות חכמה,

שדכר ונוקבא שלה נקראים ישסו"ת, ה' דהויה.

בדרך כלל י"ה דהויה ימין ושמאל. הו',

קו אמצעי מכריע ומייחד אותם.

אמנם בדרך פרט, כשעולה הת"ת להכריע בין י"ה, עולה תחילה לייחד ימין ושמאל שבי' דהויה, או"א עלאין. ומיִחודם אין נמשכת חכמה, אלא חסד לבד. לפיכך מכונה דעת המייחדת או"א עלאין בשם דעת הנעלם.

ואח"כ בא ומייחד ימין ושמאל שבה' דהויה, ישסו"ת, שהוא בינה השבה לחכמה. שע"י הדעת, המייחדת אותם, נמשכים חסדים וחכמה ביחד, כי בהם מתגלה החכמה. ולפיכך נקראת דעת זו דעת המגולה.

וזה אמרו, י' מזרח, שהי' דהויה, או"א עלאין, מאירים ע"י המזרח, שהוא דעת הנעלם המייחדם, כי תחילת האור היוצא ע"י יחוד הדעת בי' דהויה. שמזיווגם זה יוצא הדרום, חסד. משא"כ הצפון, חכמה, נעלם כאן. תחילת המזרח הוא דעת הנעלם,

המתחיל מאו"א עלאין, וע"י זיווגו יוצא החסד לבד.

אמנם החסד אינו יוצא ישר מאו"א עלאין לז"א, אלא, ה' דרום. כי החסד יוצא מבינה לז"א. שאו"א, י', נכנסים ומזדווגים ע"י דעת הנעלם, הנקרא תחילת המזרח, ומוציא החסד לז"א דרך ה' דהויה, בינה.

כי כל מדרגה לא תוכל לקבל משהו,

אלא ממדרגה הסמוכה לה, ולא מעלי עליונה.

ונתבאר, שהחסד, דרום, קו ימין, מתגלה ע"י תחילת המזרח, שהוא דעת הנעלם שבי' דהויה. ונמצא שהיחוד דג' קווים, לגלות חכמה וחסדים, אינו נוהג באו"א עלאין, י' דהויה, שמגלה שם רק קו ימין, אלא בישסו"ת מתגלה הייחוד דג' קוים. ומן ה' דהויה, בינה, ישסו"ת, מתגלים ג' קוים, דרום צפון ואמצעי, דעת המגולה,

הממשיך חכמה וחסדים יחדיו, ע"י יחוד צפון ודרום זה בזה.