זהר פרשת חיי שרה,
עורך
ומגיש: רבי דוד קורן, קרן אור ללימודי הקבלה
מאמר: ואיבה אָשִׁית בינך ובין האישה,
לב) בוא וראה: כתוב מאמר: ואיבה אָשִׁית בינך ובין
האישה,
שואל: מהו
ואיבה? ואומר שהוא כמו מה שכתוב
חלפו עם
אוניות איבה. כי כמה אוניות שטות תוך ים הגדול,
ויש ביניהם אוניות וספינות נבדלות זו מזו,
ואלו
אוניות של הנחש השטות
ביניהם נקראות אוניות איבה.
פירוש:
ים הגדול
הוא הנוקבא.
אונייות
השטות בים הן מדרגות הארתה לתחתונים.
אוניות הנחש
הן אחיזות הנחש לינוק ממנה,
ואחיזות
אלו מכונות איבה.
ואיבה אָשִׁית בינך ובין האישה,
ואיבה אָשִׁית בינך ובין האישה,
כלומר
שיתן לו אחיזה לינוק מהנוקבא. שאחיזה זו נקראת איבה.
לג) בינך ובין האישה. כמ"ש, אישה יראת ה', המלכות.
בין זרעך, אלו הם שאר כל העמים עובדי עבודה זרע ,
שהם זרעו של הנחש.
ובין זרעה, דהיינו: ישראל, שהם זרעה של המלכות.
הוא
יְשׁוּפְךָ ראש, זה הקב"ה ,
שעתיד לבער את הנחש מן העולם.
שכתוב, בילע המוות לנצח.
וכתוב, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ .
לד) ראש.
זהו לעתיד לבוא, שיחיו המתים.
כי אז יהיה
העולם ראש, משום שיתקיים בראש,
שיאירו בו ג' ראשונות, חכמה בינה דעת שהם עולם העליון.
ואתה
תְּשׁוּפֶנוּ עקב. זהו
בעוה"ז עתה, לפני גמר התיקון,
שהעולם הוא
עקב, ואינו
בקיום שלם,
ונחש
ההוא נושך את העולם ומחשיך פני הבריות.
לה) בוא וראה: ימיו של אדם נבראו
ועמדו במדרגות העליונות,
ב ז' ספירות
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות,
כיון שגמרו
להתקיים באלו המדרגות,
כמ"ש, ימי שנותינו בהם שבעים שנה, כנגד ז' ספירות
שכל אחת מהן
עשר. אין עוד מדרגה להתקיים בה.
ומשום זה,
ורוהבם עמל ואוון, והם כלא היו. ורוהבם פירושו יותר מזה, כלומר אם חי יותר מ-ע' שנים הם רק עמל ואוון,
כי אין עוד ספירה להמשיך
החיים ממנה.
וע"כ שנים הללו הם כלא היו כלל, שאין בהם חפץ.
לו) אבל ימיהם של הצדיקים הווים ומתקיימים.
כלומר, אפילו אם הם חיים יותר מע' שנה.
כי הם
מקבלים ממזל העליון,
שהוא מוסיף חיים על ע' שנה, כמה
שרוצה.
כמ"ש,
ויהיו חיי שרה. וכן, ואלה ימי שני
חיי אברהם.
ואם תאמר,
הרי גם בישמעאל כתוב, ואלה שני חיי
ישמעאל,
אע"פ
שלא היה צדיק, הוא משום שעשה תשובה.
וע"כ נאמר, אלה, בימיו, כמו באברהם.
מאמר: גולמי ראו עיניךָ .(תהלים צ')
........::::::::::::::::........
לז) רבנן פתחו במקרא הזה: לכה
דודי נצא השדה נלינה בכפרים.
תנו רבנן: היוצא לדרך יתפלל ג' תפילות,
ולומר לאלו
השלושה, אינו צריך ג' ברכות,
אלא אפילו בברכה אחת יכול לעשותו.
כי כל
שאלותיו של אדם יכול לכלול אותם בברכת שומע תפילה.
