זוהר: פרשת בשלח. סוד ע"ב שמות שירת הים

פרשת בשלח ויסע ויבוא ויט

סוד שירת הים ע''ב שמות

עורך ומגיש: רבי דוד קורן   .....   קרן אור ללימודי הקבלה

.....:::::::::::::::.....

וַיָסַר את אופַן מרכבותיו

צה)  וָאֵרֶא החיות, והנה אופַן אחד בארץ אצל החיות.

הקב"ה מראה בכל דבר את הממשלה שלו,

וממשלתו לא תסור לעולם ולעולמי עולמים.

 

צו) ועושה ממשלה באבות.

לקח את אברהם וקיים בו את העולם,

כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בְּהִבָּראם.

אל תקרא בהבראם אלא באברהם, שבו נתקיימו שמים וארץ.

 

לקח את יצחק ושתל בו את העולם, שיהיה קיים תמיד.

 כמ"ש, ואת בריתי אקִים את יצחק.

 

לקח את יעקב והושיבו לפניו, והשתעשע עימו, והתפאר בו.

כמ"ש, ישראל אשר בך אתפאר.

 

צז) יעקב אחוז בעץ החיים, שאין בו מוות לעולם,

 שכל החיים השתכללו באילן הזה,

 והוא נותן חיים לכל אלו שהם נאחזים בו.

ומשום זה, יעקב לא מת. ומתי מת?

הוא בשעה שכתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה. המיטה,

הוא כמ"ש, הנה מיטתו שֶׁלִשְׁלׂמה, שהיא המלכות.

 

 ומשום שבמיטה הזו כתוב, רגליה יורדות מוות,

וע"כ כתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה, ואז, ויגווע וייאסף אל עמיו.

... ביאור הדברים  בעל הסולם רבי אשלג...

כתוב: וארא החיות, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות.

 איזה יחס יש להכתוב הזה עם הכתוב, וַיָסַר את אופן מרכבותיו?

החיות הם בחג"ת דז"א עד החזה,

והאופנים הם מחזה ולמטה בנה"י דז"א, ששם הנוקבא דז"א.

ובנוקבא דז"א יש ב' נקודות:

א. נקודה הממותקת בבינה, שהוא רחמים, נקראת מפתחא,

ב. נקודת מדידת ה"דין  של צמצום א' הבלתי ממותקת, נקראת מנעולא.

 

ומצד הנקודה השנייה אין המלכות ראויה לאור עליון,

כי הצמצום רוכבת עליה.

וכל המוחין שמקבלת הוא רק בבחינת הנקודה הראשונה,

 הנקראת מפתחא. ולפיכך נגנזה נקודה השנייה בתוך הראשונה,

ונקודה הראשונה היא מגולה ושולטת.

וע"י תיקון זה המלכות ראויה לקבל מוחין.

 

ע"כ כתוב, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות.

שאע"פ שיש ב' נקודות במלכות, כמ"ש,

 ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופַן בתוך האופַן,

שאופן שמנעולא גנוזה בתוך אופן של מפתחא,

מ"מ משמש בה רק אופן אחד, שהוא מפתחא,

 

 ואופן שני אינו ניכר כלל. שבתיקון אופן של מפתחא

תלויים כל המוחין של מלכות, ומכ"ש הס"א המקבלת ממנה.

וכשרצה לאבד את המצרים, הסיר את תיקון הזה.

כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו.

 

המרכבה העליונה שהיא שורש כל המרכבות, חג"ת של ז"א והמלכות,

 שמחזה ולמעלה של ז"א. האבות הם המרכבה.

 ושנאמר, ועושה ממשלה באבות. שהבינה עשתה ממשלה

 בחג"ת של ז"א, שהם רגלי המרכבה שלה.

 

לקח את אברהם וקיים בו את העולם, כי אברהם, קו ימין, חסד של ז"א,

בו מתקיים העולם, שהוא המלכות.

כי כל עוד שהחכמה שבה אינה מתלבשת בחסד של ז"א, אין לה קיום.

 

לקח את יצחק ושתל בו את העולם, כי יצחק, קו שמאל, גבורה של ז"א שממנו נבנה המלכות, כי המלכות נבנה מקו שמאל של ז"א.

הרי שיצחק שתל אותה, ואברהם רק קיים אותה, שהלבישה בחסדים.

לקח את יעקב והושיבו לפניו, באמצע, כי יעקב קו האמצעי, ת"ת של ז"א, המכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל, ומקיים הארת שניהם.

ושנאמר, והשתעשע עימו, והתפאר בו,

 כי ולולא קו האמצעי לא היה אור בבינה.

יעקב אחוז בעץ החיים, כי עץ החיים אחוז בבינה, ששם החיים,

 והוא נקרא עה"ח. ומשום זה יעקב לא מת, שאין אחיזה בו לס"א,

אבל כשיתחבר עם הנוקבא, יש אחיזה בס"א מחמת הנוקבא שהתחברה עימו. ומתי מת? הוא בשעה שכתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה, שהתחבר עם המלכות, ואז מת. משום שבמיטה הזו כתוב, רגליה יורדות מוות.

 

 כי מפרנסת הס"א, שהם מוות.

 שכל מה שיש לס"א מקבלים מן המלכות, הנוקבא של ז"א.

 

ונתבאר ד' רגלי המרכבה העליונה, בינה, שהם חג"ת של ז"א והנוקבא המקבלת מהם. והם נקראים ג"כ ד' חיות. וד' רגלי המרכבה התחתונה

שמחזה ולמטה, הם נהי"מ, ונקראים אופנים,

מחמת האופן בתוך האופן המתוקן בהם.

כי כל החלק שלמטה מחזה של ז"א שייכת לנוקבא, המתוקנת באופן.

צח) בוא וראה:  כל המחנות של מעלה,

שנמשכות מד' מחנות שכינה, האופנים. וכל המרכבות כולן

אחוזות אלו באלו, מדרגות במדרגות, העליונות ותחתונות משתלשלות

 זו מזו ונכללות זו בזו. וחיה קדושה עליהן,

שהיא הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, ששם ד' חיות.

 

 והנוקבא היא חיה הד'.

וכל ההמון והמחנות כולן נוסעות תחת ידה, תחת רשותה,

על פיה תיסענה ועל פיה תחנינה. כי כל המרכבות והחיות והאופנים,

אין להם אלא מה שמקבלים מחיה העליונה הזו.

