זוהר פרשת שופטים ושוטרים תשע"ט עת רצון חודש אלול,

פרשת בא זוהר

מאמר את הכול ראיתי בימי הבלי,

::::::::::::::::::::::

עורך ומגיש: רבי דוד קורן   ......  ג' באלול תשע''ט

..................

קלו')  פתח רבי שמעון ואמר: בוא וראה  

את הכול ראיתי בימי הבלי, (קהלת ז')

יש צדיק אובד בצִדקוֹ ויש רשע מאריך ברָעתו.

שלמה, שהייתה בו חכמה יותר מכל אדם,

 מה אמר בפסוק זה? ומשיב:  אלא שלמה, רֶמז חכמה רָמז.

 

כי אנו רואים   שדרכיו של הקב''ה אינם כן,

שהרי כתוב,  ולתת לאיש כדרכיו, וכפרי מעלליו

אלא שני עניינים הם שמרמז כאן,

 

קלז')   שלמדנו  כשעיניו של הקב"ה רוצות להשגיח בעולם ולעיין בו, כמ"ש, כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ,

ונמצאו רשעים בעולם, צדיק נמצא בדור. הצדיק  נתפס בעוונם,

והרשעים, מאריך הקב"ה אפו עמהם עד שישובו.

ואם אינם שבים, לא יימצא מי שיבקש רחמים עליהם,

כי כבר מת הצדיק. כמ"ש, יש צדיק אובד בצדקו.

ומשום שהוא צדיק, הסתלק מן העולם,

כדי שלא יבקש רחמים על הדור

 

.קלח')   משום זה  למדנו, לעולם אל ידור אדם

אלא במקום שאנשי מעשה דרים בתוכו, מהו הטעם

משום שאוי לו לזה שמעוֹנו בין הרשעים, כי הוא נתפס בעוונם.

ואם מעונו בין צדיקים, מטיבים לו בזכותם.

 

.קלט')  רב חַסְדָא היה דר בתחילה בין אנשי קַפּוּטְקִיָא,

ומחלות היו רודפות אחריו. לקח ושם דירתו בין בעלי המגן שבציפוֹרִי, כלומר בין תלמידי חכמים. ועלה וזכה להרבה טוב, להרבה עושר, ולהרבה תורה. ואמר, כל זה זכיתי, משום שבאתי בין אלו, שהקב"ה משגיח להטיב להם.

 

קמ')   ( פירוש אחר על הכתוב) את הכול ראיתי בימי הבלי.

וכי שלמה שהיו בו המדרגות העליונות של חכמה

יותר מכל בני הדור, כמ"ש, ויֶחְכם מכל האדם,

וכתוב, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך,

 שאמר על חייו, בימי הבלי,

וכתוב, הֲבֵל הבלים, אמר קהלת.

 

.קמא')   למדנו ז' שמות נקרא: שלמה,

יְדידְיה, אָגוּר, בן  יָקֶה, איתִיאל, לְמוֹאל, קהלת.

והשם קהלת הוא כנגד כולם.

 וכולם נקראים כעין של מעלה.

קהלת נקראת גם עדה קדושה של עשרה אנשים.

ועל כך נאמר, אין קהל פחות מעשרה.

וקהל הוא אפילו מאה ויותר, אלא לא פחות מעשרה.

אבל קהלת הוא כלל הכול של כל ישראל, כמ"ש, קהלת יעקב.

 

קמב')   למדנו, שמותיו ע"ש החכמה נקראו.

 ומשום זה עשה ג' ספרים: שיר השירים,  קהלת, משלי.

 וכולם הם להשלים החכמה.

 שיר השירים כנגד חסד.

 קהלת כנגד דין (גבורה).

משלי כנגד רחמים (תפארת).

כנגד ג' קווים, חסד דין רחמים, כדי להשלים החכמה.

והוא עשה כל מה שעשה כדי להראות חכמה,

וכנגד מדרגה עליונה. והוא אמר על עצמו,

בימי הבלי, הבל הבלים?

 

קמג')  ומשיב,  אלא הבל הוא סוד יקר.

 והוא הבל היוצא מן הפה, שנעשה ממנו קול.

ולמדנו,  ואין העולם מתקיים,

אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן שלא חטאו.

 

והיינו,  שלא חטאו ממש, ולא שחטאו,

אלא שאינו נחשב להם לחטא מחמת קטנותם. (עד יג' שנה)

 

והבל נעשה ברוח ובמים.

וכל מה שנעשה בעולם נעשה בהבל.

 וסוד ההבל הזה של התינוקות  נעשה קול והתפשט בעולם.

