זהר חיי שרה, סוד רוח הטומא וסוד הכישוף והמות לאחר גיל 70, לפתח הטט רובץ, מי

זהר פרשת חיי שרה,

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,       קרן אור ללימודי הקבלה

מאמר: מה אומרים התנאים הקדושים,

.......:::::::::::::::::......

נה')  מאי נשיא אלהים אתה, אמר רבי פנחס,

קודם שיצא הצדיק מן העולם,

 

בת קול יוצאת בכל יום, על אותם הצדיקים בגן עדן,

הכינו מקום לפלוני שיבא לכאן,

ועל כן הם אומרים, מאת אלהים מלמעלה,

 

אתה נשיא, בכל יום בתוכנו, במבחר קברינו,

במבחר הצדיקים,  ובחבורת הצדיקים המובחרים,

מנא אותו, הכניסהו בחשבון עמנו,

 

ואיש ממנו לא ימנע, את המנין,

כי כולנו שמחים בו, ומקדימים לו שלום,

 

נו) אמר רבי יוסי בן פזי, בוא וראה: כיון שהנשמה פוגעת בהם,

ותדון לאחר כל, פוגעת לאותו המלאך, הממונה עליהם,

 

דתנן, מלאך ממונה על בתי קברות,  ודומה שמו,

והוא מכריז ביניהם, בכל יום,

על הצדיקים העתידים ליכנס ביניהם,

 

ומיד פוגעת בו, כדי לשכן הגוף, בהשקט ובבטחה,

ובמנוחה, ובהנאה, על זה כתוב: וידבר אל עפרון,

 

נז) אמר רבי ייסא, זה המלאך הנקרא דומה,

ולמה נתכנה (כינוי) שמו עפרון,

על שהוא ממונה על שוכני עפר,

 

 והופקדו בידו, כל פנקסי הצדיקים וחבורות החסדים,

השוכנים בעפר, והוא עתיד להוציאם בחשבון,

 

נח') והתנא רבי אלעזר אמר: לעתיד לבוא, כשיפקד הקב"ה

להחיות המתים,  יקרא למלאך הממונה על הקברות,

ודומה שמו ויתבע ממנו מניין כל המתים,

 

הצדיקים והחסדים, ואותם גרי צדק, ושנהרגו על שמו,

הוא מוצאי בחשבון, כמו שנטלם בחשבון,

על זה כתוב: המוציא במספר צבעם וגו' ואיש לא נעדר,

 

נט') התנא רבי שמואל אמר לרבי יעקב: נפשות הרשעים,

נתנות בידו של מלאך זה, ששמו דומה, להכניסם בגיהינום,

ולדון שם, וכיון שנמסרות בידו, שוב אינן חוזרות,

 

עד שיכנסו לגיהינום, וזה יראת דוד  דומה נפשי,

אמר רבי ייסא: הנשמה פוגעת לו, להכניס אותו לגוף,

עם שאר גופות הצדיקים, בחשבונם,

על זה כתוב: וידבר אל עפרון, וגו',

 

ס') אמר רבי תנחום, המלאך קודם ואומר לו, ראה מה כתוב למעלה,

ועפרון יושב בתוך בני חת,  שחתו לשכון בעפר,

והוא מקדים ואומר לו, להכניס אותו לגוף, בחשבון הצדיקים,

שכתוב: ויען עפרון החיתי את אברהם,

 

סא') מהו השדה וכו' אמר רבי יוסי  הפקדה,

פירושו: אוצר, בדומה למילה הפקד,

................

מאמר: ותמות שרה בקרית ארבע

....................

סב) ותמות שרה בקרית ארבע. רבי אבא אמר:

כעין זה לא היה בכל נשי העולם.

כי נאמר חשבון ימיה ושנותיה וחיים שלה בעולם,

ומקום ההוא שנקברה בו,

 כדי להראות שלא היה בכל נשי העולם כמו שרה.

 

סג) ואם תאמר הרי מרים שכתוב בה, ותמות שם מרים ותיקבר שם,

כמו בשרה.

ואומר, שהוא נכתב אלא רק כדי להראות חטאם של ישראל,

כמ"ש, ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה.

 

כי המים לא הלכו בישראל אלא בזכותה של מרים,

אבל לא נאמר במיתתה מספר ימים ושנים,

כמו שנאמר בשרה.

 

סד) אשריך ארץ שמלכך בן חורין.


אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה,


לדעת כל דרכים הסתומים, ולגלות להם סודות העליונים.

 

סה) אשריך ארץ. זהו ארץ החיים. הנוקבא,

המלבשת לאלקים חיים, שהיא אמא,

משום שהמלך שלה, ז"א,

הכין לה כל הברכות שהתברך מאבות העליונים, או"א עלאין,

 

שהמלך הזה הוא הו', שהוא עומד להריק עליה תמיד ברכות.

 והוא נקרא בן חורין, להיותו בן יובֵל, בינה כלומר ישסו"ת,

 שהמוחין שלה מוציאים עבדים לחירות,

 

שהם המוחין של הארת חכמה.

והוא בן לעולם העליון, או"א עלאין,


שמשפיע תמיד מזיווגם התמידי, כל חיים,


וכל אור, וכל שמן של גדולה וכבוד.