 

צט) וזו היא חיה, שכל שאר החיות נאחזות בה.

והשתלשלו ממנה כמה חיות לחיות, שהרבה חיות השתלשלו זה מזה,

ונכללו מדרגות במדרגות. וכל העליונים והתחתונים הולכים ושטים בים, בנוקבא. העליונים נכללים בה, שמשפיעים לה, והתחתונים נכללים בה, שמקבלים ממנה. כמ"ש, זה הים גדול ורחב  ידיים.

 

ק) וכשהים מעלה גליו, הדינים, כל האוניות עולות ויורדות,

כמ"ש, יעלו שמים יירדו תהומות, וסערה נמצאת,

 ורוח חזק הולך עליו בחוזקה. ודגי הים מתפזרים לכל צד,

אלו למזרח ואלו למערב, אלו לצפון ואלו לדרום.

 

וכל בני העולם, שדגי הים האלו רואים רשימה עליהם מחמת חטאם, לוקחים אותם ובולעים אותם במערות העפר.

 

... ביאור הדברים  בעל הסולם רבי אשלג...

כשהתחתונים חוטאים מתקלקל בשבילם התיקון של גניזת אופן

 בתוך האופן, ומתגלה המלכות של מדידת ה"דין,

שמצידה אין המלכות, הים, ראויה לקבלת אורות.

 

וע"כ האוניות שבים, שהם כמו המרכבות שביבשה,

עולות ויורדות, וחושבות להישבר. ודגי הים, שהם המלאכים שבמלכות,

שהיו מקושרים בד' רוחות, שהם חו"ג תו"מ, כיוון שנסתלק האור הזה,

הותר הקשר הזה של חו"ג תו"מ, ומתפזרים כל אחד לצידו שנמשך משם.

 

ובני העולם שקלקלו מעשיהם וגרמו את זה, שמחמת זה נרשם חטאם בהם, בולעים אותם במערות העפר, במלכות של מדידת ה"דין,

. כי עפר היא שם המלכות, ומדידת ה"דין, שנגלה בה מכונה מערה.

................

 

קא) וכל האוניות אינן זזות ממקומן, ואינן עולות ויורדות,

חוץ מאותה שעה, שבא מנהיג אחד של הים,

וידע להשלים את רוח הסערה של הים. וכיוון שעולה זה על הים,

 הוא נח מזעפו, ומנוחה נמצאת. ואז כל האוניות הולכות בדרך הישר,

 ואינן סרות לימין ולשמאל.

 

כמ"ש, שם אוניות יְהַלֵכוּן לוויתן זה יצרת לשחק בו.

זהו יסוד של ז"א, קו האמצעי. וכל דגי הים מתקבצים למקומם,

 וכל החיות שמחים עליו, וחיות השדה העליון שמחים.

 כמ"ש, וכל חיות השדה ישחקו שם.

 

... ביאור הדברים  בעל הסולם רבי אשלג...

רוח סערה שבא בים והאוניות עולות ויורדות, זה כבר התחלת תיקון.

כי בעת הדינים, נעשה הים קפוא. כי בשעת הדינים קופא הים,

והאוניות שבו אינן יכולות לזוז ממקומן. חוץ מאותה שעה,

שבא מנהיג אחד של הים, קו האמצעי, שמעלה המסך של חיריק,

 אז מתגלה תחילה אותו רוח סערה, מלכות של מדידת ה"דין,

שאז האוניות עולות ויורדות. ואח"כ ממתיק אותה במדה" רחמים,

עד שראויה לקבל אור. שידע להמתיקו במדה "רחמים,

 ואז כל האוניות הולכות בדרך הישר, ואינן סרות לימין ולשמאל

שאז מייחד הקווים ימין ושמאל זה בזה בדרך קו האמצעי.

..............

 

קב) בוא וראה: כעין של מעלה בחג"ת דז"א, יש למטה בנה"י דז"א.

וכעין של מטה יש בים התחתון, במלכות.

(גרסא אחרת) , כעין של מעלה בחג"ת של ז"א יש בים העליון, בבינה.

וכעין של מעלה יש למטה בנה"י של ז"א.

וכעין של מטה יש בים התחתון, מלכות.

 

קג) הגוף של ים העליון, בינה, האורך והרוחב שלו,

הראש והזרועות, והגוף, הכל כמו שצריך, וכולם בשמו נקרא.

וכעין זה בים שלמטה, המלכות, יש ג"כ ראש של הים וזרועות

של הים והגוף של הים.

 

... פירוש הדברים  בעל הסולם רבי אשלג...

סובב על מ''ש למעלה, וכעין של מעלה בחג"ת של ז"א,

שכמו שיש בז"א ד' גלגלי המרכבה, חג"ת של ז"א והנוקבא,

כן הם נכללים בים העליון בבינה. וחג"ת אשר שם,

מכונים זרועות, חו"ג, וגוף ת"ת, וג"ר ראש.

.................

קד) כתוב: זבולון לחוף ימים ישכון, ויַרכָתו על צידון.

 והרי ים אחד היה בנחלתו

ולמה אומר לחוף ימים? חוף ימים הוא כמ"ש, יוצאי ירך יעקב,

 

כי זבולון שוֹק הימין של הגוף היה, נצח, וע"כ כתוב, וירכתו.

וים כנרת היה בנחלתו. ומכאן נמצא חילזון לתכלת.

 

קה) בוא וראה: כמה מרכבות על מרכבות נמצאים,

וגלגלי המרכבה רצים במהירות,

וסומכי המרכבה אינם מתעכבים מנסוע עליהם.

 המרכבה של הממונה על מצרים לא נמצא שהיא מרכבה שלמה,

 כי כתוב, וַיָסַר את אופַן מרכבותיו.

כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, שנתמנה עליהם,

 

 כיוון שזה הוסר משליטתו, כל המרכבות עברו משליטתם ולא נסעו.

אז כולם שלמטה בעולם ה"זה, עברו משליטתם.

שכתוב, על מצרים ועל פרעה ועל הבוטחים בו.

 

... ביאור הדברים  בעל הסולם רבי אשלג...

 

ושנאמר, כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד,

כלומר, על אופן אחד, נקודת המלכות המתוקנת במדת הרחמים,

שזולתה לא היו ראויים לקבלת אור.