והם שומרי העולם ושומרי העיר. (מנצפך)

זה שנאמר, (תהלים קכ''ז), אם ה' לא ישמור עיר, וגו'.

 

קמד')   בוא וראה, הוא  הבל הוא קול.

 מה ההפרש בין זה לזה  הבל עומד בכוח שיצא ממנו קול.

אבל קול ממש עומד בקיומו שיצא ממנו מלה.

והבל ההוא, שהיה נחלתו מאביו, נקרא הבל,

וממנו היה כל מה שראה שלמה.

 

ואע"פ שהייתה לו תמיכה רבה  מלמעלה ממדרגות אחרות,

ובכדי להודיע הדבר, אמר,

בימי הבלי. להודיע, שמילה זו באה משם.

,,,,,,,,,,,,,,,,

ביאור הדברים:  עניין הבל, כבר נתבאר היטב   בפרשת ויצא

הבל  שהם סוד  הארת קו שמאל של בינה,

שנסתם ונחרב מפאת המחלוקת עם קו ימין של בינה,

ויצאה הארתו לחוץ, ונעשה הבל.

שנאמר, והוא הבל היוצא מן הפה,

שיוצא מפנימיות המדרגה לחוץ,   והאור נעשה הבל.

 וכשזו"ן הם בג"ר של קטנות, שנקראו אז תינוקות של בית רבן,

 

הם מקבלים הארת קו שמאל של בינה הזו,

וגם הארתם יצא לחוץ מפיהם ונעשה הבל.

וזה שנאמר, אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של

 תינוקות של בית רבן.

 

כי אח"כ, לעת גדלות, כשזו"ן נקראים פנים גדולות,

הנה כל מידת החכמה שבהם הוא מהבל הזה,

שהוציאו מפיהם בעוד שהיו פנים קטנות.

 

וכיוון שאין קיום לעולם אלא רק בהארת החכמה,

נמצא שהעולם מתקיים על הבל שלהם.

שנאמר, והם שומרי העולם ושומרי העיר.

 

כי הארת החכמה שומרת העולם מהקליפות ומהמזיקים.

אמנם ההבל, במקום יציאתו, בקו שמאל של בינה,

הוא הבל שאין בו כלום אלא חורבן.

 

 רק אח"כ, כשז"א עולה לבינה בקו האמצעי,

ומכריע ועושה שלום בין הקווים ימין ושמאל,

 ומייחד אותם זה בזה, אז חוזר ההבל להיות אור,

ויוצאים ג' קווים חכמה בינה דעת , בבינה.

ואז נולד ז"א במוחין של גדלות מן הבינה,

כי כל מה שגורם התחתון בעליון, זוכה בו גם התחתון.

 

וכיוון שלולא ז"א, הנקרא קול, שהכריע בין הקווים של בינה, והוציא בה חכמה בינה דעת ,

הייתה נשארת הבינה במחלוקת, ואורה היה נשאר בבחינת הבל.

 

לפיכך זכה גם ז"א בג' מוחין חכמה בינה דעת .

שזהו, שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם.

נמצא, שז"א נולד מתוך ההבל הזה של בינה שהחזיר אותו לאור.

ונאמר, הבל עומד בכוח שיצא ממנו קול,

שהבל של בינה יש בה כוח להוציא ולהוליד הקול, שהוא  ז"א,

דהיינו אחרי שעולה בסוד מ"ן, ומכריע ומחזיר ההבל לאור.

שנאמר, קול ממש עומד בקיומו,

 

אבל הז"א, שנקרא קול,

הוא כבר עומד במוחין של חכמה בינה דעת , הנקרא קיום,

 , להוציא הדיבור, הנוקבא, ונעשה הייחוד של קול ודיבור,

ייחוד השלם של פנים ופנים,

 

ונאמר, והבל ההוא, שהיה נחלתו מאביו,

משום שהקול, ז"א, נולד מבינה, כנ''ל,

 על כן  נחשבת הבינה לאבא ואימא  של הקול,

מחמת שהקול זכה בהבל ההוא,

כמו בן היורש את אביו ואימו.

 

שהרי באמת אין לז"א שום חלק במוחין של בינה.

אלא משום הכרעתו את הקווים שלה, זכה וירש המוחין מהם.

אמנם ההבל אינו אלא קו שמאל של בינה.

 וז"א ירש ממנה כל ג' קווים, חכמה בינה דעת

 

ואע"פ שהייתה לו תמיכה רבה מלמעלה ממדרגות אחרות,

מב' הקווים האחרים. אלא כדי להודיע הדבר,

אמר, בימי הבלי. כלומר, החכמה הנמשכת ע"י הדעת,

 שבאה רק מן ההבל. ועל חכמה זו הזכיר, בימי הבלי.