כי המלך, ז"א, בן ליובֵל, שמשם מושפע מוחין של חירות,

שהוא הארת חכמה. והוא גם בן לאו"א,

שזיווגם תמידי ולא נפסק לעולם, שמהם כל המוחין.

 

וע"כ נקרא בן חורין ולא בן חירות.

וכל המוחין של יובל ושל או"א עלאין

משפיע בן הבכור ז"א לארץ הזו, לנוקבא.

 

כמ"ש, בני בכורי ישראל. שזה נאמר על ז"א, שנקרא ישראל. ונקרא בן בכור, בעת שיש לו כל אלו המוחין.

וע"כ אומר הכתוב עליה, אשריך ארץ.

 

 

סו)  מה שנאמר: אי לך ארץ, שמלכך נער.

שהארץ התחתונה ועולם התחתון יונק אז מממשלת העורלה.

 והכול נמשך למטה רק ממלך שנקרא נער,

דהיינו: מט"ט. אוי לעולם הצריך לינוק כך.

 

סז) נער הזה, מט"ט, אין לו מעצמו מאומה,

אלא רק מה שמקבל ברכות מהנוקבא לזמנים ידועים.

 וכל פעם שנמנעו ממנו, כי נפגמה הלבנה, הנוקבא, ונחשכה,

 

 שאז נמנעו הברכות ממט"ט,

אוי באותה שעה לעולם הצריך לינוק ממנו את קיומו.

ועוד נידון העולם בהרבה דינים, מטרם שיונק ממנו,

אלא מן הקליפות, כי הכול מתקיים ונעשה אז בדין.

 

סח) ותמות שרה. כי לא היה מיתתה ע"י אותו נחש העקלתון,

מלאך המוות, ולא שלט עליה,

כמו שהוא שולט על כל בני העולם,

שכל בני העולם מתים על ידו,

מיום שגרם להם אדם המיתה. חוץ ממשה אהרון ומרים,

 

שלא מתו ע"י מלאך המוות, אלא בנשיקה,

שכתוב בהם, על פי ה', ומשום כבוד השכינה

 

לא כתוב במרים על פי ה', אע"פ שגם היא מתה בנשיקה.

 

סט) אבל בשרה כתוב שמתה בקרית ארבע, בסוד עליון,

ולא ע"י אחר. בקרית ארבע ולא בנחש,

 

בקרית ארבע היא חברון, שנתחבר דוד באבות.

וע"כ לא היה מיתתה ע"י אחר אלא בקרית ארבע.

 

פירוש רבי אשלג בעל הסולם,

יש ב' בחינות מלכות, רביעית ושביעית.

שמבחינת למעלה מפרסא, מחזה ולמעלה של ז"א,

נקראת רביעית לאבות, שהם חג"ת, ונקראת מלכות של דוד,

וכן קרית ארבע.

והיא המתוקנת נקראת ארץ החיים,

שעליה נאמר, אשריך ארץ שמלכך בן חורין.

 

ומבחינת למטה מפרסא, מחזה ולמטה של ז"א,

נבחנת שביעית לבנים,

שהם נה"י, ונקראת מלכות של יוסף.

 

וע"כ כתוב, הסוד של קרית ארבע היא בסוד העליון,

כלומר מלכות של דוד, שהיא העליונה שלמעלה מפרסא של ז"א.

ולא ע"י האחרת, שהיא המלכות התחתונה,

שלמטה מפרסא, שנקראת שביעית.

בקרית ארבע ולא בנחש. וע"כ נשמע מהכתוב,

שלא מתה מבחינת הנחש, שהיא מלאך המוות,

 כי אין לו שליטה ואחיזה במלכות שמבחינת למעלה מפרסא,

 הנקראת קרית ארבע. בקרית ארבע היא חברון,

שהתחבר דוד המלך באבות,

שהם  חסד  גבורה  תפארת  נצח  הוד  יסוד  מלכות

שלמעלה מפרסא של ז"א,

וע"כ לא היה מותה ע"י מלאך המוות,

 הנמשך ממלכות תחתונה, אלא בקרית ארבע.

 

ע) כאשר ימי האדם מתקיימים במדרגות העליונות,

 חסד  גבורה  תפארת  נצח  הוד  יסוד  מלכות .

מתקיים האדם בעולם.

כיוון שלא נתקיים עוד במדרגות העליונות,

שגמר חיי שבעים שנה,

הנמשכים מז"ס חג"ת נהי"מ,

 

נמצאים ימיו יוצאים מהספירות ויורדים למטה מהספירות,

עד שקרבים לאותו מדרגה שהמוות שורה בו,

מלאך המוות, שהוא מתחת ספירת המלכות,

ששם נאמר, לפתח חטאת רובץ.

 

ואז מקבל רשות להוציא הנשמה.

והוא עף כל העולם בעפיפה אחת, ונוטל הנשמה,

ומטמא את הגוף, ונשאר הגוף טמא.

אשרי הם הצדיקים שלא נטמאו בו,

ולא נשאר בגופם טומאה.

וזה לראָיה, שלא שלט בשרה מלאך המוות.

