ליל הושענה רבה החותם והפתקים,
שער הכוונות האר''י
הקדוש.............עורך מגיש: רבי דוד
קרן
.....,,,,,,,,,,,.....
מנהג ליל הושענה "רבה והנה לקמן בע"ה
נבאר ענין החותם הנעשה
בליל זו
ולכן צריך
להיות נעור כל הלילה הזה
יען כי בו נדונים כל
הנבראים כנז"ל
וזה הסדר שתעשה'. הנה בחצי הלילה הא'
תקרא ספר
ואלה הדברים כולו
ע"ס
פרשת וזאת הברכה
וזה הספר נקרא משנה תורה כנודע
ואם תשלים קריאתו
קודם שיהיה חצי הלילה
תעסוק בתורה ובסתרי קבלה
אם תרצה ולא בדבר
אחר
ועיקר הדין
הוא נידון בחצי הא'
של הלילה
כמ"ש לקמן
ב"ה
ולכן אחר חצות לילה הוא שיוצאים לראות
צל שלהם בלבנה' כי כבר נגמר הדין
וזהו טעם אותם שנוהגים לומר סליחות' בליל
הו"ר
אחר חצות קרוב
לאשמורת הבוקר.
האמנם
אסור לומר ויעבור וי"ג מדות או סליחות
אשר הם כיוצא בזה אלא יאמר
רחמנא אדכר לן קיימיה כו'
אלקינו שבשמים כו'
דעני לעניי כו' ה' הוא האלקים כו'
ה' מלך כו' עשה
למען שמך וכיוצא
באלו יכול לומר
. גם ביום הו"ר בתפלת שחרית יאמר
ע"ד הנז'
חוץ מן י"ג
מידות של יעבור וכיוצא
בזה כו':
ליל שמחת תורה אסור בתשמיש
המטה
לפי שאין נוק'
דז"א רחל מזדווגת עמו
עד תפלת מוסף של היום
ואעפ"י שבשאר הימים שבין ר"ה לח'
עצרת
מותרים בתשמיש המיטה הטעם הוא כמ"ש
כי בכל אלו הימים יש זווג עליון של
ישראל או יעקב עם לאה
אבל עתה ביום ח' עצרת לא יש זווג אלא ברחל לבדה והנה אין זווג שלה אלא
בתפלת מוסף כנז':
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
יום שמחת תורה מה שנהגו להוציא הספרים
מחוץ להיכל וגם להקיף
עמהם התיבה
בשחר ובמנחה ובערבית דבמוצאי
יום טוב
מנהג אמיתי הוא
וכבר נכתב
(בספר" הזהר בפ' פנחס בד'
רנ"ו ע"ב בר"מ וז"ל)
ונוהגין ישראל למעבד עמה חדוה ואתקראת
שמחת תורה' ומעטרן לס"ת בכתר דילי' כו'
וראיתי למורי ז"ל נזהר מאד בדבר זה
להקיף
אחר הס"ת או לפניו או לאחריו
ולרקד ולשורר לפניו בכל יכלתו
בליל מוצאי יו"ט
אחר תפלת ערבית והי' מקפיד
מאד לעשות
אז ז' הקפות שלימות
זולת ההקפות שלימות של יום ש"ת
אבל בענין ההקפות שביו' לא
נמצאתי עמו ולא ראיתיו.
גם ראיתיו בליל מוצאי יו"ט
שהלך לב"ה
אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו
ומצא בית הכנסת אחרת שנתאחרו
בהקפות
וחזר להקיף עמהם.
ענין ראש "השנה ויוה"כ וסוכות נודע
דבעי ליחדא קוב"ה ושכינתיה
בדחילו ורחימו.
והנה
יש חיבוק של שמאלו תחת לראשי
ונקרא דחילו
יען כי הוא שמאל וזה
נעשה מן ר"ה עד יוה"כ
שעי"כ יחזרו אנפין באנפין
ואח"כ בסוכות אז הוי רחימו
סוד חיבוק של הימין וימינו תחבקני
ולכן יש בסוכות ניסוך
המים
ושאר המצות שבו
שהם לולב ואתרוג כו'
וזהו הארת החכמה' בחסד
אבל יוה"כ הוא
הארת הבינה בחיבוק השמאל
שהוא גבור'
ואח"כ בח'
חג עצרת הוא הזווג עצמו:
ודע כי ז' ימי חג הסוכות אז הוא הזווג בסוד ו"ק בלבד
אבל זווג ח' חג
עצרת הוא בבחי' היסוד
אחר שנכללו בו כל ה ו"ק
ולכן היסוד
נקרא ו'
וז"ס מ"ש בס"ה בפ' תצוה באות א'
כי
בעת הזווג נעשה בחי' ו'
כי
הו"ק שהם גדפוי של אות א' כזה
הם
סוד תרין יודין שבה
ומתטמרין ונכללין תוך ו' שבאלף
ואין ניכרת אז רק אות ו' לבדה
ולכן ח' עצרת הוא יום א' בלבד
עם היותו חג בפני עצמו
אבל פסח וסוכות הם ז' ימים בסוד
ז' קצוות:
======...