.................

קמה')    הכול הָבֶל. את הכול ראיתי בימי הבלי,

יש צדיק אובד בצדקו, ויש רשע מאריך ברעתו.

כלומר, שהכול תלוי בימי הבלי.

בזמן שהבל זה יונק מהדין, כדי לעשות דין, מטרם הכרעת

קו האמצעי, אז, צדיק אובד בצדקו, מכוח הדין ההוא.

 

 ובזמן שההבל ההוא יונק מהרחמים, אחר הכרעת קו האמצעי, אז, רשע מאריך ברעתו, שמכוח הרחמים הוא ארך אפיים.

ושניהם, הרשע והצדיק, תלויים בהבל הזה.

 

וע"כ כתוב, בימי, ולא כתוב, ביום. וכולם תלויים בהבל הזה,

מי שייקרה בשעת הדין, הוא בדין.

ומי שייקרה בשעת הרחמים, הוא ברחמים.

 

.קמו') ואם תאמר הרי כתוב , יש צדיק אובד, בלשון הווה ותמידי, ואינו אומר אבוד, שאם תלוי בזמן,

הלוא היה לו לומר בלשון עבר ולא הווה?

 

אלא כל פעם שמתעורר הדין ההוא, אובד את הצדיק

מן העולם ומן הדור. וזה נוהג תמיד.

ויש רשע מאריך ברעתו, מאריך ממש בחטאו.

כי הדין ההוא, בעת שיונק מהרחמים,

עושה רחמים על הרשע ההוא ומאריך לו.

 

.קמז') בעוד שהיו יושבים ראו  עשן קטורת עולה למעלה ויורד למטה. העשן מתעטר ברפש הארץ מלמעלה.

וע"כ הוא עולה למעלה ויורד למטה.

וזה רומז על ההבל, שמתוך שהוא שפל ומלא דינים,

וזה רומז, על הבל הנ''ל

  שמתוך שהוא שפל ומלא דינים  על כן, נתעטר בו ז"א,

שתיקן אותו והרוויח המוחין מבינה. כנ''ל בסמוך,

בינתיים העלה השדה ריח, יותר מכל הבשמים.

שהשכינה מתקיימת שם, כמ"ש, כריח שׂדה אשר בירכוֹ ה'.

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

:::..................:::

ביאור ופירוש ז' הבלים פרשת ויצא סתרי תורה,

:::........סוד הבל קול ודבור..........:::

וזרח השמש ובא השמש. מה ראה שלמה המלך,

אשר ההתחלה של ספר החכמה שלו הוא מזריחת וביאת השמש,

 שלמה המלך העמיד את ספרו על ז' הבלים, שהעולם עומד עליהם,

והם עמודים ואדָנים, המהווים קיומו של העולם.

ומשום זה הם נקראים הבלים. כי כמו הגוף שאינו מתקיים בלי הבל,

אף העולם אינו מתקיים זולת על ההבלים, והם שבעה, כמ"ש,

הבל הבלים, אמר קוהלת, הבל הבלים, הכול הבל. הרי ז' הבלים.

:::..................:::

הדיבור הם סוד הנקבא הכולל בתוכו קול והבל,

אשר הבל הוא השורש אל הדבור,

 

ועל כן נבחנים לנשמה  לרוח ונפש,

 

שהבל הם סוד הנשמה, שהוא שורש הרוח,

וקול  הוא הרוח שהוא שורש אל הנפש, המכונה דבור

 

ז' הבלים הם סוד ז' ספירות תחתונות, של בינה הנקראת נשמה,

שהן מתלבשות בז' ספירות של ז'''א שנקרא הרוח,

בתוך ז' ספירות של המלכות הנקבא,  הנקרא נפש,

וכן נקראת עולם,  או גוף האדם,

 

כי שבע הבלים הם שבע נשמות בתוך ז' ספירות

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות של העולם

שהיא הנקבא המלכות שלנו הנקרא דבור,

שג' הספירות הראשונות חסד גבורה תפארת מכונים עמודים,

ונצח הוד יסוד ומלכות, מכונים אדנים, אדני-ם סתומה,

 

