אף היא דההינו המלכות, מתיחדת למטה דהיינו

מחזה של ז''א  ולמטה, בסוד אחד,

כי ה'קב''ה שהוא ז''א  הוא אחדלמעלה .

אינו יושב על כסא הכבודו, שהוא המלכות,

עד שגם היא נעשית בסוד אחד כמוהו,

כדע להיות אחד באחד, והרי העמדנו סוד זה,

ה' אחדושמו אחד,

כי ה' הוא ז''א, ושמו, הוא מלכות,

שהם אחד באחד,

...........

וזה הוא הסוד של שבת, היא המלכות,

נקראת שבת בעת שנתיחדה בסוד אחד,

שישרה עליה ז''א, שהוא סוד אחד,

 

וזה סוד תפילת ליל שבת,

כי אז נתיחד כסא הכבוד הקדוש,

שהוא המלכות, בסוד אחד, ונתתקנת שישרה

עליה מלך הקדוש העליון, שהוא ז''א,

...........

קסה')  כאשר נכנס השבת, היא מתיחדת

ומתפרדת מסטרא אחרא,  וכל הדינים נעברים מימנה,

והיא נשארת ביחוד האור הקדוש,

ומתעטרת בכמה עטרות למלך הקדוש,

 

וכל ממשלות הרוגזה ובעלי הדין בורחים כולם,

ואין ממשלה אחרת בכל העולמות, חוץ ממנה.

..........

 

ופניה, דהיינו הג''ר שלה, מאירים באור העליון

ומתעטרת בעם הקדוש למטה,

שכולם מתעטרים ממנה בנשמות חדשות,

 

אז תחילת  התפילה לברך אותה בשמחה,

בהארת הפנים,  ולומר,

 ברכו את ה' המבורך ,

את בדיוק, שהיא המלכות הנקראת את,

כדי להתחיל בברכה אליה,

...........

 

ואסור לעם קדוש להתחיל אליה בפסוק של דין,

דהיינו, והוא רחום וגו'  משום שכבר נפרדה

מסוד הסטרא אחרא,  וכל בעלי הדין נפרדו ונעברו ממנה,

 

ומי שמעורר דין למטה גורם שיתעורר כך למעלה,

 

והכסא הקדוש, שהוא המלכות,

אינו יכול להתעטר בעטרת הקדושה,

 

שכל זמן שמעוררים למטה את בעלי הדין,

שמקודם לכן היו נעדרים,  והיו הולכים כולם

להסתתר תוך נקב העפר של תהום הגדול,

 מכוח קדושת השבת ,

 

ועתה שעוררו אותם מלמטה,

כולם חוזרים לשרות במקום כמו בחול,

ונתרחק על ידיהם מקום הקדושה,

שהיא המלכות, הרוצה מנוחה,

 

ולא תאמר, שזה לבד נתעורר למעלה על ידי התחתונים,

אלא אין התעוררות מתעורר למעלה,

עד שישראל  מעוררים למטה,

 

כמו שהעמדנו שכתוב, בכסה ליום לגנו,

ליום חג לא כתוב, אלא ליום חגנו,

שהוא משום קדושת החג מתעוררת למעלה ע''י ישראל

שמקדשים אותה למטה, וע''כ הוא חגנו,

 

וע''כ אסור לעם קדוש,  המתעטרים בעטרות

קדושות של נשמות, כדי לעורר מנחה,

אסור להם לעורר דין,

אלא כולם יהיו ברצון ואהבה רבה,

שיעוררו ברכות למעלה ולמטה ביחד,

..............