 כי אחר שהוסר התיקון של מלכות הממותקת במדת הרחמים,

כל המרכבות עברו משליטתם ולא נסעו, שכבר אינם ראויים לקבלת אור,

 וע"כ הוסרה השליטה שלהם, וע"כ ולא יכלו לנסוע.

 

קו) ובזמן ההוא ממשלת מצרים הייתה מושלת על כל שאר העמים,

כיוון שנשבר הכוח של המצרים, הכוח של מלכות הממותקת,

 שממנה ינקו המצרים כל הכוח שלהם. נשבר הכוח של שאר העמים,

 

שכתוב, אז נבהלו אלופי אדום. וכתוב, שָמעו עמים יִרְגָזון.

משום שכולם היו נאחזים בעבודת מצרים, ונאחזים במצרים שיושיעו להם.

 

ובזמן ההוא ביקשו כולם עזרה ממצרים להתחזק.

וע"כ כיוון ששמעו הגבורות שעשה הקב"ה במצרים,

רפו ידיהם ולא יכלו לעמוד, וכולם הזדעזעו ונשברו משליטתם.

 

קז) ודאי, כשנשבר הכוח שלהם למעלה, ונשבר הכוח של כל אלו

הנאחזים בו,  כי כיוון שנשבר הכוח של כולם למעלה,

נשברו כל אלו שלמטה,

 

משום הכוח ההוא שנשבר תחילה. ומשום זה, וַיָסַר את אופן מרכבותיו.

כלומר, הכוח של מעלה. ויְנַהֲגֵהוּ בכבדות. כי כשזה נשבר, לא היו הולכים.

 

קח) בוא וראה: כי לא כתוב, ויסר את אופני מרכבותיו,

או אופן מרכבתו.

שניהם בלשון רבים או שניהם בלשון יחיד.

אלא כתוב, ויסר את אופן מרכבותיו, שאופן הוא בלשון יחיד,

ומרכבותיו בלשון רבים, משום שאופן הוא הכוח,

שכולם היו מתדבקים בו. וע"כ נאמר בלשון יחיד.

 

קט)  ועוד יש לפרש: ויסר את אופני מרכבותיו

אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם להתדבק בהם,

 ולהיות להם חלק, והם יהיו חלקו. כמ"ש, ובו תדבקון.

וכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. בה' ממש.

 וכתוב, כי יעקב בחר לו יה.

וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חבל נחלתו,

 שהוציאם מזרע קודש, להיות חלקו.

משא"כ הסטרא אחרא  ואומר הכתוב עליו, אין להם שום אחיזה בז"א.

וע"כ  נתן להם תורה הקדושה העליונה,

שהייתה גנוזה שני אלפים שנה מטרם שנברא העולם.

ובשביל אהבתו נתן אותה לישראל ללכת אחריה ולהידבק בה.

 

קי) בוא וראה: כל המחנות של מעלה וכל המרכבות,

כולם אחוזים זה בזה  מדרגות במדרגות,

אלו העליונים ואלו התחתונים קשורים יחד.

 

כמ"ש, זה הים גדול. והחיה הקדושה עליהם,

 הנוקבא שמחזה ולמעלה של ז"א, המקבלת מג' חיות של ז"א,

 והיא חיה הרביעית, שהכל מקבלים ממנה.

אפילו המרכבות של  הסטרא אחרא  ואוה"ע.

וכל ההמון והמחנות כולם נוסעים תחת ידה,

על פיה יסעו ועל פיה יחנו.

בעת שהיא נוסעת, כולם נוסעים. משום שכולם אחוזים בה.

 

 

קיא) בוא וראה: בשעה שרצה הקב"ה להעביר המוניו

של פרעה למטה,

העביר תחילה אותו הכוח שלהם למעלה.

העביר והסיר אותו מקום הקדוש העליון,

 נקודת המלכות הממותקת בבינה, המתוקן בחיה הקדושה,

שהייתה מנהיגה לכל אלו המרכבות של שר מצרים למעלה.

 

כי כל המרכבות ברשותה היא, ואפילו של  הסטרא אחרא  .

כיוון שזו הסתלקה, כל המחנות והמרכבות לא יכלו לנהוג.

וכיוון שלא יכלו, הוסר הממונה של מצרים מממשלתו,

והעבירו אותו באש דולק.  ואז הוסר ממשלת מצרים.

 

וע"כ אמרו, אנוסה מפני בני ישראל. מה הטעם?

משום שראו את הממונה של מצרים שנשרף באש.

 

 

קיב) רבי יצחק אמר:  בשעה שקרבו ישראל אל הים,

קרא הקב"ה לשר הממונה על הים, אמר לו בשעה שעשיתי את העולם, פקדתי אותך על הים, ויש לי תנאי עם הים,

 שיבקעו מימיו לפני בניי. עתה הגיע הזמן שיעברו בניי בתוך הים.

ואח"כ כתוב, וַיָשָב הים לפנות בוקר לאֵיתנו. מהו לאיתנו?

לתנאו שהיה לו עם הקב"ה כשברא את העולם.

כי לאיתנו הוא אותיות לתנאו.

 

קיג) והיו ישראל שורים על הים. וישראל היו רואים גלי הים עולים ויורדים. נשאו עיניהם, וראו פרעה והמונו, יָיראו וצעקו. וכבר נתבאר,

 

הים ראה. מה ראה הים? ארונו של יוסף ראה וברח מלפניו,

 משום שכתוב ביוסף, ויָנוֹס וייצא החוצה.

 וע"כ בזכות הזה הים ראה וינוֹס.

וכתוב, וַיָסַר את אופן מרכבותיו,

 ויאמר מצרים אָנוּסָה מפני ישראל.

 משום שראו את ארץ מצרים כאילו היא נשרפת באש.

אז אמרו, אנוסה מפני בני ישראל.

 

קיד) רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים במדבר,

אמר רבי חייא לרבי יוסי, כאשר הקב"ה רוצה להעביר ממשלה בארץ,

 אינו עושה עד שמעביר הממשלה שלה ברקיע.

 ואינו מעביר הממשלה ברקיע, עד שממנה אחר במקומה,

מטעם, שלא יחסר השימוש שלהם ברקיע.

כדי לקיים מה שכתוב, ולמי שירצה יִתְנֶנָה.

 

קטו) פתח ואמר:  ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ.

