קמ) ואברהם זקן,  אמר רבי אלעזר: על כל פנים כך הוא,

שמשנה זו יפה הוא, שאותו כתוב בו,

והנה אופָן אחד, נעשה נשמה.

שאע"פ שאופָן בכל מקום הוא שֵם הנפש,

מכל מקום אומרת המשנה, שהשם אופָן שבכתוב זה,

 חזר ונעשה נשמה.

 

קמא) אחת היא יונתי תמתי אחת היא, הנשמה.

מהי שכאן, בשיר השירים,

אנו קוראים הנשמה בלשון נקבה, יונתי תמתי,

 ושם, בתורה, קוראים לה בלשון זכר, אברהם.

 

קמב) אמר לו רבי אבא, יאמר לנו אדוני, מאותו המשנה.

מה היא.  אמר לו רבי אלעזר, כך נתבאר במשנה,

בתורה נקרא הנשמה בלשון זכר, כלפי הגוף.

מפני שהגוף בערך הנשמה,

הוא כערך אשה כלפי זכר.

 

וכן הנשמה כלפי מדרגה עליונה ממנה,

היא כנקבה בפני הזכר.

וכל אחד יורש מעלתו לפי העניין.

 

וע"כ בשיר השירים, כשהמלך ששלום שלו,

מדבר על הנשמה, שהוא מדרגה עליונה ממנה,

 ע"כ נחשבת לו כמו נקבה,

וקורא אותה בלשון נקבה, יונתי תמתי.

 

אבל בתורה המדובר הוא בנשמה לפי עצמה,

ע"כ קורא אותה בלשון זכר, אברהם.

(תמיד עליון זכר. האור המשפיע לתחתון  כלי הנקבה.)

.................

אמר רבי אבהו, ארבעים ושמונה נביאים, עמדו להם לישראל,

וכל אחד נטל חלקו, תמצית טיפה אחת מאותם טיפות של עדן,

שהם ארבעים ושמונה טיפות,

ומה אם כל נביא, שנטל טיפה אחת מהן,

הייתה מעלתו ברוח הקודש, על כל שאר,

 

אדם הראשון, שהיה מקבל מארבעים ושמונה, לא כל שכן,

מכאן אתה למד, כמה הייתה חכמתו.

 

רבי בא אמר רב כהנא, וכי מאין היה להם לנביאים

מאותה הטיפה?.

אלא הכי תנן, בכל טיפה וטיפה היוצאת מעדן,

רוח החכמה יוצא עמו, ואלו המים מגדלים חכמים,

ואלו המים הן מטיפות של עדן,

 

שאמר רבי יוסי, מיא דביא טיפן יתבין,

מכל אינון ארבע נהרות קדמה הוא,

שכתוב: שם האחד פישון,

מאי שם האחד פישון. המיוחד מכולם פישון,

הוא הנופל בארץ מצרים,

לפיכך הייתה חכמת מצרים יותר מכל העולם,

.......................

 

קמז) ומשנגזרה גזרה, שאבדה חכמת מצרים,

היה זה מטעם, כי נטל קב"ה אותם טיפות.

ומשניטלו אלו הטיפות, שלא יצאו מהגן

אבדה החכמה ממצרים.

 

קמח) ומאותו הרוח שהיה יוצא מעדן,

המצו כל נביא ונביא, והיינו שכתוב:

מתהלך בגן לרוח היום, וגנוז בגן עדן, לעתיד לבוא,

 

וזה הוא הנהר, שראה יחזקאל בנבואתו,

וע"כ אמר הכתוב: כי מלאה הארץ דעת את ה' וגו'.

שאותם מים, תמיד מגדלים הידיעה בעולם,

 

קמט) ת"ר, כל נשמתן של צדיקים למעלה בעדן,

הן, ומה ממה שיורד מעדן, ישגא החכמה בעולם,

לעומדים בו, ונהרין, מהנאותיו וכסופיו עאכ"ו.

 

קנ')  אמ רבי יצחק, כהנשמה זוכה, ליכנס בשערי

ירושלים של מעלה, מיכא"ל השר הגדול, הללך עמה,

ומקדים לה שלום, מלאכי השרת תמהים בו, ושואלים עליה,

 

מי זאת עולה מן המדבר, מי זאת עולה בין  העליונים,

מהגוף החרב, שדומה להבל,  שכתוב: אדם להבל דמה,

הוא משיב ואומר, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא,

 

מיוחדת היא, אחת היא לאמה וגו',

לאמה, זו היא כסא הכבוד, שהיא אם לנשמה,

ויולדת לה, שנגזרה ממנה,

 

קנא) ראוה בנות ויאשרוה, אלו  שאר הנשמות,

שהן במעלתן למעלה, והם נקראות בנות ירושלים,

 

אמר רבי יוסי: הוא חוזר על מה שאמנו,

אלו נקראות בנות ירושלים, והאחרות נקראות בנות לוט,

 

ראוה בנות ויאשרוה, שאר הנשמות משבחות לה,

ואומרות שלום בואך, מלכות ופלגשים, ויהללוה

מלכות ומקלסות אותה, עד שנכנסת למעלה,

אז הנשמה במעלתה, ומתקיימא אריכות הימים  וזה סוד.

ואברהם זקן בא בימים. נכנס באריכות בימים, לעולם הבא,

 

קנב)  רבי אבא סבא, קם על רגליו, ואמר,

מנוחה ושלום גרמין יהא לך רבי שמעון בן יוחאי,

שהחזרתה עטרה ליושנה,

 

שלמדנו במשנה ראשונה, כיון שהנשמה היא בתשלומה

במקום העליון, אינה חוזרת עוד לגוף,

אלא שנשמות אחרות נבראות ויוצאות ממנה,

והיא נשארת במצבה. וכו'.

 

ועד עתה דרש רבי שמעון בן יוחאי,

ומה בעולם הזה, שהוא הבל,

והגוף שהוא טיפה סרוחה, נכנסת בו,

אותה הנשמה, לעתיד לבוא, שיצרפו כולם,

ויהיה הגוף מובחר, בקיום ותשלום יותר, אחנו דין להכנס

אותה הנשמה בו, בכל התשלומין, והעלויין שבה,

 

קנג) אמר רבי אחא, הנשמה ממש, ואותו הגוף ממש,

עתיד הקב"ה להעמידן בקיומן לעתיד לבוא,

אבל שניהם יהיו שלמים, בתשלום הדעת,

להשיג מה שלא השיגו בעולם הזה,

...........................

........ראה המשך המאמר: עניני תחית המתים. .........

:::::::::...................::::::::::