זהר: פרשת ויצא, סוד סולם יעקב חלום ונבואה. וייקַץ – מה נורא המקום הזה .סעיף ע'


זהר: פרשת ויצא . סוד סולם יעקב והחלום.

..................

עורך ומגיש: רבי דוד קורן          קרן אור ללימודי הקבלה.

........::::::::::::::::::::::::::::::::::..........

המשך המאמר: וייקַץ - מה נורא המקום הזה 

..........סתרי תורה..........

:::::::::.........::::::::::

ע) ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה .

 

 החלום מדרגה שישית מאלו ב' המדרגות של הנבואה,

שהם ספירות נצח והוד של ז"א.

 

כי מכאן עד מדרגה ההיא של החלום,

שהוא הוד של נוקבא, שש מדרגות:

שהן יסוד של ז"א,

 וחסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד של נוקבא.

 

 וע"כ החלום הוא אחד משישים מנבואה.

..

 כי כל ספירה מאלו השש, כלולה מעשר ספירות,

 ועשר פעם שש הן שישים.

והחלום, שהוא התחתון מהן,

נמצא שהוא אחד משישים.

 

סולם רומז, שראה בניו, שעתידים לקבל התורה בהר סיני.

 כי סולם הוא סיני,

משום, שהר סיני הוא כמ"ש, מוצב בארץ,

וראשו, מעלתו, מגיע השמיימה.

 

וכל המרכבות ומחנות מלאכים העליונים כולם

 ירדו שם ביחד עם הקב"ה, בעת שנתן להם התורה,

..................

כמ"ש, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו.

עא) והכל ראה יעקב בחלומו.

ראה את המלאך מטטרון, זְקַן ביתו של הקב"ה,

המושל בכל, העומד בשליטה על העולם בשם ש"די,

ועולה למעלה בשם הויה. הוא המקום שיעקב נשלם בו.

(מטטרון. גימטריא. ש"די)

 

 לאח"כ, והראש של השם שדי, שהוא י', זה מגיע השמיימה. כיוון שאות הזו עולה ומגיעה לאותו המקום, דהיינו  לשמים,

המלאך מטטרון נשלם ונקרא בשם ריבונו, הויה.

..........................

... פירוש בעל הסולם רבי אשל ...

......................

בתחילה צרכים לידע בחינת מלאך מטטרון.

 כמ"ש, והחיות רָצוֹא וָשוֹב, רצוא נוריאל ושוב מטטרון.

 בעת שהחיות מקבלים מהארת הזיווג של זו"ן דאצילות,

אז הכולל שלהם הוא רוצא ושוב.

 

הימין,


ו"ק, חסדים, רָוצֹא אל השמאל לקבל ראש וחכמה.

ואחר שקיבל ממנו החכמה, וָשוֹב, שב למקומו לימין לחסדים.

ולפיכך נבחן בוָ שוֹב ב' בחינות:

 

א. ההתכללות בשמאל וג"ר שמקבל שם,

ב. ששב למקומו לימין וחוזר לחסדים, שאז הוא בכל השלמות.

רָצוֹא בחיות המלאך נוריאל, ו"ק, רץ לשמאל לקבל ראש.

 וָשוֹב בחיות המלאך מטטרון,

שבו ב' הבחינות של וָשוֹב.

וע"כ נקרא מלאך שר הפָנים, (משה) להיותו הנושא ג"ר.

 

וע"כ הוא שר העולם, להיות בו השלמות,

להשלים התחתונים שבעולמות בריאה יצירה ועשיה.

..

ושנאמר, ראה את המלאך מטטרון, זְקַן ביתו של הקב"ה,

המושל בכל, הוא שיש ב' בחינות במטטרון:

א. נקרא זְקַן ביתו, שנכלל בשמאל וקנה מחכמה.

.

 כי כמ"ש, אין זָקן, אלא מי שקנה חכמה.

.

ב. וָשוֹב, למקומו לחסדים, שאז יש לו חכמה וחסדים,

ונבחן אז למושל בכל אשר לו,

 

כי כל יורה על השלמות מכל הצדדים, החכמה והחסדים.

ורָב מורה על השלמות מחכמה לבד,

כמו שאמר עשיו ליעקב, יש לי רב.

ויעקב אמר לו, יש לי כל.

 

ושנאמר, העומד בשליטה על העולם בשם שדי,

הוא אשר כוח השליטה של מטטרון על העולם,

להיות שר העולם, בשליטה של השם שד"י,

..

בבחינה א' של וָשוֹב, כי אין שליטה אלא באור החכמה.