 

כי נתבאר כאן, שעניין המיתה בא לאדם

אחר שיוצא מז"ס ובא למתחת מלכות התחתונה,

 

ששם מקומו של מלאך המוות,

שאז נוטל רשות ומוציא נשמתו.

ונמצא ששרה שמעולם לא ירדה מתחת המלכות התחתונה,

אלא שמתה בקרית ארבע, שהוא מלכות העליונה שלמעלה מפרסא, שבמקום החזה של ז"א, ודאי שלא מתה ע"י מלאך המוות.

 

עא) באמצעו של הרקיע, נקשר אורַח מבהיק. והוא נחש הרקיע,

שנקרא בפי התוֹכְנים [אסטרונומים], קו החלב,

 

שכל הכוכבים הדקים כולם קשורים בו,

ועומדים בו תילי תילים. שהם מקובצים ועומדים בו,

כמו הרים על הרים בלי מספר.

והם ממונים על מעשים של בני העולם שבסתר.

 

עב) כעין זה, כמה אגודות של אורות הקליפות יצאו לעולם,

מאותו נחש העליון הראשון שנתפתה בו אדם.

וכולם ממונים על מעשי העולם שבסתר.

 

ומשום זה כשבא האדם להיטהר, עוזרים לו מלמעלה,

ועזרת ריבונו מסבב אותו ונשמר, ונקרא קדוש.

 

עג) בא האדם להיטמא,

כמה אגודות אורות של הקליפות נועדו לו,

וכולם שורים בו ומסבבים.

עד) כל מעשיו של בלעם הרשע היו מצד הטומאה.

כל מיני נחש וכשפים שבעולם,

כולם מתקשרים ויוצאים מנחש ההוא הקדמוני,

 שהוא רוח הטומאה המזוהם.

 

וע"כ כל הכשפים שבעולם נקראים על שם של נחש הקדמוני,

נחשים. וכולם מצד ההוא יוצאים

וכל הנמשך אחר כשפים הוא נטמא.

 

 

עה) ולא עוד אלא שצריך להיטמא מקודם,

אם רוצה לעשות כישוף,

כדי להמשיך על עצמו צד ההוא של רוח הטומאה.

 

כי כמו שאדם נתעורר מלמטה,

 כן הוא ממשיך עליו מלמעלה.

אם הוא נתעורר מלמטה בצד הקדושה,

ממשיך עליו קדושה מלמעלה, והוא מקודש.

 

ואם הוא נתעורר מלמטה בצד הטומאה,

כן הוא ממשיך עליו רוח הטומאה ונטמא.

וזה אמרו, הבא להיטמא מטמאים אותו.

 

עו) משום זה, בלעם הרשע בשביל להמשיך על עצמו רוח הטומאה

מנחש העליון, היה מטמא את עצמו בכל לילה באתונו,

 

והיה עושה עימה מעשה אישות, בשביל להיטמא, ו

להמשיך עליו רוח הטומאה. ואחרי זה עשה כשפיו ומעשיו.

 

עז) ותחילת מעשיו היו, לקח נחש מתוך הנחשים,

וקשר אותו לפניו, ובקע את ראשו, והוציא את לשונו.

ולקח עשבים ידועים ושרף כולם,

 ועשה מהם קטורת אחת.

 

ואח"כ לקח הראש של אותו הנחש, ובקע אותו לארבע צדדים,

 ועשה ממנו קטורת אחרת.

 

עח) ועשה סביבותיו עיגול אחד, והיה אומר דברים,

ועשה מעשים אחרים, עד שהמשיך עליו רוחות הטומאה,

והודיעו לו מה שצריך. ועשה על פיהם מעשיו,

כפי מה שידעו מצד הנחש ההוא של הרקיע.

 

עט) ומכאן היה יודע ידיעות וכשפים וקסמים.

ומשום זה כתוב, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, נחשים ממש.


כי העיקר והשורש בטומאה ותחילת הכול אינו אלא בנחש.

........................................

 

מאמר: מיני כשפים – בנשים

.........::::::::::::::.........

פ) למה כל מיני כשפים וקסמים אינם נמצאים אלא רק בנשים?

משום שכשבא נחש על חוה, הטיל בה זוהמה.

רק בה הטיל ולא בבעלה.

והכשפים נמשכים מזוהמת הנחש.

לפיכך נמצאים הכשפים בנשים.

 

פא) כל אלו מעשה הכשפים שעשה בלעם, למד אותם מאביו.

אבל באלו הררי קדם, שהם ארץ קדם,

למד בעיקר כל הכשפים וכל מיני קסמים.

 

משום שבהרים האלו נמצאים המלאכים עזא ועזאל,

שהפיל אותם הקב"ה מן השמים,

משום שקטרגו על בריאת אדם.

 

והם קשורים שם בשלשלאות של ברזל,

ומודיעים כשפים לבני אדם. ומשם ידע בלעם,

כמ"ש, מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם,

ששם עזא ועזאל.

 

 

פב) ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים

וַיָשֶׁת אל המדבר פניו.

הרי שלא תמיד הלך לקראת נחשים?

