זוהר: פרשת פנחס. מאמרים וביאורים מהזוהר,

זוהר: פרשת  פינחס

שמע  בני מוסר אביך

צדיק גמור וצדיק לא גמור

עורך ומגיש רבי דוד קורן  ....  קרן אור ללימודי הקבלה           

.....::::::::::::.....

וידבר  אל משה לאמור פנחס בן אלעזר וגו'

זוהר סעיף א')  רבי אליעזר פתח ואמר,

שמע  בני מוסר אביך ואל תנטוש תורת אמך.

שמע  בני מוסר אביך.  זהו הקב"ה

ואל תנטוש תורת אמך. זו היא כנסת ישראל

 

מהו מוסר אביך. מוסר זהו התורה

שיש בה כמה תוכחות כמה עונשים

כש"א.   מוסר ה' בני אל תמאס

ואל תקוץ בתוכחתו.

 

 

זוהר סעיף ב')  ומשום שכל מי שעוסק בתורה

בעולם הזה,  זוכה שיפתחו לו כמה שערים,

כמה אורות לעולם ההוא.

 

על כן. בשעה שנפטר מעולם הזה.

התורה מקדמת לפניו והולכת לכל שומרי השערים.

מכרזת ואומרת

פתחו שערים ויבא גוי צדיק.

התקינו כסא לפלוני עבד המלך.

 

כי אין שמחה להקב"ה  אלא במי שעוסק בתורה.

כל שכן אדם הנעור בלילה לעסוק בתורה.

 

כי כל הצדיקים שבגן העדן מקשבים

לקולו והקב"ה נמצא ביניהם.

 

כמו שהעמידוהו.היושבת הגנים

חברים מקשבים לקולך השמיעיני.

...................................

 

מאמר חברים מקשבים לקולך.(משלי א')

 

                  סעיף ג')      רבי שמעון  אמר.

מקרא  הזה יש בו סוד החכמההיושבת הגנים

זו היא כנסת ישראל. כלומר המלכות.

שהיא בגלות עם ישראל. והולכת עימהם בצרתם.

 

החברים מקשבים לקולך.

הם מחנות המלאכים העליונים,

כולם מקשבים לקולך, לקול התשבחות שלך בגלות.

 

השמיעיני,  הוא כמו שאומר. הראיני את מראיך

השמיעיני  את קולך.

השמיעיני הקול של אלו החברים העוסקים בתורה.

כי אין שבח לפני כאלו העוסקים בתורה.

 

סעיף ד').   רבי שמעון  אמר.  כביכול

כל אלו הזוכים לעסוק בתורהובשעה שמתחלק

הלילה, וכשהאיר היום הם באים עם המלכות

לקבל פני המלך ההוא  מתחזק ונוחל בהשכינה.

 

ולא עוד, אלא ששורה עליו

חוט אחד של חסד כמו שהעמדנו,

 

סעיף ה'). בוא וראה כל מי שזוכה להתחזק בשכינה

ישמור עצמו מאלו הדברים כנגד השכינה.

דהיינו מ"ה

היינו אלו שאינם משקרים האות ברית קודש.

להתחבר בבת אל נכר.

 

וכל מי ששומר עצמו, כביכול,

כנסת ישראל אחוזה בו ושומרת אותו.

והיא מקדמת לו שלום.   וכל שכן,

אם זכה וקנה לזה לאות ברית קודש.

 

 

סעיף ו). ראויים היו ישראל  באותה שעה.

שיכלו מן העולם.

אלא שהקדים פנחס אותו מעשה.

שהרג את זמרי(ארש שבט שמעון)  וכוזבי.(בת מלך מידין)

ונשקוט הכעסוזה שנאמר.

פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן

השיב את חמתי וגו'

 

אמר רבי שמעון. בן בן ב' פעמים בן.

באו להשלים המעשה

 

סעיף ז').  אמר רבי שמעון.

אדם זה שלוקח גלגול נשמה.(שבא בגלגול לעולם הזה)

כלומר שמתגלגל פעם ב',

ואינו זוכה שיתתקן בה,

 

הוא כאלו משקר באמיתיותו של המלך.

ואני קורא עליו המקרא הזה.

 

או מצא אבדה וכחש בה

ונשבע על שקר. וכחש בה, בנשמה.

טוב לו שלא נברא.

כי מוטב היה לו שלא היה מתגלגל לבא לעולם.

...................................

 

 

מאמר: צדיק גמור וצדיק שאינו גמור

הקדמה  מימני רבי דוד

 

סוד גלגול האדם, בעולמנו. 

והירושה  מהגלגול הקודם שהם כל הפגמים שאיתם מגיע לעולם

על מנת לתקן את עצמו. ולהחזיר את הגזל שגזל בגלגול הקודם.

צדיק גמור. הוא אדם שתיקן את כל הגלגולים שלו.

והוא עובד בנחלה של עצמו. והוא זורע בשדה שלו.

.

צדיק שאינו גמור. שכל הרע בא לו מהגלגול הקודם.

עובד בנחלה של משהוא אחר וזורע בשדה לא שלו.

להחזיר את הגזל ולתקן את האחר

..................................

 

סעיף ח')  למדנו, צדיק גמור  אינו נדחה מפני רשע

ומותר לו להתגרות עמו,

וצדיק שאינו גמור נדחה,  ואסור לו להתגרות עם רשע.

 

מי הוא צדיק גמור.  ומי הוא צדיק שאינו גמור.

וכי מי שאינו שלם במעשיו נקרא צדיק.

שתאמר עליו צדיק שאינו גמור.

שהרי, המחסר ממעשיו כפי שצרכים להיות.

הוא רשע,  ומשיב.

 

אלא צדיק גמור, יודע, כי לא לקח גלגולים עקומים.

כלומר שאינו מגולגל, ובנחלתו עצמו. בונה בנינים.

ומתקן חומות, וחוצב בורות, ונוטע אילנות,

 

כלומר כל מעשיו הטובים שעשה הם ברשותו עצמו,

כי אינו צריך לתקן אחרים,

.

 

סעיף ט')  צדיק שאינו גמור,  פירושו,

שבנה בנינים בנחלת אחר.

כלומר שנשמתו היא בגלגול פעם ב'.

מחמת שבפעם הראשונה היה רשע.

 

ונמצא, שכל מעשיו הטובים צרכים לתן

הנשמה מפעם א' (מגלגול קודם) שבאה לעולם,

ונמצאים בניניו בנחלת אחר.

 

חפר בה בורות, ומעדר,  הוא מתקן אבני

היסוד כמקודם, ועמל בה, ואינו יודע אם נשארת שלו.

 

כי מצד עצמו. (בגלגול הזה חזר בתשובה נקרא צדיק.)

וזה שאומר הזוהר, כי מצד עצמו. כלומר לפי מעשיו

בגלגול הזה, הוא טוב, נקרא צדיק.

אבל מצד אותו הירושה.(הקלקולים מהגלגול הקודם)

כלומר מצד מעשיו בפעם הראשונה שבא לעולם,אינו כך, כלומר שעוד לא תיקן העונות מה שעשה בפעם א'.