 ואז הוא כלול בשמאל, השם שד"י. ועולה למעלה,

 לבחינה הב' של וָשוֹב, שהיא חזרתו לימין לחסדים,

 

 בעלייה לשם הויה, שהוא ז"א, חסדים.

הוא המקום שיעקב נשלם בו,

הוא המקום, שיעקב נעשה מרכבה לז"א. כנודע.

 

הי' של שד"י הוא סיום הנוקבא, הנקראת עולם,

 גבול הים. בשעה שגלי הים, הארת החכמה שבשמאל,

.............

רצים ורוצים להחריב העולם להחזירו לתוהו ובוהו,

...

להאיר ממעלה למטה, הם מסתכלים בשכינה, שהיא גבול הים,


ואז הם שבים למקומם, לחסדים.

וגבול הים הי' של השם שד"י , הוא כמו שמפורש

השם שד"י שאמר לעולמו די שלא יתפשטו יותר.

 

וגבול הזה י', כי י' ראש בלי גוף, מורה על כוח סיום שבו,

שאינו מתפשט ממעלה למטה.

הרי כשגלי הים שבשם שד"י מגיעים ל י', שהם סוד הגבול.

הוא חוזר לראש. כלומר ושוב למקומו.

נפסקים להאיר עוד ושבים לחסדים.

 

כלומר הכוח שב י' זו, שהיא מגביל הארת החכמה

שלא תתפשט עוד,כנ"ל.

 

נמצא מחזיר האורות השמיימה, שהם סוד  ז"א, והם סוד חסדים.

 כיוון שאות י', מחזיר האורות השמיימה,

שוֹב לבחינת חסדים, היינו ז"א,

..

 נשלם המלאך מטטרון, המושל בכל אשר לו,

..

ונקרא בשם ריבונו ז"א, הויה,

כי נעשה מרכבה אליו כמו יעקב.

....................

עב) והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו.

אלו מלאכים הקדושים הקרובים למלכות,

עולים ע"י המלאך מטטרון.

והאחרים שאינם קרובים למלכות,

מס"א, יורדים, ואין להם תקומה.

 

עג) ועוד בו במלאך מטטרון הם עולים  ויורדים,

כשהוא עולה עולים עימו מלאכי אלקים.

כשהוא יורד יורדים עמו מלאכי אלקים,

 

שהם שתיים עשרה מרגליות טובות:

מיכאל, קדמיאל ועוד. והם אלפי שנא"ן,

ראשי תיבות: שור, נשר, אריה, אדם.  ן' של שנא"ן זה אדם,

שכלול דכר ונוקבא. והם עולים כשהמלאך מטטרון עולה,

והם יורדים כשהוא יורד.

 

עד) כל אלו השולטים בשליטה בעולם הזה.

ע"י המלאך מטטרון, עולים לשלוט.

 

 וכל אלו היורדים על ידו, יורדים משליטתם.

כולם תלויים בסולם, שהוא המלאך מטטרון.

...

 הויה שולט על כולם, שכתוב, והנה ה' ניצב עליו.

 

כשהֵקיץ יעקב, מה כתוב:

אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים.

..........

המלאך מטטרון הוא, בית אלקים, שער להיכנס לְפָנים,

..........

שכתוב, פִתחו לי שערי צדק אבוא בָם אודה יה.

זה השער להויה, זה שער השמים. והכל אחד.

שערי צדק, ושער הויה, ושער השמים הם אחד,

שהוא מלאך מטטרון..

 

פירוש ב' בחינות במלאך מטטרון..:

א. ממה שנכלל בחכמה מבחינה הא' של וָשוֹב,

 נקרא בית אלקים.

ב. ממה שנכלל בחסדים מבחינה הב' של וָשוֹב, נקרא שער.

...................

מאמר: וַיידַר יעקב נדר

......::::::::::::::::::::.......

עה) אמר רבי יהודה, כיון שהקב"ה הבטיח לו,

 והנה אנוכי עימך ושמרתיך, למה לא האמין,

אלא אמר, אם יהיה אלקים עימָדי?

 

ומשיב: אלא אמר יעקב, חלום חלמתי,

והחלומות מהם שהם אמיתיים ומהם שאינם אמיתיים.

 ואם יתקיים, אז אדע שחלום אמיתי הוא.

 

 וע"כ אמר, אם יהיה אלקים עימדי, כמו שחלמתי,

והיה ה' לי לאלקים.

אני אהיה מושך ברכות ממעיין הנחל של הכל, שהוא בינה,

למקום הזה שנקרא, אלקים.

