סודות הזהר והקבלה זה ספר תולדות האדם,

זה ספר תולדות האדם,

עורך ומגיש רבי דוד קורן                               זוהר בראשית ב' תע'

 

תע')   למדנו, ג' ספרים פתוחים בראש השנה,

דהיינו בנוקבא,  אחד של צדיקים גמורים,

ואחד של רשעים גמורים,  ואחד של בינונים,

 

ומבאר לפנינו רק אותו של צדיקים גמורים,

ספר עליון יש בנוקבא  שהוא בינה שממנה יוצא הכל,

גם בחינת הכתיבה יוצאת הימני,

 

ספר האמצעי יש בנוקבא,  שהוא כולל למעלה ולמטה, דהיינו ז''א הכולל בינה ומלכות ביחד

ונקרא תורה שבכתב  והוא אדם הראשון

מ-ד' בחינות  אדם שבאצילות בריאה יצירה ועשיה,

 

ספר שלישי  יש בנוקבא, שנקרא תולדות האדם,

דהיינו תולדות ז''א הנקרא אדם, 

וזה ספר של צדיקים גמורים,

 

וזה שנאמר זה ספר תולדות האדם,

(שבפרשת יתרו ס''ח על חכמת תווי הפנים)

שזהוא צדיק בודאי, דהיינו יסוד שהוא עושה תולדות,

 

פירוש,ג' ספרים הם ג' בחינות מוחין

ראש תוך סוף,  שז''א משפיע לנקבא,

שהם מוחין מבינה הם ספר העליון,

 

מוחין של עצמו הם ספר האמצעי,

 

ומוחין מבחינת היסוד שלו הוא ספר ה-ג'

והוא נקרא ספר תולדות האדם,

כי מיסוד יוצאים תולדות, ולא מספירה אחרת,

וכן נקרא ספר של צדיקים, כי היסוד נקרא צדיק,

 

וצדיק נקרא חי עולמים חי המלך,בסוד

ויבן, = חיים שהם אהיה הוי''ה אהיה= חיים

והיסוד מקרא מקור החיים,

 

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.

ביום ברא אדם, כי ודאי אז, אחר שנגלה

ספר תולדות האדם,

 

נתתקן הכל למעלה ולמטה ונתקיימו שניהם

בסדר אחד, כלומר, סדר הקיום,

 דהיינו יציאת המוחין, של עולם  התחתון

שהם אדם וחוה,  שוים לסדר הקיום של

העולם העלון שהם זו''ן  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.

 

וכתוב זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. הוא לשון סתמ,

כ הה לו לומר אש ואשה בראם,

 

והוא מטעם  שאד היה נכ באד,

כלור שהקבה  היתה כלת בזכר בשעת בריאתם,

כי היו דו פרצופין,  ןאחר כך נסרם, כנ''ל

(ויבן ה' אלהים אמרו רז"ל מלמד

 שבאשה ניתן בינה יתירה יותר מבאיש,) שבינה חפץ חסד ה' חסדים שנותנת לז''א בעלה,) נמשך בהשך,

 

 

כתוב משל י'ח') מגדל-עז, שם יהוה;  בו-ירוץ צדיק ונשגב.

צדיק זה שאומר הכתוב, הוא ספר תולדות האדם,

הרץ במגדל הוא, שזהו מגדל דוד דהיינו המלכות,

וזהו סוד: מגדל-עז, שם יהוה;  והכל אחד,

כי מגדל הוא בעת שהיא בגדלות, (מגדל לשון גדול)

 

וכאן יש סוד ידוע לבני האמונה,

דהיינו צירופי שמות היוצאים מהכתוב

מגדל-עז, שם יהוה;  הוא צירוף בן ל''ו אותיות

ב-י''ב בתים שבכל בית ג' אותיות, והם יוצאים מהכתוב

מגדל-עז, שם יהוה;  

הוי'ה צדיק בתור א'

