זוהר: פרשת אמור. מאמר: איש אשר יהיה בו מום, סוד הכוהן, ספירת חסד, רעיא מהימנא

 סעיף: ש"כ איש איש כי יקלל אלהיו  ונשא חטאו:

רבי יצחק  פתח,

שמע  עמי  ואעידה  בך ישראל אם תשמע לי

לא יהיה בך אל זר. ולא תשתחוה לאל נכר.

 

שואל,  כיון שכתוב. לא יהיה בך אל זר.

מהו ולא תשתחוה לאל נכר.

 

ומשיב, אלא לא יהיה בך אל זר, פירושו.

שאדם לא יכניס את היצר הרע לתוכו.

שכל מי שבא להתחבר עמו,

אל זר שורה בתוכו,

 

כי כשמתחבר בו האדם, הוא בא מיד לעבור

על דברי התורה.  ולעבור על האמונה

של שם הקודש,

 

ובא אח"כ  להשתחוות אל אל נכר.

ועל כן כתוב: לא יהיה בך אל זר.

כיון שלא יהיה בך אל זר.

לא תבוא להשתחוות לאל נכר,

ולעבור על האמונה של שם הקודש.

זה שנאמר:  ולא תשתחוה לאל נכר.

שזו היא האמונה הרעה של האדם.

 

ועל כן. כי יקלל אלהיו,

הוא יכול לטעון שהוא קלל לאל זר ההוא.

שהוא יצר הרע ששורה עליו לפעמים.

 

ואין אנו יודעים דבריו אם אמת הוא או לא.

ועל כן. ונשא חטאו, בלבד.

אבל נוקב שם ה' מות יומת.

 

אמר  רבי יהודה.

אם כן. שהוא מכון על יצר הרע.

למה כתוב ונשא חטאו.

 

 

נסלח חטאו. היה צריך לומר.

אמר לו, דהיינו כגון אלהי סתם כמו שהעמדנו,

ולא פירש שכונתו על אל זר שהוא יצר הרע.

וע"כ אי אפשר שיכתוב.  ונסלח חטאו.

שהרי  הוא ספק.

 

רבי חייא אמר.

כי יקלל אלהיו  סתם ולא פירש.

זה ודאי  ונשא חטאו.

שאין מענישים אותו.

אבל,  אבל נוקב שם ה' מות יומת.

כי כאן תלוי אמונת הכל.

ואין לו רשות לטעון עליו  כלום.

שלא יכול לומר,  שנתכוון לאל אחר.

 

אמר רבי יוסי

כך הוא ודאי, כי שם זה  הוי"ה הוא אמונת

העליונים והתחתונים, ועל זה עומדים כל העולמות.

באות אחד קטנה שהיא אות י'.(חכמה)

תלוים אלף אלפים ורבי רבבות עולמות של תשוקות.

 

ועל כן למדנו, אותיות אלו, הוי"ה קשורות  אלו באלו,

וכמה אלף ורבבות עולמות תלויים בכל אות ואות.

ועולות ומתקשרות באמונה,  שהיא המלכות.

(כי אור החכמה מתגלה רק במלכות.)

 

ונסתר בהם מה שלא השיגו  העליונים והתחתונים,

התורה  תלויה בהן, ועולם הזה ועולם הבא,

הוא שמו אחד.

 

ועל כן כתוב,תהילים.ל"ט.

אשמרה דרכי מחטוא בלשוני,

וכתוב בקהלת ה'.

אל תיתן את פיך לחטוא את בשרך.

 

רבי חזקיה פתח,

לא תגע בו יד כי סקול יסקל

או ירה יירה אם בהמה

אם איש לא יחיה במשוך היובל.

ומה הר סיני,  שהוא  כשאר הרי העולם.

ומשום  שנראה עליו כבוד המלך הקדוש.

וכתוב לא תגע בו יד כי סקול יסקל

או ירה יירה אם בהמה.

מי שקרב אל המלך לא כל שכן.

ומה הר סיני שאדם יכול להושיט בו היד בדרך כבוד.

כתוב. לא תגע בו יד. סתם, ואפילו בדרך הכבוד.

מי שמושיט ידו בדרך הביזיון כנגד המלך. לא כל שכן.

 

רבי ייבא  פתח ואמר.

אל תקרב  הלום.

של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר

אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.

ומה משה שמיום  שנולד

לא הוסר מימנו זוהר הקדוש העליון.