 

 

סעיף י')  בדומה  לאדם  הבונה בניינים יפים טובים למראה,

הסתכל ביסוד,  וארה אותו שוקה,

עקום מכל הצדדים  הנה הבניין אינו נשלם,

עד שסותר אותו ומתקן אותו כמקודם,

 

דהיינו כמו שצריך להיות ונמצא שמצד בבניין

שלו  שהוא בנה, נמצא הכל טוב ויפה.

אלה מצד היסוד של הבניין הוא רע ועקום.

 

משום זה לא נקרא מעשה שלם.

ולא נקרא בניין שלם, כן אותו המגולגל.

אע"פ שמצד מעשיו הוא צדיק, על כל זה,

כיון שעוד לא תקן העונות שעשה בפעם א',

שבא לעולם הוא נקרא משום זה. צדיק שאינו גמור.

והוא נדחה מפני רשע.  וע"כ אומר הכתוב.

כבלע רשע צדיק ממנו.

 

 

סעיף יא')  בוא וראה מי שמקנא לשם הקדוש של הקב"ה

אפילו שאינו צריך לזכות לגדולה,

ואינו ראוי לה, הוא מרויח אותה ולוקח אותה,

 

פנחס לא היה ראוי לכהונה בעת ההיא,

אלא משום שקנא לשם של אדונו,

הרוויח הכל. ועלה לכל, ונתתקן בו הכל.

להשתמש בכהונה  עליונה.

 

מאותה שעה,  פינחס בן אלעזר בו אהרון הכהן.

שכתוב ב' פעמים בן. משום שהשלים לב' מדרגות,

 

כלומר תיקן את עצמו,  וגם תקן

נשמתם של נדב ואביהוא. שנתגלגלו בו.

שהם בני אהרון. שקנא לשם של אדונו,

שנתתקן מה שנתעקם,

 

כי הוא תיקן את עצמו, וגם בחינות הנשמות

של נדב ואביהוא שהיו מגולגלים בו.

............................

בית שלישי לא כתוב בתורה שיבנה.

פרשת  פינחס  סעיף  קמג)

..............

עורך ומגיש: רבי דוד קורן   ....  קרן אור ללימודי הקבלה


......:::::::::::::::::::::::......

סעיף  קמג)   אמר  רבי אבא. נזכרתי דבר אחד ששמעתי

ממאור הקדוש, רבי שמעון, ששמע משמו של רבי אליעזר.

 

יום אחד בא חכם אחד גוי. אמר לו זקן זקן.

ג' שאלות אני רוצה לשאול ממך,   אחת,  

שאתם אומרים שיהיה נבנה לכם בית מקדש אחר.

 

והרי אין לבנות אלא ב' פעמים, בית ראשון ובית שני כתוב,

ובית שלישי לא תמצא בתורה,

ומה שהיה בשבילכם לבנות כבר נבנה,

ולעולם אין בו יותר,

 

כי שני בתי ישראל קרא אותם הכתוב, וכתוב על בית שני,

גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון,

 

 

סעיף  קמדועוד. אתם אומרים שאתם קרובים למלך

 העליון יותר מכל שאר העמים, מי שמקורב אל המלך.

הוא שמח תמיד בלא צער, בלא יראה. בלא צרות.

 

והרי אתם נמצאים תמיד בצער ובצרות  וביגון

יותר מכל בני העולם,

 

ואנו, לא קרב אלינו צער וצרה ויגון כלל,

הרי שאנו קרבים למלך העליון.

ואתם רחוקים ממנו.

ועל כן, יש לכם צער וצרה ואבל ויגון מה שאין לנו.

ועוד, שאתם אינכם אוכלים נבלה וטרפה,

כדי שתהיו בריאים, והגוף שלכם יהיה בראי.

 

אנו, אוכלים כל מה שאנו רוצים,  ואנו חזקים

בכוח ובבריאות וכל אברינו בקיום שלהם.

 

סעיף  קמה)  ועוד,ואתם, שאינכם אוכלים, כולכם חלשים

במחלות רעות, ורצוצים יותר מכל שאר העמים.

אתם עם, ששונא אותכם ה' מכל וכל..

 

זקן זקן אל תאמר לי כלום כי לא אשמע אותך,

ולא אקבל ממך,

 

נשא עיניו רבי אליעזר,  והביט בו,

ועשה אותו גל של עצמות.

 

סעיף  קמו) כיון שנח כעסו,  החזיר ראשו ובכה ואמר,

ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ.

כמה חזק הוא הכוח של השם הקדוש התקיף בכל הארץ,

 

כמה חביבים דברי התורה, שאין לך דבר קטן שבתורה,

שלא יצא מפיו של הקב"ה,

דברים אלו ששאל אותו רשע,

אני שאלתי יום אחד את אליהו הנביא. ואמר,

כי במתיבתא הרקיע, סודרו אותם הדברים

לפני הקב"ה, וכך הם,  

 

 

 

סעיף  קמז) כשיצאו ישראל ממצרים רצה הקב"ה

לעשות אותם בארץ, כמלאכים הקדושים למעלה,

ורצה לבנות להם בית קדוש.  ולהורידו משמי השמים,

ולנטוע את ישראל בארץ נטע קדוש,

כעין הצורה שלמעלה.

 

זה שנאמר: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך.

באיזה מקום, מכון לשבתך פעלת ה' באותו המקום.

שאתה ה' פעלת אותו, ולא אחר,

 

מכון לשבתך פעלת ה',  זהו בית ראשון,

מקום ה' כוננו ידיך, זהו בית שני.

ושניהם פעולתו של הקב"ה הם,

 

 

סעיף  קמח)  ומשהכעיסו לפניו במדבר, מתו,

והביא הקב"ה את בניהם בארץ.

ובית המקדש נבנה על ידי אדם.

ועל כן לא נתקיים,

כי הם צריכים  להיות פעולתו של הקב"ה.

ושלמה המלך היה יודע

שמשום שזה הוא מעשה ידי אדם לא יתקיים,

 

ועל כן אמר שלמה המלך:

אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו,

כי אין לו קיום. בימיו של עזרא, גרם החטא,

והם היו צרכים לבנות בית המקדש.

ועל כן לא היה בו קיום.

 

ועד עתה, בנין הראשון של הקב"ה

עוד לא היה בעולם,  ולעתיד לבא כתוב,

בונה ירושלים ה', הוא יבנה ולא אחר

ולבנין זה אנו מחכים

ולא לבנין בו אדם   שאין לו קיום כלל,

 

 

סעיף  קמט)  בית ראשון ובית שני יוריד הקב"ה

בבת אחת מלמעלה,

הבית הראשון, כנגד בינה,יהיה במכוסה,

והבית השני, שהוא כנגד המלכות, יהיה בגילוי

 

בית ההוא שנקרא בית שני יהיה בגילוי כדי שתראה

לכל העולם אומנותו של הקב"ה.

