סודות הזוהר: נגע הצרעת פרשת בא, ופרשת תזריע,

נגע הצרעת  סודות הזוהר פרשת בא.

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,

.....:::::::::::::.....

 

פח). נגע צרעת כי תהיה באיש והובא אל הכהן.

נגע זה, כל הצבעים שלו, העירו בו החברים.

 והכהן היה יודע בהם לטהר ולטמא, היה יודע, אלו שהם ייסורים של אהבה,

או אלו שנמצאים במי שאדונו מואס בו, ורחוק ממנו.

כי לפי דרכיו של האדם נגרם הנגע בעולם.

 

פט) כתוב, אַל תַּט לבי לדבר רע להתהולל עלילות ברשע. מכאן למדנו,

בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו.

וכי הקב"ה מטה את האדם ללכת בדרך החטא, ולעשות מעשים רעים,

 שאומר, אל תט לבי לדבר רע.

 

 א"כ, אין דין בעולם הזה ולא בעולם הבא, והתורה אינה מתוקנת,

 שכתוב בה, אם תשמע ואם לא תשמע, שמשמע שהכול תלוי באדם

 

צ) אלא דוד הזהיר אל לבו, במה שאמר, אל תט לבי לדבר רע,

 לנהוג אותו בדרך האמת,

 כמ"ש, והשיבות אל-לבבך. והשיבות,

שצריך לחזור על הלב פעם, פעמיים, ושלוש פעמים,

להנהיגו בדרך האמת, ולהזהירו. וכך אמר לו, לבי אל תט לדבר רע,

 כי דבר רע גרם נגע בעולם, ודין שורה בעולם. נגע צרעת

.

צא) צרעת פירושו סגירה. כי סוגר אורות העליונים ואינו פותח,

 וכשהוא סוגר ואינו פותח, נקרא נגע. האבות, חג"ת, אינם מתכלכלים,

 שאינם מקבלים אור,

 וכל שכן הבנים, נה"י. שכתוב, נגע צרעת כי תהיה באדם.

 באדם ממש, בז"א, שהוא הויה מלוי אלפים, שבגימטרייה אדם.

ומכאן יורד לאדם התחתון שגרם לזה, וסותם אורו,

 ונמצא נגע לכל, מאותו סגירת האורות

.

צב) זה הוא סוד הדבר, שכתוב, ניאר מקודשו, שנסגרו האורות של המקדש,

שהוא המלכות, משום שבני העולם גרמו בעוונותיהם.

שכתוב, את מקדש ה' טמא. טמא, משום שנסתלק ז"א,

 ונחש הקשה שורה ומטיל זוהמה ומטמא. והכול משום עוונות העולם

 

............................

זוהר פרשת תזריע

מאמר: נגע לבן אדמדם.

קלא)  אמר רבי יצחק, מהו, נגע לבן אדמדם. ומשיב: נגע ממש הוא, אם הלבן נראה, והאדום אינו עובר. זה משמע משכתוב,

לבן אדמדם. הרי ששניהם נראים שם.

 

אמר רבי יוסי, לבן אדמדם, פירושו, שהלבן אינו נראה אלא באדום, כמו לבן ואדום ביחד.

 

רבי יצחק אמר:  שהפירוש הוא כמו שאומר לעיל,

שאע''פ  שהלבן נראה, אם האדום אינו הולך משם, נגע הוא.

 שכתוב, אם יהיו חטאיכם כשיניים כשלג ילבינו.

 

כי כשנעשה לבן לגמרי, נמצאים רחמים, והדינים אינם נמצאים.

 

פירוש הסולם:

לבן הוא חסד, אדום הוא דין. הי' שנכנסה באור ונעשה אויר,

שה''ס בוצינא דקרדינותא,

שהוא ניצוץ הקשה, גורם להראות צבע אדום.

 

ואם הי' יוצאת מאויר, וחזר להיות אור,

אז הולך לו האודם.

הי' שנכנסה באור הם סוד  המסך של בחי"א,

שעליו יוצאת קומת חסדים.

ובזה נחלק רבי יצחק ורבי יוסי, שרבי יצחק סבר,

 שנקרא נגע מטעם האודם, שהם סוד  הדינים של חסרון חכמה,

ואפילו שיש חסדים, אין החסדים מועילים לטהרו,

עד שתצא הי' מאויר, שהוא סוד הליכת האודם.

 

ורבי יוסי סבר,

שבזמן  שהחסדים יוצאים על מסך של בחי"א,

שהם סוד י' שנכנסה באויר,

גם החסדים הם דין כמו הגורם אותם. זה שאומר רבי יוסי,

כיון שקומת החסדים אינה נראית, אלא מחמת המסך של בחי"א,

שהם סוד אדום, ע"כ גם הלבן, חסד, אינו חשוב יותר ממנו.

.......................

 

קלב)  למד רבי אבא, כתוב פעם נגע הוא  פעם נגע היא,

שפעם, נגע הוא, בלשון זכר.

וכתוב פעם, נגע היא, בלשון בנקבה.

 

ומשיב,  אלא כשהנוקבא, המלכות, נטמאה בעוונות התחתונים, כתוב, נגע היא, בלשון נקבה.

 

וכשהזכר אינו נטהר, מחמת עוונות התחתונים, שהוא ז"א,

במדרגת איש, כתוב, נגע הוא, בלשון זכר.

 

קלג) ודברים אלו נודעים לכהן,

אם הדינים באים מז"א, או שבאים ממלכות.

ונודעים הקרבנות שצריך להקריב,

שכתוב, זכר תמים. וכתוב, נקבה תמימה, יביאנה.

 

כי הדברים נודעים לכהן,

מאין באו הדינים ומאין הם העוונות, אם נאחזים בדכר,

או בנוקבא. וע"כ כתוב על קרבנות אלו,

זבחי אלקים, רוח נשברה. להוציא שאר הקרבנות,

 

שלא כתוב בהם, רוח נשברה,

להיותם שלום לעולם ושמחת העליונים ותחתונים.

 

מאמר: והובא אל הכהן

קלד) למד רבי יוסי, כתוב, בתהלים. סה') שומע תפילה עדיך וגו'.

שומע תפילה זה הקב"ה, ז"א. מהו תפילה,

 שומע תפילות, היה צריך לומר. אלא תפילה,

זוהי כנסת ישראל, המלכות, שכתוב, ואני תפילה.

 

כי המלכות נקראת אני, ונקראת תפילה. ועל זה נאמר,

שומע תפילה המלכות. וזוהי תפילה של יד, שכתוב בה,

עַל-ידכה. בה' בסוף, שיורה על המלכות.

קלה) עדיך כל בשר יבואו: היינו.

בשעה שהגוף שורה בצער ובמחלות ובנגעים, כמ"ש,

ובשר כי יהיה בעורו... את הנגע בעור הבשר. הבשר החי,

 

 ומשום זה לא כתוב, עדיך כל רוח יבואו,

אלא כל בשר יבואו. עדיך, כמ"ש, והובא אל הכהן, זהו הקב"ה.
כמ"ש, ואם יראנה הכהן. שהוא הקב"ה.
במקום אחד כתוב, אהרן הכהן, ובמקום אחר, הכהן סתם,
ואינו כתוב אהרן. וזהו הקב''ה.