זהר פרשת ויקרא: סוד ז' רקעים וז' ארצות,

ז' רקעים ז' ארצות ... זהר: ויקרא ...

עורך ומגיש: רבי דוד קורן   ......   קרן אור ללימודי הקבלה

.....::::::::::::::.....

קלד) רבי יהודה פתחויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים.

כשברא הקב"ה את העולם,

ברא ז' רקיעים למעלה,  ברא ז' ארצות למטה,

 ז' ימים, ז' נהרות, ז' ימים, ז' שבועות, ז' שנים,

  ז' פעמים, ז' אלפי שנה שהעולם עומד בהם.  .   

דהיינו: שקיים שישה אלפים שנה ואלף אחד חרב.

והקב"ה, נמצא בשביעי, של הנזכר, דהיינו באלף הז'  ובשנה הז' וכו'

 

 

קלה) ז' רקיעים הם למעלה, בכל אחד  ואחד כוכבים ומזלות,

שָׁמשׁים המשמשים בכל רקיע ורקיע.

 ובכל הרקיעים מאלו, יש מרכבות אלו על אלו,

לקבל עליהם עול מלכות אדונם.

 

ובכל הרקיעים יש מרכבות ושמשים משונים זה מזה,

אלו על אלו,

מהם בשש כנפיים ומהם בארבע כנפיים.

 

מהם בד' פנים, מהם בב' פנים, ומהם בפנים א'.

מהם אש לוהט, מהם מים, מהם רוח.

כמ"ש, עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.

 

קלו) וכל הרקיעים הם אלו על אלו  כקליפות בצלים המלבישות

 אלו על אלו, שהפנימיים נבחנים למטה, והחיצוניים למעלה .  

 

וכל רקיע ורקיע הולך ורועש מפחד אדונם,

על פיו נוסעים, ועל פיו עומדים.

ולמעלה מכולם הקב"ה, שנושא הכל בכוחו וגבורתו.

 

כעין זה ז' ארצות למטה, וכולם בישוב,

 רק שאלו עליונים ואלו תחתונים.

.  וארץ ישראל היא למעלה מכולם   ,

וירושלים היא העליונה מכל הישוב.

קלז)   וחברינו  יושבי הדרום ראו בספרי הראשונים ובספר של אדם,

שכך מחלק כל אלו הארצות, אשר כולם נמצאים למטה,

כמו אלו הרקיעים שלמעלה. דהיינו: אלו על אלו, אלו על אלו, ,

ובין כל ארץ וארץ יש רקיע, המחלק בין זו לזו.

 

וע"כ כל הארצות מפורשות בשמות, וביניהן גן עדן וגיהינום.

ויש ביניהן בריות משונות אלו מאלו, כעין של מעלה ברקיעים, שמהם בב' פנים, ומהם בד' פנים, ומהם בא'.

ומראֶה של אלו אינה כמראֶה של אלו.

 

קלח) ואם תאמר הרי כל בני העולם יצאו מאדם,

וכי ירד אדם הראשון לכל אלו ארצות והוליד בנים?

וכמה נשים היו לו? ומשיב:

 

אלא אדם לא נמצא רק בעולם הזה העליון מכולם, הנקרא תבל,

כמו שאמרנו: שכתוב, ויצו לתבל ארצו.

ותבל זו נאחזת ברקיע שלמעלה, ונאחזת בשם העליון.

 

זה שנאמר:  והוא ישפוט תבל בצדק. בצדק ודאי,

שהיא המלכות.  הנקראת צדק,

משום זה בניו של אדם נמצאים בארץ עליונה הזו שנקראת תבל,

 והם עליונים על כולם, כעין של מעלה, שאדם העליון עליון מכולם.

 

 

קלט)  מה הטעם שאדם שלמטה כעין שלמעלה.