לאורכו תמצא בראש תבות ד' אותיות מגדל,

בטור ב' לאורכו תמצא בראש תבות ד' אותיות

עוז ואות ש' מן שם,

בטור ג'' לאורכו תמצא בראש תבות ד' אותיות

שהם מ'-מן - שם, ואותיות יה''ו מן הוי''ה

וה' תחתונה נמצא בסופי תיבות של טור א'

והמלות בו ירוץ צדיק תמצא באותיות האמצות

בטור לרוחבם

הטור א' תמצא ג' אותיות ב''ו י,

בטור ב' לרוחבו תמתא  רו''צ מן ירוץ,

בטור ה-ג' תמצע צד''י מן צדיק, וק' תמצא במילה לקה

שבתור האחרון,

 

בהמשך אותיות שו''ה סוף טור ב'

 יש ו' של ונשגב, בהמשך  ונ''ק בתור האחרון,

יש נ' של ונשגב, ובתור א' לאורכו תמצא שג''ב,

ובתור ב- ג' לאורך תמצא הוי'ה צדיק,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

אמר רבי אבא ודאי שהורידו ספר לאדם הראשון,

ידוע ומשיג את חכמה העליונה,

ועליו אומר הכתוב,  זה ספר תולדות האדם,

 

וספר זה מגיע לבני האלקים חכמי הדור,

וכל מי שזכה להסתכל בו,

יודע בו, חכמה העליונה,

ומסתכלים בו ומשיגים בו,

וספר זה הוריד בעל הסודות, דהיינו המלאך רזיאל,

לאדם הראשון בגן עדן

 

וג' מלאכים ממונים לפניו, השומרים על הספר

שלא יתאחזו בו החיצונים,

 

בשעה שיצא אדם מגן עדן, עוד היה נאחז

בספר ההוא,  כשיצא לחוץ פרח ממנו הספר

התפלל ובכה לפני רבנו, והחזיר לו הספר כבתחילה,

כדאי שלא תשתכח החכמה מבני אדם,

ויעסקו לדעת את רבונם,

 

וכן למדנו ספר היה לו לחנוך,

וספר זה היה ממקום הספר של תולדות האדם,

וזהו סוד החכמה שלקח אותו האלקים,

 

כי נלקח מהארץ ונעשה מלאך בשמים (מטט''רון.)

וזה שנאמר איננו, כי לקח אותו האלקים, והוא הנער,

דהיינו שנקרא  בכל מקום נער

כמו שכתוב חנוך לנער על פי דרכו,

שזה יורה שחנוך הוא הנער, והוא מטעם

שנעשה נער משמש לשכינה,

 

וכל סודות העליונים נסרו בידו,

והוא מוסר ונותן אותם לכל הראוים אליהם,

ועושה שליחותו של הקב''ה,

ואלף מפתחות נמסרט בידו ומאה ברכות

לוקח בכל יום ומיחד יחודים לרבונו,

 

פירוש,  ספירות החכמה הם בסוד אלפ,

וספירו הבינה הם סוד מאה,

מפתחות, פירושו דרכי המשכה,

ואומר שנמסרו בידו מפתחות החכמה

ומאה ברכות של בינה,

 

שחנוך: ומזה נמסר לו הספר הנקרא ספר של חנוך

כי בשעה שלקח אותו הקב''ה  הראה לו

כל הנסתרות העליונים, וסוד עץ החיים

שבתוך הגן ועליו וענפיו,

וכל הסודת אנו ראים בספרו,  דהיינו כל מה שהראה

 אותו אלקים בעת שלקח  אותו למרום,

 

אשריהם לאלו חסידים העליונים שנגלה להם

חכמה עליונה, ואינה נשכחה מהם לעולם,

כמ''ש סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם,

:::::::::::::::::::::::::::

ויבן ה' אלהים אמרו רז"ל מלמד

שבאשה ניתן בינה יתירה יותר מבאיש,

 פי' זה מדבר ביעקב ורחל

 

כי מן החסדים של יסוד דבינה אשר נתפשטו בגוף דז"א אין יעקב לוקח כלל

אמנם רחל נוטלת ב' חסדים

וב"ש מן החסדים האלה במוחין שלה

 