וכתוב בו. אל תקרב הלום.

 

אמר לו הקב"ה משה.  עד  עתה,

אין אתה ראוי להשתמש  בכבודי,

של נעליך  ומה משה כך,

אע"פ  שהיה קרב ביראה ובקדושה,

כתוב בו כך,  מי שקרב בדרך ביזיון אל המלך.

על אחת כמה וכמה.

 

רבי אבא אמר.

איש איש כי יקלל אלהיו  ונשא חטאו:

בוא  וראה,  כשהיו  ישראל  במצרים.

היו יודעים באלו שרי העולם.

הממונים על שאר העמים.

וכל אחד היה לו אליל  מהם בפני עצמו.

 

כיון שנתקדשו בקשר האמונה.

והקב"ה קרב אותם לעבודתו,

נפרדו מהם ונקרבו להאמונה העליונה הקדושה.

משום זה כתוב:

איש איש כי יקלל אלהיו  ונשא חטאו

דהיינו את אחד מ-ע' שרים  הנ"ל.

ואע"פ  שעבודה זרה הוא.

 

כיון שאני מיניתי אותם לממונים להנהיג העולם,

מי שמקלל ומבזה אותם,  ונשא חטאו.

ודאי כי ברשותי הם עומרים.  והולכים ומנהגים

בני העולם.  אבל נוקב שם ה' מות יומת

ולא כתוב ונשא חטאו כמו באלו  ע' שרים.

אלא מות יומת  מות בעולם  הזה.

ויומת  העולם הבא.

 

ולאלו ע' שרים  ונשא חטאו.

משום  שמבזה  מעשה  ידי.

מבזה את משמשי  שאני ממנה.

והוא אסור. אבל מיתה  אינו מתחייב  בהם.

 

רבי שמעון  היה הולך  בדרך.

והיה עמו  רבי אלעזר בנו.  ורבי אבא.

ורבי חייא.  ורבי יוסי.  ורבי יהודה,

הגיעו  לחריץ  עם מים.

ספג  רבי יוסי  עם בגדיו  לתוך המים.

 

אמר, תיקון חריצים  ובקעי מים  שבני אדם

עושים  בתוך  שדותיהם להעברת  המים.

הלוואי  שלא היו נמצאים,

 

אמר לו רבי שמעון.  אסור לך לומר כך.

משמש  העולם  הוא.

ואסור  לאדם  לנהוג  ביזיון  במשמשו של הקב"ה

ואפילו אם הוא  מזיק.

וכל שכן  אם  הם מעשים של אמת.

כגון אלו החריצים  שבשדות,

שנמצאים בחלקי השגחה העליונה,

כלומר שיש שורש  לתקון זה למעלה.

 

                   סעיף. שכ"ח:    רבי שמעון  פתח ואמר.

וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.

וירא אלקים את כל אשר עשה. נאמר סתם.

לרבות אפילו  נחשים.  ועקרבים. ויתושים.

ואפילו אלו  שנראים  מחבלי  העולם.

בכולם  כתוב: והנה טוב מאד.

כולם  משרתי  העולם. מנהיגי העולם,

ובני אדם  אינם  יודעים,

 

בעוד  שהיו  הולכים. 

ראו נחש  אחד  הולך  לפניהם.

אמר רבי שמעון.  ודאי  שזה  הולך  לעשות  לנו נס.

רץ  נחש  הזה  לפניהם.

ונקשר  באפעה אחד באמצע הדרך.

נלחמו אחד באחד,  ומתו,

 

כשהגיעו להם, ראו  אותם  שניהם מוטלים  בדרך.

אמר רבי שמעון.

ברוך הרחמן שעשה לנו נס.

כי כל מי שיסתכל  בזה.  באפעה.  כשהוא חי.

או הוא מסתכל  באדם,

אינו ניצל ממנו  ודאי.

וכל שכן אם קרב אצלו.

 

קרא עליו,  לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך.

ובכל דבר עושה הקב"ה את השליחות  שלו.

ואין לנו לנהוג  ביזיון בכל מה שעשה.

וע"כ  כתוב: שיר השירים.

טוב ה'  לכל ורחמיו  על כל מעשיו.

וכתוב: יודוך ה' כל מעשיך.

 באהבה  שלמה  מימני רבי דוד קורן.

רבות מחשבות בלב איש

ועצת ה' היה שתקום.