ושלהבת ההיא, היא מצד ימין,(חסד)

שהם סוד החולם, שבה עלתה המלכות לבינה ונתתמקה,

משום שהיא מצד הימין,

העביר הדינים של אותה המדורה,

ונכניסה לנקב תהום הגדול,

 

והוא מטעם כי הקליפה רוצה להתאחז תמיד במקום

יותר עליון, וע''כ כיון שניתן מקום לקליפה

 במדורות אש להתאחז בבינה  על ידי

חיבורה עם השלהבת,

תיכף עזבה הדינים שלה של המלכות,

ועלתה לדינים של השלהבת שהם נאחזים בבינה

ונתחברות עמה,  ויושבת שם

בתהום הגדול עד שיוצאת השבת,

כיון שיוצאת השבת,

ועל ידי הברכה מלמטה יוצא השלהבת ויוצא

ושלוט על מדורה ההוא כל הלילה ההוא

של מוצאי שבת,

קעא')  בוא וראה, כיון שנכנס השבת

ומדורה ההיא נסתתרה בתהם הגדל,

אז כל האשות של אש קשה נסתתרו ונכנעו,

כי המדורה שהיא רוח סערה,

היא שורש כל הדינים הקשים,

ואפילו האש של גיהנם, ורשעים שבגיהנם

יש להם מנוחה,  והכל,  שלמעלה ושלמטה

יש להם נמוחה,

כשיוצא השבת, וישראל מברכים על האש,

אז יוצאות כל האשות שהסתתרו,

וכל אחת ואחת למקומה,

וכדי שלא לעורר אש אחרת מאלו שנסתתרו,

וכתוב: לא תבערו אש בכ מושבותיכ ביום השבת,

וכבר העמידו למה מותר בשבת אש המזבח,