כשרוצה הקב"ה לשבֵר כוח העמים עכו"ם, מגביר דינו עליהם

ומשבר אותם, ומעביר מלפניו הממשלה שלהם.

 

קטז) שואל: אשר תְּנָה הודך על השמים. מהו, אשר תנה הודך?

הוא הנהר העמוק מכל, בינה,

ודוד התפלל תפילתו להמשיך ממנו על השמים, ז"א.

וזהו אשר, שהוא שם הבינה, כמ"ש, אהיה אשר אהיה.

...............

קיז) בשעה שנהר הזה, העמוק מכל, בינה, נמשך ויוצא על השמים, ז"א,

אז הכל בשמחה, והמטרוניתא, מלכות, מתעטרת במלך, ז"א,

 וכל העולמות כולם הם בשמחה,

וממשלת העמים עכו"ם הוסרה מפני המטרוניתא,

 ואז זוקפים ראשים כל מי שנאחז בה.

...

קיח) בינתיים ראו אדם אחד, בא, משא לפניו, אמר רבי חייא

נלך, אולי אדם זה עכו''ם  הוא, (עבוד כוכבים ומזלות)

או עםפ הארץ הוא, ואסור להשתתף עמו בדרך,

אמר רבי יוסי, נשב כאן ונראה אולי אדם גדול הוא,

 

קיט) בתוך כך עבר לפניהם אמר להם, במקום המעבר

הזה של סכנה, אני צריך לחברותה, שאני מפחד ללכת יחיד,

ואני יודע דרך אחר, ונסור מדרך הזה,

 

ואני בקשתי לומר לכם, ולא אחטא בכם,

ולא עבור על מה שכתוב: לפני עור לא תתן מכשול,

 

כי אתם כעברים בדרך הזה, ולא תסתכנו בעצמכם,

אמר רבי יוסי, ברוך הרחמן שחכינו כאן

 

התחברו עמו. אמר להם לא תדברו כלום כאן,

עד שנעבור מזה. סרו בדרך אחר,

 

קכ')  אחר שיצאו ממקום ההוא, אמר להם, בדרך ההוא האחר,

המסוכן,  היו הולכים פעם אחת. כהן אחד חכם

וכהן אחד עם הארץ במקום ההוא והרגו,

 

מיום ההוא והלאה, כל מי שעובר במקום ההוא,

מסתכן בעצמו, ומתחברים שם שודדי הרים,

והורגים ומקפחים בני אדם,

ואלו היודעים מזה אינם עוברים שם,

ומבקש הקב''ה את הדם של כהן ההוא בכל מקום,

 

קכא)  פתח ואמר עוד: מישעיה י')  עוד היום בנוב לעמוד. וגו'

וכבר בארוהו בעלי הישיבהאבל אני איני אומר לכם כך

אלא  סוד הדבר למדתי, עוד היוםמי הוא יום הזה,

אלא כך כתוב,  וייקח אהרון את אלישבע בת עמינדב

 

והוא סוד על כנסת ישראל, שהיא המלכות, מכונה אלישבע

 על שם  שבע ספירות שבה. שאהרון הוא השושבין שלה,

לתקן ביתה ולשמש אותה, ולהביאה אל המלך, ז"א, להתחבר יחד.

מכאן ולהלאה, כל כהן המשמש במקדש,

הוא שושבין של המלכות, כמו אהרון.


קכב) אחימלך, כהן גדול עליון היה. וכל אלו הכהנים שעימו,

כולם היו שושבינים של המטרוניתא, המלכות. כיוון שנהרגו,

נשארה המטרוניתא לבדה בלי זיווג עם ז"א, ונאבד השושבין שלה,

ולא נמצא מי שישמש לפניה,

ויתקן ביתה, וישמח אותה להזדווג עם המלך.

 אז מיום ההוא עברה לצד שמאל, ועומדת על העולם אורבת על כל,

 הרג לשאול ולבניו, ומתו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות,

 ועד עתה אותו החטא תלוי, עד שבא סנחריב, והחריד הכל.

 

קכג)  וזה הוא, עוד היום בנוב, זהו יום העליון, זו כנסת ישראל, המלכות,

 שאיבדה השושבין שלה, שנשארה בלי ימין,

להתדבק בשמאל, כי הכהן הוא ימין. ומשום זה,

 עוד היום בנוב לעמוד, לתבוע דין על הריגת נוב עיר הכהנים,

עד שככתוב בחטא ההוא, והלבנון באדיר ייפול.

 

 

קכד)  בוא וראה כתוב, גבעת שאול נָסָה. (ישעיה יד) שאול הוא כאן,

משום שהרג הכהנים שבנוב, וגרם שזרוע הימין ייעקר מן העולם.

ומחמת חטאו זה, נסו בני מקומו, גבעת שאול, בפני מלך אשור.

מיום ההוא לא עבר אדם באותו מקום, כדי שלא יסכן את עצמו.

 

קכה)  פתח ואמר: אשרי אדם מצא חכמה. וזה הוא אדם,

שהזמין לו הקב"ה אוצר בדרך, פני השכינה,

וע"ז כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. הלכו,

...........................

קכו)   פתח איש ההוא ואמר: לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה וגו'.

 שואל לדוד מזמור: ובמקום אחר כתוב, מזמור לדוד.

 לדוד מזמור, יורה על השירה, שאמר דוד על כנסת ישראל, המלכות.

 מזמור לדוד, מורה על השירה, שאמר דוד על עצמו.

 

קכז) לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה. לה' זה הקב"ה, ז"א.

הארץ ומלואה, זה כנסת ישראל, המלכות.

וכל ההמון שלה המתחבר עימה, ונקראים מלואה,

 

כמ"ש, מלוא כל הארץ כבודו. תבל ויושבי בה,

ארץ שלמטה נקרא תבל, ונאחזת בדין של מעלה, של מלכות,

כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בין ליחיד, בין לעם אחד,

בין לכל העולם, מדין הזה הוא נידון. מדין המלכות, שנקראת צדק.

 

קכח) פרעה ינק מדין הזה, עד שנאבדו הוא וכל עמו.

כיוון שדין הזה של המלכות התעורר עליהם, ממונה ההוא,

שנתמנה עליהם לשלוט, הוסר ועבר, ואז כולם שלמטה, נאבדו,

 

כמ"ש, וַיָסַר את אופן מרכבותיו. אופן מרכבותיו, מרכבותיו של פרעה.