כמו שלמעלה מכל הרקיעים יש רקיע עליון מכולם,

ועליו נמצא כיסאו של הקב"ה. כמו שנאמר ביחזקל א'),

מראֶה אבן ספיר דמות כיסא,

 ועל דמות הכיסא דמות כמראֶה אדם עליו מלמעלה,

שהם סוד: הויה של מ"ה שבגימטריה' אדם.

 

אף כאן בתבל הזה נמצא המלך של כולם, ומי הוא,

הוא האדם,  מה שלא נמצא בכל התחתונים.

 

קמ)  שואל, ואלו התחתונים מאין באו, ומשיב,  מן האדים של הארץ.

ומסיוע הרקיע שלמעלה, יוצאות בריות משונות אלו מאלו,

מהם בלבושים, מהם בקליפות, כאלו התולעים הנמצאים בארץ,

מהם בקליפות אדומות, שחורות, לבנות, ומהם מכל הצבעים.

כך כל הבריות הן כעין זה. ואינן נמצאות בחיים רק עשר שנים.

 

קמא) ובספרו של רב המנונא סבא, מפרש יותר,

כי כל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה.

 

כלומר: הבריות שעל הכדור מסביב, נמצאים אלו כנגד אלו,

וז' חלקים שבכדור הם ז' ארצות.

וכל אלו הבריות שבשש ארצות הן משונות במראיהן,

 על פי השינוי שבאוויר שיש בכל מקום ומקום  .

ועומדים בקיומם כשאר בני אדם.

 

קמב) ועל כן יש מקום בישוב, שבעת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור.  

ונמצא, שלאלו יום ולאלו לילה.

 

ויש מקום בישוב, שכולו יום ולא נמצא בו לילה רק בשעה אחת קטנה. וזה שאמר בספרי הראשונים ובספרו של אדם הראשון,

שז' ארצות הן זה תחת זה, ורקיע מפריש בין כל ארץ וארץ כך הוא.

 

דהיינו: שאינו חולק עליהם  במה שאמר,

שכולן הן כדור אחד הנחלק לז' חלקים, כנ''ל  בדיבור הסמוך,

כי כך כתוב, אודך על, כי נוראות נפלֵיתי נפלאים מעשיך.

וכתוב, מה רַבּוּ מעשיך ה', וע"כ הכל טוב.

  כי אלו ואלו הם דברי אלקים חיים  .

 

ואין לשאול, איך אפשר זה, שיצדקו ב' הפירושים,

הלוא סותרים זה את זה? כי סוד זה נמסר לבעלי החכמה,

ולא למחלקי גבולים הטבעיים, כי הוא סוד עמוק שבתורה.

.................

 

קמג) כעין זה יש בים כמה בריות משונות זו מזו. זה שנאמר,

זה הים גדול ורחב ידים, שָׁם רמש ואין מספר,

חיות קטנות עם גדולות. וכולן כעין של מעלה.

ובכל העולמות אינו שולט בכל, רק האדם. והקב"ה עליו.

....................

 

קמד)  רבי נהוראי  סבא ירד לים הגדול,

ונסער הים ונאבדו כל אלו שהיו באוניה,

וקרא לו נס וירד בשבילים ידועים בלב הים,

ויצא מתחת הים לישוב אחד,

וראה מאלו הבריאות, שכולן קטנות והיו מתפללות תפילה,

ולא ידע מה אומרות,  קרא לו נס ועלה,

 

אמר אשרי הם הצדיקים שמשתדלים בתורה,

ויודעים הנסתרות של סודות עליונים,

אוי לאלו החולקים על דבריהם ואינם מאמינים,

 

קמה)  מיום ההוא  והלאה כשבא  לבית המדרש,

שהחכמים היו אומרים דברי תורההיה בוכה,

אמרו לו למה אתה בוכה,  אמר להם,

בשביל שעברתי על האמונה בדברי חכמים,

 

דהיינו: שלא האמין שיש ז' ארצות שבהם בריאות משונות

עד שראה אותן, כנ''ל בסמוך, ואני מפחד מן הדין שבעולם ההוא,

.....::::::::::::::::::::::.....