ואז תהיה שמחה שלמה, ורצון הלב בכל קיומו,

 

סעיף  קנ')  בית הראשון ההוא שיהיה במכוסה,

עולה למעלה על בית שני שנתגלה,

וכל העולם יראו ענני יקר המקיפים

אותו הבית שנתגלה,

ובתוך אלו העננים יהיה הבית הראשון

בפעולה נסתרת,

העולה עד רום יקר השמים.  שהוא בינה,

ואל בנין זה אנו מחכים.

 

סעיף  קנא)ועד עתה לא היה זה בעולם, כי אפילו

העיר ירושלים לא תהיה אומנותו של האדם, 

כי כתוב(זכריה ב').

ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב וגו',

אם בעיר כתוב כך, כל שכן הבית,

שהוא משכן שלו.

ופעולה זו של הקב"ה, הייתה צריכה

להיראות בתחילה, כשיצאו ישראל ממצרים,

ונתעכב עד לאחרית הימים בגאולה האחרונה,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

 

מאמר:  למה ישראל בצרה יותר משאר העמים

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

סעיף  קנב')  השאלה  השנייה,  ששאל אותו הגוי, הוא כך,

כי ודאי אנו קרבים אל מלך עליון יותר מכל

שאר העמים. ודאי כך הוא,

 

שישראל עשה אותם הקב"ה, לב, של כל העולם.

וכך הם ישראל בין שאר האומות.

כמו לב בין האברים.

 

כמו שאברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם

אפילו רגע אחד בלי הלב,  כך כל העמים

אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל.

 

וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות

כמו לב בין האברים,

ועל כן היא באמצעו של כל העולם,

כלב שהוא באמצע האברים

 

סעיף  קנג')   וישראל מונהגים תוך שאר העמים,

כמו הלב בתוך האברים.  הלב רך וחלש

והוא קיום של כל האברים.

 

וכל האברים אינם יודעים מצער וצרה ויגון כלל.

אלא הלב,  שבו הקיום,  ובו התבונה,

 

ושאר האברים, אין הצער והגיון קרבים אליהם כלל,

כי אין בהם קיום,  ואינם יודעים כלום.

כל שאר האברים אינם קרבים אל המלך,

שהוא החכמה והתבונה.

השורים במוח, אלא לב,

 

ושאר האברים רחוקים ממנו,  ואינם יודעים ממנו כלל,

כך ישראל קרבים אל המלך הקדוש,

ושאר העמים רחוקים ממנו,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

,,,,,,,,,,,,,,

מאמר:  וישראל שלא אוכלים נבלות

וטרפות למה הם חלשים.

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

 

סעיף  קנד')   השאלה האחרונה,  ששאל הגוי.

שישראל אינם אוכלים נבלות וטרפות וטינוף

ולכלוך של שקצים ורמשים כשאר העמים.

ועכ"ז הם חלשים מהם.

 

כך הוא. כי הלב שהוא רך וחלש  והמלך

והקיום של שאר האברים

 אינו לוקח מאכילת  האדם למזונותיו, 

אלא הברור והצח  מכל הדם הנעשה מהמאכל.

ומזונו נקי וברור,  והוא רך וחלש מכל שאר

הפסולת  מן הדם מניח לשאר האברים.

 

וכל שאר האברים אינם משגיחים בזה

שיהיה מזונם נקי. אלא לוקחים כל הפסולת,

והרע מכל, והם חזקים כמו שראוי להם,

 

סעיף  קנה')  וע"כ  בכל שאר האברים יש אבעבועות,

שאת או ספחתואבעבועות של צרעת.

אבל ללב אין מכל זה כלום,

אלא הוא נקי וברור, שאין בו מום כלל,

 

כך הקב"ה לקח לו את ישראל  שהוא נקי וברור

שאין בו מום.  על זה כתוב:

כלך יפה רעיתי ומום אין בך.

 

בא רבי יוסי נשק ידיו, אמר אלו לא באתי

לעולם אלא לשמוע זה היה די.

.........................

זהר פרשת פנחס.

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.       קרן אור ללימודי הקבלה

בואור ופירוש מאמרים: אברים הפנימים.

............

א') הקרבן, או התפלה שהוא במקום קרבן,

הוא העלאת המ"ן ליחד הנוקבא שהיא אדני, עם הוי"ה שהוא ז"א,

על כך הוא נבחן לאכילה, כמ"ש את קרבני לחמי וגו',

 

וגוף האדם הוא כנגד הוי"ה. הכוללת כל ד' העולמות

אצילות בריאה יציה ועשיה.

אשר הראש עד החזה הוא האצילות ובריאה,

הראש כנגד ז"א והגוף עד החזה כנגד הנוקבא,

 

כי עולם הבריאה היא אשת אצילות.

ומחזה ולמטה הוא עולם יצירה ועשיה,

 

וכמו שב' העולמות יצירה ועשיה הם מעורבים בקליפות הטומאה,

כן יש בגוף האדם מחזה ולמטה, אברים כנגד הקליפות  הטמאות,

 

שהם הכבד ויתרת הכבד ומרה וטחול,

 

והזהר מבאר כל אבר ואבר שבאדם,

בשורשו בהוי"ה  הכוללת שבעולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה

הנקרא אדם שבאצילות בריאה יצירה ועשיה,

כי כל ד' העולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה

נחשבים כמו אדם אחד.

 

ושם הוי"ה אחד שבאצילות, הם סוד אות י', וראש,

ועולם הבריאה, הם הסוד אות ה', עד החזה,

ועולם היצירה, הם סוד אות ו',

ועולם העשיה, הם סוד אות ה', האחרונה

ויצירה ועשיה הם מחזה ולמטה

 

ואחר שהזהר מבאר שורש כל אבר הם הוא באדם

שבאולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה,

מבאר פעולת הקרבן שבאדם מביא או מתפלל

שהם סוד הלב,

 

והפעולות הנעשות בקרבן בכל אבר ואבר

עד שבא אל המלכות בצורה המבוקשת,

שתהיה  ראויה למ"ן לז"א,

 

מ"ן פירושו מעיין נוקבין אור חוזר אור פנימי. מלמטה למעלה.

 מעיין זכרים אור מקיף, אור מלמעלה למטה,

 

והזהר מבאר הסוד מה עניין המעיין הדורין, שהוא ז"א,

מוריד על מעיין נוקבין שבמלכות בסוד הזווג,

 

שלב ב') ותחילה נבאר הדברים בקיצור,

כי הקרבן, שהם הסוד המ"ן,

עולה ומתתקן כדרך המאכל והמשתה הבא  בגוף

דרך הושט ושאר אברים.

 

ואם לא היה מזמין לו מלך העליון, כנפי ריאה,

המבאים לפניו רוח מרוח הנושב מבשמים העליונים

מכתר חכמה בינה, של ז"א שנקרא שמים,

היה הלב שורף את העולם ברגע אחד,

 

פירוש, כי הלב שולט קו שמאל של בינה,

שמחוסר חסדים יכול לשרוף העולם,

והריאה הם סוד קו ימין שהוא סוד החסדים,

 

וע"כ הרוח, שהם הסוד החסד של הימין הנמשל

מג' ספירות העליונות כתר חכמה ובינה. של ז"א

ממתיקים אותו,

..........