 ואופן שלהם הממונה השולט עליהם. וע"כ מתו כולם בים,

בים העליון, במלכות, שהתעורר עליהם, ונמחו על ידו. וע"כ טבעו בים סוף, שפירושו, סוף המדרגות, המלכות, שנמחו על ידה.

 

קכט)  רבי חייא אמר: וַיְנַהֲגֵהוּ בכבדות. בדרך שהאדם הולך,

מוליכים אותו. בפרעה כתוב, ויכְבַּד לב פרעה,

בדבר הזה הוליך אותו הקב"ה, בכבדות ממש. אמר לו הקב"ה, אתה הכבדת את ליבך, אני מוליך אותך בזה, וע"כ וינהגהו בכבדות

.....::::::.....

קל) ויאמר מצרים אנוסה וגו'. ויאמר מצרים, זהו הממונה שהתמנה

על מצרים, דהיינו: השר שלהם במרום.

אמר רבי יוסי:  דבר זה קשה, כיוון שהעבירו אותו מממשלתו,

 איך היה יכול לרדוף אחרי ישראל.

 

קלא)  ומשיב: אלא ודאי כן הוא. אבל הכתוב, ויאמר מצרים,

אינו הממונה שלהם אלא מצרים של מטה,

 כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר במצרים של מעלה,

בממונה שלהם. כי כיוון שנשבר כוחם מלמעלה,

נשבר כוחם וגבורתם למטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים.

 במצרים בדיוק, זה הוא תוקפם של מעלה, הממונה שלהם.

 

במקום שנאמר מלך מצרים סתם, ולא נאמר פרעה, הכוונה הוא

על שר הממונה על מצרים. אף כאן במצרים, הוא הממונה על מצרים.

 

וכאן שנאמר, ויאמר מצרים אנוסה מפני בני ישראל,

כלומר מצרים שלמטה, שראו שנשבר כוחם וגבורתם שלמעלה,

של הממונה שלהם.

 

קלב)   בוא וראה: כשמתעוררת כנסת ישראל, המלכות,

 מתעוררים כל אלו האחוזים בה, וכל האחרים של מטה,

 כל האומות, וישראל למעלה מכולם,

 

משום שהם לוקחים אותה בגוף האילן. כלומר,

כשהיא מחוברת בז"א, שנקרא עץ החיים.

 ומשום זה ישראל נאחזים בה יותר מכל אומות העולם.

וכשהם מתעוררים להרע לישראל,

נשבר תוקפם של השולטים עליהם, הממונים שלהם של מעלה.

 

קלג) ממונה ההוא המושל של מצרים, הֵצֵר לישראל בכמה שעבודים. ולאחר שנשבר מתחילה, נשברו הממלכות של מטה.

כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים.

...............................

תוספתא: מאמר, ויסע מלאך האלקים, לחץ לכל ביאור המאמר,

קלד) מטרם שנמצא אוירא דכיא ולא האיר,

היו האבנים הנקובות סתומות.

ג' רוחות הכלולים בג'היו שקועים.

ומים היו סתומים תחת הנקבים. בשבעים ושתיים אותיות חוזרות למקומם אלו האבנים.

סדר יציאת האורות הוא בג' נקודות חולם שורוק חיריק לחץ לכל המאמר והביאור,

מאמר: וייסע מלאך האלקים

.....::::::::::::::::::::.....

קמט) כשהמטרוניתא נוסעת כולם נוסעים עימה.

זה שנאמר:, וייסע מלאך האלקים. שואל:

וכי המלכות מלאך האלקים נקראת, התקין הקב"ה לפניו היכל הקודש, היכל עליון, עיר קדושה, עיר עליונה, ירושלים עיר הקדושה.

 כל אלו הם שמות של המלכות.

מי שבא אל המלך, אינו נכנס, אלא מעיר הקדושה, מהמלכות.

ממנה לוקח הדרך אל המלך, כי הדרך מתתקן מכאן

...........................

קנ) זה השער לה' צדיקים יבואו בו. כל שליחות,

שהמלך, ז"א, רוצה,  יוצאת מבית המטרוניתא, המלכות.

וכל שליחות הבאה מלמטה מן המלך, ז"א, נכנסת תחילה

 אל המטרוניתא,   ומשם אל המלך.

נמצא, שהמטרוניתא היא שליח של כל,

הן ממטה למעלה והן ממעלה למטה.

 

וע"כ היא שליח כל. שכתוב, וייסע מלאך האלקים,

ההולך לפני מחנה ישראל. כלומר,

 ישראל של מעלה, ז"א. מלאך האלקים, המלכות.

 וכתוב, והויה הולך לפניהם, להאיר להם ללכת יומם ולילה.

 יומם ולילה, פירושו ז"א ומלכות.

 הרי שהמלכות הלכה לפני ישראל. כמ"ש, וייסע מלאך האלקים,

 ההולך לפני מחנה ישראל.

 

קנא)  שואל: וכי כבוד הוא למלך, לז"א, שהמטרוניתא, המלכות,

תלך ותעשה מלחמה, ותלך בשליחות?  

 ומשיב: אלא בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה.

ראה המלך היְקָר שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם.

אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי מטרוניתא הזו שלי.

היא עולה על כולן. מה אעשה לה. אלא כל הבית שלי יהיה בידיה.

 הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא.

והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, כל בעלי המלחמה,

כל אבני יְקָר של המלך, כל אוצרות המלך.

אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עימי,

לא יוכל לדבר עימי, עד שיודיע אל המטרוניתא.

 

קנב) כך הקב"ה מרוב החביבות והאהבה שלו בכנסת ישראל,

שהיא  המלכות, הפקיד הכל ברשותה.

אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום.

 

אמר, שישים המה מְלָכות, אחת היא יונתי תמתי. מה אעשה לה,

אלא, כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז,

 מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא.

 הפקיד בידיה כל כלי זין שלו.

רמחים, חרבות, קשתות, חצים, סכינים, אבני בליסטראות

קסטיראין, עצים, ואבנים,  וכל בעלי מלחמה,

 כמ"ש, הנה מיטתו שלשׁלׂמה שישים גיבורים סביב לה,

כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה.

 

קנג) אמר המלך מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך,

הכלי זין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך.