הצד התחתון הבא מרוח הטומאה שלמעלה,

 הוא רוח הטומאה ששלט במדבר,

 

בעת שעשו בני ישראל את העגל, כדי להיטמא ממנו,

שהוא תחתון. וע"כ, וַיָשֶׁת אל המדבר פניו.

ומכל הצדדים עשה כשפיו,

כדי שיוכל לעקור את ישראל, ולא יכול לעוקרם.

 

פג) כשעמדו ישראל על הר סיני, נפסק מהם הזוהמה.

וישראל שקיבלו את התורה, נפסק מהם הזוהמה.

 

ועכו"ם שלא קיבלו התורה, לא נפסק מהם הזוהמה.

הרי שכבר נפסק הזוהמה מנשים.

וא"כ למה הכשפים הם בנשים בעיקר?

 

פד) התורה לא ניתנה אלא לזכרים, שכתוב,


וזאת התורה אשר שׂם משה לפני בני ישראל.


 

שהרי הנשים פטורות ממצוות התורה,

כלומר מצוות עשה שהזמן גרמן.

וע"כ לא פסקה זוהמתן בעת מתן תורה,

 

ומשום זה הכשפים, שהם נמשכים מזוהמת הנחש,

נמצאים בעיקר בנשים.

 

פה) ועוד, שאחר העגל, חזרו כולם לזוהמתם.

ואפילו הזכרים. ונשים,

קשה להן להפריד את עצמן מן הזוהמה יותר מאנשים.

 

ומשום זה נמצאים נשים בכשפים ובזוהמה הזו יותר מאנשים. שקשה להם להיפרד מן הזוהמה,

 

משום שנשים באים מצד שמאל, ונתדבקו בדין קשה שבשמאל.

וצד זה נתדבק בהם יותר מבאנשים,

משום שבאים מצד דין הקשה.

והכול מיתדבק והולך אחר מינו.

 

פו) הכשפים נמשכים מזוהמת הנחש, כי בלעם

היה מטמא עצמו תחילה, כדי להמשיך עליו רוח הטומאה.

ואח"כ עשה כשפיו.

 

כעין זה אישה בימי טומאתה, יש לאדם להישמר ממנה,

שלא יגע בה, משום שהיא מתדבקת ברוח הטומאה.

ובזמן ההוא אם תעשה כשפים, יצליחו בידיה יותר מבזמן אחר.

 

וע"כ בכל מה שהיא נוגעת, יטמא.

 וכל שכן מי שקרב אליה.

 

אשרי הם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה. ואמר להם,

ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב.

 

פז) מי שמסתכל בציפצופם של עופות,

כדי לדעת עתידות,

למה נקרא נחש וכישוף? משום שנמשך מצד הזה של טומאה.

 

כי רוח הטומאה שורה על אותו העוף, ומודיע דברים בעולם.

וכל רוח טומאה, מתדבק ובא לעולם מן הנחש.

ואין מי שינצל ממנו בעולם. כי הוא נמצא בכל דבר.

עד הזמן, שעתיד הקב"ה להעביר אותו מן העולם,

כמ"ש, בילע המוות לנצח.

...........................................

מאמר: מערת המכפלה

..........................

פח) רבי יהודה אמר: אברהם היה יודע סימן

באותה מערת המכפלה. וליבו ורצונו שם היה,

משום כי מקודם לכן נכנס לשם

וראה את אדם וחוה צפונים שם.

 

ושואל: מאין היה יודע? שהם היו, שהרי לא הכירם קודם? אלא ראה צורתו של אדם, ונסתכל בה,

ונפתח לו שם פתח אחד של גן עדן, והבין,

 

כי צורה ההיא של אדם עומדת אצלו. כי הבין,

שמתוך שהיה בחייו בגן עדן, ,

 זכה להיקבר לאחר פטירתו בפתחו של גן עדן,

 

פט) כל מי שמסתכל בצורתו של אדם,

 לא ימלט לעולם ממיתה,

אלא מוכרח למות תיכף.

 כי בשעה שאדם מסתלק מן העולם

הוא רואה את אדם הראשון.

ובאותו זמן מת.

 

אבל אברהם נסתכל בו, וראה צורתו, ונתקיים.

וראה אור מאיר בתוך המערה ונר אחד דולק. אז חמד אברהם מקום ההוא למשכנו,

וליבו ורצונו היה תמיד במערה.

 

צ) בחכמה עשה אברהם, בשעה שביקש קבר לשרה.

 כי כשביקש, לא ביקש מיד באותה שעה המערה,

 ולא אמר שרוצה להיפרד מהם,

אלא שאמר, תנו לי אחוזת קבר עימכם,

 ואקברה מתי מלפניי.

ולא הזכיר לא את עֶפרון ולא את המערה.

 

ועפרון לא היה שם, שכתוב, ועפרון יושב בתוך בני חת.

ואע"פ כן, לא אמר לו אברהם באותה שעה מאומה.

 

 

צא) אלא אמר להם, וידבר אל בני חת.

ושואל: וכי יעלה על דעתך שאברהם רצה להיקבר ביניהם בין הטמאים? או שרצונו היה להתחבר עימהם, עד שאמר להם,


תנו לי אחוזת קבר עימכם? אלא בחכמה עשה.