ג') והמיין דוכרין, הם סוד החסדים הנמשכים מן המוח.

שזה סוד ג' ראשונות של ז"א כתר חכמה ובינה,

ומשם נמשך הרוח, שהם סוד החסדים,

אל החוטם, שהוא תפארת של ז"א,

וכן אל הפה. שהוא המלכות של ז"א,

 

והרוח שמן המוח נכנס לב' נקבי החוטם,

שזה סוד ימין ושמאל הכלול בתפארת של ז"א

ומשם נמשך דרך הקנה אל הריאה,

 

וב' כנפי הריאהנושבים הרוח, שזה סוד החסדים,

ומעיין דוכרין, אל הלב,

ואז מתלבשת החכמה שבלב בחסדים שברוח.

 

וכן ז"א שהוא הוי"ה מתיחד עם המלכות שהוא אדני,

יאהדונהי כפי התיחדות המעיין נוקבין והמעיין דוכרין,

ובסוד זה נאמר: את קרבני לחמי לאישי וגו'.

 

כי מלבד שמזווג הזה מתמלאה בקשתו של המקריב

או המתפלל, הנה גם כל העולמות מקבלים מן הזווג הזה,

כל אחד לפי מדרגתו,

 

כי הזווזו"ן מאיר תחילהלכל העולמות בכלל,

וענף קטן מהארת הזווג מגיע אל האדם למילוי בקשתו,

נמצא שהאדם המקריב או המתפלל מלבד שתקן את עצמו

הוא מתקן כל העולמות כולם,

 

ומחמת זה גם בנין גופו מרומז אל הוי"ה הכוללת

כל ד' העולמות אצילות. בריאה. יצירה. ועשיה.

ויש הוי"ה הכוללת ה' עולמות ,

אדם קדמון. אצילות. בריאה. יצירה. ועשיה.

אומנם אין מעשה האדם מגיע לעולם אדם קדמון.(כתר)

ואפילו בעולם האצילות.(חכמה) אינו מגיע

אלא לז"א של אצילות,

 

לפיכך הראש רק כנגד ז"א שבאצילות, ומפה עד החזה

 כנגד עולם בריאה, וכנגד הנוקבה של ז"א  של אצילות

כי הבריאה היא אשת אצילות,

ומחזה ולמטה כנגד ב' עולמות יצירה ועשיה,

.............

.............

ד') וצריכים להבין כאן בדיוק איך ומה היא צורת התפלה,

ואיך היא עולה למעלה לנוקבה של ז"א,

ונעשתה למאכל בשביל הנוקבא ובשביל ז"א,

בסוד הכתוב: את קרבני לחמי  וגו'

 

והעניין הוא, כי המקריב או המתפלל הרי הוא בשביל איזה

מבוקש שיש לו להקב"ה, שעל זה אמרו אין תפלה אלא בלב,

והרצון הזה, מתלבש בחלקי נפשו,

וחלקי נפשו עולים ממש למעלה שבוקעים כל האוירים

עד שמגיעים לנוקבא של ז"א של אצילות, (הנסירה)

 

באופן שהמבוקש מולבש בחלקי נפשו, וחלקי נפשו עולים

ונעשים מ"ן לזווג ז"א ונוקבא, שהם הסוד אכילה,

 

כי הזווג נקרא לחם מאכל, זה סוד פרשת וישב, ל"ט. ז')על יוסף הצדיק

ויוסף לא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל,

ובזה תבין גם כן למה התפלה או הקורבן נעשה למ"ן,

לעורר זווג,

כי אין דבר ניתן מלמעלה אלא על ידי זווג זו"ן כנודע,

 

ולפיכך אם הקב"ה רוצה למלאות את רצון המתפלל,

הנה לגווג הוא צריך,

 

ונמצא שכל תפלה הראויה למילוי, מעוררת זווג זו"ן,

כדי שישפיעו אותו המילוי אל המתפלל,

 

שתחילה מגיעה הארת הזווג הזה בהכרח לעולמות העליונים,

עד שמגיעה לבסוף אל האדם המתפלל,

 

ביתר דיוק,אותם חלקי הנפש שעלו לנוקבא של ז"א

 ונעשו למ"ן לעורר הזווג, הם עצמם נעשים לבית קיבול

אל הארת הזווג הממלאת את הבקשתו,

 

באופן, שיש לחלקי הנפש העולים למ"ן ב' תפקדים,

א') לעורר הזווג למילוי בקשת המתפלל,

ב') שיוכשרו להיות בית קיבול לקבלת המילוי התפלה,

ושינהם באים בבת אחד,

.................

 

ה') וכבר ידעת שאין דבר נשלם אלא עד שיעברו

עליו ג' הקווים, חולם. חסד שורק. גבורה חריק. תפארת.

שאומר, מטעם שזה צריך המ"ן דהיינו התפלה כנ"ל.

 

לבוא בתחילה בגוף הנוקבא בבחינת הטוחנות,

ששם מקבל שליטת קו ה-א'  הימין חסדים,

ומשם לאצטומכא ולקיבה שהם מקבל המ"ן שליטת קו שמאל,

 

שהמ"ן נהפו לדם, והכבד מקבלם ונותן ללב,

מ-ב' כנפי הריאה המנשבות הרוח על הלב,  ומקבלים המ"ן

 פעולת קו אמצעי שהם סוד הזווג, ואז נשלם המ"ן,

ונעשה בית קיבול לקבל הארת הזווג בשביל מילוי בקשת המתפלל,

 

ו') מרכבת המלכות נקראת משנה, (משנה תורה)

משנה כתוב, כלומר אפשר לקרא אותה ב-נ' קמוצה, שהיא לשון

מתינתין, דהיינו משנה שהיא המלכות,

פירוש בעל הסולם רבי אשלג.

שמדובר לפנינו ג' מרכבות,  מוח לב וגוף.

א') מרכבת המוח, שהוא כסא הרחמים,

ש-ד' חיות חכמה ובינה תפארת ומלכות שלו,

חכמה עניים ראיה.    בינה אוזניים שמיעה.

תפארת החוטם ריח.    מלכות הפה דבור.

 

ב') מאכבת הלב. שהוא כסא הדין.

ש-ד' חיות שלו, חסד גבורה תפארת ומלכות,

הן ב' כנפי הריאה, ששתיהן חסדים, אלה ימין ושמאל של חסד,

ו-ב' כליות ששתיהן גבורות, ואלה ימן ושמאל של הגבורה,

 

ג') מרכבת הגוף. שיש לו ב' פיצולים בסוד הזרועות,

ששתיהן הם רחמים, על כן נקראים שתיהן נשרי שמים,

והם דומים לכנפי הריאה,

 

ויש לו ב' שוקים ששתיהן גבורות, בדומה ל-ב' כליות.

על כן נאמר על שתיהן וכף רגליהם ככף רגל עגל.(יחזקאל א')

שהוא שור. (גבורה) והגוף הכולל את כולם הם סוד המלכות,

שהיא פני אדם, הרוכב על הזרעוות ועל השוקים.

