סודות הזוהר: וארא באל שד"י ושמי הוי"ה לא נודעתי להם,

פרשת וארא זהר

...............

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,                קרן אור ללימודי הקבלה,

..............:::::::::::::::::::::::::............

א')  וידבר אלוקים אל משה באל שדי 

 ושמי הוי"ה       לא נודעתי להם, וגו' 

 

רבי אבא פתח (ישעיה, כ"ו)

בטחו בה' עדי עד כי ביה הויה צור עולמים, 

בטחו בה' פירושו:  כל בני העולם

צרכים להתחזק בהקב"ה ולהיות ביטחונם בו,

 

ב')  ושואל, אם כן, מהו פירושו של עדי עד.

ומשיב, אלא, צריך שיהיה תקפו של האדם במקום

שהוא קיום וקשר של הכל, והוא נקרא עד

שהוא ז"א, כמו שאתה אומר בבוקר יאכל עד,

 

ועד הזה הוא מקום המייחד לצד זה ולצד זה,

דהיינו שהוא קו האמצעי.  

המייחד צד ימין וצד שמאל זה בזה,

להתקיים ולהתקשר, דהיינו שיתקיימו שני הקווים,

ותקשרנה הארת זה בזב, קשר בל יימוט,

 

ג') ועד הזה בו תאוות הכל,

כמש"א עד תאוות הגבעות עולם,

 

מי הם גבעות העולם, אלו הן שתי אמהות,

דהיינו, בינה ומלכות, שהם נקבות,

ונקראות, יובל ושמיטה,

 

ד')  ותאוותם היא בעד הזה, ז"א, שלהיותו  קו האמצעי,  

הוא הקיום של כל הצדדים,   דהיינו של ימין ושמאל.

וע"כ תאוַות היובל, בינה,  אל העַד, הוא להעטיר אותו בג"ר,

ולהמשיך לו ברכות,  שהוא שפע החסדים,

ולהריק עליו מעיינות מתוקים, החכמה הממותקת בחסדים.

 

כמ"ש,  בשיר השרים  ג') צאנה וּרְאינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. מלך שלמה,

 המלך שהשלום שלו, ז"א, ואימו הם סוד  הבינה.

 

תאוַות השמיטה, המלכות, אל עַד,  שהוא ז"א,

היא להתברך ממנו ולהאיר ממנו,

הרי ודאי הוא, שעַד הזה תאוַות גבעות עולם הוא,

שהן בינה ומלכות, זו להשפיע וזו לקבל.

ה) משום זה, בִטחו בה' עדי עד, שהוא ז"א.

כי משם ולמעלה, דהיינו חכמה בינה שהם למעלה מז"א,

מקום מכוסה וגנוז, שאין מי שיכול להשיג, שם

הוא מקום,  שמשם יוצאים ומצטיירים העולמות, שהן זו"ן

 

 וזהו שכתוב: , כי ביָה הויה צור עולמים.

יה הוא חכמה. הויה הוא בינה. והם המציירים

 ומוציאים העולמים, שהם זו"ן. וזהו מקום צפוּן וסתום.

 

וע"כ אומר הכתוב, בִטחו בה' עדי עד. ללמד,

 שעד כאן, עַד ז"א, שנקרא עד,

 יש רשות לכל אדם להסתכל בו.

מכאן ולהלאה, בחכמה ובינה, אין רשות לאדם להסתכל.

 

כי הוא גנוז מכל אדם. ומי הוא המקום שאסור להסתכל בו,

 הוא יה הויה, בחכמה ובינה, שמשם נצטיירו כל העולמות,

 ואין מי שיעמוד על אותו המקום, כדי להשיג מה.

 

ו) אמר רבי יהודה: המקרא מוכיח עליו,

על מניעת ההשגה למעלה מז"א, שכתוב,

כי שְאַל נא לימים ראשונים, מקצה השמים,

שהוא ז"א, עד קצה השמים. הרי מפורש בכתוב,

 

שהשאלה וההשגה הוא רק במדרגת שמים, שהם ז"א,

 מקצהו עד קצהו. שעד כאן יש רשות לאדם להסתכל.

מכאן ולהלאה, כלומר למעלה מז"א, אין מי שיכול לעמוד עליו.

.....................

פירוש בעל הסולם: הרב אשלג,

שבכל מדרגה יש ג"ר וז"ת, שהוא ז"א.

ואין השגה אלא בז"א של כל מדרגה.

 ואפילו בז"א דג"ר, שנקרא דעת.

 אבל בג"ר של כל מדרגה, אין מי שישיג שם.

 ואפילו בג"ר של מדרגת עשיה.

ז) פירוש אחר: כתוב, בִטחו בה' עדי עד.

 בכל ימיו של האדם הוא צריך להתחזק בהקב"ה.

ומי שמֵשׂים בו בטחונו ותוקפו כראוי,

 לא יוכלו להרע לו כל בני העולם.