עו) בוא וראה: ישראל שבאמצע הכל, דהיינו בקו האמצעי,


מקבל השפע תחילה ממקור הכל, שהוא בינה,

 

 ולאחר שהשפע יגיע אליו,

הוא מעביר וממשיך אותו אל מקום הזה, שהיא הנוקבא.

וזה משמע משכתוב,מתחילה והיה ה' לי, שיקבל תחילה,

 

ואחר כך כתוב,  לאלקים, שהוא הנוקבא,

דהיינו  שישפיע אח"כ לנוקבא. (שהיא המלכות)

 

כמו שאלקים ישמרני ויעשה לי כל הטובות האלו,

כן אני אמשיך לו ממקומי,היינו מז"א, כל אלו הברכות,

ויתחבר בו קשר הכל, דהיינו היסוד.

 

מתי יהיה זה? כשאהיה שלם במדרגה שלי, שהוא תפארת,

ואהיה שלם במדרגת שלום, שהוא יסוד,

 לתקן בית אבי, שהוא הנוקבא,  המכונה בית.

כמ"ש, ושַבתי בשלום בדיוק. אל בֵית אבי.

 הרומז על , היסוד, אז, והיה ה' לי לאלקים.

עז) ושבתי בשלום. כי שָם, בבית אבי, בארץ הקדושה,

אשתלם, והיה ה' לי לאלקים,

במקום הזה אעלה ממדרגה זו למדרגה אחרת כראוי,

ושם אעבוד עבודתו.

 

עח) רבי חייא פתח (מתהלים מ"ה.) ואמר.

...

כתוב, דברי עוונות גברו מֶני פשעינו אתה תכַפרֵם.

...

מקרא זה קשה, כי אין סופו וראשו. ואין ראשו כסופו,

שמתחיל  בלשון יחיד. ומסים בלשון רבים,

...

אלא דוד ביקש תחילה על עצמו, ואח"כ ביקש על הכל.

 דברי עוונות גברו מני, אמר דוד, אני יודע בעצמי שחטאתי,

אבל כמה רשעים הם בעולם, שנתגברו עליהם חטאים

עוד יותר ממני,

הואיל וכך, אני מפחד ומבקש לי ולהם, פשעינו אתה תכַפרֵם.

והטעם שהיה מתיירא מריבוי החטאים של רשעי עולם.

 

עט) בוא וראה בשעה שיש הרבה רשעים בעולם,

הם עולים עד המקום שספרי רשעים נפתחים,

 

 הנוקבא של ז"א, הנקראת ספר, הדין עומד עליו,

 שנפגמת בסיבת הדינים.

 וע"כ היה דוד מפחד, שעוונותינו לא יפגמו את הנוקבא

וביקש עליהם כפרה. ואמר, לי ולהם אתה תכַפרֵם.

 

פ) יעקב ג"כ מפחד, אולי יחטא, ובסיבת ריבוי הרשעים

 בעולם, יגיע הפגם עד הנוקבא.

 ומשום זה לא האמין בהבטחת ה' שניתנה לו.

 

 ואל תאמרו שלא האמין בה',

אלא שלא האמין בעצמו,

ופחד, אולי יחטא, ובצירוף החטאים שבעולם יגרום החטא,


שלא ישוב לביתו בשלום, והשמירה תסור ממנו.

 וע"כ לא האמין בעצמו. והיה ה' לי לאלקים:

כאשר אשוב בשלום, אפילו רחמים אָשִׂית לפניי לדין,

 כדי שאהיה עובד לפניו תמיד.

 

פירושו: הוי"ה הוא  רחמים, דהיינו ז"א שבאור החסדים,

ונוטה לימין.

והשם אלקים הוא  דין, דהיינו הנוקבא,

שבאור החכמה, ונוטה לשמאל.

 

יעקב נוטה לימין יותר משמאל.

ואח"כ כשחזר לארץ, השיג מדרגת ישראל,

שהימין נכלל משמאל, והשיג ראש.

 

דהיינו שהימין שהוא הוי"ה,

יכלל אז בשמאל, שהוא אלקים, ואשיג ראש,

ואז אכניע כל הקליפות ואוכל לעבודו תמיד בלי הפסק,

על כך אמר והיה ה' לי לאלקים.

על כך אמר והיה ה' לי לאלקים.