והזהר אומר שעל כך נקרא הגוף מרכבת המשנה,

                                                

אע"פ שהוא מרכבה ג'. מפני שהם משנה. סובב על המלכות

שנקרא משנה, ואין פירושו מרכבה שניה.

ומה שאינו חושב מרכבה ז"א, הוא משום שאין בו חידוש,

 

כי חושב כסא א' שהוא המוח שהוא כסא רחמים,

גם ז"א הוא בחינתו, רחמים,

כי כסא ה-ב' הוא כסא הדין. שהוא בינה. שבה שורש קו שמאל.

כסא ג' הוא כסא המלכות. שבה קו שמאל

מתוקן בקו אמצעי רחמים,

ובזה נתבארו כל הבחינות, ואינו צריך לחשוב יותר,

...............

ז) סוד ה-ושט, שטו. שט"ן.  מ"ן מעיין נוקבין אור חוזר,

כי מטרם שהמ"ן נכללים באשים

של קו ימין,  שהאישם אלו באים ממתיקות המלכות בבינה.

אינם ראוים להכלל בגוף הנוקבא, לקבל מהארת הזווג,

 

לפיכך נחשבת אש המיתוק הזה, לבליעה שבולעת המ"ן

ומחנסים בגוף הנוקבא,  על כך אש המיתוק הזה שמקו ימין,

נקרא ושטשל בלע המאכל, כי מכניסו להכלל בגוף הנוקבא,

 

והזהר מפרש יותר ואומר, שאישים אלו הנקראים ושט,

קרובים תחילה למ"ן. דהיינו האש של נקודת החולם(חסד)

שמהם האישים,

 

כי קו ימין הוא החסד ששם הכהנים,

כי הכהנים שהם בחינת קו ימין הם האוכלים האשים האלו,

ומי שאין לו אש הזה של קו ימין לא יוכל לקבל את המ"ן

להיות בלי מתיוק הבינה,  דהיינו הנכללים בושט.

 

כי שאר האברים שאין להם אש של קו ימין הזה,

לא יכלו לקבל המ"ן ולכלול אותם בגוף,

כלומר אותם אברים שאין בהם אלא כח קו שמאל,

שהם בחינת החיצוניות המוחין,

שהם אינם משיגים אפילו שיש בחינת אש הזה הבולע המ"ן

 

כי אותם שלא זכו לפנמיות אינם יודעים שיש אש המיתוק

הזה לאכול המ"ן. אלא אותם שזכו לפנימיות המוחין,

הם יודעים ומשיגים  את האשים האלו,

וזה סוד הושט כי מבחינת החיצונים ,

אין אפילו מושג ממציאות האש הזה.  ונמצא

שראשית התכללות בפנמיות המוחין עוא ע"י קבלת האש הזה

.....................

ח')  כי הכניסה לגוף בכח האש שבקו ימין שהוא ושט

כלומר עד שהמ"ן בא לאצטומכא (קיבה) ולכבד וללב,

שכנפי הריאה נושבות עליו, ואז נשאב ונכלל המ"ן בריאה,

 

חכמה הם העניים שהם ראיה אותיות ריאה,

אלין שרפים. היינו המ"ן שנהפך לדם בלב,

שהוא שם אש שורף מחמת הדינים שב-קו שמאל,

שהם נכללים במים שהם החסדים,

 

דהיינו. שלהבות הלב שהם חכמה אחר שבאים בחבור

אחד עם המים שהם חסדים נקראים ביחד ריאה,

שהם אותיות ראיה  דהיינו שמאירים בהם הארת חכמה

הכולל החסדים המכונה ראיה,

 

אותיות ו ש ט. שהוא מורת של ו' כפוף,

 דהיינו שהוא צורת קו כמו אות ו'. (ואותיות. י.ו.ן.)

אלא לא קו פשוט כמו ה-ו' שהוא קו אמצעי, שבשם הוי"ה

אלא קו כפוף, דהיינו קו ימין, שהוא בבחינת ו' קצוות בלי ראש,

 

שראשו כפוף, כי על ידי זה שהוא כפוף הוא בולע המאכל

ומכניסו לתוך הגוף כנ"ל.

 

כי חורבן בית המקדש היה מפני שנתגבר השמאל על הימין,

ואז נתבטלו הטוחנות, שהם סוד מלחמה ימין ושמאל,

שבשיניים, כי הימין נתבטל,

על כך אין המ"ן, שמעלים ישראל, נכנס לגוף העליון,

כי צורת הימין נתהטלה, שהמ"ן לא נכנס לגוף העליון,

.....................

ט') ואחר שנעשתה טחינה ראשונה בשיניים בהתגברות

קו ימין,להבליע המ"ן בגוף העליון,

יורד המ"ן לטחינה שניה את אצטומכא (קיבה)

 

שבטחינה זו השמאל גובר ומהפכו לבחינת דם,

שהם סוד חכמה שבשמאל (הלב) שהיא בגוון אדום

בסוד כי הדם הוא הנפש.

ומה שאינו מתהפך לדם יוצא לחוץ בסוד פסולת,

י') אמנם צריך שתדע שעצם האכילה היא הארת החסדים,

ואינה באה לאצטומכא להטחן ולבוא בשליטת אש השמאל,

אלא כדי להשלים ולהכלל מן החכמה שבשמאל, (הלב)

 

ועצם השתיה, דהיינו היין, הוא הארת החכמה שבשמאל,

אלא שאינו נשלם אלא אם כן שבאה תחת שליטת הימיןונכלל בחסדי הימן,( בסוד שמאלו תחת ראשי וימינו חבקני.)

.............

יא') כי המ"ן בא מאצטומכא ויורד אל הלב, שהוא המלך,

אלא האצטומכא יורד המ"ן אל הקיבה,

ואל הכבד, והכבד נותן ללב,

 

וסוד הקיבה, רומזת אל בחינת הסתלקות המוחין

המגיעים ע"י שליטת קו שמאל,

משום שאז החכמה נמצאת בלי החסדים,

הנה גם הארת החכמה שבשמאל נבחנת כמו שנסתלקה,

מחמת שהחכמה אינה יכולה להאיר בלי חסדים,

 

וזו נקראת תרדמת. תרד-מת. תרדמה. תרד מ"ה= אדם,

כי בכל מקום שנזכר תרדמה  הכוונה על בחינה זו,

כי הקיבה אחד מששים ממות,

 

כי באות ו' ז"א נקרא אדם, הרוח, תרדמה, תרד מ"ה. שהוא ו' ז"א

עץ החיים שהור רוח הקדושה, אלה רוח רעה שנקראת עסירטא שהיא מדקרג ו' מלאך המות.

 

ועסירטא הזה שולט על אותם שאינם רוצים להפרד מקו שמאל,

שזה סוד לפתח חטאת רובץ,

 

אבל אותם הבאים להדבק בימין, נבחן כח הזה של מלאך המות לבחינת תקון החכמה בסוד הכתוב שאמר שלמה,

אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני,

כלומר ומשום שכח הזה בא לתקן החכמה שתהיה מרחוק,

אפשר רק לומר עליו שהוא מן הצד של בחינת המיתה, אבל אינו מיתה ממש.