שכל מי ששם תוקפו בשם הקדוש, מתקיים בעולם

..........

ח) שואל מהו הטעם,  ומשיב:

כי משום שהעולם מתקיים בשמו הקדוש.

כמ"ש כי ביָה הויה צור עולמים.

 כלומר, צייר עולמים,

כי בשתי אותיות נבראו העולמים, עולם הזה ועולם הבא.

עולם הזה נברא בדין, ועומד, שמתקיים, על דין.

כמ"ש, בראשית ברא אלקים, ששֵׁם הזה רומז על דין.

כדי שיתנהגו בני אדם על פי דין, ולא יצאו לחוץ מן הדרך.


יד) מאמר: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי,

באל שדי, הוא שם המלכות, מטרם שניזדווגה עם ז"א פנים בפנים. ופירושו, וארא אל האבות באל שדי, שהיא המלכות.

 

כשהייתה בביתי ולא נישאה, ולא דיברו עימי פנים בפנים,

 כמו שעשיתי לך. ואתה בהתחלת דיבורך,

אמרת לבתי בפנַי דברים כאלו. אלא על כך כתוב,

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי,

ושמי הויה לא נודעתי להם.

לדבר עימהם במדרגה זו שדברתי עימך.

.........

טו) רבי יוסי פתח מתהלים ט')

לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה.

הארץ זו היא ארץ הקדושה של ישראל,

שהיא עומדת להישקות מן ה',

ולהתברך ממנו מתחילה.

ואחר כך ממנה נישקה העולם כולו.

תבל ויושבי בה, זו היא שאר הארצות, השותים ממנו.

מאין לנו זה: כי כתוב והוא ישפוט תבל בצדק

טז) כי הוא על ימים יְסָדָהּ. אלו הם שבעה עמודים,

שהם, ז' ספירות חג"ת נהי"מ של ז"א, שהארץ נסמכת עליהם.

והם שבעה ימים וים כנרת, שהוא המלכות, שולט עליהם.


אמר רבי יהודהאל תאמר ששולט עליהם.

כי המלכות אינה שולטת על ז' ספירות חג"ת נהי"מ של ז"א

אלא שהים כנרת נתמלא מהם.

 

כי המלכות מקבלת מהם,  ועל נהרות יכוננה.

שואל מי המה הנהרות?  ומשיב, כמ"ש, נשאו נהרות קולם,

ישאו נהרות דָּכְיָם, שהם היסוד של ז"א, שנקרא נהר,

ועל כן כתוב:, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן.


יז) בוא וראה: ארץ זו שהיא מלכות,

נקראת  בעת שהיא פנים ב' פנים עם ז"א, הנקרא  ישראל,

נקראת בשם ארץ ישראל.

 

ושואל:  ויעקב, שהוא ישראל, למה אינו מושל עליה כמשה,

הלא גם הוא מרכבה לז"א, הנקרא ישראל,

 

שהרי כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי,

שהוא שם הנוקבא בטרם שמזדווגת עם ז"א,

 

 

יח) ומשיב: אלא יעקב, שלקח בית שלמטה, בעולם הזה,

ועל  כן  נעזב ממנו בית שלמעלה, מלכות. ועם בית שלמטה,

 

דהיינו:  ד' הנשים, התקין בית העליון,  שהוא המלכות,

בי"ב שבטים בשבעים ענפים, ע' שמות שלה,

ע' נפש שבאו למצרים. וכבר העמדנוהו,

 

 משה לקח בית העליון, מלכות, ועזב בית התחתון,

כי נִפרשׁ מאשתו. וע"כ כתוב ביעקב, באל שדי,

כי רק באל שדי דיבר עימו הקב"ה ולא יותר מזה.

ושמי הויה לא נודעתי להם,

לדבר עימהם במדרגה זו של הויה, שהוא עליון.

 

 

יט)  וארא אל אברהם וגו'  אמר  רבי חייא,

פאר האבות היה יעקב, השלמות של הכל.

בכולם כתוב, אל אברהם אל יצחק, ובו נתווספה אות אחת,

 שנאמר, ואל יעקב. נתווספה בו ו', להורות שהוא שלם יותר מכולם. ועם כל זה, לא זכה להשתמש בה, במלכות, כמו משה. כנ''ל,

 

כ) וגם הקימותי את בריתי וגו'.  הוא  משום שנימולו.

שכל מי שנימול, יורש הארץ.

וע"כ כתוב, לתת להם את ארץ כנען.

כי הארץ אינו יורש אלא צדיק.

וכל מי שנימול נקרא צדיק,

 

שכתוב, ועמֵך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.

כל מי שנימול ושומר אות הברית נקרא צדיק.

 

בוא וראה יוסף, שכל ימיו לא נקרא צדיק,

עד ששמר ברית ההוא, אות ברית קודש. כיוון ששמר אותו

 במעשה של אשת פוטיפר, נקרא צדיק, כלומר יוסף הצדיק.

...............................

השארת תגובה