כי מלבד שחו"ב שלה נעשה מהתפשטות המוחין

תוך נה"י דאמא המגעת עד רחל

 

עכ"ז זולת זה לוקחת ב' חסדים המתפשטים

תוך נה"י דז"א ששרשם מיסוד דאמא ולא מנ"ה

 

ועכ"ז נוטלתם גם רחל

 

הרי כי נתנה בינה במוחין של האשה יותר משל איש

כי חסדים אלו מבינה הנק' אימא יצאו:

 

 

דע כי הצלע שנבנית ממנה היא צלע החמישית בסוד נקבה נקב ה' כי מהצלע החמישית יצאה:

 

ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, הנה ארז"ל שאדה"ר קודם בריאת חוה היה לו אשה אחרת חוה ראשונה לילית ומה ענינה,

 

דע כי אדה"ר דמיון ז"א

והנה ז"א יש לו שתי נקבות לאה ורחל וכבר ביארנו

 

כי לאה דיני' קשים עד מאד

מפני שהיא אחוריי' של הבינה

וגם כי היא עומדת למעלה במקום הסתום,

 

אך רחל היא נמתקת כי היא במקום הגלוי של החסדים, והנה ז"א נקרא אדם כי הוא סוד שם מ"ה גימ' אדם,

 והנה נודע כי הפשוט שבשם הוא עיקר

כי המלוי הוא בחי' נוקב'

כי מלו"י גי' אלהים דין שהיא נוק' שכולה דינים.

 

וגם נק' מלוי שכל כח הנוק' ועצמותיה ואורותי הוכחותיה כולם גנוזים תוך ז"א

כי עטרה דגבו' תוך הז"א

ואח"כ יוצא ממנו לחוץ

באופן שהנוק' הוא מלוי ז"א

 

כי המלוי צ"ל דמות הגוף הממלא בתוכו

סוד העובר והולד שבתוכו

 

לכן סוד המלוי מורה על הנוק'.

 

אמנם מלוי של שם מ"ה הוא גי' י"ט כמנין חוה

הרי איך חוה אשת אדם והיתה בשר מבשרו,

 

אמנם כבר ביארנו כי ז"א יש בו ב' בחי'

א' הוא עד החזה ושם יש לו בחי' יסוד הראשון

ששם מזדווג עם לאה

 

הוחצי האחרון מהחזה ולמטה בסוד הגלוי ונמצא

כי יש בו ב' בחי' שמות של מ"ה

וכנגדם יוצאים ממנו ב"פ מלוים שהוא גימ' ב"פ חוה,

 

והנה חוה ראשונה היא לאה

 וחוה הב' היא רחל.

 

והנה להיות בחי' לאה דינין קשי' עד מאד

אע"פ שבעולם העליןו הוא ממותק עד מאד

 

עכ"ז בעולם התחתון הזה שהוא חומרי

לא יכלה לצאת לאה ממותקת

ויצאה דיני' קשים מאוד בסוד קליפה

וזהו חוה ראשונה

 

ואח"כ יצאה חוה הב' ממותקת ונשארה עם אדה"ר,

 אח"כ ביעקב שתקן פגם אדה"ר

הוא לקח כל הב' לאה ורחל ונמתקה ע"י לאה

 

וזשארז"ל כי לאה [היתה ראוי' להיות] בחלו של עשו

לולי ריבוי תפלותיה ודמעותיה

וסז"ש ועיני לאה רכות מן הדמעות,

 

והנה מצינו באדה"ר כתיב

זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

וביארו בתיקוני' שהם ב' נשים

 א' מעצם וא' מבשר.

והענין כי לאה היא עצם דינים קשים

והוא סוד הצלע כי לאה אחורי הצלעות יוצאה,

 

אך רחל היא בשר מבשרי דינא רפיא

במקום גילוי החסדים

 

וכוונת אדם כי ב' נשים הי' לו

עצם ובשר אך לזאת הב' יקרא אשה

ולא ראשונה שאינה נמתקת:

השארת תגובה