ונבאר יום ח' חג עצרת
כי הנה הוא מלשון עצר ה'.
והענין הוא כי בליל יום ח' עצרת הזה
יש זווג ישראל שהוא ז"א עם רחל
וקולטת טיפת זרע
העליון
וקולטתו ועוצרתו
בתוכ' ואינה מפלת אותו ח"ו
כי
הנה לפעמים יש למעל' ג"כ נפלים
בסוד
הנפילים היו בארץ
כי הפילתם המלכות
בסוד נפלים ולהיות שהם באו מבחי' זו
לכן גם הם היו אח"כ משחיתי' על הארץ
את טיפות זרעם והבן הסוד
הזה.
ואמנם טעם היותם נפלים
הוא
לפי
שהיו דינים קשים והיה גלוי לפניו ית'
שאין
בהם תועלת
ולכן הפילתם הנוק' העליונה:
=====
ונחזור לעניינינו כי הנה זמן
קליטת הזרע
הם ג'
ימים
כי לכן הפולטת שפכת
"זרע ביום הג' היא טהור
יען כי כבר הסריחה ואינו
ראוי להריון
וסוד ג' ימים אלו
הם סוד חג"ת
שמהם מקבלת הנוק' הטיפ' העליונ'
כי אלו הם סוד ג'
בני נח היוצא מן התיב'
וסוד ג' מראות של הקשת
ולכן צריכ' ג' ימים לקולטם.
והענין הוא כי
טיפת מ"ד היא סוד החסדים
והנה חסד הוא בגי'
ע"ב
והוא
מתחלק לג' חלקים כ"ד כ"ד כ"ד
שהם
ע"ב כנז'
בס"ה בתיקון ט' וציורו כזה ידוד שהם ג'
הויו"ת
ובכל א' כ"ד עיינין בסוד מש"ה
וגבותם מלאות עינים וג' הויו"ת אלו עד"ז
הם א' חסד
וא' גבורה
וא'
בת"ת
וכלם
הם בחי' חסד שהוא ע"ב.
ואמנם סוד האסרו
חג שלאחר ח' חג עצרת
הוא סוד קליטת
הזרע כמבואר אצלינו וע"ש:
===========
שער
הכוונות - דרושי חג הסוכות דרוש ג
דרוש ג':
בענין הימים שבין יוה"כ לסוכות
וגם כל ח' ימי החג בסדר נכון
ובו נבאר בארוכה מתחילת יום ר"ה
ויו"כ.
ודע כי להיות כי ביום ר"ה נברא העולם
לכן
חוזר להיות ביום ר"ה
שבכל
שנה ושנה כענין מה שהיה ביום ר"ה שבו
נברא העולם
והוא כי חוזרין זו"ן לעמוד אב"א
וצריכי'
נסירה וחזרת פב"פ
וחיבוק ונישוק וזווג וזה נמשך מר"ה עד ח' עצרת.
וטעם
אריכות זמן זה יתבאר לקמן בענין התפשטו' החסדי' מצד אימא בנוק' דז"א.
והנה
מיום ראשון של ר"ה עד יוה"כ ננסרין כל י"ס
של רחל נוק' דז"א מאחורוי
ואז
בעיוה"כ נגמרה מלאכת נסירתה
ונמצא
שלא הייתה ראוי' לזווג
ולכן
בכל אלו הימים שבין ר"ה לח' עצרת
כל הזווגים כלם הם ישראל
או
יעקב עם לאה כאמור.
והנה
כל הימים שבין ר"ה ליוה"כ
הם
בחי' שמאלו תחת לראשי
שהוא
ענין חיבוק השמאל.
והעניין
הוא כי הנה ענין הנסיר'
הוא ענין דחיית הדינים
הקשים שיש
באחוריים דדכורא וליתנם
בנקב'
ונשאר
הוא חסד ונוקבה' כולה דין
וכדי
לבסם ולמתק הדינין שבנוקב'
הוא
מחבק' בשמאלו כנודע
כי
אין הדינין מתבסמין
אלא בשרשם.