מכאן ולהלאה את תהיי שומרת לי.

כמ"ש, שומר ישראל, שהוא ז"א, הנקרא ישראל.

 

מכאן ולהלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עימי,

עד שמודיע למטרוניתא. כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש.

זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל.

 

נמצא שהכל הוא בידיה, וזהו כבוד המטרוניתא.

כמ"ש, וייסע מלאך האלקים,

ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם.

 

 

קנד) שואל: מה הטעם שהלך מאחריהם.

ומשיב: שהוא כדי שיימצא לפניהם, בעלי המלחמה,

בעלי בליסטראות, בעלי רמחים וחרבות,ויהיו נגלים לפניהם.

 

כי מחנות אחרות היו באות מלמעלה לעשות מלחמה עם ישראל.

 וע"כ ילך מאחריהם, כדי לתת מקום לבעלי המלחמה,

 שמצד ישראל ללחום עימהם.

 

קנה) למדנו:  באותה שעה בא שר המושל הממונה על מצרים,

ואסף שש מאות מרכבות מקטרגים,

ועל כל מרכבה ומרכבה שש מאות שליטים ממונים מקטרגים.

 כמ"ש, וייקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים.

וכי שש מאות רכב בחור לא היו רכבי מצרים?

 

ולמה כתוב, וכל רכבי מצרים? אלא ס"מ היה משאיל לשר מצרים


שש מאות מרכבות מקטרגים לעזור אותו. ע"כ כתוב,


וייקח שש מאות רכב בחור. שלא היו של מצרים.

 

קנו) מתי שילם הקב"ה לסמאל , הוא, במלחמת סיסרא,

 שעקר הקב"ה לכל אלו המרכבות ונמסרו ביד המטרוניתא.

כמ"ש, נחל קישון גְרָפָם נחל קדומים וגו'.

ולעתיד לבוא יהיו נמסרים כולם.

זה שנאמר, , מי זה בא מאדום. וגו',  וע"כ, וילך מאחריהם,

פירושו, שעתידה השכינה באחרית הימים לעקור אותם מן העולם.

 

קנז)  וייסע עמוד הענן : שואל מי הוא עמוד הענן הזה,

רבי יוסי אומר, זה הוא,  ענן נראה תמיד עם השכינה,

שהוא מלאך מיכאל. וזהו הענן שנכנס בו משה.

רבי אבא אמר, כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן.

 הרי שאינו מיכאל, שהיא בחינת השכינה.

אלא עזרת הצדיק, שהוא יסוד של ז"א.

 ומפרש:  החסדים של הרשימה שלו, שהוא המסך.

כי היסוד פורש החסדים על החכמה שבמלכות. ואז היא יכולה להאיר.

וע"כ הולך ענן הזה יומם, שהוא זמן הארת החסדים, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו.

כי מצד החסד בא ענן הזה, והוא נקרא חסד. וענן אחר הולך בלילה,

 ונקרא עמוד אש. שהוא מצד המלכות.

 

קנח) רבי שמעון אמר:  עמוד הענן יומם, זה אברהם, חסד.

 ועמוד אש לילה, זה יצחק, גבורה. ושניהם נמצאים בשכינה.

עזרת הצדיק הוא, שע"י מדרגה ההוא הם נמצאים בשכינה.

 

ומה שאמר רבי אבאשעזרת הצדיק הוא, ודאי,

שעל ידי מדרגה ההוא, הם נמצאים בהשכינה,

 

קנט) פסוק הזה, וייסע מלאך האלקים,

ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם,

פירושו, וייסע, שנסע מצד החסד והתדבק בצד הגבורה.

כי חסד הוא פנים וגבורה היא אחוריים.

משום שהגיעה השעה להתלבש בדין.

............................

מאמר: וייסע ויבוא ויֵט  סעיף קס), בשלח,

.....::::::::::::::::::::.....

קס) בוא וראה: באותה שעה נשלמה הלבנה, המלכות,

 מכל הבחינות, וירשה שבעים ושניים שמות קדושים

בשלושה צדדים, ג' קווים.

 צד אחד התלבשה המלכות בעטרותיו של החסד העליון,

בע' (70) חקיקות של אור אבא עילאה שהאיר לה.

שזה עניין קו ימין והפסוק וייסע

 

קסא) צד השני התלבשה המלכות ברמחים של הגבורה,

הדינים שבה, בשישים הכאות של אש ועשרה הכאות שלה עצמה, שיורדים מצד אמא עילאה בדינים חקוקים,

 שזה עניין קו שמאל והפסוק ויבוא.

 

קסב)   צד השלישי התלבשה המלכות בלבוש ארגמן,

( ארגמן רשי תיבות, אוריאל  רפאל  גבריאל  מיכאל  נוריאל.)

שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא תפארת, שירש בן הקדוש,

 תפארת, בע' (70) עטרות עליונות מצד או"א. והוא כולל

לימין, חסד, ולשמאל, גבורה. שזה עניין הפסוק ויֵט.

 

ביאור הדברים בעל הסולם,

שורש הקווים בבינה. קו ימין שבה מכונה אבא עילאה.

 קו שמאל שבה מכונה אמא עילאה. קו אמצעי שבה ת"ת, המכריע ביניהם.

שזה עניין שלושה יוצאים מאחד,

שכל הגדלות שגרם התחתון אל העליון, זוכה בו גם התחתון,

ולפיכך, אחד עומד בשלושתם, וזכה גם התפארת בב' האורות

ימין ושמאל של אבא ו"אמא. ואח"כ, כשהשיג התפארת ג' הקווים,

 ב' מאבא ו"אמא ואחד משל עצמו, הוא משפיע אותם אל המלכות.

 

וזה שאומר:  , שבאותה שעה נשלמה הלבנה, המלכות, מכל הבחינות,

וירשה שבעים ושניים שמות קדושים בשלושה צדדים, ג' קווים.

כי ג' קווים אלו הם ג' הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט,

, שבכל אחד יש ע"ב (72) אותיות, וצירופם יחד עושה ע"ב שמות קדושים,

שבכל אחד ג' אותיות מג' הפסוקים.

 

צד אחד התלבשה המלכות בעטרותיו של החסד העליון, בע' (70) חקיקות

של אור אבא עילאה שהאיר לה, שהוא קו ימין שבבינה,

המאיר לחסד של תפארת,

והיא מתלבשת בעטרות של חסד העליון הזה של תפארת, . וזה הפסוק, וייסע.