לח) אמר רבי יהודה: כל מעשיו של אדם כתובים בספר,
בעולם העליון, הן טוב והן רע.
ועל כולם
הוא עתיד ליתן את הדין.
כי כתוב, גולמי
ראו עיניך. שאותם
הדברים שעשה
הגוֹלם, דהיינו הגוף, שאינו משגיח מה שיהיה בעולם הבא,
כולם ראו עיניך, כי עיינת בהם.
ועל סיפרך כולם יכתבו. ליתן עליהם דין וחשבון
לעוה"ב.
לפיכך יקדים אדם תפילתו תמיד קודם למעשהו, ויועיל לו.
לט) אמר רבי יצחק
אין אדם עושה עבירות, אלא מי שהוא גולם ולא אדם.
אותו אדם שאינו
מסתכל בצרכיה של נשמה הקדושה,
אלא כל
מעשיו כבהמה זו שאינה משגחת
ואינה יודעת.
אמר רבי בו
לרבי יצחק, וכי נקרא דוד גולם,
דהיינו:
שאינו מסתכל בנשמה, שהוא אמר אותו הכתוב.
אדם הראשון אמר לאותו הפסוק,
גולמי ראו עיניך .
כי גולם פירושו חומר, מטרם שנשלם צורתו.
ואמר, קודם שזרקת בי נשמה, שהייתי גולם,
ראו עיניך לעשות בצורתי אנשים שיהיו דומים לי.
ועל סיפרך כולם ייכתֵבו. שייכתֵבו בשמותיהם, מי הם.
ימים יוצָרו. היינו שיוצְרו כצורה זו שלו.
ולא אחד בהם,
שלא נשאר אחד מהם.
מ) אמר רבי בא, למה: שואל, למה לא
נשאר מאותם
הדומים
לצורת אדם הראשון אף אחד?
כל אלו
שהיו דומים לאדם הראשון או אפילו דומים לו
רק ברמז
ולא בבירור, לא מתו מיתת עצמם.
וכולם הוכו
באותו עניין ממש, שהיו דומים לאדם הראשון.
שמשון לקה
בכחו. שאול בצוארו. וכו'
( כמו שנאמר בפרקי רבי אלעזר פרק
נ"ג ובסוטה דף יוד)
בוא וראה
אמר רבי יהודה, צורתו של אדם הראשון ויופיו,
הייתה כזוהר
הרקיע העליון על כל הרקיעים,
וכאותו האור שגנז הקב"ה
לצדיקים לעולם הבא.
ולפיכך, כל אלו שהיה בהם רמז משהו מצורתו של אדם הראשון,
הוכו
בו ומתו.
מא) כי כך דרכיו של הקב"ה. אם נותן עושר לאדם,
הוא לזון את העולם, ולעשות
מצוותיו.
לא עשה זה, אלא שמתגאה בעושרו, בו יוכה,
שכתוב, עושר שמור לבעליו לרעתו.
אם נותן לו בנים,
הוא כדי ללמדם דרכיו של הקב"ה ולשמור מצוותיו ,
כאמור
באברהם, כי ידעתיו למען אשר יצווה.
לא עשה זה,
אלא שמתגאה
בהם, בהם הוא מוכה.
וכך בדרך
זה,
כאשר נתן הקב"ה להם מיופי הטוב העליון של אדם הראשון,
נתן להם זה לשמור מצוותיו
ולעשות רצונו לא עשו זה,
אלא
שנתגאו. באותו היופי שנתברכו בו, בו הוכו.
מב) אמר רבי יהודה: כשברא הקב"ה את אדם הראשון בעוד שהיה גולם,
מטרם שזרק בו הנשמה, קרא לאותו המלאך,
שהוא ממונה על צורות בני אדם,
ואמר לו, עַיֵין וצור בצורתו של זה, שישה אנשים.
והם: שמשון,
שאול, עשהאל, יאשיהו, צדקיהו, אבשלום.
וזהו שכתוב, ויולֶד בדמותו כצלמו.
ויקרא את שמו שֵׁת, כלומר שישה, שישה אנשים.