רמזי ד' אותיות הויה

........ זוהר  ויקרא ........

קמו) ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים,

ויהי מבדיל בין מים למים.

רבי יהודה אמר: אם לא רקיע, שמבדיל בין מים עליונים לתחתונים, ימין ושמאל שבמחלוקת, היה מהם מחלוקת בעולם.

 

אבל רקיע הזה, קו האמצעי, עשה שלום ביניהם.

והעולם אינו מתקיים אלא על שלום. בוא וראה:

הקב"ה נקרא שלום, הוא שלום ושמו שלום,

 ונתקשר הכל בשלום. הוא שלום ,

 

שפירושו, הוא שלום,  היינו ז"א, ושמו שלום, היינו המלכות, שנקראת שֵׁם. ונתקשר הכל בשלום, יסוד, המקשר הכל.

 שם הקדוש העליון הזה כולו שלום,  כל מדרגותיו, וכולו אחד.

ודרכיו מתחלקים לצד זה ולצד זה, לימין ולשמאל.

קמז) היוד של שם הקדוש מתקשרת בג' קשרים. משום זה,

 יש בו קוץ אחד למעלה, וקוץ אחד למטה, ואחד באמצע.

משום שג' קשרים נשתלשלו בה.

קוץ שלמעלה כתר עליון, עליון מכל העליונים

הראש של כל הראשים, עומד על כולם.

 

קמח) קוץ שבאמצע הי' הוא ראש אחר. משום שג' ראשים בי',

וכל אחד ראש בפני עצמו.

ע"כ הקוץ שבאמצע, הוא ראש אחר,

היוצא מן הקוץ שלמעלה, והוא ראש לכל שאר הראשים,

להיבנות ממנו השם הקדוש.

 

וראש הזה הוא סתום מכל. ונקרא חכמה,

הנאצלת מראש הא', כתר עליון.

 

קמט) קוץ התחתון הוא ראש האחר התחתון של הי'. הוא בינה,

 הראש להשקות את הגן, המלכות. והוא המעיין של המים,

שכל הנטיעות מושקות ממנו.

כי כל המוחין של זו"ן ובריאה יצירה ועשיה נמשכים מן הבינה.

 

וזה הוא סוד הי', שיש בה ג' קשרים, כתר חכמה בינה.

וע"כ היא נקראת שלשלת, להיותה כמו שלשלת,

בת ג' טבעות, המקושרות זו בזו.

 

קנ)  למדנו:  כתוב בספרו של חנוך, בשעה שהראו לו חכמה של

סודות עליונים, וראה האילן של גן עדן,

  ז"א, עץ החיים בתוך הגן  ,

הראו לו חכמה תתאה, מלכות, בסוד עליון, בייחוד ז"א,

 שהוא עליון לה, ראה שכל העולמות מקושרים זה בזה

ועומדים כולם על  י', חכמה , וממנה נבנו ונשתלשלו.

כמ"ש, כולם בחכמה עשית.

וראה שכולם מזדעזעים מפחד אדונם, ועל שמו נקראים כולם.

 

קנא) ובספרו של שלמה המלך, אמר, ההתפשטות של הי' היא

בשלשלת של שלוש טבעות, הכלולות בקשרי גופה:

א. פחד הכל, דהיינו: כתר, שכולם מזדעזעים מפחדו.

ב. סיתום שבילים, חכמה הסתומה.

ג. נהר אחד עמוק, בינה.

{ מטון: פירושו, התפשטות והגעה,  כמו שביק הני דמטו, שפירושו, שהגעה,

קטפורה: פירושו, שלשלת מלשון כקפטורין יוצאה מתוך הושט,

קיטפא: פירושו, קשר ודבק מלשון נתר מקטף מדבק ומקשר השערות זו בזו,)

............................

 

קנב) אח"כ ביאר בפרטות באותיות השם הויה.