 

צב) ואנו למדים דרך ארץ, ממה שעשה אברהם.

כי משום שתשוקתו ורצונו היה באותה המערה,

אע"פ שעפרון היה שם, לא רצה לבקש ממנו מיד,

ולגלות לו את הרצון שהיה לו במערה.

 

ושאל תחילה מה שלא צריך לו. ולאחרים, ולא לעפרון.

אלא שאמר לבני חת, תנו לי אחוזת קבר עימכם.

 

צג) ובני חת אמרו לו בפני עפרון,

שמענו אדונִי נשיא אלקים אתה בתוכנו.

כתוב, ועפרון יושב בתוך בני חת.

 

יָשב, כתוב ביוד קמוצה,

כי לא כתוב עם נקודות. ואפשר לנקדו עם קמץ,

שזה יורה, שעוד בתחילת הדיבורים,

שאמר אברהם, כבר היה שם עפרון.

אז אמר, שְׁמעוני, ופִגעו לי בעפרון בן צוחר.

 

ואם תאמרו משום שכבודי מרובה מכבודכם,

 אני עושה זה, לבקש מערת המכפלה מעפרון,

כי איני חפץ בכם. לא כן, בתוככם,

 שאמר, יִתננה לי בתוככם, כדי להיקבר בתוככם, כוונתי.


כי אני חפץ בכם. ואני עושה זאת,

כדי שלא להיפרד מכם.

.......................

מאמר: ארבע מאות שקל

...........תוספתא...........

צד) רבי יוסי ברבי יהודה היה הולך לראות את רבי חייא,

אמר לו יאמר אדוני אם שמע איך אמרו אמרו בעלי המשנה

פרשה הזו, שפרשוה בענייני הנשמה.

 

אשר אברהם הוא הנשמה, ושרה הגוף.

אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הבא,

שכך הוא התורה בלבם כמו מַעיין גדול,

שאע"פ שסותמים אותו,

מרוב המים יפרצו ויפתחו מעיינות הנובעים לכל עבר.

 

צה)  שמע רבי יוסי, חבחב אתה, אני אומר לך  בפרשה הזו,

לעולם אין גוף האדם נכנס אחר פטירתו בחשבון הצדיקים

על יד דוּמָה, עד שתראה לו הנשמה מכתב לסימן, שהכרובים נותנים לה בגן עדן.

 

אמר רבי יוסי: אני שמעתי, כי הנשמה אחר שנכנסה שם

לגן עדן, היא הולכת לעלות למקומה למעלה, לבינה,

ולא לרדת למטה, למלכות.

 

אבל קודם שתעלה ותיכנס למקומה,

נעשית אפטרופוס הגוף על יד דוּמָה. ומראה לו, לדוּמָה,

שהגוף ראוי לקבל שכר ארבע מאות עולמות.

 

צו)  אמר רבי חייא, הרי רבי אלעזר אמר, כי דוּמָה יודע זה,

שהגוף ראוי לשכר ארבע מאות עולמות,

קודם שהגוף מראה לו. משום שמכריזים על זה בג"ע.

 

אבל אני כך שמעתי, שבעת שנותנים להנשמה המכתב לסימן, חוזרת אז על הגוף להכניסו בחשבון הצדיקים ע"י דוּמָה.

וכמ"ש, אך אם אתה לו, שמעני, נתתי כסף השדה,

קח ממני. כסף השדה,

הוא הכוסף והחמדה לארבע מאות עולמות,

שנותנים לו להגוף לרשת.

................

.............ביאור המאמר. רבי אשלג...........

הצדיקים שזכו לקבל בחייהם המוחין,

המושפעים על המסך שבקו אמצעי,

מקבל דוּמָה את המסך הזה, הנקרא חשבון,

ומטהר עימו את גופו של צדיק, אחר פטירתו ומכשירו לתחייה.

ובזה ב' דרכים:

א. שקומת האור הוא עיקר המטהר את הגוף,

שהגוף זכה בחייו לקבל אלו המוחין הנמשכים מקו אמצעי,

הנק' ארבע מאות עולמות דכיסופים.

ואז מקבל דוּמָה את הגוף, ומכשירו לתחייה.

 

ב. שהמסך, הנקרא חשבון, גם נקרא פנקס, הוא העיקר

המטהר את הגוף. וע"כ כיון שהנשמה זכתה בו,

כבר היא מתחילה לשאת ולתת עם דוּמָה, בשביל הגוף.

 

כי נתתי, פירושו שהכסף כבר מוכן. ורומז על המסך.

כי כשיש לו מסך, כבר הקומה מוכנה לצאת עליו מאליו.

והקומה היוצאת על המסך, היא ארבע מאות עולמות דכיסופים.

 

אבל אין צורך לדבר עם עפרון מעניין הקומה עצמה.

כי כיוון שהשיג המסך, כבר מכריזים עליו בגן עדן  שהוא צדיק,

וראוי לקבל את הקומה, שהיא ארבע מאות עולמות דכיסופים.

