זהר: סודות פרשת ויצא. יעקב פרק ד'

סוד עץ החיים ואילן המוות. סעיף ק"ט בזהר.

מאמר.ד': ויצא יעקב מבאר שבע.

.................................

קט) רבי אבא פתח ואמר,

אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת.

אשרי שומרי משפט, אשרי הם ישראל,

 

שהקב"ה נתן להם תורת אמת, לעסוק בה יום ולילה,

 

כי כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל דבר,

חירות מהמוות, שאינו יכול לשלוט עליו.

 

כי כל מי שעוסק בתורה ונתאחז בה, נתאחז בעץ החיים.

ואם מרפה את עצמו מבעץ החיים,

הרי עץ המוות שורה עליו ומתאחז בו.

 

 כמ"ש, הִתְרַפִיתָ ביום צרה צר כוח"כָה.  הִתְרַפִיתָ,

 

 פירושו, אם הרפה ידיו מתורה.

...................

 

 

 

קי) ביום צרה צר כוח"כָה. שואל: מהו צר כוח"כָה,

ומשיב: צר כוח . כָה. כי המתרפה מתורה

אז צר כוח השכינה, הנקראת כוח. ואינה מגינה עליו.

 

 כי השכינה תמיד בימין, ומשמרת את האדם תמיד,

כשהולך בדרכי התורה. ואז היא דוחה את הרע לחוץ,

שלא יתקרב אל האדם, ולא יוכל לקטרג עליו.

 

 וכשהאדם נוטה מדרכי התורה, ומתרפה ממנה,

אז צר כוח - כָה, שהיא השכינה,

 

משום שאותו הרע, שמאל, שולט על האדם, ודוחה את כה,

שהיא השכינה, לחוץ, עד שנעשה צר לו המקום במצור ובמצוק.

 

קיא) פירוש אחר. כשהאדם אוחז בדרכי התורה,

הוא אהוב למעלה ואהוב למטה,

כמו שאתה אומר: ו השם' אהובו.

שהוא אהובו של הקב"ה, ואוהב אותו.

 

וכאשר האדם נוטה מדרכי התורה,

אז צר כוח - כָה, שהיא השכינה, שנעשתה צר ואויב שלו,

והוא נעשה שונא שלה. ורע ההוא, שהוא יצר הרע, שולט עליו,

 עד שהוא מקטרג עליו בעולם הזה. ובעולם הבא,.

..................

קיב)  בוא וראה: רע הזה, שהוא יצר הרע,

 

שולט על העולם בהרבה אופנים,

 

והרבה ממשלה יש לו בעולם,

והוא נחש העריץ, שחטא בו אדם הראשון,

ובני העולם נכשלים בו,

וממשיכים אותו עליהם - עד שמוציא נשמתם מהם.

 

קיג) בוא וראה: כאשר הוא היצר הרע שולט.

שולט על הגוף, וכיוון ששולט על הגוף,

 יוצאת ממנו הנשמה,

 

כי מכיוון שהגוף נטמא הנשמה עולה ממנו.

 ואינו שולט, להוציא נשמתו של אדם, עד שמקבל רשות.

 

והרבה הם הבאים מצד היצא הרע ושולטים בעולם.

 

וכל המעשים שנעשו בעולם הם שולטים בהם,

 

שע"י פיתויים נעשו, ויש לו ממונים ומשרתים,

כולם משרתים במעשי העולם.

כלומר, שמפתים בני אדם לעשות מעשים רעים.

...............

קיד) ועל כן הוא קֵץ של השמאל, ובארוהו,

 

שיש קֵץ לימין  ויש קץ לשמאל,

 

וזה הקץ השמאל, הוא קץ כל בשר,

 

 ואינו נקרא קץ כל רוח.

וסוד הדבר הוא  שיש ב' קיצים:

 

 

קץ על בשר, הממונה על הגוף. חיצון, טמא,

.

וקץ על רוח, הממונה על רוח האדם, משום זה פנימי, קדוש.

...................