 הבית בשכלולו הוא יוד ה"א, היינו בסוד הכתוב,

בחכמה ייבנה בית. הוא בניין הכל.

 

והזהר מפרש:  שלמות השם הקדוש הוא יוד,

הי' ראש הכל, אב לכל, דהיינו: חכמה.

הו' של מילוי היוד, הוא בן שהוליד ויצא ממנו, ז"א,

וממנו נמצא הד' דמילוי יוד, שהיא בת והמטרוניתא, דהיינו, מלכות,

שכל הדינים נמצאים בידיה.

  והם זו"ן שבחכמה. ונמצאים נסתרים בכל העולמות...     

שעליונים, זו"ן של אצילות, יוצאים ממנו,

ועליונים ותחתונים יחד ניזונים מהם.

 

כי זו"ן של חכמה הם ישסו"ת, בינה,

שממנה יוצאים וניזונים כל העולמות, העליונים,

זו"ן של אצילות, והתחתונים, בריאה יצירה עשיה.

הרי שהי' הוא שלמות הכל.

והשם הקדוש הויה נשתכלל בה ונמצא סתום בתוכה.

 

קנג) לאחר כך, היוד הוציאה הכל, ושלשלה הכל,

בקשר אחד זה בזה.

והרי העמיד המאור הקדוש, רבי שמעון,

הי', חכמה, הוציאה ממנה נהר הזה, שהוא בינה,

 כי זו"ן של חכמה נעשו לבינה.  ,

שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן,

ה' ראשונה  של הויה.  כי ו"ד של מילוי יו"ד, זו"ן של חכמה,

נצטיירו לה', צורת ד' על ו', בינה. והיא אמא עילאה, ישסו"ת.

 

קנד) ונהר ההוא, בינה, הוציא ב' בנים, כמו שלמדנו, ז"א ומלכות,

 וממנה הם ניזונים. ולאח"כ יוצאים ב' בנים, ז"א ומלכות,

   והבת ניזונת מן הבן, שהוא ו'  .

 

בן הזה הוא מלך, שהשלום כולו שלו, שהוא סוד ת"ת, ז"א.

ואח"כ נמצאת ה', דהיינו הבת, שהיא מלכות, שניזונת מן הו'.

וכבר העמדנו, נמצא, שהי' היא עיקר ושורש ושלמות הכל.

והו שכתוב, בחכמה ייבנה בית.

רקיע המבדיל והמחבר

המשך מאמר משלים וביאור על סוד הרקיע.

    שסה') ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים,

ויהי מבדיל בין מים למים. שבעה רקיעים הם למעלה,

שהוא הפרסא שבמקום הפה של א"א  כתר,

המוציא הבינה מחוץ לראשו,

 וכולם עומדים בקדושה עליונה של ראש ארך אנפין.

 והשם אלקים הקדוש בהם משתכלל,

שמחזיר אותיות אל"ה למ"י, ונשלם השם אלקים.

 

ורקיע זה שכתוב כאן, הוא עומד באמצע המים,

בחזה של כתר, (ארך אנפין כתר)

החוצץ בין חג"ת של א"א שלמעלה מחזה,

ובין נה"י של א"א שלמטה מחזה.

 

ביאור הדברים. רקיע פירושו פרסא, הסיום של צמצום ב',

המוציא בינה וזו"ן של כל מדרגה מחוץ למדרגה.

ובעת גדלות חוזר לסיום של צמצום א, ומחזיר הבינה וזו"ן למדרגה.

 

יש ב' רקיעים כוללים באצילות:

א. הרקיע העליון שבפה של א"א, כתר.

המוציא אבא ואימא מראש לחג"ת עד החזה.

 

ב. הרקיע האמצעי, העומד בחזה של א"א,כתר

המוציא ישסו"ת מראש לחזה של כתר א"א עד טבורו.