:::::::::::::::::::::::

 

צז) רבי יוסי כששמע פרשה זו מבוארת מבעלי משנה,  היה אומר

 מי שהוא עפר, יוכל לזכות לכל זה,

לארבע מאות עולמות דכיסופים. מי יזכה ומי יקום.

כמ"ש, מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קודשו.

 

צח) רבי אבא אמר בוא וראה: וישמע אברהם אל עפרון

וישקול אברהם לעפרון את הכסף.

זהו כוסף הגדול אחר אלו העולמות החמודים.

ארבע מאות שקל כסף,

ארבע מאות עולמות של הנאות ותשוקות.

עובר לסוחר, יעבור כל שערי שמים וירושלים של מעלה.

ואין מוחה בידו.

 

כלומר, שהזוכה לאלו המוחין של ארבע מאות עולמות דכיסופים, נמצא שלם בכל המדרגות של שערי שמים

וירושלים של מעלה. ואין מי שיקטרג עליו שם.

 

ומה שלא אמר גם בירושלים של מטה, הוא משום,

שארבע מאות הללו הם חכמה ובינה תפארת ומלכות

 של אורות, שהם מלובשים בכתר חכמה בינה ותפארת

של כלים. וחסר לו כתר של אורות

 

משום שחסר לו מלכות מהכלים.

כנודע מערך ההופכי שבין האורות לכלים.

 והמלכות של כלים היא ירושלים של מטה.

 

כי ירושלים של מעלה היא בינה.

וירושלים של מטה היא מלכות,

שלא תתוקן אלא בגמר התיקון.

 

ולפיכך מטרם זה אין יותר מארבע מאות שקל כסף.

להורות שחסר שם כתר מאורות ומלכות מכלים.

וע"כ אומר בירושלים של מעלה,

ואינו אומר בירושלים של מטה.

 

אבל עם כל זה הארתם של אלו ארבע מאות עוברת

ומאירה בחלקה גם אל המלכות.

 

וע"כ כתוב, עובר לסוחר. כי המלכות נקראת סוחר,

כמ"ש, היתה כאוניות סוחר. וע"י הארה זו העוברת אליה,

נעשית מוכשרת לאט לאט לקבל שלמותה בגמר התיקון.

.......................

 

צט) בוא וראה: מה כתוב, ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.

דהיינו הגוף. ונמנה בכתב הממונה עם שאר הצדיקים

 בחברתם ע"י דוּמָה,

 

החשבון. כל אלו הגופים הכתובים בידיו של דוּמָה

ונפקדים על ידו, יקומו לתחייה בזמן שעתיד הקב"ה להחיות שוכני העפר.

אוי להם לרשעים, שאינם כתובים על ידו בכתב,

שהם יאבדו בגיהנום לעולם.

ועל זה נאמר, (דניאל י"ב) ובעת ההוא

ימלט עמך כל הנמצא  בספר. .. עד כאן תוספתא.

 

ק) רבי אלעזר אמר: בשעה שנכנס אברהם במערה, איך נכנס,

מה היה הסיבה שנכנס אברהם אל המערה?

כי היה רץ אחר אותו העגל, שכתוב בו,

ואל הבקר רץ אברהם.

ובן בקר ההוא ברח עד אותה המערה.

ואברהם נכנס אחריו להמערה, וראה מה שראה.

 

קא) עוד סיבה הייתה, כי הוא היה מתפלל בכל יום,

והיה יוצא עד אותו השדה שהיה מעלה ריחות עליונים,

 וראה אור יוצא מתוך המערה, והתפלל שם,

 

 ושם דיבר עמו הקב"ה. וע"כ חפץ במערה,

ותשוקתו הייתה באותו מקום תמיד.

 

קב) ואם תאמר, למה לא בקש לקנותה עד עתה?

כיוון שלא היה צריך אותה, היה מפחד שלא יסתכלו אחריו, ויבינו את השתוקקותו וחשיבותה של המערה.

 

ואז היו מרבים את המחיר,

או שהיו ממאנים למוֹכרה לו לגמרי.

עתה, שהיה נצרך אליה,

אמר, כבר הגיעה השעה לבקש אותה.

 

קג) אם עפרון היה רואה בהמערה,

מה שהיה רואה בה אברהם, לא היה מוכר אותה לעולם. אלא ודאי שעפרון לא ראה בה מאומה,

 

 כי אין דבר מתגלה זולת לבעליו.

 

ומשום זה רק לאברהם נתגלה ולא לעפרון.

לאברהם נתגלה כי שלו הייתה.

ולעפרון לא נתגלה, משום שלא היה לו חלק בה.

 

וע"כ לא נגלה לעפרון מאומה בהמערה,

ולא היה רואה בה אלא חושך. וע"כ מכר אותה.

 

קד) וגם מה שלא ביקש אברהם מתחילה,

שימכור לו, מכר לו. כי אברהם לא אמר,

אלא, ויתן לי את מערת המכפלה. והשדה לא הזכיר.

 

ועפרון אמר, השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה. והוא משום שהכול היה מאוס על עפרון, כי לא ידע מהו.

 ואפילו השדה, שבו הייתה המערה, היה מאוס עליו.

וע"כ מכר גם את השדה, אע"פ שלא ביקשו אברהם.