 

וכן מקבלת מגבורה של תפארת הארת קו שמאל מאמא עילאה,

 המכונה שישים הכאות של אש, כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה.

וע"כ נאמר, צד השני התלבשה המלכות ברמחים של הגבורה,

כלומר גבורה שבתפארת, בשישים הכאות של אש ועשרה הכאות שלה עצמה,

שיורדים מצד אמא עילאה בדינים חקוקים,

 כי ת"ת מקבל אותם מקו שמאל של אמא עילאה. וזה הפסוק, ויבוא.

וכן מקבלת מתפארת  של תפארת, בחינתו עצמו של קו אמצעי.

שנאמר, צד השלישי התלבשה המלכות בלבוש ארגמן,

 שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא תפארת, כי להיותו קו אמצעי הוא כולל

 בתוכו ב' הגוונים לבן ואדום , שהתכללותם  והם הסוד ארגמן.

 והם ב' קווים של בינה,

שירש אותם בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד עומד בשלושתם.

 

ודע, שבאמת מכונים ב' קווים ימין ושמאל שבבינה מכונים חכמה ובינה.

אלא שהשתנה שמם לאבא ו"אמא, ויש להבין זה,

למה נשתנה שמם לאבא ו"אמא,

וכן יש להבין למה מכונה  התפארת, שהוא  קו אמצעי, מכונה הבן שלהם.

שמדרך האורות להשתלשל זה מזה בסוד  עילה  ועלול כסדר המדרגה.

 וכאן יצאו האורות שלא בסדר המדרגה,

כי תיקון אחד נעשה, שעלתה המלכות לבינה, וקבלה בינה,

 צורת מלכות המצומצמת. וירדו בינה ותפארת ו"מלכות  שלה למדרגת ז"א.

 

וע"י זה, בעת גדלות כשבינה העלתה הבינה ותפארת ו"מלכות  שלה

 ממדרגת ז"א, עלה גם ז"א עימהם למקום בינה.

וע"י זה נעשה שם קו אמצעי, וקיבל האורות של בינה,

 אע"פ שבסדר המדרגה אין ז"א ראוי כלל לקבל ולהאיר כמו הבינה.

 

ומתוך שאור הזה הגיע ל ז"א שלא בסדר המדרגה,

אלא ע"י ירידת בינה ותפארת ו"מלכות  של בינה,

והעלאתם את ה ז"א למקום בינה,

 וכן ע"י עניין אחד עומד בשלושה,

לפיכך מכונה אור הזה בשם אור של תולדה,

ולא בדרך השתלשלות עילה ועלול. ולפיכך מכונה ז"א בשם בן,

 כלומר אור של תולדה. ולפיכך מכונים החכמה ובינה בשם אבא ו"אמא, ,

כי הם הולידו את אור הזה, שנקרא ז"א.

........................

 

קסג) ושתי עטרות מצד אבא ו"אמא, והם ע"ב  (72) שמות.

   מצד החסד    הם שבעים, ושניים עדים.

    מצד הגבורה    שבעים, ושניים סופרים.

מצד התפארת  שבעים, ושניים צבעים להתפאר.

 

פירוש: בעל הסולם,

כי  נתבאר בדבור הסמוך, שתפארת, שהוא ז"א,

משפיע אל המלכות שבעים עטרות מכל קו.

 

והטעם הוא,  כי אע"פ שז"א מקבל ג' קווים של בינה, עם כל זה,

 אינו מקבל מעצם ג' ראשונות  של ב' קווים שבבינה, המכונים אבא ו"אמא,

 אלא מ ז' תחתונות  שלהם, שכל אחד כלול מעשרה,

והם ג"פ שבעים עטרות.

אמנם לפי"ז למה נקרא ע"ב  שמות, היה לו להיקרא ע' (70) שמות?

כי מלבד ע' עטרות, שהם ז' תחתונות   שמקבל מב' הקווים שבבינה,

שנקראים אבא ו"אמא,

הוא מקבל עוד ב' עטרות מג' ראש נות  של אבא ו"אמא,

 בעניין אחד עומד בשלושתם, ומטעם זה עלה התפארת,

בחינת ז' תחתונות,  ונעשה לדעת,

 בחינת ג' ראשונות  ומטעם תוספת ב' עטרות של ג' ראשונות  הללו

הוא נקרא ע"ב שמות.

 

ותוספת זה יש בכל אחד מג' קווים שלו,

שבחסד הם מכונים שניים עדים.

 ובגבורה - שניים סופרים. ובתפארת - שניים צבעים.

ומכונים כן בדמיון לשטר מתנה, שיש שם כתב סופר וחתימת עדים.

 

והנה עיקר כוח שטר המתנה הוא ודאי כתב הסופר,

שכותב ופורט כל הערכים שהנותן מקנה אל המקבל.

 

ועכ"ז, אם לא היה שם חתימת העדים, לא היה השטר שווה כלום.

ואין צריך לומר, אם היה שם חתימת עדים לבד בלי כתב הסופר,

 שלא היה שווה כלום.

והנה השם ע"ב כאן, הוא בעיקר להמשיך חכמה אל הנוקבא,

 

בעניין וייסע ויבוא ויֵט  . החכמה נמשכת רק מקו שמאל,

 אבל בלי התלבשותה בחסדים שבקו ימין אינה יכולה להאיר.

ולפיכך הזוהר מדמה ב' עטרות שבקו שמאל, לב' סופרים,

שכתב סופר הוא העיקר שבשטר,

 וב' עטרות שבקו ימין מדמה לב' עדים,

שאע"פ שאינם מוסיפים משהו על כתב הסופר,

אמנם הם מקיימים לכל השטר, שזולתם אין השטר שווה כלום.

 

אף כאן, בלי החסדים אין הארת החכמה שווה כלום

 כי אינה יכולה להאיר בלי חסדים, וע"כ הם מכונים ב' עדים.

 וב' עטרות שבקו אמצעי הוא מדמה לב' גוונים,

 והוא מטעם, שגוונים מורים על דינים,

ומקו האמצעי נמשכים דינים של מסך של חיריק.

אבל אם הם דינים, איזה יחס יש להם לג"ר, להיקרא ב' עטרות?