 

פא) אמר רבי אחא: בא לבאר הדברים ואמר,

יעקב אמר, עתה איני צריך לדין רק לחסד,

כמו מדרגת יעקב. כשאשוב לבית אבי,

אתכלל אז בדין, שהימין יכלול בשמאל,

 ואתקשר בשמאל כמו בימין,

במדרגת ישראל, בעמוד האמצעי.כמו שנאמר שם,

..

אמר רבי יוסי, אינו כן, אלא  שיעקב אמר

 עתה, אם יהיה אלקים עימדי,

 כי עתה דין אני צריך,

לשמור אותי עד שאשוב בשלום לבית אבי,

 כי להכניע הקליפות צריכים להארת השמאל, דין,

 

אלא אחר שאשוב בשלום, אתכלל מרחמים בדין,

 שימין יהיה כלול משמאל. והשמאל מימין,

ואתקשר בקשר הנאמן, להכליל כל הספירות כאחד.

...

האבן הזאת אשר שמתי מצֵבה יהיה בית אלקים.

...

כי אחר שהימין והשמאל יכללו זה בזה,

 יהיה הכל קשר אחד,

ואבן, שהיא סוד הנוקבא, תתברך מימין ומשמאל ,

 שהם חסד וגבורה, וממעלה וממטה, שהם תפארת ומלכות.

 

ומשום זה אתן מעשֵׂר מכל. כלומר המעשר, שהיא הנוקבא, אחת מעֵשר, תהיה כלולה מכל עשר הספירות:

 מדרום וצפון וממעלה וממטה,

 שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות.


.......



פב) והרי כתוב, ויקח מאבני המקום.

שהם י"ב אבנים שמתחת הנוקבא, ולא הנוקבא עצמה.

 

ולא כתוב, אבן שלקח העליונה על כל האבנים,

שלקח למקום מושבו, לשרות עליהן, שהוא הנוקבא,

שממעל ל י"ב האבנים. אלא הרים אותה מצבה עליונה,

 

 משום שתלה כל השבח של זה, היסוד, בה,

באבן העליונה, כמ"ש, אין זה כי אם בית אלקים.

 

אין זה, עשוי לקיים, להשפיע מוחין,

כי אם, בית אלקים,

לאבן העליונה, בית אלקים, הנוקבא, ויפה הוא.

 וע"כ, אשר שמתי מצבה כתוב, ולא כתוב עליונה.

 

פג) יהיה בית אלקים לעולם,

שלא יפסק השפע אליה מהיסוד לעולם.

 

ושואל: הכתוב אומר, בית אלקים, בית הויה, היה צריך לומר.

כמו שאתה אומר, לבנות את בית ה',כן בית ה' נלך,

 

ומשיב: אלא הנוקבא מקום לבית דין, דהיינו  לדינים,

 משני צדדים העליונים:

 

מצד יובֵל, שהוא ישסו"ת, הנקרא אלקים חיים.

כי ז' ספירות התחתונות של בינה,, ישסו"ת, נקראים ג"כ אלקים. ועל שם חכמה שמשפיעה נקראת חיים.

ומצד יצחק, גבורה של ז"א, נקראת ג"כ אלקים.

 

וע"כ כתוב על הנוקבא, בית אלקים, שהוא דין

ולא בית ה', שהוא רחמים.

............

פד) אמר רבי אלעזר: יובֵל, דהיינו ישסו"ת,שהוא  בינה,

אע"פ שדינים מתעוררים ממנה, כולה רחמים,

 כל חדווה ממנה יוצאת, והיא חדוות כל.

 

ולפיכך אין לומר כרבי אבא,

אשר הנוקבא  שנוקבא נקראת בית אלקים,

משום שמקבלת דינים מיובל.

 

אלא  בית אלקים, שנקראת, יורה, שהיא צד הדין הקשה,

 דהיינו גבורה של ז"א, שהוא השמאל שלו.

 

אם לטוב, הרי מצד השמאל נתעורר האהבה לזיווג,

כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. וימינו תחבקני,

...

אם לרע, הרי מצד שמאל מתעורר דין הקשה.

...

כמ"ש, מצפון תיפתח הרעה. ע"כ נקראת ודאי בית אלקים.

 

רבי שמעון אמר: בית אלקים, שכתוב קִרית מלך רב,

 ...

 שהנוקבא היא קריה לבינה, הנקראת מלך רב.

 

אף כאן, הנוקבא היא בית לאלקים, שהוא בינה.

כי יש מלך סתם, הנוקבא,

......

ויש מלך רב. ודאי, עולם העליון, בינה, נקרא מלך רב.

...

וזהו הנוקבא, המלך סתם, הוא קרית מלך רב, בינה.

...............

השארת תגובה