מג) אמר רבי יצחק: מאותו העפר
ממש שנברא אדם הראשון,
לקח הקב"ה לברוא אלו שישה אנשים. וקרא לו שֵׁת,
שפירושו שישה. כלומר, שקרא והזמין שישה
אנשים.
וזהו
שכתוב, ויולֶד בדמותו כצלמו.
כלומר, מאותו הבצק שנברא הגולם שלו.
וע"כ
נאמר, גולמי ראו עיניך.
שפירושו, שעיינת לעשות דומים אליו.
ועל ספרך כולם יכתבו. כולם,
שלא שמרו מה שנתן להם הקב"ה, וניגרשו מן העולם.
מד) למדנו שם: אמר רבי יהודה אמר רב,
מצאנו שלג'
משמרות מתחלק הלילה,
כלומר לג' פעמים ד' שעות.
וכל משמרת,
יש לו להקב"ה עניין
מיוחד עם האדם.
והוא כאשר הנשמה יצאה הימנו, ואותו הגולם, הגוף,
נשאר ישן על מיטתו, ואז נשמתו עולה בכל לילה לפני הקב"ה.
ויש לו עניין מיוחד עימה בכל משמרת ומשמרת.
אם היא זוכה, שמחים עמה
למעלה.
ואם לא, דוחים אותה לחוץ.
...........................
שיר השירים ה'
מה') אמר רבי יהודה: אמר רב, מאי
דכתיב,
השבעתי אתכם בנות ירושלים
אם תמצאו את דודי
אמר רבי פנחס אמר רבי יהודה
השבעתי אתכם בנות ירושלים ,
הנשמה אומרת לאותם הנשמות הזוכות ליכנם
לירושלים של מעלה, והם נקראות בנות ירושלים,
על שזוכות
ליכנם שם,
ולפיכך הנשמה אומרת להם,
השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את
דודי
זהו הקב"ה, רב אמר, זה זיו אספקלריה, (מראה) של מעלה,
מה תגידו לו שחולת אהבה אני,
ליהנות
מזיו שלו, ולהסתופף בצלו,
רב הונא
אמר: שחולת אהבה אני, אותה התשוקה,
והכסוף
שכספתי בעולם על הכל, לפיכך אני חולה ,
מו) רבי יהודה אמר: זו אהבה שאוהבת הנשמה לגוף,
שכיון שנשלם
קצו של הגוף, אותם הימים שנגזרו עליו,
כמה דאת
אמר ויהיו חיי שרה, מה כתוב:
ויקם אברהם מעל פני מתו, וגו',
אמר רבי
יהודה אמר רב, מה כתוב בפסוק הקודם זה,
שתמות שרה בקרית ארבע היא חברון ארץ
כנען ,
מז) רבי יצחק אמר אמר רבי יוחנן. ברא הקב"ה הוא
לאדם,
להכניס בו
ארבעה דברים, הנחלקים בגוף,
אמר רבי
יהודה, המחוברים בגוף,
רבי יצחק
אמר הנחלקים בגוף, שהם חלוקים להתפרש,
כל אחד
ליסודו, כשיוצא האדם מעולם הזה,
רבי יהודה
אמר: המחוברים בגוף, בחייו,
משמע זה
שכתוב ותמות שרה בקרית ארבע,
זהו הגוף,
בקרית ארבע, אלו ארבע יסודות,
היא חברון,
שהיו מחוברים בגופו בחייו, בארץ כנען,
בעולם הזה,
הבוחר אדם בזמן
מועט,
מח) ויבא אברהם לספד
לשרה ולבכתה,
דתנן, כל שבעת הימים, נפשו של אדם, פוקדת לגופו,
ומתאבלת
עליו, שכתוב באיוב י"ד)
אך בשרו עליו
יכאב ונפשו עליו תאבל,
גוונא, ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה,
ויבא אברהם, זו היא הנשמה, לספד לשרה, זה הגוף,
מט) אמר רבי יצחק: בשעה שהנשמה זוכה,
עולה למקום מעלתה, הגוף שוכב בשלום,
וינוח על משכבו,
על זה כתוב:
יבא שלום וינוח על משכבותם הלך נחכ"ה,
( נחכ, נשמת כל חי, ענייך לנכח יביטו)
מהו הלך נחכ"ה? אמר רבי יצחק,
הנשמה הולך נכחה למקום העדן,
הגנוז לה
מאי משמע
אמר רבי יהודה בה"א
משמע נכחה
כתוב ב-ה"א
בשעה שאינה זוכה והיא ראויה לקבל עונשה
הולכת
משוממת, ומבקרת בכל יום לגוף ולקבר,
........................
