לחיות עם חיות ובהמות,

ודות המהפכה החברתית המודרנית,,

לחיות עם חיות או בהמות,

מה היתרון, או ההבדל,

 

מאת רבי דוד קורן,

היהודי הישראלי ההומאני 

היום  הוא כמו  הבדואי המודרני,

 

אנו מקרים את המשפחה הרחוקה  שלנו  הבדואים,

ותמיד לעגנו להם, איך הם יכולים לחיות עם בהמות.

העזים והכבשים והתרנגולות בבית, ביעדן המודרנית

של שנות האלפיים,

 

היתרון של הבדואי היום שחי אם הבהמות בבית ובחצר,

הוא שכל יום  הבהמות פרנסו את הבדואי, הוא נהנה,

 מחלב כבשים טרי, בצים,אורגניות טריות,

סוגי גבינות  מחלב עזים וכבשים,  וגם שהבהמות,

הזינו בחייהם את הבדואי,

במותם הם גם משמשים מעדני יוקרה בתוך הטבון,

 בתוספת אורז וצימוקים,

לעומת זאת, הבדואי היהודי הישראלי המודרני

שחי היום במגדלים יוקרתיים, ובוילות מפוארות,

להבדיל מהבדואי, "הגוי"

הוא בחר במקום לחיות עם בהמות,

בחר לחיות עם חיות, כגון

כלבים  וחתול ונחשים  ותוכים בתוך הבית,

היום ישנם אנשים  ממורמרים  ואומרים,

למה הם לא  התגלגלו בכלבים, או בחתול פרסי,

היום הדור שלנו, להיות כלב או חתול,

זה כמו אדם שחלם שהוא נסיך ובן של מלך,

כי הכלבים והחתולים של היום, נהנים,

מכל הפינוקציה שאדם רק חולם עליהם,

אוכל מפנק ומבוקר עם ויטמינים,

ביקור אצל רופא מידי פעם,

יש היום גם פסיכולוגים של כלבים וחתולים,

כבר לא נידבר על כל מכוני היופי,

של מספרות, ותכשירי ניקיון ושמפה מפנק,

בתוך בית מפנק וממוזג שוכבים על ספה מעור,

ומקשקשים בזנב, שלצורים יש מכשיר, ג' פי אס,

 

ואותו המשרת של הכלב והחתול,

מצפה רק שיקשקשו בזנבם, ויבואו וילקקו את

עורו ובשרו, על מנת שיקבל חום ואהבה מהחיות,

מה שהיום הוא לא יכול לקבל מבני האדם,

 או אפילו מבני משפחתו,

 

הוא מעדיף לשרת ולפנק את החיות,

לנקות להם את הצואה, לרדת איתם פעמים

ביום לטיול ברחובות,

היום לחיות יש לובי בכנסת,

הם מאוגדים, יש להם עירגון חזק,

יש להם עמותות שתורמים להם המון כסף,

לא כמונו שאנחנו נחשבים לאוכלוסיה החלשה

של החברה, שהחלום שלנו היא שיהיה לנו קורת גג,

ובית קטן שנוכל רק להתקיים,  אבל מה לעשות,

אנחנו היום החלשים החלפנו את הכלבים,

פעם הכלבים והחתולים דרך הטבע חיו ברחובות

והאנשים חיו בבתים,

 

היום הזוגות הצעירים לצערנו חיים ברחובות,

יוצאים כל קיץ להפגין מבלי שיהיה  להם

איזה עמותה, או עירגון מיצג, או לובי בכנסת,

ומרגשים את עצמם כעשוקים ונחלבים

כמו שהבדואי הגוי כל יום חולב את הכבשים שלו,

 

אבל אנחנו לא תרנגולות או פרות או כבשים

שניתן לחלוב אותנו ויינצלו אותנו עד שארית

כחוותנו, ובגיל זקנה, ישלחו אותנו לעמותה

שתיתן לנו, ארוכה מבישת לקיומנו,

 

רק שהעם מרגיש מנוצל וממורמר, יוצא

להפגין, ולמחות, 
ותהיה מהפכה אמתית חברתית,

כי מה באמת אנו רוצים,

פשוט לחיות כמו הבדואי בנגב, עם התרנגולות

בחצר, והכבשים והעזים, במקום לחיות עם

כלבים וחתולים ונחשים ולשרת אותם בבית,

לא חלילה שיש לי איזה עניין שלילי,

לגבי החיות המחמד,
כאיש שלומד קבלה, אני יודע שיש
גילולים בדומם צומח וחי,

כי הכלבים והחתולים גם הם יש להם תיקון

ויעוד  בעולם, והטבע קבע שהם יחיו ברחב,

והאדם יהיה מוגן בתוך הבית,

 

אנחנו היום לא רוצים לחיות כמו חיות ברחובות,

ולא לחיות על חשבון העמותות, כמו חיות ובהמות

ועם מנהגים אים מודעות בהמה, וקריזמה של חיות,


מה יותר עדיף, היום, הבחירה בידכם, 
"לחיות כמו בדואי עם בהמות בחצר", 
ולקבל אורחים בשמחה בחום ואהבה, 

או…עם "חיות בבית ועם מודעות בהמה" 
בשביל לקבל רק  ליקוק מכלב וחתול 
ולחיות באשליה ולהאמין שזו היא האהבה, 

אני דוד באמת מקנה במנהגים של הבדואים,
שהם עוד זוכרים את  אברהם אבינו,

אנחנו היהודים המודרנים שחכנו את המנהגים
של אבותנו, במיוחד את החסד של אברהם אבינו,

באהבה רבה
רבי דוד קורן,

קרן אור ללימודי הקבלה,

השארת תגובה