 

קה) כשנכנס אברהם לתוך המערה בראשונה,

 ראה שם אור, והושלך לפניו העפר,

ונתגלו לו שני קברים.

בין כה וכה עמד אדם מקברו, בצורתו.

וראה את אברהם, ושחק. ו

בו ידע אברהם, שעתיד להיקבר שם.

 

קו) אמר לו אברהם, בבקשה ממך,

האם טירה בלתי מקורה כאן.

כלומר, שהיה תָּמֵה, כי במערת מכפלה,

שפירושו מערה לפנים ממערה,

 מחויב להיות חושך גמור.

 

והוא ראה שם אור,

כמו בבית פתוח מלמעלה בלי גג.

אמר לו אדם, הקב"ה הסתירני כאן.

ומאותו זמן עד עתה מסתתר אני.

עד שבא אברהם היה אדם והעולם, מחוסרי השלמות.

 

וע"כ היה צריך להסתיר את עצמו,

שלא יתאחזו בו הקליפות.

 

 אבל כשבא אברהם לעולם, תיקן אותו ואת העולם,

 ואינו צריך עוד להסתיר את עצמו.

 

קז) ויקם השדה והמערה אשר בו.

קימה ממש היה לו להשדה, מה שלא היה לו עד עתה.

 

קימה הוא לשון חשיבות,

כי בזה שעבר לרשות אברהם, קנה השדה חשיבות,

וע"כ כתוב בו, ויקם.

 

השדה קם ונתעלה ביד אברהם,

כי עד עתה לא נראה שם מאומה.

 ועתה, ביד אברהם, מה שהיה נסתר, קם ונתעלה.

ואז קם הכול כמשפטו. כמו שצריך להיות.

 

קח) אמר רבי שמעון:  בשעה שאברהם נכנס במערה,

והביא את שרה שמה, קמו אדם וחוה,

ולא רצו להיות קבורים שמה.

 

אמרו, המעט לנו, שאנו בבושה באותו העולם

לפני הקב"ה, מחמת אותו העוון שגרמנו.

ועתה יהיה נוסף לנו בושה שנייה,

שנבוֹש מפני המעשים טובים שלכם.

 

קט) אמר אברהם, הנה אני מוכן להתפלל לפני הקב"ה עליך,

שלא תבוש לפניו לעולם, שימחול לו העוון לגמרי.

 

 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.

אחר שקיבל עליו אברהם להתפלל על אדם.

 

קי) אדם חזר ונכנס למקומו.

חוה לא חזרה ונכנסה,

משום שהיא גרמה לאדם לחטוא,

והייתה מפחדת שאדם לא יקבלנה.

 

 

עד שקרב אברהם, והכניסה אל אדם,

וקיבלה בשביל אברהם.

 

כמ"ש, ואחרי כן קבר את שרה אשתו.

לשרה, לא כתוב. אלא, את שרה. והוא לרבות חוה.

שאברהם החזירה אל הקבר.

 

אז נתיישבו אדם וחוה במקומם כראוי.

 

וכמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם.

 

ולמדנו, באברהם, כי בהבראם אותיות באברהם.

ויורה, שבשבילו נתקיימו. תולדות השמים וארץ,

הם אדם וחוה.

 

כי אלה השמים וארץ לא כתוב,

אלא תולדות השמים והארץ,

 להורות על אדם וחוה, שאינם תולדות של אנשים.

ועליהם כתוב, שנתקיימו בשביל אברהם.

 

כי כתוב, ויקום השדה והמערה, אשר בו לאברהם.

ועד שבא אברהם, לא נתקיימו אדם וחוה באותו העולם. וַיקום, הוא קיום.

 

השדה והמערה אשר בו.

יורה על אדם וחוה אשר שם. לאברהם.

בשביל אברהם.

הרי שאדם וחוה נתקיימו בשביל אברהם.

 

קיא) רבי אלעזר שאל את אביו רבי שמעון,

מערה הזו איננה מכפלה.

וכתוב, מערת שדה המכפלה.

הרי שהשדה נקרא מכפלה, ולא המערה.

 

קיב) אמר לו רבי שמעון: קוראים אותה מערת המכפלה,

כמו שאתה אומר,  וייתן לי את מערת המכפלה.

 

אבל, ודאי, חייךָ, לא המערה היא מכפלה,

ואין השדה נקרא מכפלה,

אלא שדה הזה והמערה, נקראים יחד על שם מכפלה.

 

אבל, שדה המכפלה ודאי, ולא המערה,

שרק השדה נושא את השם מכפלה, ולא המערה.

 כי המערה בשדה היא, והשדה הוא בדבר אחר.

..................

 

קיג) בוא וראה: ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה,

שהיא המלכות. והיא נמצאת למעלה ולמטה. באופן זה:

 

יש ירושלים למעלה, שהיא בינה.

ויש ירושלים למטה, שהיא מלכות,

 

כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה.

ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים,

למעלה ולמטה. וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים,

למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה.

 

ירושלים של מעלה היא בינה.

וירושלים של מטה היא מלכות.

ונודע שעניין שיתוף מידת הרחמים בדין, נכללו זב"ז.