 

קטו) בוא וראה: בצד ימין, שהוא הדרום, בו הוא

 סוד העליון הקדוש של האמונה, סוד עולם הזכר, ז"א,

 

וסוד עולם הנקבה, הנוקבא של ז"א.

וכל קודש הקודשים , וכל סודות האמונה, שהיא הנוקבא.

מכאן הם יוצאים.

וכל החיים, וכל החירות,

וכל הטוב, וכל האורות מכאן הם.

וכל הברכות, וטלי נדבה,

 

וכל האהבה שבאהבות, הכל מצד הזה, ימין, דרום.

.................

 

קטז) מצד צפון מתפשטות המדרגות עד שמגיע למטה,

בכל העולמות. בריאה יצירה ועשיה.

 

שפסולת הזהב מגיעה למטה, לבריאה יצירה ועשיה.

בצד הטמא, טינופת הטמאה, אוחזת לזה  של מעלה,

 

שהוא הזכר, ואוחזת לזה  שלמטה, שהיא  הנקבה,

 

וכאן מזדווגים זכר ונקבה יחד. והם רוכב על נחש,

 

ונחש זכר ונוקבא. וזה עזאזל, הכולל זכר ונוקבא של טומאה.

( עיין בהמשך פרשת וירא סעיף שכ"ט על סוד פסולת הזהב.)

........................

.......

קיז) ומכאן המדרגות מתחלקות, וכמה בחינות יוצאות לעולם,

המתפשטות מכאן ושולטות על העולם,

 

 והן כולן בחינות  הטומאה,

ושרים הממונים על העולם.

 

בוא וראה:  עשיו כשיצא לעולם, היה כולו אדום כמו ורד,

שצבע אדום רומז על השמאל,

ובשערות כמו שעיר, שהוא מטומאה.

כמו שכתוב: ושעירים ירקדו שם.

 

ומשם אלופים ממונים התקיפים, השולטים בעולם.וכבר בארוהו.

..............

 

קיח) אשרי שומרי משפט, דהיינו השומרים אמונתו של הקב"ה.

 כי הקב"ה נקרא משפט, וצריך האדם לשמור עצמו,

שלא יסור לדרך אחר, אלא שיהיה שומר משפט.

משום שהקב"ה הוא משפט. שכל דרכיו משפט.

....................

... פירוש בעל הסולם רבי אשלג. ...

השם משפט, מורה על הכרעת דברים,

 הבאה אחר שמיעת ב' צדדים, ההפוכים זה לזה. כמו שופט,

אחר ששמע היטב כל הטענות של שני הצדדים המריבים,

הוא נותן את הכרעתו,

 ואומר פלוני, אתה זכאי,

 ופלוני, אתה חייב.

והכרעה זו נקרא משפט.

....

ולפיכך, כדי לבאר לנו היטב את סוד הכתוב.

אשרי שומרי משפטמאריך הזהר ומביא בקיצור

 את הדרכים והתוצאות  . ב' הצדדים זה לזה,

שהם, צד ימין, וצד שמאל,

דהיינו מעלת העוסק בתורה מבחינת עץ החיים שבה,

שהוא כולו ימין,

ולעומתו המתרפה בתורה ונופל לאילן המות  שהוא כולו שמאל,

 

וכן עניין קץ לימין ולעומתו קץ לשמאל,

וכן והתוצאות מצד הדרום ולעומתם מצד הצפון.

ואחר שידענו כל זה, מבאר הכתוב ואומר על תלמידי חכמים,

 

 כך נאמר, אשרי שומרי משפט השומרים אמונתו של הקב"ה.

 והנוקבא נקראת אמונה.

אמונתו של קב"ה, פירושו, ייחוד קב"ה ושכינתו,

 

 שבשעת הייחוד נקרא הקב"ה משפט.

כי הקב"ה ימין, והשכינה שמאל, וזיווגם משפט.

וללא הייחוד, אע"פ שהוא עץ החיים. עם כל זה אינו בשלמות הנרצה, ואינו נקרא אז משפט, להיותו נוטה לימין.