 

ועל כן בא הרמז, שקיבה ישנה, הוא אחד חלקי ששים במיתה,

כי כל שינה היא אחד מששים במיתה,

......................

יב') ואחר ששהמ"ן נהפכים לדם על ידי האצטומכא והקיבה וכו'.

נוטל אותם הכבד,

 

וכבר ידעת, שהדם מורה על הארת החכמה  משמאל (חיות)

בסוד חכמה מחיה בעלה,  והדם הוא הנפש,

ויש בו חלק אסור, שהוא ג' ראשונות.

ויש בו חלק המותר, שהוא ו' קצוות של השמאל,

והם מכונים דם טהור ימין, ודם הטמא שמאל,

 

וכיון שהלב, הם סוד המלכות הקדושה הנוקבא

של ז"א של עולם אצילות

איך תוכל לגעת בדם הטמא,

 

לפיכך היא צריכה לאמצעי.  מסיטרא אחרא, שהוא הכבד,

שיקבל דם טהור ודם טמא יחדו, ויתן לה,

והמלכות מבררת  ממנו דם הנקי והברור,

שהם סוד ו' קצוות של השמאל,

והג' ראשונות של השמאל משאירה בכבד.ואינה נוגעת בו

זה שנאמר שרו של עשו, שהוא סמאל  והוא כנחש.

 

דהיינו מג' ראשונות של שמאל משיכה של אור ישיר,

אסור שהוא דם העכור,

לבין דם הטהור שהוא ו' קצוות של שמאל, שהוא צלול,

ורק הו' קצוות של חכמה שהם ברורים ונקיים כנ"ל שזה מותר.

...............

והקשה איך אפשר שהכבד שהוא שרו של עשו,

יתן מזון ללב, שהוא ישראל,  ומשיב,

 

אלא ודאי הלב אינו ישראל, אלא הלב שהוא השכינה

מבחינת קו שמאל שהיא כעין יצחק,

שהוא קו שמאל של ז"א

 

כי הכבד שהוא מדרגת עשו, מקבל הדם, הטמא והטהור,

ונותן ללב, שהוא השכינה,

וזה סוד יעקב ועשו פרשת תולדות, שעשו . כבד. אומר לאביו

יצחק,הלב, ויאמר לו ויקום אבי ויאכל מציד בנו,

 

פירושו של דבר, אלו שאינם יודעים לכוון תפלתם

לבקש להארת קו אמצעי, המיחד ימין ושמאל. בסוד הדעת,

אלא שמתפללים להמשיך ג' ראשונות של שמאל,

המאיר בלי יחוד קו אמצעי,

הם נקראים עניים, ועני נחשב למת,

ואין עני בעולם אלא עני בדעת.

ואין תפלתם מתקבלת, אלא מתגרשת אל הסיטרא אחרא,

 

ולפיכך בעת שהכבד שהוא דרגא של עשו,

מקבץ דם הטמא ודם הטהור ונותן אל הלב,

 

הוא אומר ויאכל מציד בנו, דהיינו שיקבל תפלת עניים אלו,

ויתן להם ,מבוקשם ויאיר הג' ראשונות אור החכמה דרך השמאל בעולם

כי כל מגמת הסיטרא אחרא הוא שהשכינה תסכים

להאיר הג' ראשונות של שמאל אור החכמה בלי חסדים, בעולמות,

 

ויצחק שהוא השכינה, בצער ויגון שיודע שאלו שאנים יודעים

לכון תפלתם לקו אמצעי שהוא יעקב שהוא ישראל,

ועל כך הוא בצער וביגון, שאינו מקבל תפלתם,

אלא שמקבל מן הכבד רק דם טהור,

שהם סוד ו' קצוות השמאל,

 

והג' ראשונות שהוא תפלת העניים, מגרש לפניו

ונותן לכבד. ד' מרות  לבנה. אדומה. ירוקה. ושחורה

כמו העניים מוכרכים לקבל  מבוקשם מן הכבד,

שהוא שרו של עשו סמאל הנחש,

 

מחמת שהשכינה לא תוכל לתת להם מבוקשם

מחמת שהוא דם טמא,

 

כנ"ל, כן ישראל בגלות, שאינם דבוקים בקו אמצעי,

 אלא שהם תחת רשות השמאל, מחויבים, לקבל

מבוקשם מן שרי האומות העולם,

 

שהוא מאותו הטעם האומר  אצל העניים,

אבל שדבוקים בקו אמצעי, מזונותיהם על ידי השכינה,

ואז יכולים לקבל מזונם מהלב, שהוא השכינה,

 

כלומר בהארת ו' קצוות של השמאל,

המקבל בלב שהוא השכינה,

ואינם מקבלים מן הכבד שהוא סמאל,

..............

 

יד') ונודע שבסוף הדינים שבשמאל מתגלים מקליפת

מנעולא הנקראת חטאת, ומות בסוד הכתוב  לפתח חטאת רובץ.

וקליפה זה הם סוד המרה הנתלית בכבד,

 

כי הכבד הוא דינים שבשמאל הנקראים סמאל,

ובאחריותו מתגלים המרה  בסוד הכתוב. ואחריתה מרה כלענה,

שהוא חרבו של מלאך המות,

 

כי יום ב' הוא קו שמאל, והמרה היא סופו של קו שמאל,

והמרה מביאה כעס בכבד,  והכבד מעניש את הרשעים,

המתדבקים לינק מ-ג' ראשונות של השמאל שבו, ע"י המרה,

שעל ידי קליפת המרה בא המות לגדולים דהיינו לכל אדם

 

חוץ מקטנים המתים ע"י לילית שהיא הטחול,

כמו שאומר הזהר לפנינו,

אבל מיתת כל אדם הוא על ידי המרה,

 

כי אחר שהכבד מקבל מ-ג' ראשונות שבשמאל,

מה שהלב משאיר בו דם הטמא.,

 

הנה בעת שמתעוררת המרה ומטילה טפה בכבד,

אז מסתלקים אותם ג' ראשונות ממנו.כתר חכמה בינה,

כי המנעולא בכל מקום שמתעוררת מסתלקים משם

ה-ג' ראשונות או. חכמה בינה ודעת.

מנעולה. פירושו. צמצום א' המלכות של המלכות גנוזה.