כי דינים האלו, מלבד שאינם פוגמים כלום את האורות, אלא להיפך,

שהם מפארים אותם, כי זולתם לא היה ייחוד בין ב' הקווים.

.................

 

קסד) ובמקום זה, במלכות, נחקק אחד באחד,

שע"ב עטרות שבכל קו נכללים זה בזה,

ועולה מהם השם הקדוש,  סוד המרכבה.

 

כי נעשים ע"ב שמות, שבכל אחד מהם ג' אותיות.

וכאן נחקקו האבות, חג"ת, ג' הקווים, להתחבר יחד.

 והוא השם הקדוש ע"ב חקוק באותיותיו.

 

קסה) הצירוף של אותיות  הם כך, אותיות הראשונות,

שהם ע"ב אותיות של הפסוק וייסע, רשומים כסדרם בדרך יושר,

כי היושר מורה על חסד, משום שכל האותיות הראשונות

נמצאות בחסד, בקו ימין, ללכת בדרך יושר, בסידור מתוקן.

והו  ילי  סיט  עלם  מהש  ללה  הרי  כהת )

 

קסו) אותיות השניות, ע"ב אותיות של הפסוק ויבוא,

רשומים בגלגול למפרע, שנרשמות ממטה למעלה.(משמאל לימין)

משום שכל ע"ב אותיות השניות נמצאות בגבורה, לגלות דינים,

וכלי זין, הבאים מצד השמאל. וכשהן למפרע, רומזות על דינים.

( יהה ענו  מחי דמב  מנק איע חבו ראה יבמ היי מום )

 

קסז) אותיות השלישיות, ע"ב אותיות של הפסוק ויֵט,

 הן אותיות הרשומות להראות הגוונים, שהם הדינים,

להתעטר במלך הקדוש. וכולם מתחברים ומתקשרים בו,

מטעם היותו קו האמצעי, והוא מתעטר בעטרותיו בדרך יושר

ורושם לצד זה ולצד זה, לקו ימין ולקו שמאל,

כי מקיים הארת שניהם, כמלך שמתעטר מכל.

והו  ילי  סיט  עלם  מהש  ללה  אכא  כהת

הזי אלד לאו ההע  יזל  מבה  הרי  הקם,)     

קסח) כאן נרשם השם הקדוש חקוק בע"ב תיבות,

דהיינו, שה ג' פעמים  ע"ב אותיות, שבכל קו מג' קווים,

מתחברים ומשתלבים יחד,

 

ואז עושים ע"ב תיבות שבכל תיבה ג' אותיות מן ג' הקווים.

המתעטרים באבות, חג"ת, שהם מרכבה קדושה העליונה.

 

שואל ואם תאמר: אלו אותיות השלישיות,

למה לא כתובים בב' דרכים, חלקם בדרך יושר כסדרם,

וחלקם בדרך למפרע, כדי ליישר לצד זה ולצד זה,

דהיינו: לקו ימין ולקו שמאל, להיותו מקיים הארת שניהם,

 

כי למדנו:  , אתה כוננת מֵישָרים, פירושו,

שהקב"ה עושה מישרים, ומקיים לב' הצדדים.

 וכתוב, והבריח התיכון בתוך הקרשים שהוא הקב"ה, קו האמצעי,

המקיים ב' הצדדים.

וא"כ היה צריך להירשם חציו ביושר כקו ימין, וחציו למפרע כקו שמאל.

רבי יצחק אמר: אלא זה יעקב. והכל אחד.

כי גם יעקב מורה על קו האמצעי.

 

קסט)  ומשיב: זה דומה, למלך שהוא שלם מכל ודעתו שלם מכל.

מה דרכו של אותו המלך, פניו מאירים תמיד כשמש,

משום שהוא שלם. וכשהוא דן, דן לטוב ודן לרע.

ועל כן  צריכים להישמר ממנו.

 

מי שהוא טיפש, רואה פני המלך מאירים וצוחקים, ואינו נשמר ממנו.

 ומי שהוא חכם, אע"פ שרואה פני המלך מאירים,

אומר, שהמלך ודאי שלם, שלם הוא מכל, דעתו שלם,

רואה שבמאור ההיא יושב דין, והתכסה, אע"פ שאינו נראה.

שאם לא כן, לא יהיה המלך שלם, וע"כ צריכים להישמר.

 

קע) כך הקב"ה תמיד שלם באופן זה ובאופן זה,

 בצד ימין ובצד שמאל, אבל אינו נראה אלא בפנים מאירות.

ומשום זה אלו כסילים הרשעים אינם נשמרים ממנו.

אבל אלו חכמים הצדיקים אומרים, המלך שלם הוא,

ואע"פ שפניו נראים מאירות, הדין מתכסה בתוכם.

משום זה צריכים להישמר ממנו.

בזה מיושב השאלה, למה לא נרשמו ע"ב אותיות שבקו אמצעי,

 חציים ביושר וחציים למפרע,

כדי לכלול בתוכו גם הדינים שבשמאל.

שהוא מטעם שהדינים שבשמאל מכוסים בו,

ופניו שמחים ומאירים תמיד כמו אורות הימין,

 וע"כ אותיותיו רשומות ביושר לבד, כמו הימין.

 

קעא)  אמר רבי יהודה: מכאן יש ליישב הקושיה,

 למה לא נרשמו ע"ב אותיות של קו האמצעי,

 מחציתם ביושר ומחציתם למפרע.

 

שכתוב: , אני הויה לא שָׁניתי, לא דילגתי למקום אחר.

שאע"פ שב' הקווים נכללים בי,   מכל מקום לא שניתי עצמי משום זה

לדלג לשמאל, אלא נשארתי בימין. כי בי נכלל הכל.

 

ואלו ב' גוונים  לבן ואדום  בי. , בחסדים שלי, נכללו.

ואין הארת השמאל נראה בי אלא במלכות.

ומשום זה כל האותיות שבקו האמצעי, נראות בדרך יושר,

ואע"פ שהאותיות אחוזים לצד זה ולצד זה, לימין ושמאל,

מכל מקום, כתובים כסדרם ביושר.

 

 

קעב) וייסע מלאך האלקים. עד כאן צד אחד,

 חסד לאברהם, קו ימין.

אמר רבי שמעוןאלעזר בני, בוא וראה סוד הזה,

סוד ע''ב שמות   שירת הים

.................

השארת תגובה