והנה
שורש הדין של
נוק' היא שמאלו דז"א
ולכן
מחבק האחוריים של הנקבה
אשר
שם ניתנו כל הדינין
על ידי הנסירה
ומחבקה בשמאלו
ואז
מתבסמים ונכנעים ונמתקים
וביאור
ענין החיבוק הזה עניינו הוא כנ"ל
בדרוש
השופר כי ביום ר"ה
בעת
הפלת הדורמיטא והשינה
עליו
הם יוצאים המוחין שלו עם לבושיהם
שהם
נה"י דאימא ויוצאים מתוכו
ונשאר
ישן ואז תרין מוחין דכורין חכמה ועיטרא דחסד נשארים בלתי לבושיהם בבחי' א"מ
על ראש ז"א
ותרין
מוחין נוקבין בינה ועטרא דגבו'
מתלבשין
תוך ההוד דבינה בלבד
ונכנסין תוך נוק' בבחינת מוחין.
וענין
לקיחת הנוקב' עטרא דגבור' זו היא
הנקר' בלשון חיבוק
השמאל
כי ע"י זה מתמתקין הדינים שלה כנז'
באופן
כי בזמן הדורמיטא אז בא ענין חיבוק השמאל ואז הדינין שלה מתבסמין ואז הוא זמן
הנסירה
וג' בחי' אלו נעשות יחד
כי
ע"י הדורמיטא אין יניקה לנקב'
ע"י
הזכר ואז נפרדים מאחוריהם
וננסרין
ואז נכנסת עטרא דגבור' ובינ' דז"א
בסוד
מוחין אלי' וזהו חיבוק השמאל
והבן כל זה היטב:
וביוה"כ
כבר הי"ס שלה ננסרו מעיוה"כ
ולכן בתחילת ליל יום זה עולה מדריגה אחר
מדריגה אל אימא עילא'
בסדר
הה' תפלות כנ"ל
ובחזרת
מוסף אז נגמר עליית' שם.
וענין עליית' שם הוא בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע כו'
כי
שם היא מתקשטת בקישוטין
ולוקחת
הה"ג מן אימא עצמה
שלא
ע"י ז"א כמו עד עתה
בר"ה ובנעילה נעשה גם החותם של היסוד שבה
שהוא
הכלי שבו נתונין המ"נ
שהם
הה"ג שלקחה מאימא
וכבר
נתבאר לעיל כי החותם הזה
איננו
היסוד עצמו שבה:
ובימים שבין מוצאי יוה"כ עד ח' עצרת
ולא עד בכלל הכל הוא ענין חיבוק הימין
וכבר
היא יכולה באלו הימים
לעמוד עם ז"א
פב"פ עמו ממש
ולא עם יעקב לבדו אלא
עם ז"א עצמו.
ואמנם חיבוק הימין הוא לקיחתה גם את
עטרא דחסדים האמנם החסדים האלו
יש
בהם ב' בחי'
הבחי' הא היא החסדי' שלוקחת מן אימא עצמה
שלא
ע"י ז"א בהמשך כל הימים הנז'
ויש
בבחי' זו ב' חלקים החלק הא' הם החסדים דא"פ
והחלק
הב' הוא דאור מקיף
ובחי'
הב' היא החסדים שלוקחת מז"א עצמו
ואינם
מבחי' הדעת עצמו אשר בז"א
אלא
בבחי' החסדי' המתפשטין בו"ק דגופא דז"א
כנודע.
אמנם
בתחיל' צריך להמשיך להם בעצמ'
אור גדול מן השורש והמקור שלהם
שהם
החסדים אשר בעטרא דחסד שבדעת דז"א
כדי
שיוכלו הם אח"כ להאיר אל נוקב'
וגם בבחי' זו הב' יש בה ב' חלקים א"פ וא"מ.
ואמנם ענין המשכת החסדים דאימא בסוד א"פ הוא שלא
ע"י מעשה אלא בכל יום ויום
ממוצאי יוה"כ עד יום
הא' של סוכות
נגמרים לכנס בה והימים האלו בעצמם
יש בהם שלימות הזה והמשכתם
בסוד אור מקיף
הוא ע"י מצות סוכה שהוא בחי' אור מקיף עלינו כנודע.
והמשכת החסדים דז"א באור פנימי ואור מקיף
שניהם נעשים ע"י מצות הלולב
אלא שע"י נטילת לולב ועשיית הנענועים
נכנס האור הפנימי וע"י ההקפת המזבח
עם הלולב נכנס אור המקיף.
ואמנם צריך שתדע כי כל אלו החסדים כולם
בכל בחינותיהם הם לצורך בנין גופה עצמה
להעשות פרצוף שלם אבל מה שהוא לצורך
בחי' הזווג שלה אינו נעשה אלא ביום הו"ר
וביום ח' חג עצרת כמ"ש במקומו