 

ונמצא שכל עורקי הכבד נדלקים באש הדינים של המרה,

כלומר, בשעה שמתעורר הקו השמאלי בתוך הים, (המלכות)

ורוצה לגלות ה-ג' ראשונות, שהם סוד יעלו השמים,

כדי לגלות את ה-ג' ראשונות  אשר אז

 היו מחרבים את העולם בדינים של ג' ראשונות של השמאל,

 

על כך שגלי הים נוגעים בחול המקיף את הים,

שיש בהם מדינם של המנעולא,(צמצום א') הנה תיכף מסתלק

 ה-ג' ראשונות שבשמאל,

מאותם הגלים שנגעו בחול שעל הים, ואז ירדו התהומות,

 

הרי שהים, הוא כמו הכבד,

שגלי הים הם סוד ג' ראשונות שבשמאל, כמו שיש בכבד,

וכמו שבשעה שהם רוצים לגלות אותו ה-ג' ראשונות

לעולם אינם יכולים מחמת החול המקיף את הים,

ומסתלק ממנו כל האורות של ג' ראשונות,

 

וכן כשבאים הרשעים לינוק מן הכבד את ה-ג' ראשונות שבו

אין ה-ג' ראשונות יכולים להתגלות מחמת המרה הנמצאת בו,

שהיא מתעוררת המרה תיכף ומסתלקים אותם האורות של ג"ר.

.................

ט"ו) וכל זה הוא, לרשעים הרוצים לינק מהכבד,

שמסבב עליהם המרה ומגבילה אותם שלא יוכלו לינוק

מ-ג' ראשונות,

 

אבל לצדיקים השכינה מגבלת אותם של לינק מ-ג' ראשונות.

כי הם דבוקים תמיד בהשכינה, וכמו שהשכינה אינה מקבלת

רק ו' קצוות שבשמאל. כן צדיקים,

כמו החול השומר על הים, וכמו המרה השומרת על הכבד,

פירוש: כי אע"פ שהשכינה שומרת אותו,

עם כל זה הוא יכול להפרד ממנה בסוף, ולחטו שוב,

 

וזה נבחן אשר ברגליו של החולה נמצא עוד מלאך המות,

כי הסוף מכונה רגלים, וזה לבנונים,

אבל לצדיקים גמורים, השכינה מחסה מתכסה מהראש עד הרגלים,

כי הוא בטוח בשמירת השכינה, כמו שנאמר ביעקב

פרשת ויחי. ויעסוף יעקב רגליו מעל המיטה,

 

ולרשע גמור מלאך המות מתחסה על כל גופו

והמרה שהיא חרבו של מלאך המות, שומרת שלא

ינוק מהכבד, והן מוריקות טיפה אחד,

 

כלומר, שה-ג' ראשונות  הנקראים פנים, הן מוריקות ע"י טיפה אחד

מהמרה, דהיינו ש-ג' ראשונות מסתלקים מחמתה.

 

וצריך לדעת, הנוקבא של הכבד אינה מרה,

אלא יתרת הכבד, המעורבת בדינים של זכר ונקבא.

מחמת שהיא מזינה את האחרים,

 

אבל מרה היא דינים של הנוקבא בלבדם,

וההפרש בין מרה לבין טחול, הוא

כי אע"פ ששניהם הם דינים של נוקבא,

 

הנה המרה היא מבחינת דינים של מנעולא. (צמצום א')

והטחול הוא מבחינת דינים של המפתחה,

....................

ט"ז) ואחר שהלב מקבל דם הנקי מהברור מן הכבד,

שהם סוד ו' קצוות, של חכמה,  הנה הוא מלא דינים,

 

כי מטרם שהחכמה מתלבש עם החסדים שבימין,

הוא כולו דינים,  ולפיכך הלב, שהוא מלכות,

צריך עתה זווג עם ז"א, שישפיע לה רוח חסדים,

 

וכשהיא מזדווגת עם ז"א, אז יורד החסדים מהמוח,

שהם סוד ג' ראשונות של ז"א. אל החוטם,

שזה סוד תפארת של ז"א.

 

ויורד רוח החסדים ההוא דרך ב' נקבי החוטם,

אל הקנה הראיה, שהוא בינה ומלכות,

 

ומן הקנה אל ב' כנפי הריאה, שהם חסד ומלכות,

ומב' כנפי הריאה בא רוח החסדים אל הלב,

שזה סוד הריאה נושבת רוח על הלב,

 

ואז מתלבשת החכמה שבלב, בחסדים אלו,

ובזה נשלמת הארת הזווג שממנה מגיעה לכל העולמות,

עד שמגעת למתפלל להשלים לו המבוקש שבתפלה שלו,

 

והוא כסא הרחמים, שמשם יורד רוח החסדים,

והלב, שהוא המלכות, הוא כסא הדין,

מחמת החכמה בלי חסדים אשר שם,

 

והקב"ה מלך עומד על כסא הדין שהוא הלב,

ויושב על כסא הרחמים שהוא המוח אור החכמה,

כלומר, שמזדווג עם הלב,  

ואז נמשכים הרחמים אל הלב מן המוח

וכסא רחמים של המוח הוא שולט,

.....................

.....................

...סולם גימטריא קול שהוא ו' ז"א. שהוא הרוח..... 

יז') רוח החסדים יורד מן המוח אל הקנה, בד' רוחות,

כנגד ד' אותיות הוי"ה שלו,

 

שהרוחות הם רוחות חסדים ששולח ז"א אל המלכות,

ועל כך נקראים שליחים, שרוחות החסדים

מקבלים חכמה ששבשמאל שבלב, הנקראים הבלים,

 

דהיינו הדינים שבהבלים הם משרתים של החסדים,

שעל ידיהם נכללים החסדים בהארת החכמה,

שזה סוד הזווג ז"א ומלכות, שהם מוח ולב,

 

והזווג נעשה בב' מקומות, ראש וגוף,

א') בפה שבראש, בסוד החיבור של ראש עם הגוף אשר שם,

בסוד חיך הגרון,

........::::::::::::::::........

ב') הוא הלב, דהיינו במלכות, ובזווג שבלב  החכמה שבלב 

היא עיקרית, והחסדים של ז"א משלמים אותה,

 

והזווג שבפה (נשיקין,) הם חסדים בעיקר,

והחכמה העולה שמה עם הבלים שבלב הם רק

משלימים את החסדים

 

השם הוי"ה ז"א והמלכות אדני,

כשהוא המלכות שהיא החכמה משמאל

עם החסדים של ז"א המורה על הזווג ז"א ומלכות

הוי"ה ואדני. כך. יאהדונהי. בשילוב זה בזה.

 

אלה ההפרש הוא, שבפה החסדים הם עיקרם

ובלב, החכמה היא עיקרת כנ"ל

....................

יח') והם עולים ויורדים דרך הקנה שזה הסוד סולם,

שהרוחות של חסדים מן המוח יורדים דרך הקנה ללב,

והבלי הלב, שהם סוד החכמה עולים דרך הקנה אל הראש,

 

והקנה הוא סוד הבינה של המלכות,

המחוברות עם הראש, שהם סוד ז"א.

כי כל תחתון המקבל מעליון מקבל בדבר היותר זך שבו.

והבינה שהיא הקנה היא הכלי היותר זך מכל הכלים שבמלכות.