 

ויש גם הרקיע התחתון, המסיים עולם האצילות,

 וממנו אינו מדבר כאן.

ובהיות הרקיע העליון שבפה של כתר א"א ,

למעלה מז"ת של כתר א"א , חג"ת נהי"מ, כולל אותם,

 

ע"כ נבחן לשבעה רקיעים, לחג"ת נהי"מ.

 ושבעה רקיעים הם למעלה,

הרקיע העליון שבפה של כתר א"א ,

המוציא את או"א לחוץ מראשו,

שכולל שבעה רקיעים.

וכולם עומדים בקדושה עליונה,

 

כי רקיע זה, אע"פ

שמוציא את אבא ואימא לחוץ מראש,

מ"מ אינו ממעט אותם לו"ק בלי ראש,

אלא הם נבחנים כעודם בקדושה עליונה

של ראש של כתר א"א .

 והשם הקדוש בהם משתכלל,

 

כי רקיע זה מחזיר את אותיות אל"ה

של בינה לראש של כתר א"א,

 ומשלים את השם הקדוש אלקים.

ורקיע זה שבכתוב, יהי רקיע בתוך המים,

הוא עומד באמצע המים. רקיע זה אינו רקיע העליון,

אלא רקיע האמצעי, העומד באמצע ז"ת של א"א, בחזה שלו,

 המוציא את ישסו"ת מראש של כתר א"א ,

למקום שמחזה עד הטבור של כתר א"א .

 

שסו')  הרקיע הזה, הרקיע העליון שבפה של ראש של כתר א"א ,

עומד על חיות אחרות, ומבדיל בין מים עליונים לתחתונים.

כי יש ב' מיני חיות:

א. חסד גבורה תפארת , חיות גדולות. האבות,

ב. נצח הוד ייסוד, חיות קטנות. הבנים

הרקיע העליון עומד על החיות הגדולות,

כי עומד בפה של כתר א"א שלמעלה מחג"ת.

 

 

אבל הרקיע האמצעי עומד על החיות הקטנות, נה"י,

שהרי עומד בחזה, שלמטה מחג"ת ולמעלה מנה"י.

 

מים תחתונים קוראים למים עליונים, שיעלו אותם אצלם.

 ומהרקיע הזה הם שותים, שמעלה אותם למים עליונים,

 ומקבלים משם המוחין של הארת החכמה, הנקראים שתייה.

 

גם הרקיע הזה הוא המבדיל ביניהם. כלומר,

 שיש לרקיע ב' פעולות, הבדלה וחיבור.

 

בקטנות מבדיל בין מים עליונים לתחתונים,

ובגדלות חוזר ומחבר המים תחתונים עם העליונים.

משום שכל המים, כל המדרגות, כלולים ברקיע העליון.

 

כי יש ג' רקיעים, הסיומים החדשים,

 מכוח צמצום ב', הנקראים פרסאות: העליון בפה של כתר א"א ,

האמצעי בחזה של כתר א"א , התחתון בסיום האצילות.

לעת הגדלות, כשהארת ע"ב ס"ג של א"ק מבטל לשעתו

הסיומים של צמצום ב, ומחזיר הסיומים לצמצום א,

ובזה מתבטל הגבול של סיום אצילות,

אז חוזר רקיע התחתון, ויורד מסיום האצילות

לנקודה של עולם הזה,

 ומעלה ג' עולמות בי"ע דפרודא

לעולם האצילות,  

למחזה ולמטה של כתר א"א

ששם עומדים ישסו"ת וזו"ן,

והם מלבישים עליהם.

ואח"ז יורד הרקיע האמצעי

מחזה של כתר א"א לסיום האצילות,

 ומעלה את הישסו"ת והזו"ן,

שעליהם מלבישים ג' עולמות בי"ע,

לאבא ואימא   של אצילות,

 כי הגבול שבחזה כבר מתבטל, ומלבישים כולם על או"א.