 

שעל כך נגרש אדם מגן עדן, כמו שכתוב:

,

 פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם.

 

והרצון היה שיעלה מ"ן לייחד קב"ה ושכינתו,

כמו שומר משפט, שהוא הכרעה

ותוצאה מב' הקווים ביחד, ואינו נוטה לא לימין ולא לשמאל.

שהקב"ה בזיווג עם השכינה נקרא משפט,

 כי אז כל דרכיו משפט, בדרך קו האמצעי הכולל בתוכו את

 הימין והשמאל ביחד, ואינו נוטה לא לימין ולא לשמאל.

............

קיט) כתוב, עושה צדקה בכל עת.

שואל: וכי בכל עת יכול האדם לעשות צדקה? 

ומשיב, אלא מי שהולך בדרכי התורה,

ועושה צדקה עם אלו הצריכים צדקה,

 

נבחן לעושה צדקה בכל עת,

 

כי כל מי שעושה צדקה עם העני,

הוא מרבה צדקה, ההיא דהיינו הנוקבא, נקראת צדקה,

 למעלה ולמטה.

 

שגורם זיווג זו"ן למעלה, ושפע ברכות למטה.

.............

 

קכ) בוא וראה: מי שמשתדל בצדקה, אותה צדקה שעושה,

עולָה למעלה, ומגיעה למעלה המקום של יעקב,

שהוא מרכבה עליונה, דהיינו לנוקבא.  שנקראת מקום.

 

וממשיך ברכות למקום ההוא מהמעיין,  של כל המעיינות,

דהיינו מבינה, שכל המוחין ממנה הם.

 

 ומההוא צדקה, דהיינו הנוקבא אחר שקיבלה ברכות מבינה,

 

שממשיך ומרבה הברכות לכל התחתונים

 

ולכל המרכבות של המלאכים, ולכל צבאות העליונים.

וכולם מתברכים, והאורות נתווספים כראוי.

 

 ומשום שכל התחתונים והמלאכים, נקראים עת,

להיותם נמשכים מהנוקבא, שנקראת עת,

 על כן כתוב, עושה צדקה בכל עת. שמרבה השפע

בכל דרי עולמות בריאה יצירה ועשיה,

המתפשטים מהנוקבא, ונקראים עת, כמו הנוקבא.

 

קכא) בזמן שהיו ישראל בארץ הקדושה,

 

היו מושכים ברכות ממעלה למטה.

 וכשיצאו ישראל מארץ הקדושה,

באו תחת רשות אחר, ונמנעו הברכות מן העולם.

.....................

 

קכב) יעקב היה תחת רשות הקדושה, בארץ ישראל,

 

כיוון שיצא מן הארץ, בא ברשות אחר, שאינו קדוש.

ו

מטרם שבא תחת רשות אחר, נגלה עליו הקב"ה בחלום.

.

וראה כל מה שראה, והלכו עימו מלאכים הקדושים,

עד שישב על הבאר. וכיוון שישב על הבאר,

עלו המים לקראתו.

 

וכן היה אצל משה, כי משם נזדמנה לו אשתו.

 

וסוד הדבר:  של עלית המים, הוא הבאר אינה עולה,

אלא בעת שרואה את הקשר שלה,

דהיינו  בן זוג, להתחבר עימו.

 

פירוש: הבאר רומזת על הנוקבא של ז"א,

 ומשה וכן יעקב. היו מרכבה לז"א,

ועל כך עלו המים לקראתם,

כמו נוקבא לקראת בן זוגה.

................

קכג) אמר רבי אבא: כל אלו המקראות סותרים זה את זה.

 

בתחילה כתוב, וַיֵצֵא יעקב מבאר שבע וילך חרָנה,

.

ולבן בחרן היה יושב. ואם כן, למה נסע משם,

 

שכתוב, וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם?

 

 ומאין לנו, שמושבו של לבן בחרן היה?

כי כתוב, ויאמר להם יעקב, אחיי מאין אתם.

 ויאמרו, מחרן אנחנו.