זה סוד קנה חכמה קנה בינה,

 

שהבינה כוללת עשר ספירות שהם

(חכמה בינה ודעת) (חסד גבורה תפארת) (נצח הוד יסוד)

שהם ששה קצוות כנגד שש טבעות שבקנה,

וחמה ובינה הם למעלה בראש הקנה

וכולן הם ספירות של בינה,

 

דהיינו מבינה שהוא בקו שמאל. שב' הקוים של בינה

ימין ושמאל מתחברים יחד ע"י קו אמצעי,

אינון כגוונא דשופר האיל של יצחק,,

שהוא בינה בעת שמאצלת את ז"א, שהוא קול היוצא משופר

שז"א נקרא רוח ונקרא קול,

שהוא נולד ויוצא ע"י שממתיק הדינים אלו בבינה, הנקראים שופר,

(שופר, ג' שמות אלהים)

.......................

כלומר בשעה שקו  האמצעי יוצא ופוגש הדינים שבבינה

הנקראים ענני מטר.  אז נשמע רעם הדינים לחוץ,

כי מטרם  שבא קו אמצעי אל הבינה ליחד הימין והשמאל, שבה,

אין הדינים של קו שמאל נשמעים,

(כי ימין זה מים-שמאל זה אש. הרעם זה מפגש אש במים,.ברק.)

ואינם נודעים שתהיה בהם איזה חשיבות,

 

דהיינו מטרם שבא קו אמצעי, הנקרא קול,  (קול רעם הברק)

מי המתבונן בהם שיהיו נחשבים לגבורותיו,

דהיינו שגילה הדינים של בינה שבשמאל,

בסוד אל כל הרועים- י'-ו'-ה')

 

כלומר מי שיתבונן בשבח קול שהוא קו אמצעי, המגל כל

את ה' הגבורות שהם ה' הדינים, של קו שמאל של בינה,

ומשתיק וממתק אותם על ידי קו אמעצי,

...................

יט') פתח רעיא מהימנא ואמר ובחבור הראשון,

אוי להם לבני אדם, שהם אטומי הלב וסתומי עינים,

שאינם יודעים את אברי הגוף שלהם. על מה הם מתתקנים,

...............

למדנו האש בא מהלב, ששם דינים של חכמה,

ל"ב נתיבות חכמה.

 

אויר שהוא הרוח ז"א, שבא אליו דרך נקבי החוטם,

מים שבא בכנפי הריאה שהם חסדים

שהם ג' ספירות חסד מים. גבורה אש. תפארת רוח,

ומתפלג כל אחד לז' ספיאות כנגד חג"ת. .נה"י שבכל אחד,

 

שהם חכמה שבלב שבשמאל, שהם בדינים של אש.

 בגלל חיסרון החסדים,

דהיינו שעל ידי התלבשות החכמה בחסדים,

מתגלית החכמה בקנה הריאה,

זה שנאמר, לב מבין  לב חכם לב נבון,

 

כי החסדים שהם גון לבן, ויורדים מהמוח דרך קנה

הריאה אל הלב כנ"ל דהיינו, שהם דינים של השמאל,

דהיינו. אחר שעלו ענני הבינה שהם דינים שבשמאל שבלב

לקבל חסדים מהמוח,

 

שאז נוזלים החסדים מן המוח עליהם,

כי הדינים של חכמה, מטרם שנתיחדו בחסדים,

נקראים עשן המערכת,  שהם סוד ענני הבינה,

ועשן הזה עולה אל המוח להתלבש בחסדים שבו,

שבזה נשלמת החכמה שבלב,

........................

כ') כי החכמה היא אותיות כ"ח מ"ה .

שרומז שהוא   כ"ח בלב,  ומ"ה במוח ,

כלומר שאינה נשלמת אלא ע"י הכ"ח. דהיינו

הלהבות שעולים מהלב למוח שהם סוד מ"ה.

הרומז על חסדים, בסוד. מ"ה ידעת  מ"ה הבנתה.

ומב' אלא נשלמת החכמה.

..................

האות ו' ז"א תפארת. הנקרא אדם, שהוא גימטריא מ"ה.

לכן הקנה שהוא צורת אות ו' תפארת. כולל שש ספירות,

שהם שש טבעות שיש בקנה, הוא כסא אל הבינה הנקראת אמא,

 

כי הקנה בכללו הם סוד בינה, בסוד

קנה חכמה קנה בינה, הוא  בעצם כולל שש ספירות

חסד גבורה תפארת  נצח הוד יסוד, אשר הם כוללים בקנה,

שהם בעצם שש מדרגות אל הכסא,

שהכסא גימטריה אלהים, שבינה נקראת אלהים,

 

כי על ידי ירדת החכמה מן הוח, שהם סוד

 חכמה שבימין שהם חסדים,

להלביש את החכמה שבשמאל של בינה שהוא הלב,

מתגלה שלמות  הבינה בלב. בסוד הלב מבין.

 

וחשוב לדעת, כי אבא הם סוד החכמה שבימין המוח.

ואמא הם החכמה שבשמאל הלב,

 

כי אבא יורד מן המוח אל הלב,

וכן אחר שנכלל עם החכמה של השמאל שבלב,

עולה דרך הקנה אל המוח להתלבש בחסדים,

ואחר שנכללה בחסדים חוזרת ויורדת אל הלב,

נמצא שעולים בשנים, ויורדים בשנים, שהם אבא ואמא.

..................

כא') וזה סוד של יוסף פותר החלמות של שר המקים ושר הטבחים.

פרשת וישב. עיין בשעורים של רבי דוד קורן באתר,

 

ונתבאר שב' שרים משמשים את הלב שהוא המלך,

שר המשקים שהוא ב' כנפי הראיה,

ושר האופים שהוא האצטומכא.

 

ששר המשקים מלביש החכמה בחסדים,

ושר האופים משלים החסדים עם החכמה,

והנה זה אומר בזווג ז"א ומלכות לזון העולמות,

 

אבל בזווג להולדת נשמות, נחשבים ב' כליות.

לשר האופים, בסוד שהם מבשלים הזרע היורד מהמוח,

(שתי גבורות נצח והוד. הם הכליות שנקרים גם ערבה,,

שהכליות הם בית בישול הזרע. שזרע. גימטריא ארבה. ודאי למביני הסוד)

כי הכליות  הם מבשלים את הזרע המגיע מהמוח ומשם ליסוד.

זכור לימוד זה למשך הדרך,

.....................

ב' חיות, שהם ימין ושמאל.  בחסד. שהם, שר המשקים,

וב' הכליות הם ב' חיות של דין, שהם שר האופים כנ"ל.

שהם נושאים את הכסא שהוא הלב. דהיינו המשמשים אותו.

.....................

כב') וסוד הדבר שנתבאר, שמבחינת הכלים נבחן

שקו ימין הוא חם,   וקו שמאל  הוא קר.

ואחר שפעל קו אמצעי עם מסך דחריק,

ויחד הימין בשמאל זה בזה, ויצאו המוחין,

נעשה קו ימין קר וקו שמאל חם,

כי משום שהרוח עולה ממטה למעלה,

מהריאה לב' נקבי החוטם,

והם נבחנים על פי בחינת הכלים של ימין ושמאל,

שימין הוא חם,    ושמאל  הוא קר.,

 

ועל ידי קו האמצעי שהם סוד כסא הרחמים מתהפכים,

כי קו אמצעי מהפכים האורות  שהחם בשמאל וקר בימין,

.....................

השארת תגובה