ולבסוף יורד הרקיע העליון שבפה של כתר א"א לחזה,

ומתבטל הגבול שבין הראש של כתר א"א לחג"ת שלו,  

 

ששם או"א, שעליהם מלבישים ישסו"ת וזו"ן,

ועליהם ג' עולמות בי"ע.

ונמצאים עולים כולם לראש של כתר א"א ,

 ומקבלים שם אור החכמה.

 

הרי שהרקיע העליון כולל לכל המדרגות של אבי"ע,

או"א וישסו"ת וזו"ן דאצילות, וג' עולמות בי"ע.

 

 ובעת שיורד מפה של כתר א"א לחזה,

הוא מעלה כל המדרגות לראש של כתר א"א .  

 

ולכן נאמר, משום שכל המים כלולים ברקיע העליון,

שכל המדרגות של אבי"ע כלולים בו.

 

ואחר שהשפיע המוחין לחיות עליונות, חג"ת,

 מוריד אותם לחיות שמחזה ולמטה, חיות קטנות.

והם שואבים משם המוחין של הארת חכמה.

שאיבה, מורה על קבלת המוחין של הארת חכמה.

 

כתוב, גן נעול אחותי כלה, גן נעול, מעיין חתום.

גן נעול, הנוקבא, בעת שכל האורות נסתמים בה,

 וכל האורות נכללים בה. גל נעול נקראת,

 

 

בעת שנהר היוצא מעדן, נמשך ויוצא מעדן ונכנס בנוקבא,

להשקותה מהעדן. נהר יוצא מעדן, בינה,

 שיצאה לחוץ מראש של כתר א"א הנקרא עדן, להשקות את הגן.

 

בעת שהרקיע העליון יורד ממקומו לחזה,

ומעלה כל המדרגות אל הראש של כתר א"א ,

אז מקבלת הנוקבא מוחין של שתייה, וכולל לכל המוחין.

 

אבל אינו מוציא הארתם.

כי המים, המוחין, נקרשים ועומדים בו.

 

נקרשים, משום שרוח צפון נושב באלו המים,

וע"כ נקרשו, ואינם יוצאים לחוץ עד שנעשו קרח.

רוח צפון, קו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק שלבינה,

 

מבעת שעלתה לראש של כתר א"א ,

שיש לה חכמה בחוסר חסדים.

 וע"כ קפאו האורות בה,

כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים.

 וקפאו בה האורות ולא נמשכו ממנה להאיר בחוץ,

ונעשה בזה קרח וקיפאון

ולולא צד דרום, קו ימין, שכתש כוחו של הקרח הזה,

לא היו יוצאים מים ממנו לעולם. לולא הזיווג,

שנעשה על המסך של חיריק,

הממשיך קומת חסדים מצד דרום, מקו ימין,

שהחכמה מתלבשת בה ומאירה,

לא יכלו האורות להאיר שם לעולם,

כי אפילו החכמה שבה, לא היה יכולה להאיר מבלי חסדים.

 

 

 

שסח') . ומראֶה הרקיע העליון, כמראה הקרח שנקרש,

 שכונס בתוכו כל המים האלו, ששופכים עליו.

 

 כך הרקיע העליון מאסף עליו כל המים האלו,

ומבדיל בין המים העליונים למים התחתונים.

 

כמ"ש, ודמות על ראשֵי החיה רקיע כעין הקרח הנורא.

והוא הרקיע העליון, שבהיותו יורד מפה של כתר א"א ,

ומעלה כל האורות של אבי"ע לראש של כתר א"א .

 

הוא נעשה אז כעין קרח הנורא,

שאינו יכול להאיר מחוסר חסדים,

 אשר בראש של כתר א"א .

 

ובזה מבדיל שם בין מים עליונים לבין מים תחתונים,

 כי הג"ר, מים עליונים, יכולים לקבל החכמה בלי חסדים,

אבל הז"ת, מים תחתונים, אינם יכולים להאיר בלי חסדים,

וקופאים ונעשים לקרח.