מאמר: לספוד לשרה ולבכותה
........:::::::::::::::........
נ) אמר רבי יוסי: עצם קולית הקשה,
עצם הירך,
שהוכה ומש
ממקומו ומוסרח לכאן ולכאן,
הוא הולך
ומבקר את מקומו שנים עשר חודש.
כך אותה הנשמה הראויה לקבל עונש,
הולכת בחוץ
בעולם ופוקדת את מקומה,
בעולם
ובבית הקברות שנים עשר חודש.
נא) אמר רבי יהודה: בוא וראה שכתוב:
ויקם אברהם מעל פני מתו.
כאשר הנשמה בשלמות העליון, מבינה, נתווסף בה אות ה'
ונקרא אברהם. בשלמות העליון,
וכאן אתה
אומר, כמו שאינו צדיק כל כך,
שכתוב, ויקם אברהם,
ואתה עושה
מי שיושב בכסא גדול,
שירד לשבת
בתוך כיסא קטן תחתון.
פירוש: רבי
אשלג בעל הסולם,
כי סודאות ה' של אברהם שנתווסף לו,
רומז
שעלה והשיג המוחין הגדולים מבינה.
והכתוב, ויקם אברהם מעל פני מתו,
יורה על
המוחין של קטנות, המאירים לגוף.
כי, ויקם, פירושו קבלת מוחין, המעמידים אותו על רגליו.
מעל פני מתו, מהפנים השייכים לגוף המת, שנקרא שרה,
שהם מוחין של קטנות.
וכיוון שהנשמה נקראת בשם אברהם הרי זה יורה שכבר
יש לה מוחין של גדלות מבינה
עלאה.
וא"כ איך אומר הכתוב, ויקם אברהם מעל פני מתו,
שיורה על
מוחין של קטנות. שאתה עושה את היושב בכיסא גדול,
לירד
לשבת בכיסא קטן תחתון.
נב) ויקם אברהם מעל פני מתו.
כשהנשמה ראויה לעלות למקום העדן שלה,
היא מגינה קודם על הגוף
הקדוש שיצאה משם,
ואח"כ היא עולה למקום מעלתה.
ויקם אברהם מעל פני מתו. שמקודם שהנשמה
מסתלקת מהגוף לעלות לגן עדן,
היא ממשיכה
בשביל הגוף מוחין הראויים לו,
כדי שיוכל
להתחבר במניין עם שאר גופות הצדיקים.
ואלו
המוחין מרומזים בכתוב, ויקם אברהם.
נג) וידבר אל בני חֵת. הם שאר גופות הצדיקים,
הנפחדים ומוכים בעולם למען יראת קונם.
ומפחדים וחתים על שהם שוכני עפר.
וע"כ נקראים בני חת. ולמה צריכה הנשמה את גופות
הצדיקים?
כולם
כתובים במניין,
שמכניסם
בחשבון ומוציאם לתחיית המתים בחשבון.
וע"כ
דיברה עימהם הנשמה, כדי שהגוף יהיה במניין עימהם.
וע"כ כתוב, וידבר אל בני חת.
נד) ומה אמרה להם הנשמה, שנקראת אברהם?
אמרה בדרך
פיוס ובדרך כבוד,
גר ותושב אנוכי עימכם.
שאמר להם,
גוף הזה יהיה עימכם במניין אחד בחיבור הזה.
כמ"ש,
ויענו בני חת את אברהם,
שהם ענו לו כמו כן בדרך כבוד ובדרך פיוס.