ואם תאמר,  אם כן הוא שהם המרגליות הטובות

שהעולם עומד עליהן,

 הרי במקום אחר כתוב, הבלים רעים שהם חורבן העולם,

דהיינו שכתוב, , זה הבל וחולי רע הוא, והבל וּרעוּת רוח,

ומשיב,   אלא אע"פ שאלו שבע הבלים שהם קדושים,

הם קיום העולם,

יש כנגדם ז' הבלים שכל הדינים שבעולם יוצאים מהם ומתפשטים מהם,  הנקראים הבלים אחרים,

 להעניש בני אדם ולתקן אותם,

שילכו בדרך הישר. ונקראים: הבל, שחולי רע שורה בו,

הבל שהוא רעות רוח. והם קיום העולם,

 

כי בשבילם  הולכים בני אדם בדרך הישר

וביראה מפני הקב"ה. ועל כן,

 הרבה הבלים רעים מתפשטים משבעה הבלים של קדושה, להיותם גם הם קיום העולם.

ט''ו)  מה שהוא אומא בהתחיל ,  סוד השמש, דהיינו

 וזרח השמש ובא השמש,

הוא מפני שהוא הבל המקיים העולם,

הוא סוד להביא את האדם בתוך האמונה העליונה של הקב"ה,

כלומר, שיזכה למוחין העליונים של בינה,  

שנקראת האמונה העליונה של הקב"ה.

 

וע"כ כל מה שהוא מתחת המדרגה הזו,

דהיינו  מתחת השמש, אינו סוד האמונה, אינו מהקדושה.

 וע"כ כתוב, ואין יתרון תחת השמש,

וכתוב בכל אשר נעשה  תחת השמש.

כי מתחת זו אין צריכים להידבק.

................

בכדי להבין הדברים צרכים לבאר סוד ז' הבלים הקדושים,

ו-ז' הבלים הרעים ששורשם,  הוא  קו שמאל שבישסו"ת,

בעוד שהוא במחלוקת עם קו ימין שבו,

שאז נסתמים האורות שבו ונעשים הבל,

 כלומר, שנעשו הבל ורעות רוח.

 

 

ומתוך שישסו"ת, ז ספירות תחתונות  של בינה, חג"ת נהי"מ,

לפיכך  יש כאן ז' אורות שנחרבו ונעשו ז' הבלים.

 

 ותיקונם  של ז' הבלים אלו נעשו ע"י עליית הקול, שהוא ז"א,

אל ישסו"ת, שהכריע בין ב' הקווים  אשר שם,

 

 והבדיל ביניהם, שהשמאל יאיר מלמטה למעלה,

והימין מלמעלה למטה. ובזה קיים את שניהם,

וז' הבלים חזרו ונעשו לז' אורות.

..................

זה מה שאמר שלמה המלך,  את הכל ראיתי בימי הבלי,

כי ביציאת קו שמאל להאיר בלי ימין, נעשה הכול הבל.

 

ואח"כ בעליית הקול, הקו האמצעי שקִיים את שניהם כנ''ל,

חזרו ז' הבלים ונעשו ל  ז' אורות,

אשר ז' אורות הללו הם הסוד כל המוחין של חכמה,

המכונים ראייה, המתגלים לתחתונים.

 

וע"כ אמר שלמה עליהם, את הכול ראיתי בימי הבלי,

 נגלו לו כל המוחין של ראייה.

כי אלו ז' הבלים מתלבשים בשבע ספירות של קול,

ושניהם בשבע ספירות של דיבור, שהוא הנוקבא,

הנקראת עולם,

 שבה מקום הגילוי של אלו הבלים, שנעשו לז' אורות של ראייה. ובהם מתקיים העולם.כנ''ל,

......................

ג' ספרים עשה שלמה כנגד ג' קווים:

א. שה"ש, ביאור לקו ימין, חסד,

ב. קוהלת, ביאור לקו שמאל, גבורה,

ג. משלי, ביאור לקו האמצעי, ת"ת.

כל האורות קו השמאל הן בז' הבלים,

בסוד הכתוב, את הכול ראיתי בימי הבלי.

 

נמצא שכל ספר קהלת מבאר את ז' הבלים הללו,

הטובים והרעים, להיותו ביאור לקו השמאל.

 

ונתבאר כל התיקונים של ז' הבלים הם, ע"י קו האמצעי,

ז"א, הנקרא קול, או שמש,

שע"י שמבדיל בין הארת קו ימין וקו שמאל,

 

 שהארת החכמה שבשמאל לא תאיר מלמעלה למטה

 אלא מלמטה למעלה, מתקיים הארת שני הקווים.

אז חוזרים ז' הבלים ונעשים אורות ונשמות לנוקבא,

והעולם מתקיים, שמקבלת המוחין הגדולים, הנקראים קיום.

...........................