ויאמר יעקב, הידעתם את לבן בן נחור. ויאמרו, ידענו.

 ומשמע, שמושבו של לבן היה בחרן.

וא"כ למה הלך ארצה בני קדם?

 

קכד) אלא יעקב אמר, אני רוצה להתחבר עם השכינה,

שהיא סוד הבאר, משום שאני רוצה לישא אישה.

 

אבי, כשעמד לישא אישה, ושלח את העבד,

 מצא העבד מעין המים, ואז נזדמנה אישה לאבי.

והרי במקום הזה, בחרן, לא מצאתי, לא מעין, לא בור, לא מים.

ומיד, וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם,

ושם נזדמן לו הבאר, ונזדמן לו אישה.

.......


קכה) רבי אלעזר אמר:  חרן, שם היה יעקב ודאי,

כי הוא ארץ הקדם,  ובאר בשדה של חרן הייתה.

ואם אינו כן, למה כתוב, ותָּרָץ ותַּגֵּד לאביה.

אלא, משום שהיה סמוך לעיר.

 

קכו) אמר רבי אלעזר: יעקב שאשה נזדמנה לו על הבאר

 למה לא נזדמנה לו לאה,

 הרי היא העמידה ליעקב כל אלו השבטים.

 

ומשיב, לא רצה הקב"ה לזווג אותה עם יעקב בגלוי,

 

שכתוב, ויהי בבוקר, והנה היא לאה,

 

אבל מקודם לכן לא נגלה, שזה היה רצון הקב"ה.

................

 

 

קכז) ועוד משום זה, לא נגלה לאה, אלא רחל,

 

כדי להמשיך עינו וליבו של יעקב ביופיה של רחל,

 

 ויקבע דירתו שם, ובשבילה נזדווגה לו גם לאה,

 

 והעמידה כל אלו השבטים.

 ושואל: במה ידע יעקב מי היא רחל, הלוא לא הכיר אותה?

 ומשיב: הרועים אמרו לו, כמ"ש, והנה רחל בתו באה עם הצאן.

....::::::::::::::::::::....


מאמר: אֶעֱבָדךָ שבע שנים.

..................

קכח) ויאמר, אֶעֱבָדךָ שבע שנים ברחל בתך הקטנה.

 

ושואל: מה היתה דעתו של יעקב. שלא אמר

עשרה חודשים, או שנה אחת, אלא שבע שנים למה?

 

אלא יעקב עשה בחכמה, כדי שלא יאמרו הבריות,

שבשביל התשוקה ביופיה של רחל עשה זה,

 

אלא שיֵדעו שעשה בחכמה. כי הלבנה, שהיא הנוקבא של ז"א,

 

 בת שבע שנים, היא, כלומא,

 שצריכה להיבנות בז' ספירות.

 

 חסד  גבורה  תפארת נצח  הוד י יסוד  מלכות ,

.

וכל שבע שנים העליונות,

דהיינו: חסד  גבורה  תפארת נצח  הוד י יסוד  מלכות מבינה,

 

נחו על יעקב מטרם שנשא את רחל,

כדי לשבת אצלה כראוי, דהיינו השפיע לה ז' ספירות של  בינה

ל ז' ספירות שלה.

 

כי יעקב לקח כולם מתחילה מבינה, ואחר כך  בא אליה,

כדי להימצא,  הוא בבחינת ז"א, שהוא שמים,

בבחינת נוקבא של ז"א, ארץ.

..................

קכט) וסוד הדבר: שכתוב, ויהיו בעיניו כימים אחדים,

ושואל: מהו כימים אחדים?

 

ומשיב:  אלא כל שבע השנים היו שקולים בעיניו,

כמו שבע שנים העליונות מבינה, שהן אחדות ביחוד אחד,

ואינן נפרדות, וכולן אחד, שהן מתקשרות זו בזו.

 

באהבתו אותה, פירושו שאהב אותה.

להיותה נמצאת לו, כעין ייחוד העליון שבבינה.

.....................

השארת תגובה