 

ומיתוך התכללות הזה נעשו ד' בחינות.

שיש בינה ומלכות בבינה,

ויש בינה ומלכות במלכות.

ונמצא שמידת המלכות היא כפולה,

כי יש מלכות בבינה ויש מלכות במלכות.

 

קיד) ועל כן שדה הזה הוא, ממכפלה ההיא,

שהיא מלכות, ששם הוא שורה.

 

כמ"ש, ראה ריח בני, כריח שדה אשר בירכו ה',

שהיא המלכות. והיא כפולה למעלה ולמטה.

 

ומשום זה כתוב, שדה המכפלה, ולא שדה כפול.

כי סובב על מלכות הכפולה, שנקראת שדה.

.........................

...פירוש בעל הסולם רבי אשלג...

ד' מלכויות הן. ב' מלכויות למעלה מחזה,

מבחינת בינה ומלכות של בינה.

וב' למטה מחזה, מבחינת בינה ומלכות של מלכות.

 

 

וב' המלכויות שלמעלה מחזה, שניהן ממותקות ונכללות זו בזו.

אבל למטה מחזה רק מלכות הג' ממותקת.

ומלכות הד' אינה ממותקת מבינה כלום.

 

והמערה שנקבר בה אדם הראשון

, היא ממלכות הרביעית הבלתי ממותקת, כמ"ש,

כי עפר אתה ואל עפר תשוב.

 

אלא כיון שעשה תשובה, נכללה המערה בשדה,

שהיא מלכות השלישית הממותקת. ושם נקבר.

המערה היא מלכות הד', שאינה ממותקת בבינה.

 

וע"כ אינה מכפלה בבינה.

השדה, מלכות הג', ממותקת, אינה מכפלה,

כי במקומה למטה מחזה אין ב' מלכויות.

 

רק למעלה מחזה נקראת המלכות מכפלה,

ששם ב' מלכויות ממש הנכללות זו בזו,

אחת מבינה ואחת ממלכות.

 

ושכתוב, ירושלים למעלה, למעלה מחזה של נוקבא,

אוחזת בב' צדדים למעלה ולמטה,

ב' מלכויות שמבחינת בינה ומלכות של בינה.

 

ירושלים למטה, למטה מחזה של נוקבא,

שהם ב' מלכויות שמבחינת בינה ומלכות של מלכות.

ומשום זה ירושלים של מעלה היא מכפלה,

שיש שם ב' מלכויות ממותקות.

 

וע"כ שדה הזה שבכאן, שהיא בחינת מלכות הג', נבחנת ג"כ

למכפלה, משום שהמכפלה, שהיא המיתוק של בינה.

 

ולכן שדה המכפלה ודאי, ולא שדה כפול. כי אם השדה עצמו

היה כפול, היה צריך לומר שדה כפול, לשון זכר.

אלא כיוון שהוא עצמו אינה מכפלה,

אלא שממשכת המכפלה מן ב' המלכויות שלמעלה מחזה,

ע"כ כתוב מכפלה על שם המלכות שלמעלה מחזה.

::::::::::::..................:::::::::::::

קט"ו) ועוד סוד הדבר: שדה הזה, הוא ממכפלה ודאי.

מי הוא  מכפלה?,  הוונו. ה' שבשם הקדוש,

שיש ב' ההין בשם הויה,

ושתיהן נמצאות בו כאחת, שנכללות זו בזו,

בשיתוף של מידת הרחמים בדין.

 

ובשבילה אומר הכתוב בדרך הֵעָלֵם ה' מכפלה,

יוד " ה"ה " ו"ו " ה"ה .. מלכות ב"ן .

שאין בהשם הקדוש הויה,  אות אחרת כפולה חוץ ממנה.

 

כלומר, המילה המכפלה עם ה' הידיעה,

רומז לה' מכפלה, לה" תחתונה של הויה,  שהיא מלכות

הממותקת בבינה, שהיא ה ראשונה  של הויה,

.

קטז) ואע"פ שמערה כפולה הייתה ודאי,

שהיא מערה לפנים ממערה,

אבל, על שם אחר נקראת מערת שדה המכפלה,

על שם המיתוק של מלכות בבינה,

ולא על מה שהמערה הייתה מכופלת.

 

ואברהם ידע זה. וכשאמר לבני חת, הֶעלים הדבר,

ואמר, ויתן לי מערת המכפלה,

על שם שהמערה הייתה כפולה.

 

ולא אמר, שדה המכפלה, על שם המיתוק דבינה.

אבל התורה אינה קורא אותה,

אלא מערת שדה המכפלה, כראוי להיות,

על שם המיתוק של המלכות בבינה,

 שהיא שורה רק בשדה, ולא במערה.

 

קיז) והקב"ה עושה הכול, שיהיה נמצא בעוה"ז, מלכות,

כעין שנמצא למעלה, בבינה. ושיתדבקו זה בזה,

שיהיה כבודו למעלה ולמטה.

אשרי חלקם של הצדיקים,

שהקב"ה חפץ בהם בעולם, בעולם הזה ובעולם הבא.

..........................

.........

לחץ המשך המאמר: ואברהם זקן בא בימים

........

השארת תגובה