 

והרקיע הזה מאסף כל המדרגות,

שהם או"א ישסו"ת וזו"ן של אצילות,

 ומעלה אותם לראש של כתר א"א . ואז קופאים כל בחינות הז"ת,

שאינם יכולים לקבל חכמה בלי חסדים.

 

ומבדיל בין המים העליונים למים התחתונים,

שמבדיל בין ג"ר, מים עליונים,

שיכולים להאיר בחכמה בלי חסדים,

 לבין ז"ת, מים תחתונים, שאינם יכולים להאיר בלי חסדים.

 

וכמ"ש, יהי רקיע בתוך המים.

הרקיע, שבאמצע המים,

רקיע האמצעי שבחזה דא"א,

ומשמע מכאן לכאורה, שהרקיע הראשון,

הוא הרקיע האמצעי הזה.  ואומר שאינו כן, אלא יהי,

 

כתוב לפני הרקיע שכאן, כי כתוב, יהי רקיע,

שזה מורה אשר הרקיע, שנעשה מהרקיע הראשון,

הוא העומד באמצע המים, אבל הרקיע הראשון,

עומד על ראשי החיות, ממעל לחג"ת של כתר א"א ,

ולא באמצע המים, שהוא בין חג"ת לנה"י.

 

המילה יהי, שנאמר במעשה בראשית,

 מורה תמיד על י' שנכנס באור י"ה, או"א, ונעשה אויר.

 כי נעשה הסיום תחת כו"ח דאו"א,

שהסיום הזה נקרא רקיע אמצעי, העומד בחזה של כתר א"א

 ובינה וזו"ן שלהם נפלו מתחת הרקיע הזה.

 

הרי שרקיע אמצעי הוא תולדה, שנעשה מהרקיע הראשון,

העומד בפה של א"א, למעלה מאו"א,

שעליהם סובב המילה יהי.

 

ובאמת עיקר ההבדל בין מים עליונים לתחתונים,

כלומר מה שהוציא המים התחתונים מחוץ לג"ר,

המים העליונים, נעשה ברקיע העליון שבפה דא"א,

 שהרי הוא שהוציא בינה וזו"ן מראש של כתר א"א .

וא"א נשאר רק בכו"ח, שהוא המים העליונים,

 ובינה וזו"ן דראש נעשו למים תחתונים ולבחינת גוף שלו.

 

אמנם עד החזה, ששם עומדים אבא ואימא  עילאין,

אין שום מיעוט ניכר שם,

 ואבא ואימא  נחשב כמו שלא יצאו מראש של כתר א"א ,

והם בחינת ג"ר.

 וכל כוח המיעוט של הוצאת הבינה מראש א"א,

שתיחשב לגוף חסר ראש, מתחיל רק מתחת אבא ואימא  

ברקיע האמצעי שבמקום החזה של א"א.

 

הרי שכוח המיעוט של הרקיע העליון,

מתגלה רק ברקיע האמצעי.

והרקיע שנעשה מהרקיע הראשון, הוא העומד באמצע המים.

 

כי זה כוח המיעוט שברקיע האמצעי,

שהוציא המים התחתונים לבחינת ו"ק בלי ראש,

 זה נמשך ונעשה מהרקיע העליון,

שלא יכול להתגלות בו עצמו,

להיותו למעלה מאו"א. וע"כ נגלה ברקיע האמצעי.

 

והתבאר כאן ב' עיקרים:

א. שכוח המבדיל בין מים למים שיש ברקיע,

הנעשה בעת קטנות המדרגות,

הוא נעשה רק ע"י רקיע האמצעי שבמקום החזה.

 

ב. שכוח המחבר המים התחתונים בעליונים,

 הממשיך ג"ר לכל המדרגות, נעשה רק ע"י הרקיע העליון,

 העומד בפה של כתר א"א , שמעלה אותם לראש של כתר א"א

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

השארת תגובה